ישעיה פרק י"א
ישעיה פרק י"א פסוקים 1־10.
הנביא ישעיה נושא בשמו הפרטי את המסר העיקרי שבכל ספרו ־ ישועת אלוהים.
בפרקים י"א ־ י"ב הנביא מתאר שני דברים עיקריים:
א. זהותו ותכונותיו של המשיח.
ב. סגנון החיים היום יומיים והברכות בעת ממלכת המשיח בארץ.
הברכות שהנביא עומד לתאר אינן מנת חלקן של כלל ישראל אלא של השארית אשר תישען על קדוש ישראל באמת ותכרע ברך לפניו (ראה זכריה י"ב ־ י"ד).
בפרקים ב', ד', ז', ט' ו-י', הנביא ישעיה העניק רמזים כבדים בנוגע לזהותו של המשיח. בפרק י"א הנביא שוזר חלק מהרמזים ומחברם לתמונה מבוארת יותר.
הבה נקרא את פסוקים 1-10:
"א. וְיָצָא חוֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי; וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה.
ב. וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהוָה–רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת, וְיִרְאַת יְהוָה.
ג. וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת יְהוָה; וְלא-לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט, וְלא-לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ.
ד. וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים, וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי-אָרֶץ; וְהִכָּה-אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו, וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע.
ה. וְהָיָה צֶדֶק, אֵזוֹר מָתְנָיו; וְהָאֱמוּנָה, אֵזוֹר חֲלָצָיו.
ו. וְגָר זְאֵב עִם-כֶּבֶשׂ, וְנָמֵר עִם-גְּדִי יִרְבָּץ; וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו, וְנַעַר קָטוֹן נוֹהֵג בָּם.
ז. וּפָרָה וָדוֹב תִּרְעֶינָה, יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן; וְאַרְיֵה, כַּבָּקָר יאכַל-תֶּבֶן.
ח. וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק, עַל-חוֻר פָּתֶן; וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי, גָּמוּל יָדוֹ הָדָה.
ט. לא-יָרֵעוּ וְלא-יַשְׁחִיתוּ, בְּכָל-הַר קָדְשִׁי: כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ, דֵּעָה אֶת-יְהוָה, כַּמַּיִם, לַיָּם מְכַסִּים."
י. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, שוֹרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עוֹמֵד לְנֵס עַמִּים, אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרוֹשׁוּ; וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ, כָּבוֹד."
מהם המאפיינים של המשיח האמיתי?
א. המשיח נצר לבית דוד (פ. 1).
"וְיָצָא חוֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי; וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה."
ישעיה מציין שהדמות המיוחדת הזו, הינה נצר מגזע ישי. מכיוון שישי הינו אביו של דוד המלך, הרי שלדמות הזו שורשים ממשפחת דוד המלך (שמואל א' ט"ז, ירמיה כ"ג 5-6, ל"ג 14-16).
דברי ישעיה הנביא אינם ראשוניים בכל הקשור לזהותו השבטית של המשיח המובטח.
הנבואה הראשונה המקשרת את המשיח לשבט יהודה היא זו שנאמרה מפיו של יעקב אבינו לבנו יהודה בבראשית מ"ט 8-12.
האם יש לי בסיס תחבירי, דקדוקי לקשר בין בראשית מ"ט 8-12 לישעיה י"א?
כן, מכיוון שהמילים הכתובות בפסוק 10 דומות ומשמעותן זהה. על כך עוד נעמוד בהמשך.
מדובר במקבילות (אנלוגיה).
התנאים לקביעת אנלוגיה הינם:
- אותן מילים
- אותו סיפור
- אחרים כבר ציינו זאת
האם ישנן נבואות נוספות המציינות שהמשיח בא משבט יהודה ומבית דוד?
כן, ראה ישעיה פרק ז'.
שם עמנואל, בן הבתולה (הגואל) הוא המקביל לילד שיולד לנו המתואר בפרק ט' 5-6, הוא המלך המובטח, אשר עתיד למלוך לעולם ביושבו על כיסא דוד.
