המושל מבית לחם אפרתה

פרק ד' מסתיים עם המכה על הלחי, ההשפלה של שופט ישראל בעת מצור. ההיסטוריה הוכיחה שהנבואה התגשמה בעת שנבוכדנצר מלך בבל השפיל את צדקיהו לאחר המצור על ירושלים (מל"ב כ"ד 18 עד כ"ה 21).

כהרגלו, הנביא מיכה אינו מסיים פסקה בבשורות קשות ורעות אלא גם בנבואה מלאת תקווה וברכה. (ראה ב' 12-13; ד' 1-7; ז' 14-20).

ולראיה, פרק ה' כולל נבואות אודות:

– זהותו של המלך המשיח המובטח,

– מקום הולדתו

– סגנון החיים בממלכתו

– העתיד המבורך שיהיה מנת חלקם של שארית עם ישראל הנושעת.

הנביא מיכה ממשיך בפרק ה' לפרט אודות המלך המושלם, היועץ הנפלא שהוזכר בפרק ד' 9. המסר ברור. כל ההבטחות הנפלאות שהנביא מציין יהיו מנת חלקם הבלעדית של השארית הנושעת ולא של אלו הבוטחים בכוחם, בדתיותם או המחזיקים את אלוהים כקמיע שנועד להכשיר את רשעותם.

חלוקת הפרק

א. הופעתו הראשונה של המושל (פ. 1)

מקום מוצאו של המושל המלך (פ. 1א)
אלוהותו של המושל המלך (פ. 1ב)

ב. אירועים מרכזיים בחיי בני ישראל עד לחזרתו של המושל, המלך (פ. 2)

ג. הופעתו השנייה – שובו של המלך המשיח (פ. 3)

ד. סגנון החיים בממלכת המשיח (פ. 4-14)

המלך המשיח כגיבור צבאי (פ. 4-5)
שארית ישראל ברכה לעמים (פ. 6)
שארית ישראל חזקה (פ. 7-8)
המלך המשיח מטהר את שארית ישראל מהשפעה אלילית (פ. 9-14)

מיכה פרק ה'.

וְאַתָּה בֵּית-לֶחֶם אֶפְרָתָה, צָעִיר [קטן] לִהְיוֹת בְּאַלְפֵי [גדולים וחזקים] יְהוּדָה, מִמְּךָ לִי יֵצֵא לִהְיוֹת מוֹשֵׁל בְּיִשְׂרָאֵל; וּמוֹצָאוֹתָיו מִקֶּדֶם, מִימֵי עוֹלָם.
לָכֵן יִתְּנֵם עַד-עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה; וְיֶתֶר אֶחָיו יְשׁוּבוּן עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
וְעָמַד וְרָעָה בְּעוֹז יְהוָה, בִּגְאוֹן שֵׁם יְהוָה אֱלוֹהָיו; וְיָשָׁבוּ כִּי-עַתָּה יִגְדַּל עַד-אַפְסֵי-אָרֶץ.
וְהָיָה זֶה שָׁלוֹם; אַשּׁוּר כִּי-יָבוֹא בְאַרְצֵנוּ, וְכִי יִדְרֹךְ בְּאַרְמְנוֹתֵינוּ, וַהֲקֵמֹנוּ עָלָיו שִׁבְעָה רֹעִים, וּשְׁמֹנָה נְסִיכֵי אָדָם.
וְרָעוּ אֶת-אֶרֶץ אַשּׁוּר, בַּחֶרֶב, וְאֶת-אֶרֶץ נִמְרֹד, בִּפְתָחֶיהָ [ חרב- תהילים נה 22, שעריה]; וְהִצִּיל מֵאַשּׁוּר כִּי-יָבוֹא בְאַרְצֵנוּ וְכִי יִדְרֹךְ בִּגְבוּלֵנוּ.
וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב, בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים, כְּטַל מֵאֵת יְהוָה, כִּרְבִיבִים עֲלֵי-עֵשֶׂב, אֲשֶׁר לֹא-יְקַוֶּה לְאִישׁ, וְלֹא יְיַחֵל לִבְנֵי אָדָם.

⁷ וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם, בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים, כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמוֹת יַעַר, כִּכְפִיר בְּעֶדְרֵי-צֹאן, אֲשֶׁר אִם-עָבַר וְרָמַס וְטָרַף, וְאֵין מַצִּיל.

⁸ תָּרֹם יָדְךָ עַל-צָרֶיךָ; וְכָל-אֹיְבֶיךָ יִכָּרֵתוּ.

⁹ וְהָיָה בַיּוֹם-הַהוּא נְאֻם-יְהוָה, וְהִכְרַתִּי סוּסֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ; וְהַאֲבַדְתִּי מַרְכְּבֹתֶיךָ.

¹⁰ וְהִכְרַתִּי עָרֵי אַרְצֶךָ; וְהָרַסְתִּי כָּל-מִבְצָרֶיךָ.

¹¹ וְהִכְרַתִּי כְשָׁפִים מִיָּדֶךָ; וּמְעוֹנְנִים לֹא יִהְיוּ-לָךְ.

¹² וְהִכְרַתִּי פְסִילֶיךָ וּמַצֵּבוֹתֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ; וְלֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה עוֹד לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ.

¹³ וְנָתַשְׁתִּי אֲשֵׁירֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ; וְהִשְׁמַדְתִּי עָרֶיךָ.

