ספר יהושוע פרק י'

 

שמש בגבעון דום

פרק י:

1 וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנִי־צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלָיִם כִּי לָכַד יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָעַי וַיַּחֲרִימָהּ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִירִיחוֹ וּלְמַלְכָּהּ כֵּן עָשָׂה לָעַי וּלְמַלְכָּהּ, וְכִי הִשְׁלִימוּ יֹשְׁבֵי גִבְעוֹן אֶת יִשְׂרָאֵל וַיִּהְיוּ בְּקִרְבָּם. 2 וַיִּירְאוּ מְאֹד, כִּי עִיר גְּדוֹלָה גִּבְעוֹן כְּאַחַת עָרֵי הַמַּמְלָכָה, וְכִי הִיא גְדוֹלָה מִן הָעַי וְכָל אֲנָשֶׁיהָ גִּבֹּרִים. 3 וַיִּשְׁלַח אֲדֹנִי־צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלָיִם אֶל הוֹהָם מֶלֶךְ חֶבְרוֹן וְאֶל פִּרְאָם מֶלֶךְ יַרְמוּת וְאֶל יָפִיעַ מֶלֶךְ לָכִישׁ וְאֶל דְּבִיר מֶלֶךְ עֶגְלוֹן לֵאמֹר׃ 4 עֲלוּ אֵלַי וְעִזְרֻנִי וְנַכֶּה אֶת גִּבְעוֹן, כִּי הִשְׁלִימָה אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְאֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. 5 וַיֵּאָסְפוּ וַיַּעֲלוּ חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי הָאֱמֹרִי, מֶלֶךְ יְרוּשָׁלָיִם, מֶלֶךְ חֶבְרוֹן, מֶלֶךְ יַרְמוּת, מֶלֶךְ לָכִישׁ, מֶלֶךְ עֶגְלוֹן, הֵם וְכָל מַחֲנֵיהֶם, וַיַּחֲנוּ עַל גִּבְעוֹן וַיִּלָּחֲמוּ עָלֶיהָ. 6 וַיִּשְׁלְחוּ אַנְשֵׁי גִבְעוֹן אֶל יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַמַּחֲנֶה הַגִּלְגָּלָה לֵאמֹר: אַל תֶּרֶף יָדֶיךָ מֵעֲבָדֶיךָ, עֲלֵה אֵלֵינוּ מְהֵרָה וְהוֹשִׁיעָה לָּנוּ וְעָזְרֵנוּ, כִּי נִקְבְּצוּ אֵלֵינוּ כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי יֹשְׁבֵי הָהָר. 7 וַיַּעַל יְהוֹשֻׁעַ מִן הַגִּלְגָּל, הוּא וְכָל עַם הַמִּלְחָמָה עִמּוֹ, וְכֹל גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל.
8 וַיֹּאמֶר יהוה אֶל יְהוֹשֻׁעַ: אַל תִּירָא מֵהֶם, כִּי בְיָדְךָ נְתַתִּים; לֹא יַעֲמֹד אִישׁ מֵהֶם בְּפָנֶיךָ.  9 וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ פִּתְאֹם, כָּל הַלַּיְלָה עָלָה מִן הַגִּלְגָּל. 10 וַיְהֻמֵּם יהוה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּכֵּם מַכָּה גְדוֹלָה בְּגִבְעוֹן; וַיִּרְדְּפֵם דֶּרֶךְ מַעֲלֵה בֵית־חוֹרֹן, וַיַּכֵּם עַד עֲזֵקָה וְעַד מַקֵּדָה. 11 וַיְהִי בְּנֻסָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֵם בְּמוֹרַד, וַיהוה הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם עַד עֲזֵקָה, וַיָּמֻתוּ; רַבִּים אֲשֶׁר מֵתוּ בְּאַבְנֵי הַבָּרָד מֵאֲשֶׁר הָרְגוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בֶּחָרֶב. 12 אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַיהוָה, בְּיוֹם תֵּת יהוה אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל: שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם, וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן.13 וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו. הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר. וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים. 14 וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא לְפָנָיו וְאַחֲרָיו, לִשְׁמֹעַ יהוה בְּקוֹל אִישׁ, כִּי יהוה נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל.
