ישעיה פרק מ"ב
העבד הריבון
אחד מהנושאים המרתקים ביותר בספר ישעיה זה זהותו של עבד אלוהים. הנביא מציין מספר דמויות הנקראות 'עבד ה'.
א. עם ישראל (מ"א 8, מ"ד 1, 21, מט 3, ירמיה ל 10, מו 27, יחזקאל כח 25).
ב. כורש מלך פרס (מ"ה 3).
ג. הנביא ישעיה עצמו (כ' 2).
ד. המשיח.
בפרק מ"ב פסוקים 1-9 מתאר ישעיה הנביא את עבד ה'. איזה אחד מן העבדים מתאר הנביא?
פענוח מדויק של זהות עבד אלוהים בפסוקים אלו יעזור לנו לדעת בביטחון גם את זהותו של העבד המיוחד המתואר בפרק נ"ג. ניווכח מהר מאוד שעבד ה' המתואר בפסוקים אלו הוא לא אחר מאשר ישוע המשיח.
ישעיה מתאר עבד הנבחר על ידי אלוהים ולו תפקיד הנוגע לעולם כולו: תפקיד בתחום המשפט, צדק, ישועת האדם, שינוי הלב. בנוסף, מתאר הכתוב את יחסו של העבד כלפי החלשים בחברה. הטקסט מתייחס לדמות יחיד ולא לציבור.
פסוקים 1-9:
"א. הֵן עַבְדִּי אֶתְמָךְ-בּוֹ, בְּחִירִי רָצְתָה נַפְשִׁי; נָתַתִּי רוּחִי עָלָיו, מִשְׁפָּט לַגּוֹיִם יוֹצִיא.
ב. לא יִצְעַק וְלא יִשָּׂא; וְלא-יַשְׁמִיעַ בַּחוּץ קוֹלוֹ.
ג. קָנֶה רָצוּץ לא יִשְׁבּוֹר, וּפִשְׁתָּה כֵהָה לא יְכַבֶּנָּה; לֶאֱמֶת יוֹצִיא מִשְׁפָּט.
ד. לא יִכְהֶה וְלא יָרוּץ, עַד-יָשִׂים בָּאָרֶץ מִשְׁפָּט; וּלְתוֹרָתוֹ אִיִּים יְיַחֵלוּ.
ה. כה-אָמַר הָאֵל יְהוָה, בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם, רוֹקַע הָאָרֶץ וְצֶאֱצָאֶיהָ; נוֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ, וְרוּחַ לַהוֹלְכִים בָּהּ.
ו. אֲנִי יְהוָה קְרָאתִיךָ בְצֶדֶק, וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ; וְאֶצָּרְךָ, וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם, לְאוֹר גּוֹיִם.
ז. לִפְקוֹחַ עֵינַיִם עִוְרוֹת; לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר, מִבֵּית כֶּלֶא יושְׁבֵי חושֶׁךְ.
ח. אֲנִי יְהוָה, הוּא שְׁמִי; וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לא-אֶתֵּן, וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים.
ט. הָרִאשׁונוֹת הִנֵּה-בָאוּ; וַחֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד, בְּטֶרֶם תִּצְמַחְנָה אַשְׁמִיעַ אֶתְכֶם."
מי הוא העבד הזה אשר תכונותיו מתאימות יותר לתכונות אלוהים מאשר לעבד?
התשובה הטובה ביותר באה מכתבי הקודש עצמם.
בבשורת מתי יב 15-21, מתי עצמו מצטט את דברי ישעיה הנביא מפרק מב 1-4 ומיחסם לאדון ישוע.
"…ישוע ידע את זאת והתרחק משם, אך רבים הלכו אחריו. הוא ריפא את כולם והזהיר אותם שלא יגלו אותו, למען יתקיים מה שנאמר בפי ישעיהו הנביא: "הן עבדי אתמך בו, בחירי רצתה נפשי. נתתי רוחי עליו, משפט לגויים יוציא. לא יצעק ולא ישא ולא ישמע בחוץ קולו. קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה, עד יוציא לניצחון משפט. ולשמו גויים ייחלו."
ישוע המשיח הוא העבד אשר אלוהים (האב) תומך בו.
ישוע הוא הנבחר על ידי האב.