¹⁴ וְעָשִׂיתִי בְּאַף וּבְחֵמָה נָקָם אֶת-הַגּוֹיִם: אֲשֶׁר לֹא שָׁמֵעוּ.

הופעתו הראשונה של המושל (פ. 1)

וְאַתָּה בֵּית-לֶחֶם אֶפְרָתָה, צָעִיר [קטן] לִהְיוֹת בְּאַלְפֵי [גדולים וחזקים] יְהוּדָה, מִמְּךָ לִי יֵצֵא לִהְיוֹת מוֹשֵׁל בְּיִשְׂרָאֵל; וּמוֹצָאוֹתָיו מִקֶּדֶם, מִימֵי עוֹלָם.

מקום מוצאו של המושל המלך (פ. 1א)

הפסוק פותח במילה "ואתה" ולא לחינם.

הנביא מאניש את בית לחם אפרתה וכך מציין שממקום זה יבוא המושל שבטחון וישועת ירושלים טמונים ותלויים בו.

הנביא השתמש בסגנון כתיבה ותיאור זהים כשציין את מגדל-עדר בפרק ד פסוק 8.

מכאן, המושל, מלך, אשר עתיד לבוא מבית לחם אפרתה הוא אותו האחד שבא ממגדל-עדר, שהרי מגדל-עדר נמצא בשדות בית לחם אפרתה.

הנביא מיכה אומר שמאזור בית לחם אפרתה אשר בשטח שבט יהודה עתיד לבוא מושל מיוחד במינו (בראשית ל"ה 19, מ"ח 7, רות א' 1-2, ד' 11. לא בית לחם הגלילית. בית לחם – שם המתאר מקור לחיים. אפרתה – מילה נרדפת לפוריות).

הנביא פונה אל בית לחם בלשון זכר במקום בלשון נקבה הראוי בהתייחסות לעיר.

מכפר קטן ונידח (צעיר להיות באלפי יהודה) עתיד לקום מישהו שיהיה מושל בישראל.

חשוב לציין שמיכה הנביא אינו מתייחס לדוד המלך שהרי מיכה חי כשלוש מאות וחמישים שנים לאחר דוד המלך. מיכה מתייחס לנצר ממשפחתו של דוד המלך.
עלינו לזכור שאלוהים הבטיח בברית עם דוד שזרעו עתיד למלוך (שמ"ב ז' 12-17; דברי-הימים-א י"ז 1-27). כל הנבואות הללו הן חוליות המגשימות את ההבטחה הנפלאה לעולם – המלך המשיח עתיד לבוא כמתוכנן מבית דוד המלך.

נבואתו של מיכה מהווה חוליה נוספת בתעודת הזהות של המשיח המובטח כבר מבראשית ג' 15. בבראשית מ"ט 8-12 יעקב אבינו ברך את בנו יהודה ואמר לו:

‏ ^‎⁸‏ יְהוּדָ֗ה אַתָּה֙ יוֹד֣וּךָ אַחֶ֔יךָ יָדְךָ֖ בְּעֹ֣רֶף אֹיְבֶ֑יךָ יִשְׁתַּחֲוּ֥וּ לְךָ֖ בְּנֵ֥י אָבִֽיךָ׃ ^‎⁹‏ גּ֤וּר אַרְיֵה֙ יְהוּדָ֔ה מִטֶּ֖רֶף בְּנִ֣י עָלִ֑יתָ כָּרַ֨ע רָבַ֧ץ כְּאַרְיֵ֛ה וּכְלָבִ֖יא מִ֥י יְקִימֶֽנּוּ׃ ^‎¹⁰‏ לֹֽא־יָס֥וּר שֵׁ֙בֶט֙ מִֽיהוּדָ֔ה וּמְחֹקֵ֖ק מִבֵּ֣ין רַגְלָ֑יו עַ֚ד כִּֽי־יָבֹ֣א שִׁילֹה [שִׁיל֔וֹ] וְל֖וֹ יִקְּהַ֥ת עַמִּֽים׃

נבואתו של יעקב לבן יהודה הבטיחה לו שמשבט יהודה עתיד לבוא האחד שכל העמים מקווים לו. מכיוון שכתבי הקודש מלמדים שתקוות האנושות היא המשיח, בן האלוהים, הרי שגם כאן במיכה ה' אנו נתוודע לתכונותיו האלוהיות של המושל מבית לחם אפרתה (ישעיה י"א 10; מ"ב 4; מ"ט 22; נ"א 5; ס' 9; בראשית מ"ט 10).

יעקב גם ציין שהאישיות המיוחדת הזו צריכה להופיע בתקופה בה שבט יהודה קיים בזהות פרטית וכן שביד השבט סמכות.

תאריך פקיעת התוקף של הנבואה הוא שנת 6 לספירה כי אז נטלו הרומאים את הסמכות הריבונית מעם ישראל (ארכילאוס, 6 לספירה).

כמו כן, בשנת 70 לספירה נהרס בית המקדש ויחד עם זה כתבי השושלות של עם ישראל.

אם כן, המושל שעתיד לבוא מבית לחם אפרתה הוא הוא המשיח המובטח שעיני כל העמים אליו.