15 וַיָּשָׁב יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ אֶל הַמַּחֲנֶה הַגִּלְגָּלָה. 16 וַיָּנֻסוּ חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה, וַיֵּחָבְאוּ בַמְּעָרָה בְּמַקֵּדָה. 17 וַיֻּגַּד לִיהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר: נִמְצְאוּ חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים נֶחְבְּאִים בַּמְּעָרָה בְּמַקֵּדָה. 18 וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ: גֹּלּוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אֶל־פִּי הַמְּעָרָה, וְהַפְקִידוּ עָלֶיהָ אֲנָשִׁים לְשָׁמְרָם. 19 וְאַתֶּם אַל תַּעֲמֹדוּ, רִדְפוּ אַחֲרֵי אֹיְבֵיכֶם וְזִנַּבְתֶּם אוֹתָם, אַל תִּתְּנוּם לָבוֹא אֶל עָרֵיהֶם, כִּי נְתָנָם יהוה אֱלֹהֵיכֶם בְּיֶדְכֶם. 20 וַיְהִי כְּכַלּוֹת יְהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַכּוֹתָם מַכָּה גְדוֹלָה מְאֹד עַד תֻּמָּם, וְהַשְּׂרִידִים שָׂרְדוּ מֵהֶם וַיָּבֹאוּ אֶל עָרֵי הַמִּבְצָר. 21 וַיָּשֻׁבוּ כָל הָעָם אֶל הַמַּחֲנֶה אֶל יְהוֹשֻׁעַ מַקֵּדָה בְּשָׁלוֹם; לֹא חָרַץ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְאִישׁ אֶת לְשֹׁנוֹ. 22 וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ: פִּתְחוּ אֶת פִּי הַמְּעָרָה וְהוֹצִיאוּ אֵלַי אֶת חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה מִן הַמְּעָרָה. 23 וַיַּעֲשׂוּ כֵן, וַיֹּצִיאוּ אֵלָיו אֶת חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה מִן הַמְּעָרָה, אֵת מֶלֶךְ יְרוּשָׁלָיִם, אֶת מֶלֶךְ חֶבְרוֹן אֶת מֶלֶךְ יַרְמוּת, אֶת מֶלֶךְ לָכִישׁ, אֶת מֶלֶךְ עֶגְלוֹן. 24 וַיְהִי כְּהוֹצִיאָם אֶת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה אֶל יְהוֹשֻׁעַ, וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ אֶל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֶל קְצִינֵי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הֶהָלְכוּא אִתּוֹ: קִרְבוּ, שִׂימוּ אֶת רַגְלֵיכֶם עַל צַוְּארֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה. וַיִּקְרְבוּ, וַיָּשִׂימוּ אֶת רַגְלֵיהֶם עַל צַוְּארֵיהֶם. 25 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ: אַל תִּירְאוּ וְאַל תֵּחָתּוּ, חִזְקוּ וְאִמְצוּ, כִּי כָכָה יַעֲשֶׂה יהוה לְכָל אֹיְבֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם נִלְחָמִים אוֹתָם. 26 וַיַּכֵּם יְהוֹשֻׁעַ אַחֲרֵי־כֵן וַיְמִיתֵם, וַיִּתְלֵם עַל חֲמִשָּׁה עֵצִים; וַיִּהְיוּ תְּלוּיִם עַל הָעֵצִים עַד הָעָרֶב. 27 וַיְהִי לְעֵת בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּרִידוּם מֵעַל הָעֵצִים וַיַּשְׁלִכֻם אֶל הַמְּעָרָה אֲשֶׁר נֶחְבְּאוּ שָׁם; וַיָּשִׂמוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת  על־פי הַמְּעָרָה עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה.