האדון ישוע הוא אשר רוח יהוה עליו ודרכו פועל גבורות ריבוניות
ישוע הוא שופט הצדק
ישוע הוא הרועה הטוב המרפא ומקים את החלש והנכשל.
ישוע הוא השם אשר לו כל הגויים מייחלים.
מאחר שכתבי הקודש מפרשים עצמם בדרך הברורה והמדויקת ביותר, ניתן לקבוע שישעיה מ"ב פסוקים 1-9 מתייחסים לישוע המשיח ולא לעם ישראל, לא לישעיה עצמו או כורש מלך פרס…
פרקים נוספים בישעיה מתארים את עבד יהוה ושהתגשמו בישוע: ישעיה מט 1-13, נ 4-9, נב 13 – נג 12).
הערה: כתבי הקודש כרשת עכביש. כל נושא בכתבי הקודש מתייחס וקשור לקטע אחר בכתובים. אם "נמשוך" פסוק אחד בספר ישעיה לדוגמא, נראה ונרגיש תזוזה ורעדה בפרקים וספרים אחרים בכתבי הקודש. זו עדות לריבונות האחראית על כתיבת ועריכת כתבי הקודש.
בשלב זה הבה נפרט יותר את תכונותיו ותפקידיו של עבד יהוה – האדון ישוע.
"א. הֵן עַבְדִּי אֶתְמָךְ-בּוֹ, בְּחִירִי רָצְתָה נַפְשִׁי; נָתַתִּי רוּחִי עָלָיו, מִשְׁפָּט לַגּוֹיִם יוֹצִיא.
- עבד יהוה – ישוע – זוכה לכל כוחו של אלוהים והוא חשקת נפשו.
ישעיה הנביא מציין שעבד יהוה – האדון ישוע – זוכה לתמיכת אלוהים ונחשב לשלו. זאת לעומת הדרך בה אלוהים מדבר כלפי פסלים ואלילים – ראה פרק מ"א 29: הן כולם אוון אפס מעשיהם, רוח ותוהו נסכיהם."
הכוונה שכל כוחו של אלוהים נתונים לאותו עבד, וכל ההצלחה של עבד יהוה היא מאלוהים ולכבוד אלוהים.
ישעיה הנביא מציין שעבד יהוה – ישוע – הוא רצון נפשו – רצתה נפשי – של אלוהים.
ראיה לכך נתונה לנו בבשורת מתי ג 17: "…והנה קול מן השמים אומר: זה בני אהובי אשר בו חפצתי." (ראה גם לוקס ט 35, מתי יז 5 – על הר ההשתנות)
- רוח אלוהים על עבד יהוה וממלאת אותו
בפרק י"א פסוקים 1-10 ישעיה הנביא ציין שרוח אלוהים נחה על צאצא של ישי, ז"א דמות משבט יהודה מבית דוד המלך. האישיות שרוח אלוהים נחה עליו ישפוט את כל העמים וכל העמים מקווים לו.
לימוד ישעיה פרק יא מבהיר שהדמות היא של ישוע המשיח. ברור מעל כל ספק שהנביא אינו מדבר על כורש, עם ישראל או כל דמות שאינה ישוע המשיח.
הדבר הראשון שהנביא מציין שניתן לעבד אלוהים היה – רוח אלוהים.
לאור הכתוב בישעיה י"א ובבשורת יוחנן י"ד-ט"ז אנו למדים שרוח אלוהים מעניקה לנו את כל חכמתו וכוחו של אלוהים.
נוכחות רוח אלוהים מבטיח יכולת חשיבה אלוהית ופיזית כאחד.
בספר זכריה ד' 6 נאמר: "לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות". הפסוק נאמר אז לזרובבל וליהושוע הכהן הגדול כדי לעודדם שבנית בית אלוהים, למרות האיום מן האויבים, תיעשה בכוח רוח אלוהים. זאת בתנאי שהם יתמקדו בעשיית רצון אלוהים ושמירה על טוהר רוחני.
בפרק ס"א פסוקים 1-3 מצטט הנביא ישעיה את הדמות שרוח אלוהים נחה עליו. "רוח אדוני יהוה עלי, יען משח אותי לבשר ענווים, שלחני לחבוש לנשברי לב, לקרא לשבויים דרור ולאסורים פקח קוח".