מה ההבדל בין חוטר לנצר?
מדובר במילים מקבילות מעצם העובדה ששניהם בעלות מקור זהה, השורש והגזע העיקרי של העץ.
למרות זאת יש להן משמעות שונה.
חוטר – מהמילה הערבית – זקן, הינה מקל להישען עליו אך יחד עם זאת משתמשים בה כשבט לרעיית הצאן. מקל המשמעת והציות
נצר – ענף שגם כן יוצא מהשורש או מהגזע, ואותו ניתן לשתול ולנטוע עץ נוסף. מכאן המשיח ריבון וגם מקור חיים.
ב. המשיח מלא ברוח הקודש והינו התגלמות הצדק – פ. 2-5:
ב. וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהוָה–רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת, וְיִרְאַת יְהוָה.
ג. וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת יְהוָה; וְלא-לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט, וְלא-לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ.
ד. וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים, וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי-אָרֶץ; וְהִכָּה-אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו, וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע.
ה. וְהָיָה צֶדֶק, אֵזוֹר מָתְנָיו; וְהָאֱמוּנָה, אֵזוֹר חֲלָצָיו.
בפסוקים 2־5 הנביא מציין את תכונותיו של אותו בן דוד, האיש ההוא.
(פסוק 2) "ונחה עליו רוח יהוה, רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת יהוה".
הנביא יכול היה לומר שהאיש ההוא מלא ברוח אלוהים, אך במקום זאת הוא מפרט את מרכיבי היכולות של רוח אלוהים וזאת להדגיש את מעלותיו ושלמותו לעומת כל דמות אנושית אחרת.
רוח אלוהים מצוין פה בשבע מעלות כדי לציין שלמות.
בנוגע לחכמה ־ יש לו הכל.
בנוגע לעצה ־ הכל!
גבורה ־ הכל.
דעת ־ הכל.
יראת יהוה ־ הכל.
בינה ־ הכל.
מלוא רוח אלוהים בו!
לפנינו איש מושלם. הוא הכתובת לכל בקשותינו.
האיש ההוא משבט יהודה וממשפחת דוד המלך, הינו האיש המושלם. (ראה התגלות פרק ה').
בפסוקים 3־5 ישעיה הנביא מציין איך מתבטא בפועל מלוא רוח אלוהים דרך האיש ההוא, משיח ישראל.
"והריחו ביראת יהוה, ולא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח.."
והריחו ביראת יהוה משמע ־ הוא מתענג בכל הנוגע לכבוד ה' ורצונו. כל פנימיותו מלאה דעת ורצון אלוהים.
מכיוון שכך, הרי שכל משאלותיו מתגשמות ־ תהילים ל"ז 4.
כל אדם מן השורה שופט על פי חושים אלו ־ ראייה ושמיעה. לעומת זאת, האיש ההוא ־ המושלם ־ בעל יכולות ריבוניות (אל-רואי – בראשית ט"ז 7-13)
הוא רואה לפנים הנפש, הוא יודע הכל, ולכן משפטו משפט צדק מוחלט (התגלות י"ט 11-12). הוא רואה הכל ולכן הוא יודע את כל צורכנו…
הנביא מציין בפסוק 4 שהמשיח הזה יהיה שונה מאוד מהשליטים והשופטים בישראל.
בעוד הם עושקים את העני ומתעשרים משוחד, המשיח ישפוט את העניים בצדק (א' 17־18).
כמו בפסוקים קודמים, גם בפסוק 4 ישעיה מוסיף נתון המרמז על אלוהותו של המשיח.
"..והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע".
ישעיה מציין את יכולתו של המשיח במילים אלו כדי להדגיש את אלוהותו בנוסף לאנושיותו. שהרי רק אלוהים בורא, מקים ומפיל ברוח שפתיו!(הכוונה במילים).
המילים הללו דומות ליכולתו של המשיח, מלך, בן האלוהים המתואר במזמור תהילים פרק ב' 9 (ראה התגלות ב' 27, י"ב 5, י"ט 15).
