רקע
לאחר הניסים שעשה כיפא בלוד ויפו, הוא נשאר ביפו אצל שמעון מעבד העורות – שכבר הזכרנו שמדובר במישהו שהוא כנראה דחוי מבחינה חברתית כי הוא מתעסק עם דם וחיות לא טהורות.
פסוקים 1-8: הקריאה לקורנליוס
פסוקים 1-2:
- הטקסט מכיר לנו דמות חדשה – מפקד רומי בשם קורנליוס שמתגורר בקיסריה.
משמעות השם קורנליוס מגיעה מהמילה "קרן" (של חיה).
הוא היה מפקד של מאה חיילים – משהו מקביל למפקד פלוגה של היום.
- הטקסט עכשיו מציין לנו מספר עובדות מעניינות מאוד על אותו קורנליוס:
למרות היותו גוי, הוא היה ירא אלוהים, תמך ועזר לעם אלוהים (גומל חסדים במובן של עזרה כלכלית לעני) והתפלל בכל עת.
כלומר – הוא האמין באלוהי ישראל, הלך אחריו כמה שידע, ומצטייר כאחד שיש לו לב אמיתי לאלוהים.
בואו לא נקל ראש בזה – אתם יודעים מה זה אומר בשביל מפקד רומי להאמין וללכת אחרי אלוהי ישראל?
כמו לעג, כמה משפיל ואיזה מחיר הוא בטח שילם על זה אל מול שאר החיילים והמפקדים שחשבו את היהודים ואת האלוהים שלהם לנחותים ביותר.
פסוקים 3-8:
- מלאך מתגלה אליו ואומר לו, 'אלוהים רואה אותך , את הלב שלך אליו, שלח אנשים ליפו, שיקראו אליך את כיפא'.
בורסי הכוונה למעבד עורות. קורנליוס קורא אליו שני עבדים וחייל, מספר להם מה קרה ושולח אותם לקרוא לכיפא שביפו.
פסוקים 9-23: הקריאה לכיפא
הסצינה עוברת ליום שאחרי ההתגלות של המלאך לקורנליוס.
כיפא עומד על הגג, רעב, בשעת צהריים ופתאום רואה חזון משמים:
כלי שדומה למפרש יורד מהשמיים ויש עליו חיות שונות,זוחלים(חרקים) ועופות, חלקן "טהורות" וחלקן טמאות ע"פ התורה.
קול מן השמיים נשמע וקורא לכיפא לשחוט ולאכול.
כיפא, יהודי לכל דבר כמובן, מסרב בתוקף כי הוא טוען שהוא מעולם לא אכל חיות טמאות ובטח לא מתכוון לעשות זאת עכשיו [פיגול=קורבן אסור למאכל]. האירוע הזה קרה שלוש פעמים – לא פעם ראשונה שלוקח לו 3 פעמים להבין.
- פסוק 14 מאוד מעניין לדעתי – מצד אחד כיפא קורא לאלוהים "אדוני" ומצד שני מיד מסרב לבקשה שלו.
בואו תמיד נזכור שאם הוא אדון, זה אומר שצריך לציית.
כיפא מנסה לעכל מה בדיוק קרה פה הרגע ואז מגיעים השליחים של קורנליוס לבית שבו כיפא נמצא.
רוח הקודש אומר לכיפא שעליו ללכת עם האנשים שמגיעים, כי אלוהים הוא זה שבעצם שלח אותם.
כיפא יורד לדבר איתם, שואל למה הם הגיעו, הם מספרים לו על קורנליוס והחזון שלו, כיפא מזמין אותם להתארח ללילה – כבר מפתיע כי יהודים לא ארחו גויים(כנראה היה מאוחר לצאת לדרך) ויום למחרת יוצאים לדרך יחד עם עוד כמה אחים.
למה אם עוד כמה אחים? על פי 2-3 יקום דבר, עדיף לאמת את מה שיקרה עם עוד אנשים.