28 וְאֶת מַקֵּדָה לָכַד יְהוֹשֻׁעַ בַּיּוֹם הַהוּא וַיַּכֶּהָ לְפִי חֶרֶב וְאֶת מַלְכָּהּ, הֶחֱרִם אוֹתָם וְאֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ, לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד; וַיַּעַשׂ לְמֶלֶךְ מַקֵּדָה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְמֶלֶךְ יְרִיחוֹ. 29 וַיַּעֲבֹר יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מִמַּקֵּדָה לִבְנָה, וַיִּלָּחֶם עִם לִבְנָה. 30 וַיִּתֵּן יהוה גַּם אוֹתָהּ בְּיַד יִשְׂרָאֵל וְאֶת מַלְכָּהּ, וַיַּכֶּהָ לְפִי חֶרֶב וְאֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ, לֹא הִשְׁאִיר בָּהּ שָׂרִיד; וַיַּעַשׂ לְמַלְכָּהּ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְמֶלֶךְ יְרִיחוֹ. 31 וַיַּעֲבֹר יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מִלִּבְנָה לָכִישָׁה; וַיִּחַן עָלֶיהָ וַיִּלָּחֶם בָּהּ. 32 וַיִּתֵּן יהוה אֶת לָכִישׁ בְּיַד יִשְׂרָאֵל, וַיִּלְכְּדָהּ בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וַיַּכֶּהָ לְפִי חֶרֶב וְאֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ, כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לְלִבְנָה.
33 אָז עָלָה הֹרָם מֶלֶךְ גֶּזֶר לַעְזֹר אֶת לָכִישׁ; וַיַּכֵּהוּ יְהוֹשֻׁעַ וְאֶת עַמּוֹ עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד.34 וַיַּעֲבֹר יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מִלָּכִישׁ עֶגְלֹנָה; וַיַּחֲנוּ עָלֶיהָ וַיִּלָּחֲמוּ עָלֶיהָ. 35 וַיִּלְכְּדוּהָ בַּיּוֹם הַהוּא וַיַּכּוּהָ לְפִי חֶרֶב וְאֵת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ, בַּיּוֹם הַהוּא הֶחֱרִים כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לְלָכִישׁ.
36 וַיַּעַל יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מֵעֶגְלוֹנָה חֶבְרוֹנָה וַיִּלָּחֲמוּ עָלֶיהָ. 37 וַיִּלְכְּדוּהָ וַיַּכּוּהָ לְפִי חֶרֶב וְאֶת מַלְכָּהּ וְאֶת כָּל עָרֶיהָ וְאֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ, לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד, כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לְעֶגְלוֹן, וַיַּחֲרֵם אוֹתָהּ וְאֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ.  38 וַיָּשָׁב יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ דְּבִרָה וַיִּלָּחֶם עָלֶיהָ. 39 וַיִּלְכְּדָהּ וְאֶת מַלְכָּהּ וְאֶת כָּל עָרֶיהָ וַיַּכּוּם לְפִי חֶרֶב, וַיַּחֲרִימוּ אֶת כָּל נֶפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ, לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֶבְרוֹן כֵּן עָשָׂה לִדְבִרָה וּלְמַלְכָּהּ, וְכַאֲשֶׁר עָשָׂה לְלִבְנָה וּלְמַלְכָּהּ. 40 וַיַּכֶּה יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הָאָרֶץ, הָהָר וְהַנֶּגֶב וְהַשְּׁפֵלָה וְהָאֲשֵׁדוֹת וְאֵת כָּל מַלְכֵיהֶם, לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד, וְאֵת כָּל הַנְּשָׁמָה הֶחֱרִים, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. 41 וַיַּכֵּם יְהוֹשֻׁעַ מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְעַד עַזָּה, וְאֵת כָּל אֶרֶץ גֹּשֶׁן וְעַד גִּבְעוֹן. 42 וְאֵת כָּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה וְאֶת אַרְצָם לָכַד יְהוֹשֻׁעַ פַּעַם אֶחָת, כִּי יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל. 43 וַיָּשָׁב יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ אֶל הַמַּחֲנֶה הַגִּלְגָּלָה.