אלוהותו של המושל המלך (פ. 1ב)

אם הנבואה הייתה נעצרת בשלב זה, אז לא היה לפנינו משהו יוצא דופן, שהרי מנהיגים דגולים רבים נולדו בכפרים קטנים ושכוחי אל. לעומת זאת, המושל שעתיד לבוא בעתיד מבית לחם אפרתה ומשבט יהודה הינו בעל נתונים שיכולים להיות רק לאלוהים.

למרות שאותו מושל יבוא מבית לחם אפרתה, הוא היה קיים עוד מקדם ימי עולם, ז"א לפני שהבריאה נוצרה [חבקוק א' 12 – "הלוא אתה מקדם יהוה אלוהי…"].

ובכן, רק אלוהים יכול להופיע במהלך ההיסטוריה כאדם (בראשית י"ח) אך התחלתו הייתה מקדם ימי עולם.

דוגמאות נוספת ניתן לראות מפי הנביא ירמיה בפרק כ"ג 5-6 ו-ל"ג 14-16. שם הנביא מנבא אודות המשיח אשר מוצאו האנושי מבית דוד אך הוא גם נקרא יהוה צדקנו.

הנביא ישעיה בפרק י"א מציין נתון דומה. שם הוא מתאר את המשיח כשורש ישי ואז ממשיך לציין את תכונותיו המציינות אותו כאלוהים.

האישיות היחידה בהיסטוריה שהגשימה את הנבואה הזו הוא ישוע המשיח.

ישוע נולד בבית לחם אפרתה שבאזור שבט יהודה– מתי א', לוקס ב'.
ישוע נולד למרים הבתולה וכך מתבטאת אלוהותו – ישעיה ז' 14 וכן מתי א' 23.
האדון ישוע עשה ניסים ואותות שאמתו את דברי הנביאים אודות המשיח המובטח, וכן אימתו את הכרזותיו בנוגע לזהותו – אלוהים, משיח (יוחנן כ' 21). כל זאת כדי שבני אדם יאמינו בו ויזכו לכפרת חטאים וחיי עולם (יוחנן א' 1; אל הפיליפים ב' 6; אל הקולוסים א' 17; התגלות א' 8).

נבואתו של מיכה הנביא התגשמה בחלקה. החלק היחסי התגשם בדיוק מושלם. לפיכך, יש לכל אוהבי אלוהים את הביטחון שגם החלק השני – המתייחס לעתיד עוד יתגשם בדיוק מושלם.

ישוע אכן בא לעולם כמשיח מכפר חטאים מבית לחם אפרתה. ישוע המשיח עתיד לחזור לעולם לאחר צרת יעקוב בת שבע השנים ואז ימשול על כל העולם מציון.

איך הרבנים מפרשים את פסוק 1? מי לדעתם הוא המושל המיוחד שהנביא מיכה מדבר עליו?

קאסוטו טוען שמדובר במלך האידיאלי שימשול בישראל. "ומוצאותיו מקדם מימי עולם, משמע, שמוצאו של המלך הוא ממשפחה קדומה הידועה מזמן רב, כלומר מצאצאי דוד".[1]

ש. ל. גורדון טוען שהמושל אינו אלא המלך המשיח שעתיד לבוא מזרע דוד.[2]

פרשנות מוסד הרב קוק טוענת שהמושל עתיד לבוא מבית דוד ותחת מלכותו יתאחדו כל שבטי ישראל. בנוגע למוצאותיו מקדם ימי עולם, הכוונה לייחוס מוקדם מימים ימימה אך לא לעבר נצחי.[3]

כל הפרשנים הרבניים טוענים שמדובר במושל מבית דוד אך מתכחשים למקור נצחי המציין את ריבונותו ואלוהותו של המושל.

מסקנות אישיות ויישום

עם ישראל שם את בטחונו במלכים בשר ודם כמו עמי הגויים עובדי האלילים.

עם ישראל ראה במו עיניו איך הטובים שבמלכים שלהם נכשלו, הובסו, הושפלו והביאו להרס העם והגליה.

אותם אסונות מילאו את לב העם בחרדות ואת בתי הקברות בגופות של בני ישראל וילדיהם.

במי אתה שם את ביטחונך? למי אתה מייחל? מי המופת של החיים שלך?

כתבי הקודש הוכיחו שישוע הוא המלך והגואל המושלם.

בו יש לנו את התרופה לחרדה, תרופה לחוסר ביטחון, בו השלווה והשלום המעפילים על כל אירוע קשה בעולם הזה.

בו יש לנו גם חיי נצח – כי המלך שלנו הוא אלוהים.

ב. אירועים מרכזיים בחיי בני ישראל עד לחזרתו של המושל, המלך (פ. 2)

מיכה ה' פסוק 2:

לָכֵן יִתְּנֵם עַד-עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה; וְיֶתֶר אֶחָיו יְשׁוּבוּן עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

שימוש במילה "לכן" בראש משפט תמיד מהווה תוצאה של הפיסקה הקודמת.

על מנת לקיים את ההבטחה הכתובה בפסוק הקודם, אלוהים עתיד לתת את בני ישראל בידי אויביהם.

המילה "יתנם" בהקשר המידי מתייחסת לעונש, לכניעה לסמכותו של אחר.[4]

מדוע שאלוהים ייתן את עם ישראל תחת ידי מלכויות גויים עד שהמשיח יחזור ארצה?

הסיבה היחידה היא בגלל שעם ישראל ימשיך לדחות את גואלם, מושיעם.

