תוכן עניינים
פסוקים 1-3: האשמה כנגד שמעון כיפא.
פסוקים 4-17: "כתב ההגנה" של שמעון כיפא.
פסוק 18: תגובת המאשימים.
פסוקים 19-24: הבשורה מופצת לגויים.
פסוקים 25-30: הקהילה באנטיוכיה.
פסוקים 1-3: האשמה כנגד שמעון כיפא
- החדשות מקיסריה אודות העובדה שקורנליוס והאנשים בביתו, גויים כאמור, קיבלו את רוח הקודש לאחר שהאמינו בישוע (מעשי השליחים פרק י'), הגיעו מהר מאוד גם ליהודה. כמובן שמדובר בחדשות "מסעירות" ומפליאות במיוחד.
- לחלק מן היהודים היה קשה מאוד לקבל את מעשיו של שמעון כיפא, שהלך אל הגויים. מבחינתם זה פשוט לא הגיוני שעשה זאת, ועוד יותר מכך, לא עולה בדעתם שהגויים יכולים להיות חלק ממלכות אלוהים, ולכן הם יוצאים כנגדו.
פסוקים 4-17: "כתב ההגנה" של שמעון כיפא
- שמעון כיפא בעצם מספר להם אודות מה שקרה לו עם קורנליוס. הוא חוזר על הפרטים המצוינים בפרק י' (ללימוד מפורט אודות המקרה, ראה שיעור קודם כאן).
- בפסוק 16 כיפא מציין את דבריו של ישוע ממע"ש א' 5. לאחר המקרה עם קורנליוס הוא הבין שלא מדובר רק במעגל המצומצם של התלמידים של ישוע, עכשיו גם הגויים המאמינים נטבלים ברוח הקודש.
- בפסוק 17 שמעון כיפא בעצם מעביר את האחריות לאלוהים וכאילו אומר: "זה לא אני שהחלטתי להביא את רוח הקודש על הגויים, זה אלוהים שפועל!".
פסוק 18: תגובת המאשימים
- המאשימים שומעים מפיו של שמעון כיפא את מה שקרה וכבר לא מביעים התנגדות. הם הבינו שמדובר בפעולת אלוהים ולא ביוזמה פרטית של שמעון כיפא.
פסוקים 19-24: הבשורה מופצת לגויים
- בפסוק 19 אנחנו מבינים שהאנשים שנפוצו תחילה רק ברחבי ישראל עקב הרדיפה וסקילת סטפנוס (מע"ש ח' 1), הגיעו בסופו של דבר גם אל מחוץ לגבולות ישראל, אל אזורי פיניקיה(לבנון), קפריסין ואנטיוכיה(סוריה).
בהתאם למה שידעו עד לשלב הזה (ככל הנראה לא שמעו אודות האירועים ממעשי השליחים י'), הם תיארו לעצמם שישוע הוא משיח היהודים בלבד ולכן בישרו רק ליהודים.
- פסוק 20 מפרט שבכל זאת היו מספר אנשים שבישרו גם לגויים (דוברי יוונית) באזור אנטיוכיה.
- פסוק 21 – התוצאה בטח הייתה הפתעה עבורם. אלוהים פעל ורבים מהגויים פנו אל האדון.
- השמועות אודות פניית גויים רבים אל האדון הגיעו לקהילה בירושלים וזאת שלחה את בר נבא לבדוק את העניין, בדומה למה שקרה כאשר שומרונים הגיעו לאמונה והקהילה בירושלים החליטה לשלוח את יוחנן ושמעון כיפא לשם (מע"ש ח' 14). בר נבא ראה במו עיניו את חסד אלוהים ופעולתו בקרב הגויים ועודד אותם לדבוק בישוע. שוב נאמר לנו כי קהל רב נספח אל האדון (פסוקים 22-24).
- בר נבא, להזכירנו, הוא משרת נאמן בקהילת ירושלים. שמו הוא יוסף, משבט לוי, יליד קפריסין, אשר בתחילת דרכה של הקהילה הראשונה מכר את שדהו והביא את הכסף לרגלי השליחים. הוא אותו אחד שגם הביא את שאול בפני השליחים כאשר מאמינים רבים חשדו בו, אף שכבר הגיע לאמונה בישוע (מע"ש ד' 36-37, מע"ש ט' 27).