 

מלחמות
פרק י מתחיל לאחר שיהושוע וזקני העם למדו את הלקח מתרמית הגבעונים. אותה קונפדרציית מלכים החליטה לסגור עניין עם הבוגדים לפני שיתפנו להילחם נגד יהושוע.

אדוני־צדק מלך ירושלים היה בלחץ מפני שהבחין בהתקדמותם של בני ישראל; הרי הוא היה הכי קרוב. הוא שלח שליחים אל "הוֹהָם מֶלֶךְ חֶבְרוֹן, וְאֶל פִּרְאָם מֶלֶךְ יַרְמוּת, וְאֶל יָפִיעַ מֶלֶךְ לָכִישׁ, וְאֶל דְּבִיר מֶלֶךְ עֶגְלוֹן" לבקש את עזרתם כדי להכות את הגבעונים.

מכיוון שהגבעונים היו חזקים, מלך ירושלים יזדקק לארבעה מלכים נוספים לבוא לעזרתו.

הגבעונים ראו את שעומד להתרחש, ומיד פנו ליהושוע לעזרה. יהושוע קיבל תשובה חיובית מאלוהים כי ניצחון הקרב מובטח לו (פסוק 8).

יהושוע הצעיד את צבאו למסע לילי, מהגלגל לגבעון, מרחק של כ-30 ק"מ. הוא הפתיע את ריכוז הצבא של חמשת המלכים והחל להשמידם. ה' התערב במהלך הקרב: "וַיהוה הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם עַד עֲזֵקָה וַיָּמֻתוּ, רַבִּים אֲשֶׁר מֵתוּ בְּאַבְנֵי הַבָּרָד מֵאֲשֶׁר הָרְגוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בֶּחָרֶב".

בשלב מסוים במהלך הקרב מבקש יהושוע מאלוהים נס: "שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם, וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן; וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו" (פסוקים 12, 13). ה' ענה לבקשת יהושוע ונתן לצבא ישראל עוד שעות אור על מנת להספיק להשמיד את כל צבא האויב.

חמשת המלכים נסו והסתתרו במערה. יהושוע מגלה את מחבואם וחוסם את המערה. בסיום הקרב חזר יהושוע וקציניו אל המערה, הוציא את המלכים, וביקש מקציניו להעמיד את רגליהם על צווארי המלכים לאות כי ה' נתן אותם בידיהם, וכדי להשפילם: "כִּי כָכָה יַעֲשֶׂה יהוה לְכָל אֹיְבֵיכֶם…"; לאחר מכן "יְמִיתֵם, וַיִּתְלֵם עַל חֲמִשָּׁה עֵצִים" עד הערב; אז הושלכו אל אותה המערה וסגרו אותה.

בגמר השמדת צבא האויב התפנה יהושוע וצבאו להשמיד את ערי המלכים ולכבוש אותן. משום מה יהושוע לא כבש את ירושלים וירמות; הסיבה לא כתובה.
אירועי מפתח בפרק:

פרק י כולל מאורע אשר מוכיח כי אין גבול לכוחה של תפילת צדיק. אלוהים שוב הוכיח כי אם נעשה צעד אחד של ציות, הוא יעשה הכל למעננו. פעמיים מודגש כי ה' נלחם עבור העם: "כִּי יהוה נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל" (פסוק 14), "כִּי יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל" (פסוק 42).

יהושוע ענה לקריאת המצוקה של הגבעונים. הוא שאל את פי ה', ואלוהים הבטיח כי הניצחון בידו: "אַל תִּירָא מֵהֶם, כִּי בְיָדְךָ נְתַתִּים; לֹא יַעֲמֹד אִישׁ מֵהֶם בְּפָנֶיךָ" (פסוק 8).

יהושוע אסף את צבאו. ומיד בגמר המסע הלילי נלחם נגד צבאותיהם של חמישה מלכים.

רבותיי, זה נקרא אמונה וביטחון באלוהים! יהושוע ידע כי למרות ההליכה והעלייה במעלה ההרים יהיה לכוחותיו מספיק כוח להילחם נגד חמישה צבאות. יהושוע למד מניסיונו כי כאשר אלוהים מבטיח ניצחון, הוא גם נותן כוח לנצח.

כבונוס לאמונתו של יהושוע הוריד אלוהים ברד מן השמים, ובכך מתו יותר חיילי אויב מאשר הרגו בני ישראל: "וַיהוה הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם עַד עֲזֵקָה, וַיָּמֻתוּ; רַבִּים אֲשֶׁר מֵתוּ בְּאַבְנֵי הַבָּרָד מֵאֲשֶׁר הָרְגוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בֶּחָרֶב" (פסוק 11).

בשלב זה קורה דבר יוצא דופן:

יהושוע מבחין כי היום מתקדם ועובר את חציו, ותוך זמן קצר הירח עולה מעל איילון. יהושוע מבין כי נשאר לו זמן מוגבל ולא יוכל להשמיד את כל צבא האויב אשר קרוב לוודאי מוערך בכ-300000 חיילים.