הנביאים כבר ניבאו אודות דחיית ישראל את מושיעם ובשל כך את התוצאות ההרסניות על העם (דברים ל"ב; ישעיה נ"ב-נ"ג; ישעיה ח' 14-15; ירמיה ל-ל"א; הושע ב'; מיכה ז' ועוד).

עם ישראל עתיד לזעוק להצלה וישועה במהלך תקופת צרת יעקב, בעתיד.

מדוע? כי מתברר שאנו זועקים לאלוהים, זוכרים את טובו ומבטיחים לו את נאמנותנו רק כשרע לנו…

עד מתי נהיה ביד אויבינו? נתונים למרותם או לאיומיהם?

עַד-עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה

א. עד-עת…

התקופה עד העת בה ייוושע שארית עם ישראל נקראת: "עיתות הגויים".

כך נלמד מהכתוב בבשורת לוקס כ"א 24.

את אותה המסקנה ניתן ללמוד מנבואת דניאל הנביא בפרק ב'. שם הנבואה מבהירה שמלכויות הגויים ישלטו בעולם עד שיחזור המשיח, יפילם מכיסאם וימלוך בלעדית בעולם.

ב. " יוֹלֵדָה יָלָדָה…"

בספר ההתגלות פרק י"ב, עם ישראל מתואר כאישה היולדת את המשיח. הבעיות של עם ישראל ימשיכו עד שבני ישראל יכירו בעובדה שישוע אשר נולד מעם ישראל הוא המשיח, מושיעם מחטא ואדון חייהם.
ואכן, רק לאחר ששארית עם ישראל יקבלו באמונה את ישוע המשיח אותו הם דקרו בעבר (זכריה י"ב 10), יחווה העם את מלוא ברכתו והגנתו של אלוהים עליהם.

הנביא ממשיך ואומר:

"… וְיֶתֶר אֶחָיו יְשׁוּבוּן עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל..."

יתר אחיו של מי?

של המושל העתיד לבוא מבית לחם יהודה – קרי של המשיח.

משמעות המילים "ישובון-על", היא – יחד עם…(ראה ירמיה ג' 18, בראשית ל"ב 12, שמות ל"ה 22, הושע י' 14).

הנביא מתאר את איחוד שארית עם ישראל ("יתר") בהקשר לקבלתו של המשיח. ז"א, כלל שארית עם ישראל תהיה מאוחדת ותיוושע בסמוך לחזרתו של המשיח ישוע (אל הרומים י"א 26).
צריך לזכור שמיכה הנביא אמר את המילים הללו כשעם ישראל היה מפולג. מילות אלו היו בגדר חלום ותקווה עבור כל בן ישראל.

הנביא הושע אמר דברים דומים המחזקים את הפרשנות הזו.

הושע ג' 5: "אחר ישובו בני ישראל ובקשו את יהוה אלוהיהם ואת דוד מלכם, ופחדו אל-יהוה ואל-טובו באחרית הימים." (ראה גם ב' 2).

במילים פשוטות:

בין הולדת המלך המשיח בבית לחם אפרתה ועד חזרתו לעולם להקים את מלכותו הארצית, עם ישראל יהיה נתון להשפעתם ועליונותם של מלכויות הגויים.

תקופה זו נקראת: "עיתות הגויים". הסיבה לתקופה הקשה הזו נובעת מדחיית עם ישראל את המלך המשיח. בעת חזרתו של המלך המשיח ארצה, כל שארית ישראל תיוושע.

מסקנות ויישום:

ישנן השלכות חמורות לחוסר ציות להוראות אלוהים הכתובות בתורה ושנאמרו מפי נביאיו. מי שמזלזל בהוראת החוק, יודע שהעונש מחכה לו מעבר לפינה.

עם ישראל קיבל את כל הנתונים אודות המלך המשיח ולמרות זאת ביזה את הנביאים ואת קריאתו של אלוהים. בשל כך עם ישראל נתון ללחץ עמי הגויים עד שובו של המשיח ישוע.

הדבר גם נכון בחיים שלנו – כאשר אנו מתעלמים או מפרים את ההוראות של אלוהים וזאת למרות שהן מוסברות לנו – אז אנו גם יודעים שהתוצאות עתידות להתפוצץ לנו בפנים.

הדבר נכון ליחסים במשפחה, בעבודה ובין חברים. כשאיננו מיישמים את האמת הידועה לנו – החיים הופכים לקשים יותר. ומתי יש רגיעה ופתרון? כאשר אנו חוזרים בתשובה ונכנעים לאמת ולהדרכה של אלוהים. אז אם כן, הבה ניישם באמונה את רצון אלוהים בכל תחום כבר כרגע, ונחסוך לעצמנו קשיים וצרות.

ומה יקרה כאשר עם ישראל יתאחד מסביב למושיעם?

ג. הופעתו השנייה – שובו של המלך המשיח (פ. 3)

וְעָמַד וְרָעָה בְּעוֹז יְהוָה, בִּגְאוֹן שֵׁם יְהוָה אֱלוֹהָיו; וְיָשָׁבוּ כִּי-עַתָּה יִגְדַּל עַד-אַפְסֵי-אָרֶץ.