פסוקים 25-30: הקהילה באנטיוכיה
פסוקים 25-27:
- לאחר שליחותו לאנטיוכיה, בר נבא יוצא למסע נוסף, לחפש את שאול באזור העיר טרסוס(דרום טורקיה), מקום הולדתו של שאול (מע"ש כ"ב 3). הגיוני מאוד שבר נבא יחפש את שאול, הוא הרי מכיר אותו טוב וידע שנקרא להיות שליח לגויים, כך שזו בדיוק ההזדמנות לממש את הקריאה, זה הזמן שבר-נבא עומד לשרת וללמד בקרוב הגויים באנטיוכיה.
- שאול הגיע לטרסוס לאחר שברח מקיסריה עקב רצון אנשים מסויימים להרוג אותו לאחר שלימד אודות ישוע (מע"ש ט' 26-30).
- לאחר שמצא אותו, שניהם התארחו בקהילת אנטיוכיה שהפכה להיות מרכז רוחני חשוב באזור. בסופו של דבר שהו שם כשנה ולימדו אנשים רבים אודות ישוע. כדאי לזכור שישנם גויים רבים באזור אשר אין להם את הרקע בכתובים שהיה לשאול ולבר נבא, כך שהגיוני מאוד שנשארו ללמד שם זמן לא קצר.
פסוקים 28-30:
- נביא בברית החדשה יכול להיות אדם שמשמיע דבר הוראה, חינוך או עידוד התואמים את הכתובים, ולעיתים (בתקופה טרם נחתמו הכתובים) גם אדם בעל התגלות מיוחדת מאלוהים הנוגעת לאירועים בעתיד. במקרה זה הפסוקים מתארים את אגבוס אשר מנבא אודות רעב גדול העתיד לבוא על העולם, מה שאכן קרה בתקופת הקיסר טיבריוס קלאודיוס, הקיסר הרביעי של האימפריה הרומית.
מבחינה היסטורית ידוע לנו שהיו מספר תקופות רעב משמעותיות בתקופת הקיסר.
- אנשי קהילת אנטיוכיה שלחו תרומה כדי לעזור לקהילה בירושלים שככל הנראה הייתה בצורך ממשי, בין אם בגלל הרעב או בגין היותה קבוצה קטנה ונזקקת בקרב עם ישראל. את התרומה הביאו בר נבא ושאול (שבהזדמנות זו מבקר בפעם השניה בירושלים מאז הגיע לאמונה בישוע).
מה ניתן ללמוד מן הפרק?
מטרת הפרק היא שוב, כמו בפרק י', להדגיש שגם הגויים הם חלק ממלכות אלוהים. גם הגויים נושעים בזכות דמו של ישוע המשיח. סביר להניח שלוקס בחר להזכיר את הסיפור פעמיים על מנת להדגיש לתיאופילוס (אליו מיועד המכתב) שגם הוא, כגוי, יכול להיות חלק ממלכות אלוהים בזכות אמונה בישוע המשיח.
יישום
1.שלא נהיה מהירים לשפוט ולכעוס
האנשים ביהודה מיהרו לשפוט את שמעון כיפא, שליח נבחר של אלוהים, בטרם שמעו מפיו מה בדיוק קרה. לאחר ששמעו בדיוק אודות האירועים ופועל אלוהים, הם הבינו את טעותם ונכנעו לפועלו של אלוהים בקרב הגויים. גם אנחנו צריכים להיזהר מלשפוט חבר, אח/אחות בקהילה רק על סמך שמועות. ראה יעקב א' 19-20, משלי י"ד 29.
2.האם אנחנו עוזרים בפועל לאלו שנמצאים בצורך?
עלינו לקחת דוגמה מהקהילה באנטיוכיה שתמכה בקהילת ביהודה בשעה שזו הייתה זקוקה לכך. עזרה יכולה לבוא בדרך של תפילה, עזרה כלכלית, עזרה פיזית, דברי עידוד ועוד.