ישוע המשיח ציטט פסוקים אלה כשהיה ביום השבת בבית הכנסת בעיר נצרת. לוקס ד' 16-21.
הוא אמר לנוכחים: "היום נתמלא הכתוב הזה באוזניכם".
במילים אלו, ישוע התכוון לעצמו: אני הוא זה שרוח אלוהים נחה עליו, שבכוחו לרפא, לבנות, לנחם ולפקוח עיני עיוורים, והמביא את שנת היובל – אני הוא המשיח המובטח.
- עבד ה' יוציא משפט לגויים:
בפרק י"א הנביא פירט שכך יעשה המשיח שהוא נצר לבית דוד.
בספר מיכה הנביא ד' 1-7 נאמר שהמשיח ישפוט את העמים מציון.
בבשורת יוחנן ה' 22 ישוע עצמו אומר שהוא ישפוט את בני האדם ואת הזכות הזו קיבל מאלוהים האב.
שאול השליח מבהיר לכולנו שאנו עתידים לעמוד למשפט כס המשיח ישוע, ושם ניתן דין וחשבון על כל מעשינו בעת היותנו בבשר (קור"א ג 10-15, קור"ב ה 10).
- עבד יהוה – ישוע – רועה נאמן ורודף צדק
בפסוקים 2-3 מתאר הנביא את אופיו הרחום וחסדו הרב של עבד ה' לצד כוחו הרם.
"עבד ה' לא יצעק, לא ישא, ולא ישמיע בחוץ קולו. קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה, לאמת יוציא משפט"
עבד ה' לא בא להתלונן או לברוח ממשימתו הקשה – משימה העתידה להיות מושלמת על הצלב (אנו נרחיב בנושא זה בפרק נ"ג).
אדרבא, הוא בא לרפא, לעודד ולהקים את החלשים.
התיאור הזה של עבד יהוה עומד כניגוד למעשי המנהיגים של יהודה באותה עת. הם ביזו את מעמדם ונצלו את בני ישראל. להם קרא ישעיה – קציני סדום ועמורה (ראה פרק א).
הנביא מתאר את החלשים בתיאורים נפלאים:
קנה רצוץ לא ישבור – עבד יהוה יעשה את ההיפך. הוא יחזק ויעמיד את הקנה החלש למען יהיה יעיל.
פשתה כהה לא יכבנה: – משמע, פתיל נר העומד לפני התפוררות לאפר. במקום לזרוק, עבד אלוהים ירפא ויהפכו לחדש. רק אלוהים יכול להביט על אפר, לרכוש אותו בדמו ולהפכו לדבר חדש.
החלשים והנדכאים לא זכו למשפט צדק וקולם לא נשמע!
שהרי החזק והעשיר קנו את השופטים (ראה ישעיה א). והנה, עבד ה' שומע את זעקתם ואף יעשה משפט צדק. עבד ה' גדול יותר משופטי הארץ ועשיריה.
לעיתים אנו רואים מנהיגים שעולים מהר אך נעלמים באותה מהירות, מבלי למלא את הבטחותיהם. לא כך עבד ה', ישוע המשיח.
- עבד יהוה – ישוע – מעניק תורה
בפסוק 4 אומר הנביא: שעבד ה' לא ייכשל עד שמשימתו תושלם.
ומה היא?
"…עד ישים בארץ משפט ולתורתו איים ייחלו.."
יש לי שאלה! ממתי עבד מעניק תורה?
ממתי כל בני העמים מקווים לשמוע את מוצא פיו של — עבד?
בספר בראשית מ"ט 8-10 יעקוב אבינו מברך את בנו יהודה ואומר לו שממנו יצא האחד שכל העמים מקווים לו. שם הכוונה למשיח.
"ח. יְהוּדָה, אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ. יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ; יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ. ט. גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה, מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ; כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא, מִי יְקִימֶנּוּ. י. לֹא-יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה, וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו, עַד כִּי-יָבֹא שִׁילֹה, וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים."
הנביא ישעיה חוזר על מילים אלו בפרק י"א 10. שם הכוונה למשיח.
י. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים, אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ; וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ כָּבוֹד."