הערה: רוב הנבואות אודות המשיח כוללות את הופעתו הראשונה והשנייה באותה נבואה – ראה ישעיה ט' 5-6; נ"ב 13-15; ס"א 1-3; מלאכי ג' 1-3; זכריה ט' 9-10; בראשית מ"ט 8-12 ועוד).

החלק הראשון של פסוק 3 מתייחס למשיח, הרועה הטוב. למושל האלוהי שבא מבית לחם אפרתה.

המילים "ועמד ורעה" בהקשר המידי מתייחסות למשיח שיפעל בתוקף תפקידו.[5]
המילים "עוז" ו"גאון" מתייחסות לכוח וגבורה, לאופן בו יפעל המלך המשיח.

ואכן, בשלב הראשון של חזרת המלך המשיח, הוא יילחם נגד אויבי ישראל וישמידם.

מראי מקומות כגון ישעיה ס"ג 1-6; זכריה י"ד 1-15; י"ב 1-9; התגלות י"ט 11 ואילך מחזקים את הקביעה הזו.

המלך המשיח נקרא גם רועה.

ואכן המשיח הוא הרועה הטוב. את פירוט תכונותיו של הרועה הטוב ניתן ללמוד מבשורת יוחנן פרק י', הלוא הוא האדון ישוע המשיח (ראה גם מיכה ז' 14; זכריה י' 3-12; ירמיה כ"ג 5-6).

עם ישראל יזכה לראות איך מושיעם מנחה אותם לחיים שלווים ובטוחים. מלכים רבים מלכו בכוח, אך המלך המשיח ימלוך בעוז וגאון יהוה על כל העולם (זכריה י"ד 9; תהילים ע"ב 1-9). הוא ימלוך לא רק בכוח אלא גם בהדר של קדושה, טוהר, חכמה ואהבה. המשיח ימשול בעולם במלוא כוחו של אלוהים, אך גם במלוא אהבתו – כי הוא אלוהים בכבודו ובעצמו.

כוונת המילים בִּגְאוֹן שֵׁם יְהוָה אֱלוֹהָיו מציינת שהמלך המשיח יפעל על פי רצון והנחיית אלוהים האב (יוחנן י"ז 4; אל העברים י' 7), שהרי המלך המשיח נקרא גם "בן האלוהים" – ראה תהילים מ"ה 7-8, תהילים ב', משלי ל' 1-5.

ומה יקרה כאשר המשיח עומד ורועה את עמו ואת העולם?

עמו יכולים לשבת! – יהוה ילחם לכם ואתם תחרישון (שמות י"ד 14).

אין הכוונה שבני ישראל יהיו נטולי מעש בממלכת המשיח, ההיפך, בעת ההיא העם יגשים את ייעודו כממלכת כוהנים וגוי קדוש – שמות י"ט 5-6. המשמעות היא שהעם ישב לבטח תחת שרביט שלטונו של המשיח. אז יגדל שם המשיח בכל העמים על פני תבל (תהילים ב').

ואכן בפסוקים הנותרים עד סוף הפרק, הנביא מיכה מתאר את סגנון החיים במלכות המשיח. את סגנון החיים המבורך של שארית ישראל הנושעת.

יישום:

מה שעתיד לקרות לשארית עם ישראל במלכות המשיח הארצית, מתרחש בחיי אברי גוף המשיח, המאמינים בישוע בימינו.
רוח אלוהים שוכן בגופנו ומנחה אותנו לחיות כל יום בדרך המשיח כדי לקדם את מלכותו.

כל אחד מאיתנו צריך לשאול עצמו: האם חיי מודרכים על פי רוח אלוהים? האם כל תחום בחיי מתקיים ומתבצע באופן התואם לרצון אלוהים ואופיו?

ד. סגנון החיים בממלכת המשיח (פ. 4-14)

המלך המשיח כגיבור צבאי (פ. 4-5)
וְהָיָה זֶה שָׁלוֹם; אַשּׁוּר כִּי-יָבוֹא בְאַרְצֵנוּ, וְכִי יִדְרֹךְ בְּאַרְמְנוֹתֵינוּ, וַהֲקֵמֹנוּ עָלָיו שִׁבְעָה רֹעִים, וּשְׁמֹנָה נְסִיכֵי אָדָם.
וְרָעוּ אֶת-אֶרֶץ אַשּׁוּר, בַּחֶרֶב, וְאֶת-אֶרֶץ נִמְרֹד, בִּפְתָחֶיהָ [ חרב- תהילים נה 22, שעריה]; וְהִצִּיל מֵאַשּׁוּר כִּי-יָבוֹא בְאַרְצֵנוּ וְכִי יִדְרֹךְ בִּגְבוּלֵנוּ.

בפסוקים 4 ואילך הנביא מיכה מתאר את שייעשה המשיח, עמנואל, פלא-יועץ, אל-גיבור, אבי-עד, שר-שלום בעבור עמו ובעולם בעת שימלוך על תבל. הנה לפנינו תיאור – איך תיראה הגנתו של המלך המשיח על עמו והביטחון תחת חסותו.

בפסוקים 4-5 מיכה מציין אירוע היפותטי.

אשור כי יבוא…

ז"א, אז, בעת מלכות המשיח בעולם, אם יעלה עלינו אויב חזק ביותר ויאיים על מחוזותינו ומרכזי שלטוננו (כאן אשור כדוגמא לאויב היסטורי חזק ואכזר), אל לנו לדאוג, כי כל כוחו של האויב הזה לא יעמוד לו מול המנהיגים והאחראים שיופקדו עלינו בעת מלכות המשיח.