יהושוע פונה לאלוהים ומבקש להקפיא את המצב שהיה. השמש עומדת מעל גבעון והירח כבר מציץ מעל איילון —

"שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם, וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן. וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד, עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו… וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם, וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים" (פסוקים 12-13).

אלוהים ענה ליהושוע כדי שיספיק להשמיד את חיילי האויב.

מלבד שעות אור נוספות שקיבל יהושוע, קיימת חשיבות גדולה לנס:

השמש והירח היו אלילי העמים שישבו בכנען: יריחו = ירח, כנען = שמש.

אלוהים הוכיח לאותם עמים כי עבדו יכול לפקוד על אליליהם מה לעשות: "הנה לכם, עובדי אלילים טיפשים, האלילים שלכם מצייתים לעבדי יהושוע והוא אפילו נלחם נגדכם!"

באותה תקופה, ניצחון בקרב הוכיח כי האל של הצד המנצח הוא אל חזק יותר. אבל אלוהים הוכיח להם מי הוא הבוס! – כמו בקרב נגד יריחו.

יהושוע ניצח בקרב. פסוק 21 מדגיש כי לא נפגע אדם מקרב חיילי בני ישראל:

"וַיָּשֻׁבוּ כָל הָעָם אֶל הַמַּחֲנֶה אֶל יְהוֹשֻׁעַ מַקֵּדָה בְּשָׁלוֹם; לֹא חָרַץ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְאִישׁ אֶת לְשֹׁנוֹ".

(ראה גם שמות יא 7: "וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ, לְמֵאִישׁ וְעַד בְּהֵמָה; לְמַעַן תֵּדְעוּן אֲשֶׁר יַפְלֶה יהוה בֵּין מִצְרַיִם וּבֵין יִשְׂרָאֵל".)

כשאלוהים מנצח, הוא עושה זאת בגדול! ובכן, האם יכול אדם לעצור את תנועת כדור הארץ – השמש והירח? מתברר שזה אפשרי אם זה נמצא ברצון אלוהים.

מקרה דומה מוזכר בספר מלכים ב כ 8-11: "וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ אֶל יְשַׁעְיָהוּ: מָה אוֹת כִּי יִרְפָּא יהוה לִי, וְעָלִיתִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בֵּית יהוה. 9 וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ: זֶה לְּךָ הָאוֹת מֵאֵת יהוה, כִּי יַעֲשֶׂה יהוה אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֵּר: הָלַךְ הַצֵּל עֶשֶׂר מַעֲלוֹת, אִם יָשׁוּב עֶשֶׂר מַעֲלוֹת. 10 וַיֹּאמֶר יְחִזְקִיָּהוּ, נָקֵל לַצֵּל לִנְטוֹת עֶשֶׂר מַעֲלוֹת, לֹא כִי יָשׁוּב הַצֵּל אֲחֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת. 11 וַיִּקְרָא יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל יהוה, וַיָּשֶׁב אֶת הַצֵּל בַּמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יָרְדָה בְּמַעֲלוֹת אָחָז אֲחֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת."

חזקיהו המלך נטה למות ממחלת השחין. הוא התפלל לאלוהים והתחנן על חייו. אלוהים ענה לו והוסיף 15 שנים לחייו. המלך ביקש אות לדעת אם יבריא ממחלתו: "כִי יָשׁוּב הַצֵּל אֲחֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת". ולשם כך אלוהים החזיר את הצל בשעון השמש של חזקיהו ב-10 מעלות.

האנשים ראו כי הצל חזר 10 מעלות על עקבותיו, ונוספו ליום כ-40 דקות.

 

תפילה לפי רצון אלוהים

האם תפילה יכולה להיות כה חזקה?

ישוע אמר במתי יז 20: "אִם יֵשׁ לָכֶם אֱמוּנָה כְּגַרְגִּיר הַחַרְדָּל וְתֹאמְרוּ לָהָר הַזֶּה 'זוּז מִפֹּה לְשָׁם' — הוּא יָזוּז, וְשׁוּם דָּבָר לֹא יִבָּצֵר מִכֶּם." ישוע לא אמר מה נוכל לעשות אם תהיה לנו אמונה בגודל עץ החרדל, אלא אמונה כגרגיר החרדל.