למידע זה, ראוי להוסיף את דברי הנביא ישעיה בפרק נ"א פסוקים 4-5: הנביא מצטט את דבר אלוהים אליו:
"הקשיבו אלי עמי ולאומי אלי האזינו, כי תורה מאיתי תצא ומשפטי לאור עמים ארגיע. קרוב צדקי, יצא ישעי וזרועי עמים ישפוטו, אליי איים יקוו ואל זרועי ייחלו". (מומלץ לקרא את כל הפרק..)
בפסוקים אלו ניתן לסכם שעבד יהוה אינו רק משיח אלא אלוהים בכבודו ובעצמו. המשיח הוא אל-שדי, אלוהים הבן.
- עבד יהוה הוא הוא הברית לחיים עבור עם ישראל וכלל בני האדם.
"אֲנִי יְהוָה קְרָאתִיךָ בְצֶדֶק, וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ; וְאֶצָּרְךָ, וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם, לְאוֹר גּוֹיִם."
בפסוק 6 הנביא מציין את היחס בין אלוהים לעבדו, בין אלוהים האב לבין אלוהים הבן, אך יחד עם זאת גם את תכונותיו של העבד המיוחד.
א. קראתיך בצדק:
אתה ראוי. אתה היחיד שראוי להיקרא לתפקיד. (ראה התגלות ה 9)
ב. החזק בידך:
שותף לאלוהים, קרוב ומחובר אליו.
ג. אצרך = אשמרך: [ישנם תרגומים לועזיים שציינו – אצרך = יצרתי אותך…]
ד. ואתנך לברית עם לאור גויים:.
למה הכוונה?
ישוע המשיח, עבד ה', הוא הברית שאלוהים הבטיח לעמו ולכן הוא נשמר כל כך על ידי אלוהים האב. בו בישוע טמון תיקון הבריאה והסרת קללת החטא. במותו המכפר תלוי קיום הבטחות אלוהים לאדם וחווה כדי לתקן את הנהרס על ידי החטא.
ירמיה הנביא ניבא, בפרק ל"א מפסוק 31, שאלוהים עתיד לתת לעמו ברית חדשה. הברית החדשה נפתחה והחלה בדמו המכפר של ישוע המשיח, עבד ה'.
האדון ישוע עצמו אמר בסעודת הפסח האחרונה כשהיה עם תלמידיו: מתי כ"ו 26-28:
"…כאשר אכלו לקח ישוע לחם, ברך ובצע ונתן לתלמידים באומרו: "קחו ואכלו, זה גופי." לקח את הכוס, ברך ונתן להם באומרו: "שתו ממנה כולכם, כי זה דמי, דם הברית (החדשה) הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים…"
ראה גם את דברי השליח שאול באיגרת הראשונה לקורינתיים י"א 25.
כמו כן, בספר מלאכי ג 1-2, מחזק הנביא את מה שאנו יודעים כבר אודות העבד הריבון.
האדון אשר אתם מבקשים ומלאך הברית הם אותה אישיות = "הנה בא".
יוחנן המטביל מצטט מישעיה 40 מילים דומות לאלו של מלאכי, ומייחס לישוע המשיח את המילים: ונגלה "כבוד יהוה".
מכאן, עוד חיזוק לעובדה שישוע הוא "הברית", הוא מרכזה ותשתיתה של הברית העניקה חיים ואור.
לאורך ההיסטוריה כרת אלוהים בריתות עם אברהם, משה עבור ישראל, דוד.
כל ההבטחות שבכל הבריתות יתגשמו במלואן רק לאחר שעם ישראל ייכנס לברית החדשה אשר הוקמה בדם ישוע המשיח – עבד יהוה.
מי שיכיר את ישוע ויראה בו מושיע – אשריו, זכה אותו אדם לאור אלוהים!
- עבד יהוה – ישוע המשיח – הוא אור העולם
ו. אֲנִי יְהוָה קְרָאתִיךָ בְצֶדֶק, וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ; וְאֶצָּרְךָ, וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם, לְאוֹר גּוֹיִם.
ז. לִפְקוֹחַ עֵינַיִם עִוְרוֹת; לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר, מִבֵּית כֶּלֶא יושְׁבֵי חושֶׁךְ.