פסוקים 24-33: המפגש בין קורנליוס לכיפא
יום נוסף עובר, כיפא והאנשים עומדים להגיע אל קורנליוס, אשר מכנס בבית שלו את כל המשפחה והקרובים שלו.
כיפא מגיע וקורנליוס משתחווה לפניו. כיפא מהר מאוד מרים אותו ומבהיר לו שהוא לא איזה אלוהים או משהו מיוחד.
כיפא מספר שבעיקרון, כפי שהם בטח יודעים, בתור יהודי הוא לא אמור להגיע ולהתארח אצל גויים, אבל אלוהים לימד אותו שאנשים הם לא טמאים ולכן הוא הגיע ללא התנגדות.
כיפא שואל: "אז למה אני בעצם כאן?"
קורנליוס מספר לו על החזון שלו ומחכה לשמוע את מסר אלוהים מפיו של כיפא.
פסוקים 34-48: ההפתעה של אלוהים
כיפא מתחיל להבין, פותח את הפה ואומר לאנשים:
"אלוהים לא עושה אפליה, אם יש מישהו שרוצה להכיר אותו בכנות, שירא אותו, אלוהים חפץ בו, אפילו אם הוא גוי".
כיפא מאשר להם בצורה מאוד פשוטה את מה שכנראה כבר שמעו שקרה:
ישוע הוא המשיח שבא לארץ, עשה ניסים ונפלאות, מת, קם ביום השלישי ונראה לכל מיני אנשים.
אותו ישוע הוא שופט החיים והמתים, עליו ניבאו הנביאים ובעצם מי שמאמין בו מקבל סליחת חטאים".
[שימו לב להבדל בין הנאומים שלו ליהודים ובין הנאום כאן – כל בישור הוא שונה, תלוי מאוד מי הקהל].
בזמן שכיפא מדבר, רוח הקודש יורד על קורנליוס ושאר האנשים שהזמין ןהם מתחילים גם לדבר בלשונות ומהללים את ה'.
תגובתם של כיפא והאנשים שבאו איתו איתו כמעט זהה לתגובת האנשים שהיו עדים לרוח הקודש שבא על המאמינים הראשונים בחג השבועות (מעשי השליחים ב').
הם פשוט בשוק – הגויים נושעים, הם חלק ממלכות אלוהים וגם אליהם באה רוח הקודש, זה כמעט בלתי נתפס מבחינתם.
כיפא מבין מה שקרה ומעודד אותם ללכת ולהטבל, כפי שישוע ביקש ממי שמגיע לאמונה.
מטרת הקטע:
הגויים הם חלק ממלכות אלוהים! – כמובן, רק בזכות דמו המכפר של המשיח ישוע.
"אֵין יְהוּדִי אַף לֹא גּוֹי, אֵין עֶבֶד אַף לֹא בֶּן חוֹרִין, לֹא זָכָר אַף לֹא נְקֵבָה, מִשּׁוּם שֶׁכֻּלְּכֶם אֶחָד בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ" (גלטים ג' 28).
" אֲבָל כָּעֵת, בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, אַתֶּם הָרְחוֹקִים בֶּעָבָר, נִהְיֵיתֶם קְרוֹבִים עַל-יְדֵי דַּם הַמָּשִׁיחַ. הֵן הוּא שְׁלוֹמֵנוּ; הוּא עָשָׂה אֶת הַשְּׁנַיִם לְאֶחָד וְהָרַס בִּבְשָׂרוֹ אֶת מְחִצַּת הָאֵיבָה" (אפסים ב' 13-14).
בזכות דמו של ישוע אנחנו כולנו יכולים לשבת פה ביחד, ללמוד על אלוהים, להתפלל ולהלל אותו.
יישום
1.אלוהים לא מתעלם מלב שמחפש אותו בכנות.
אני רוצה לעודד את כל מי שיושב פה הערב ולא לחלוטין בטוח לגבי האמונה, יש לו אולי ספקות, לא בטוח אולי האם ישוע הוא האמת והאמת היחידה….