באיגרת יעקב מוזכרת תפילתו של אדם צדיק. אליהו הנביא התפלל לאלוהים, ובעקבות כך נעצרו הגשמים לשלוש וחצי שנים. אליהו התפלל שוב והגשמים ניתכו על הארץ: "אֵלִיָּהוּ הָיָה אָדָם בַּעַל רְגָשׁוֹת כָּמוֹנוּ; הוּא הִתְפַּלֵּל בְּחָזְקָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה מָטָר, וְלֹא יָרַד מָטָר עַל הָאָרֶץ שָׁלוֹשׁ שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים. הוּא הִתְפַּלֵּל שֵׁנִית, וְהַשָּׁמַיִם נָתְנוּ מָטָר וְהָאָרֶץ הִצְמִיחָה אֶת פִּרְיָהּ" (פרק ה 17, 18).

אלוהים לא מבקש שנעסוק בקסמים! כל המקרים הללו זכו לתשובה מאלוהים רק מפני שהיו  על־פי רצונו.
מה עלינו לעשות על מנת שגם לתפילותינו תינתן מענה?

להאמין!

חשוב: אלוהים לא יכול לשמוע את תפילת הרשע או הלא מאמין.

 

יוחנן השליח אמר:

"וּבִטְחוֹנֵנוּ בּוֹ שֶׁאִם נְבַקֵּשׁ דָּבָר כִּרְצוֹנוֹ יִשְׁמַע אוֹתָנוּ. וְאִם יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ אוֹתָנוּ בְּכָל אֲשֶׁר נְבַקֵּשׁ, יוֹדְעִים אָנוּ כִּי הַמִּשְׁאָלוֹת שֶׁבִּקַּשְׁנוּ מִמֶּנּוּ נִתָּנוֹת לָנוּ" (האיגרת הראשונה ליוחנן ה 14).

משמעות הפסוק מיוחנן: עלינו ללמוד כדי לדעת את רצון אלוהים. אנו לא מנסים לשכנע את אלוהים להשיב לפי דרכנו, אבל אם נבקש על־פי רצונו הוא מבטיח לענות.

אלוהים יכול לשמוע לאדם הבלתי מאמין אם רק יתפלל לסליחת חטאיו, משום שתפילה כזו מקורה ברוח הקודש.

• יהושוע ידע כי לא יספיק להשמיד את צבא האויב בשעות האור הנותרות. לכן, על מנת למלא את הבטחת ה' כי הניצחון המלא בידו, הוא ביקש – על־פי רצון אלוהים – להאריך את שעות היום. אלוהים הסכים כי התפילה הייתה על־פי רצונו.
• אליהו התפלל שהגשמים יעצרו בגלל חטאי העם. אלוהים הסכים, והגשמים נעצרו. כאשר העם למד וחזר בתשובה, אליהו התפלל שוב והגשמים חזרו כי התפילה הייתה על־פי רצון אלוהים.

בתנ"ך, בכל ההתייחסויות לתפילה, תמיד מוזכר כי המתפלל היה מאמין.

• התנאי הראשוןלתשובה מאלוהים: אמונה.

 

• התנאי השני:לדעת את רצון אלוהים, על־ידי לימוד דבר אלוהים, על מנת לבקש כרצונו.

ל ס י כ ו ם :

אלוהים לימד את יהושוע, את העם ואותנו, כי בתמורה לציות לדברו הוא יעשה הכל.

פעמיים כתוב בפרק כי אלוהים נלחם עבור ישראל (פסוקים 14, 24).

יהושוע ציית, ואלוהים נלחם עבורו. אלוהים הרג יותר משהרג יהושוע וצבאו.

אלוהים עצר את תנועת כדור הארץ – השמש והירח, כתשובה לתפילת עבדו.

היום אנו לא צריכים להילחם כפי שנלחם יהושוע, אבל יש לנו את המלחמות האישיות. הלקח שאנו לומדים הוא: אלוהים מעוניין שנשתף אותו בבעיותינו. זה לא שהוא אינו יודע, אלא הוא רוצה לראות אם אנו סומכים עליו, אם אנו באמת רואים בו 'אבא כל יכול'!

יהושוע ראה באלוהים 'אבא כל יכול' וקיבל את שביקש. אלוהים נותן לנו את אותה ההזדמנות, וכל אחד מאיתנו יכול להחליט אם הוא מאמין בכך או לאו.

הבה ניתן לאלוהים את הצעד של האמונה והציות, ונראה כיצד הוא נלחם בחיינו ומנצח עבורנו.