למה הכוונה בביטוי:

"… וַהֲקֵמֹנוּ עָלָיו שִׁבְעָה רֹעִים, וּשְׁמֹנָה נְסִיכֵי אָדָם…"

'שבעה רועים ושמונה נסיכי אדם' הינו ביטוי המציין – מספר מספיק ויותר כדי לפתור את הבעיה…ראה קוהלת יא 2, עמוס א 3.[6]

אנו הנושעים יכולים להתעודד כי רוח הקודש השוכן בנו הינו כוח אלוהים שניתן לנו שבעזרתו נוכל לנצח כל אתגר בעולם הזה (יוח"א ד' 4).

מה הקשר בין אשור, נמרוד ובבל?

בספר בראשית י' 10-11 מוזכר נמרוד כאבי אשור ובבל. ראה גם זכריה ה 11.

המילה – "והציל", מתייחסת לפועלו של המשיח אשר יפעל בעבור ישראל כך ששום אויב לא יצליח לפגוע ביקיריו. מכיוון שמקור הרעה הוא בבבל, ניתן להבין שבעת מלכות המשיח, מקור החטא והרשעה יהיו מרוסנים. (התגלות כ' 1-6).

היכן יש לנו עוד דוגמא של סגנון ספרותי שכזה? תיאור מקרה היפותטי?

זכריה י"ג 1-5…

שארית ישראל ברכה לעמים (פ. 6)
וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב, בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים, כְּטַל מֵאֵת יְהוָה, כִּרְבִיבִים עֲלֵי-עֵשֶׂב, אֲשֶׁר לֹא-יְקַוֶּה לְאִישׁ, וְלֹא יְיַחֵל לִבְנֵי אָדָם.

הערה חשובה:

הקטע הנוכחי מפסוק 6 בפרק ה' עד פרק ו' פסוק 8 הינו ההפטרה של פרשת בלק מספר במדבר פרקים כ"ב-כ"ד.

בחינת הפסוקים מראה הקשר ברור לפרשת בלק. יתרה על כך, שמו של בלעם בן בעור מוזר בפרק ו' פסוק 5.

מפסוק 6 הנביא מיכה מציין את השינוי הרוחני והגשמי שיתרחשו בקרב שארית עם ישראל במלכות המשיח על תבל.

עלינו לזכור שלא לחינם הנביא חוזר ומציין את הביטוי "שארית ישראל".

לפני חזרת המשיח ארצה להקים את ממלכתו העולמית, יחווה העולם עת קשה שממנה יינצלו רק שליש מעם ישראל (זכריה י"ג 8-9).

השליש הזה הוא השארית שהנביא מיכה מתייחס אליו. כמוהו גם ישעיה הנביא בפרק ו' וכ"ו, ושאול השליח באיגרת אל הרומים י"א 26.

אז, כשהמשיח ימלוך על תבל, בני ישראל ימלאו את תכלית בריאתם – כוהנים לאלוהים (שמות י"ט 5-6). ככאלו הם יהיו בין העמים כדי ללמדם את תורת אלוהים ולהדריכם לחיות על פי רצון גואלם.

אז יתגשם הפסוק מזכריה ח' 23 בו כתוב שעשרה גויים ירדפו אחר יהודי כדי לומר: "נלכה עימכם כי שמענו אלוהים איתכם."

שארית ישראל יהיו כטל ורביבים עבור העמים – "טל" ו-"רביבים" הם גשם נעים, מרענן ונוח ליבולים ולבני אדם. ומכאן, שארית ישראל תהיה נעימה, מרעננת, מועילה וברכה לשאר העמים.

לא תמיד עם ישראל נחשב לברכה בלב הגויים. לאורך רוב שנות קיום עם ישראל, שם ישראל היה לקללה בפיהם (יחזקאל ל"ו 4, 15, 22). אך בעת מלכות המשיח, עם ישראל יהיה לברכה בפי כל העמים.

האם אתה או את כמאמינים בישוע מהווים מקור של רעננות רוחנית בקרב האנשים החיים סביבכם?

הנביא מיכה ממשיך ומתאר את השינוי הרוחני שיתרחש בקרב שארית ישראל. השארית לא תפסח על שני הסעיפים כפי שעשתה במשך דורות רבים. השארית הנושעת תתמקד במלך המשיח, בישוע, באופן מוחלט. רק לו היא תקווה ותייחל (בראשית מ"ט 10; ישעיה י"א 10; יחזקאל ל"ו).

שארית ישראל חזקה (פ. 7-8)

⁸ תָּרֹם יָדְךָ עַל-צָרֶיךָ; וְכָל-אֹיְבֶיךָ יִכָּרֵתוּ.

ישועת שארית עם ישראל תהיה הבסיס והתשתית להגשמת כל הברכות שאלוהים הבטיח לעמו עוד בספר דברים (כ"ח 13). חוזקו הרוחני של עם ישראל יתבטא גם בחוזק והשפעה גשמית, חומרית בקרב העמים.

נוכחות היהודים בין הגויים תלווה בכוח אלוהים.

הכוח הזה לא ינוצל לרעה אלא לקידום מלכות אלוהים ופאר שם המלך המשיח.