אם הלב שלכם רוצה לדעת בכנות את האמת, אם אתם מוכנים באמת לבוא לאלוהים בגישה של כניעה ורצון אמיתי לדעת אותו, הקטע הזה צריך לעודד אתכם.
אלוהים שמע לקורנליוס שבאמת חיפש אותו. הוא לא התעלם. הוא התגלה ודיבר אליו.
"וּבִקַּשְׁתֶּם אֹתִי וּמְצָאתֶם כִּי תִדְרְשֻׁנִי בְּכָל-לְבַבְכֶם" (ירמיה כ"ט 13)
"קָרוֹב יְהוָה לְכָל-קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת" (תהילים קמ"ה 18)
מעבר לזה, גם בתור מאמינים שמכירים את האדון, הקטע הזה מעודד אותי, כי אם הלב שלנו באמת רוצה ללכת בדרך אלוהים אלוהים, אז אלוהים יתן לנו את החכמה/ההכוונה שאנחנו צריכים בחיים בכל מיני צמתים שונים.
2.מותר לא להבין את אלוהים, אבל עדיין צריך לציית.
כיפא הלך אל קורנליוס והקרובים שלו, למרות שהיו גויים ולמרות שלא הבין בדיוק מה אלוהים עושה בעניין הזה.
אבל הוא הלך – וזה מה שחשוב.
אנחנו לא מבינים תמיד למה אלוהים עושה דברים או איך הוא עושה אותם.
מותר לנו גם לשאול את אלוהים שאלות, אלוהים לא זרק אף אחד לגיהנום על לשאול שאלות.
אבל…..
החוסר הבנה שלנו לא מצדיק חוסר ציות. ישנם מקרים בחיים שצריך פשוט לציית, לעשות את הדבר הנכון שאלוהים ביקש, גם אם לא ממש מבינים למה ואיך.
3.בואו נשאל את אלוהים אם הוא מכין אותנו למשהו?
בפרק ח' פטרוס היה עד לכך "שהאחים השומרונים השנואים" קיבלו גם כן את רוח הקודש דרך האמונה בישוע.
בסוף פרק ט' הוא מגיע לשהות אצל שמעון מעבד העורות – עוד דוגמה לאדם שדחוי חברתית ונחשב לטמא.
בפרק שלנו אלוהים מתחיל להראות לו תחילה דרך חזון על אוכל, שאלוהים יכול לטהר אותו.
ובסופו של דבר מגיע הדבר הגדול – פטרוס היה צריך להבין שהגויים הם גם חלק ממלכות אלוהים, ואלוהים רצה שדרכו הם ישמעו את הבשורה על ישועה.
הרבה פעמים אלוהים עובד כך – מגלה חלק אחר חלק אחר חלק עד שמתבהרת התמונה השלמה.
אז אני חושב שזה טוב נסתכל על החיים שלנו, איפה גדלנו, איזו משפחה, איזה שפות אנחנו מדברים, איזה אזור אנחנו גרים, איזה כשרונות או תחביבים אלוהים נתן לנו, אז אירועים מרכזיים קרו לנו בחיים ונתחיל לשאול את אלוהים האם הוא מכין אותנו לקריאה מסויימת? למשהו שהוא רוצה שנעשה?
4.לא מספיק להיות "מאמין כללי באלוהים", אנחנו צריכים את ישוע כדי להיוושע.
קורנליוס האמין באלוהים, היה עושה מעשים טובים ומתפלל אבל בכל זאת –
אלוהים היה צריך להביא אליו את בשורת הישועה באמונה דרך דמו של משיח ישוע.
אז אם ישוע פה מישהו שבכללי חושב שהוא "בצד הנכון", שהוא מאמין כי בכללי הוא מאמין באלוהים והוא מתנהג טוב ובכללי הכיוון שלו הוא טוב – אתם חייבים לשאול את עצמכם – האם בכנות מסרתם את ליבכם לאדון ישוע?
כי אם לא, יום יבוא ותהיה לכם הפתעה גדולה מאוד, רעה מאוד. היום זה יום ישועה!