הנביא ממשיך בסוף פסוק 6 ופסוק 7 לציין שעבד יהוה הוא אור לכלל העמים, והאור המדובר אינו מתייחס רק לאפשרות לראות באופן פיזי, אלא הכוונה לאור המשחרר מעיוורון רוחני.
ז"א, עבד יהוה הוא המסיר את השפעת קללת המוות של החטא, ומאפשר לנושע להבין ולראות את אמת אלוהים.
ז"א, הכניסה לברית עם עבד אלוהים, ישוע המשיח, מעניקה – פקיחת עיניים וחופש מעולם חשוך ומת! ראה בשורת יוחנן ג 16-18 ופרק ט'.
מילים אלו מבהירים לנו את חשיבות הבישור לעולם שאינו מאמין! ראה אל הרומים י 14-17.
- עבד יהוה – ישוע המשיח – הוא כבוד ה'.
ח. אֲנִי יְהוָה, הוּא שְׁמִי; וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לא-אֶתֵּן, וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים.
ט. הָרִאשׁונוֹת הִנֵּה-בָאוּ; וַחֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד, בְּטֶרֶם תִּצְמַחְנָה אַשְׁמִיעַ אֶתְכֶם."
פסוק 8 מאוד מעניין.
אלוהים אומר שאינו נותן את כבודו לאחר. מצד שני, אותו עבד-יהוה המתואר בפרק, נושא את שם אלוהים וכבודו, שהרי הוא מוקד למבט ואמונה של כל בני האדם, וממנו באה תורת אלוהים ואור לעולם.
בספר שמות כ"ג 20-23 אומר אלוהים את המילים הבאות:
כ. הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ; וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי. כא. הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ, אַל-תַּמֵּר בּוֹ: כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם, כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ. כב. כִּי אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקֹלוֹ, וְעָשִׂיתָ כֹּל אֲשֶׁר אֲדַבֵּר. וְאָיַבְתִּי, אֶת-אֹיְבֶיךָ, וְצַרְתִּי אֶת-צֹרְרֶיךָ. כג. כִּי-יֵלֵךְ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ, וֶהֱבִיאֲךָ אֶל-הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי, וְהַפְּרִזִּי וְהַכְּנַעֲנִי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי; וְהִכְחַדְתִּיו.
ראה שמות י"ג-י"ד: אלוהים עצמו הולך לפני מחנה ישראל, וכן שמות ל"ג 12-19, שם מבטיח אלוהים שפניו ילכו לפני עם ישראל.
מבדיקת הפסוקים והאישיות עליה מדברים הנביאים, ניתן לקבוע ולהסיק בביטחון שעבד יהוה הוא הנושא את כבוד אלוהים וההצדקה לכך נובעת מן העובדה שעבד יהוה אינו אלא אלוהים הבן, ההוויה השניה בשילוש האלוהי האחד.
אלוהים מסיים בפסוק 9 ואומר שלא יסתיר דבר מנאמניו. כל העתיד להתרחש נאמר בכתבי הקודש כדי שכולם ידעו שאלוהים הוא ריבון ואמיתי ואין אחר. כל השאר רק אלילים חסרי חיים. ראה בראשית יח 16-17, עמוס ב 7.
הנביא מסיים בפסוקים 8-9 המבהירים את רצינות הדברים שנאמרו. כל מילה אמת היא ותתגשם באחריות אלוהים. כמו שאלוהים הגשים את נבואותיו בעבר, כך מבטיח שאלו החדשות יקומו!
סיכום:
- עבד ה' בפסוקים הללו הוא ישוע המשיח. משימותיו מוכיחות כי הוא אלוהים בכבודו ובעצמו.
- רוח אלוהים שנחה על עבד ה' מובטחת גם לכל אחד מילדי אלוהים המאמינים בישוע. נוכחות רוח אלוהים בתוכנו מבטיחה את נוכחות אלוהים בנו, את חכמתו וכוחו כדי להבין את דברו ולציית לו.
- הברית שלנו עם ישוע המשיח קובעת את יחסו של אלוהים כלפינו. מי שמקבל את דם ישוע המשיח כדם כפרת חטאיו, יטעם את הבטחות אלוהים בחייו היום ובממלכת אלוהים הנצחית.