הגויים ייראו את היהודי, לא מכיוון שהיהודי יהיה איש רע, אלא מכיוון שהם ידעו שאלוהים עימו והגנת אלוהים עליו.

במילים פשוטות – מי שנוגע בו, נוגע באלוהים.

עלינו לזכור שבעת המלכות השטן יהיה בשאול והחטא יהיה מרוסן, אך לא מבוטל (התגלות כ' 1-4).

לא כל הנולדים בתקופת המלכות ייוושעו. אלו שיסטו מדרך אלוהים יישפטו בצדק מידי. לכך מתכוון מיכה הנביא.

הנוכחות של היהודי הנאהב על ידי הגוי תביא עימה ברכה רבה. אלוהים יספק את כל מחסורו של השומע לדבר אלוהים מן היהודי (בראשית י”ב 3).

אז, לא יקוו ישראל יותר לאנשים וייחלו לכוח אדם אלא לב ועיני כולם יהיו לאלוהים.

פסוק 7 מציין עובדה מאוד מעניינת המקשרת את הטקסט לנבואות בלעם בפרשת בלק בספר במדבר כ"ג 24 וכן כ"ד 9.

אלוהים יעניק לבני ישראל כוח וסמכות להוציא לפועל את משפטו על גויים הדוחים את האמת.

כמו היראה שמטיל אריה על עדר בהמות, כך תהיה היראה של היהודי הצדיק, ההולך בדרך אלוהים, וזוכה למלוא כוח מאלוהים כדי להוציא לפועל משפט צדק על גוי המפר את מצוות אלוהים – ראה גם פסוק 14.

יישום:

שימו לב לדמיון שקיים בין הסמכות הרבה שאלוהים עתיד להעניק לשארית ישראל הנושעת לבין הסמכות שאלוהים העניק לנושעים בגוף המשיח.

משמעת קהילתית כוללת בחובה משפט. ואלוהים מציין בבשורת מתי י"ח 15-20 שאלוהים מאפשר את החלטת מנהיגי הקהילה, כאשר אלו יפעלו על פי הנחיותיו.

וברמה האישית, אלוהים מבטיח לכל ילדיו שאם הם יתענגו עליו, כי אז ימלא את כל משאלות ליבם – כי משאלותיהם יהיו לקיים את רצונו (תהילים ל"ז 3-5).

בפסוקים 9-14 הנביא מציין איך אלוהים יסיר כל השפעה נכריה מקרב עמו, כדי לקבע את ליבם ועיניהם רק אליו ובו.

המלך המשיח מטהר את שארית ישראל מהשפעה אלילית (פ. 9-14)

¹⁰ וְהִכְרַתִּי עָרֵי אַרְצֶךָ; וְהָרַסְתִּי כָּל-מִבְצָרֶיךָ.

¹¹ וְהִכְרַתִּי כְשָׁפִים מִיָּדֶךָ; וּמְעוֹנְנִים לֹא יִהְיוּ-לָךְ.

¹² וְהִכְרַתִּי פְסִילֶיךָ וּמַצֵּבוֹתֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ; וְלֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה עוֹד לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ.

¹³ וְנָתַשְׁתִּי אֲשֵׁירֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ; וְהִשְׁמַדְתִּי עָרֶיךָ. [פסלי האשרה – בת זוגו של הבעל: א-מלכים טו 13, יח 19, ב-מלכים כא 7, שמות לד 13, דברים ז 5, יב 3]

¹⁴ וְעָשִׂיתִי בְּאַף וּבְחֵמָה נָקָם אֶת-הַגּוֹיִם: אֲשֶׁר לֹא שָׁמֵעוּ.

הקטע נפתח בביטוי: "ביום ההוא".

משמעות הדבר שהנביא מציין את שעתיד להיות בעת תקופת מלכות המשיח בארץ באחרית הימים. (ישעיה הנביא משתמש באותה שפת לשון)

הנביא מציין שאלוהים עתיד להסיר מבני ישראל כל דבר שיש בו כדי לגרום להם לסטות מאלוהים ולבטוח בכוחם (ראה גם ישעיה ל 15-16, לא 1-3).

לפיכך:

אלוהים עתיד להסיר את הסוסים והמרכבות כי הם שימשו ככלי שירות למלחמות בלבד (דברים י"ז 16, מלכים-א י' 26-28). משה רבנו כבר הזהיר את עם ישראל לבל יאספו סוסים ומרכבות כדי שלא יסמכו על כוחם, אלא רק על כוחו של אלוהים. כי כל עוד הם אוחזים באמונה טהורה, אלוהים יילחם להם (שמות י"ד 14; דברים כ').

הנביא זכריה גם כן ציין זאת בפרק ט' 10 כחלק מפעולת הטיהור שיעשה המשיח ישוע בארץ ובעולם בעת חזרתו:

"והכרתי רכב מאפרים וסוס מירושלים ונכרתה קשת מלחמה ודיבר שלום לגוים, ומשלו מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ."

אלוהים יעקור כל עיר או מבצר שבנייתם ותכנונם יהיה כזה שיגרום לתושביהם לחשוב שביטחונם בחומות אותה עיר או במבצריה (תהילים כ"ז, הושע י' 13-14, ירמיה ט' 22-23).

עם ישראל ייהנה משלום אלוהים והגנתו עליהם ולכן יחיה בערי פרזות (יחזקאל ל"ח 11).