בפסוק 5 הנביא ישעיה מתאר באופן ציורי חלק מלבושו הרוחני של המשיח.
"..צדק אזור מותניו והאמונה אזור חלציו.."
על המותניים, החיילים חגרו את חגור נשקם. בעוד חיילים רגילים ומלכים בשר ודם חגרו את נשקם על מתניהם ואזור חלציהם, הרי המשיח אינו זקוק לכלי מלחמה אלו ושולט בעולם ביד רמה, בצדק ואמונה.
אנו המאמינים נדרשים לאמץ את אותה תלבושת, ז"א, ללבוש את המשיח, כדי להתגונן מפני נכלי השטן (ישעיה נ"ט 17, אל הרומים י"ג 14, אל האפסיים ו' 10־18).
ג. המשיח מסוגל להסיר את החטא מהבריאה ולהחזיר אותה לקדמותה (פ. 6-9)
ו. וְגָר זְאֵב עִם-כֶּבֶשׂ, וְנָמֵר עִם-גְּדִי יִרְבָּץ; וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו, וְנַעַר קָטוֹן נוֹהֵג בָּם.
ז. וּפָרָה וָדוֹב תִּרְעֶינָה, יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן; וְאַרְיֵה, כַּבָּקָר יאכַל-תֶּבֶן.
ח. וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק, עַל-חוֻר פָּתֶן; וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי, גָּמוּל יָדוֹ הָדָה.
ט. לא-יָרֵעוּ וְלא-יַשְׁחִיתוּ, בְּכָל-הַר קָדְשִׁי: כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת-יְהוָה, כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים."
ישעיה הנביא מדגיש את ריבונותו של המשיח, הנצר מבית דוד, בתארו את השינוי שפועלו עושה בעולם החי…
הנביא עושה זאת כדי לציין את ההשפעה של המשיח על כלל הבריאה. בדרך זו מודגשת אלוהותו (ראה מיכה ד' 1־6, ירמיה כ"ג, ל"ג). הרי בן אנוש רגיל אינו מסוגל להביא כזה שינוי על עולם החי…
זאב גר עם כבש ־ נתפס במוחנו היום כתופעה כנגד הטבע!
נמר עם גדי ־ תופעה כנגד הטבע
עגל וכפיר ונער קטן נוהג בם ־ תופעה כנגד הטבע.
פרה תרעה עם דוב, ואריה אוכל תבן ־ תופעות כנגד הטבע
תינוק מניח ידו ונשען על חור של נחש ארסי ־ והנחש אינו חושב אפילו לנשוך! ־ תופעה כנגד הטבע.
רבותי, התנהגות בני האדם והחיות כמו שאנו מכירים אותם היום היא התופעה הזרה לטבע!
מלכתחילה, לפני החטא של אדם וחווה, סגנון החיים שישעיה מתאר היה הדבר הטבעי.
יוצא מכך, כשהמשיח ימלוך על העולם מציון, החטא יהיה מרוסן וסגנון החיים יהיה דומה לזה שהיה בגן עדן, לפני החטא הראשון של אדם וחווה (ישעיה ס"ה 24).
יוחנן השליח מלמדנו שבתקופת ממלכת 1000 השנים של המשיח ישוע, השטן יהיה כבול ומרוסן בתהום (התגלות כ' 1־6).
מכיוון שאבי השקר ומניע הרוע יהיה כבול ומרוסן, ומכיוון שהמשיח ימלוך על העולם בצדק, קדושה ואמונה, בני האדם החיים בממלכת המשיח יזכו לחיות בתנאי בראשית שלפני החטא.
אם זה כבר מושך ונפלא, תנסו לדמיין את תקופת הנצח שבה החטא ייכחד ולא יהיה לו זכר!
בפסוק 9 ישעיה מציין עוד מעלה שחסרה כל כך היום בישראל.
בתקופה שבה המשיח ימלוך על העולם, דעת ה' תהיה ברמה גבוהה מאוד
הסיבה: כשהחטא מרוסן, יתמקדו בני המלכות בעיקר שבחיים ־ המושיע ורצונו!