יש השואלים מתי אלוהים יסיר את כל כלי הנשק והביטחון שעמו בטח בהם?

במהלך שבע שנות צרת יעקב, צר המשיח יהתל בעם ישראל ויביאם לסמוך עליו בלעדית. עם ישראל יחשוב שצר המשיח הוא הוא האחד שיביא שלום ויגן על עם ישראל במסגרת ברית הגנה. במהלך הצרה עם ישראל יבין – מאוחר מדי שרומה, אך אז ייוותר ללא כל כלי נשק או הגנה (דניאל ט' 26-27; ירמיה ל'-ל"א; מתי כ"ד; התגלות י"ב-י"ג).

כאשר עם ישראל יבין כי רומה ונותר ללא כל הגנה, אז שארית ישראל תפנה לגואלם ומושיעם ותקבל ממנו – מהמשיח ישוע, את כל הגנתם ואספקה לחיים, ממש כמו שקיבל העם את המן והמים מאלוהים ביציאת מצרים.

אלוהים לא רק יסיר את הנשק וכלים המעניקים ביטחון שווא אלא גם יסיר את כל עבודת האלילים מלב עם ישראל.

לא יהיה עוד בישראל כל סוג של עבודת אלילים. לב כל ישראל יהיה למושיעם (זכריה י"ג 1-5, שמות כ"ב 17, ויקרא י"ט 26).

לא לחינם אמר שאול השליח באיגרת לרומים י"א 26: כל ישראל ייוושע.

כמה מעודד ומשמח לדעת שיום יבוא ואז לב ועיני כל יהודי יהיו לישוע המשיח.

על עומק הישועה והבגרות הרוחנית כתב זכריה הנביא בפרק י"ג 1-5.

"ביום ההוא יהיה מקור נפתח לבית דויד וליושבי ירושלים לחטאת ולנידה.

והיה ביום ההוא נאום יהוה צבאות, אכרית את שמות העצבים מן הארץ ולא יזכרו עוד, וגם את הנביאים ואת רוח-הטומאה אעביר מן הארץ…"

בפסוק 14 הנביא מיכה מציין שהניקיון הרוחני והצדק המוחלט לא יידרש רק מעם ישראל אלא מכלל עמי העולם. הסיבה ברורה, על מנת ליהנות משלום עולמי, כל העמים חייבים להישמע לאותו המלך, לאותו הגואל – וכך אכן יהיה.

לקח אישי:

כמה נכון שכסף, כוח וחכמה אישית גורמים לנו לבטוח בהם ולא באלוהים.

למרות שאין רע בשלושת הכלים שציינתי, הרי ראוי שנתפלל כדי לזכור שכוח מועיל שבכוחו להפיק פרי ראוי לתהילת אלוהים חייב להסתמך על רוח הקודש ולא כוחו של אדם (יוחנן טו).

עם ישראל העדיף לבטוח במלכים וכשל לבטוח במלך המלכים, האדון האמיתי.

עם ישראל העדיף לשלם דמי חסות למלכי האימפריות ושאל עיצה מכל נביא שקר, מאשר לבטוח באלוהים ולציית לנביאיו הנאמנים.

האם אנו נלמד מהלקח שלהם ונשים מבטחנו במלך שבא ממגדל עדר שבבית לחם אפרתה?

ראוי שכך נעשה!

סיכום:

תקוות ישראל והעולם נולד בבית לחם אפרתה, אך מוצאותיו מקדם ימי עולם. ישוע המשיח הגשים הנבואה הזו. האם ישוע הוא תקוות חייך, המושל של חייך.

הנביא מיכה מבהיר שהמלך המשיח הוא מקור הטוהר, השלום והביטחון של ישראל והעולם. מי הוא מקור השלום והביטחון שלך?

שארית ישראל הנושעת תהיה מלאה ברוח אלוהים ולכן תהיה מקור של רעננות וברכה רוחנית לכלל העמים. האם אתה כנושע מהווה מקור של רעננות וברכה רוחנית לאנשים שאתה בא במגע עימם?

Bibliography

Gardon, Sh L. Trei-Asar part 2. Tel-Aviv: Galil, 1992.

Kasuto, M. D. Trei Asar (Minor Prophets). Tel-Aviv: Yavneh, 1982.

Kill, Yehuda, Elinar, Eliezer. Miraski, Aharon. Pivel, Melzer. Trei Asar II. Jerusalem: Mosad Harav Kuk, 1970.

[1] Kasuto, M. D. Trei Asar (Minor Prophets). )Tel-Aviv: Yavneh, 1982(, pg. 99.

[2] Gordon, Sh L. Trei-Asar part 2. (Tel-Aviv: Galil, 1992), pg. 36.

[3] Kill, Yehuda, Elinar, Eliezer. Miraski, Aharon. Pivel, Melzer. Trei Asar II. (Jerusalem: Mosad Harav Kuk, 1970), pg. 39.

[4] to hand over to Dt 2:31; Judges 11₉; with acc. to deliver up Ps 44:12. (Micah 5:2 HMT-W4)

[5] stand in position: Ex 33:10; Is 11:10; 61:5; Mi 5:3; Da 10:11: Concordance Bible Software.

[6] shem-o-neh´; apparently from 8082 through the idea of plumpness; a cardinal number, eight (as if a surplus above the “perfect” seven).

מיכה: פרק ה

Bibliography