יתרה על כך, מילותיו של ישעיה דומות לדברי ירמיה הנביא המתאר את השפעת הברית החדשה על עם ישראל. כשעם ישראל ייכנס באמונה לברית החדשה שהוקמה בדם המשיח, כי אז דעת יהוה תמלא את כל אחד בעם ישראל.
מי שרוצה לטעום כבר היום מהתענוג והשמחה של ממלכת אלוהים, מהמלאות ברוח אלוהים – מפרי הרוח, כדאי שיתפלל לאלוהים שיפקח את עיניו להכיר את ישוע המשיח כמושיע אישי וילמד היטב את דברו. זאת המשמעות של הברית החדשה מפי ירמיה הנביא בפרק ל"א 30-34.
ד. עיני כל העולם מופנים אליו (פ. 10)
י. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, שוֹרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עוֹמֵד לְנֵס עַמִּים, אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרוֹשׁוּ; וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ, כָּבוֹד."
בפסוק 10 ישעיה מוסיף נתונים חשובים אשר מוכיחים את אלוהותו של המשיח.
כאמור, פסוק 10 דומה מאוד ובעל משמעות זהה לזה הכתוב בראשית מ"ט 10. [ישעיה מ"ב 4, נ"א 5, ס' 9, בשורת יוחנן ג' 14-16]
הביטוי "ביום ההוא" מתייחס לאחרית הימים ובמיוחד לתקופת מלכות המשיח.
בעתיד, יהיה אותו האיש אשר מוצאותיו משבט יהודה וממשפחת דוד המלך ־ לנס עמים!. זאת כבר הייתה התקווה של יעקב אבינו ושאר האבות.
המשיח יהיה המוקד של כל העמים! (זכריה י"ד).
נס עמים משמע ־ אות, סימן, עמוד, דגל שכל העמים מביטים אליו.
מכיוון שאלוהים בלבד הינו הדמות שאותה כל העמים צריכים לדרוש ואליו לקוות, הרי שהאיש ההוא חייב להיות בנוסף לבן־אדם, גם דמות אלוהית!
המשיח אינו אלה אלוהים בכבודו ובעצמו (תהילים ב', זכריה י"ב ־ י"ד).
יישומון:
נס-עמים, יקהת עמים, הינו מצב בו עיני האדם ממוקדות באדון ישוע ומשפיעות על כל מהלך בחיי היומיום.
כאשר עיני ממוקדות באדון, כי אז גם ליבי, מוחי וכל מאודי הנם בו.
זאת המשמעות של הפסוק: ואהבת את יהוה אלוהיך בכל לבבך, בכל נפשך ובכל מאודך.
ניתן לרכז את הנתונים של ישעיה הנביא אודות המלך המשיח מפרקים ז', ט' וי"א ולהגיע למסקנה חשובה.
– המשיח הנו נצר ממשפחת דוד המלך ומוצאו משבט יהודה.
– המשיח הנו בן שקיבלנו, הוא נולד לבתולה ושמותיו הינן שמות אלוהים. (ט' 5־6)
– המשיח ימלוך על עם ישראל והעולם לנצח נצחים, הוא אלוהים בדמות אדם! והוא עימנו.
הדמות היחידה בהיסטוריה האנושית המתאימה לנתונים אלו היא של ישוע!
ישוע הוא מושיע ישראל, מושיע העולם.
בספר בשורת יוחנן פרק ג' ישוע המשיח מסביר את תכלית בואו לפני מנהיג יהודי ־ נקדימון.
בפסוקים 14־15 ישוע אמר לו: "וכמו שהגביה משה את הנחש במדבר, כך צריך שיורם בן האדם למען יהיו חיי עולם לכל המאמין בו".
כמו שנחש הנחושת היה נס שאליו היה צריך להביט באמונה כדי לשרוד את ארס הנחש, כך ישוע המשיח הוא הנס שאליו צריכים להביט באמונה כדי לשרוד את ארס החטא ולחיות עימו לנצח (ראה ספר במדבר כ"א 4-9).
לסיכום:
- ישעיה הנביא מתאר את זהותו, תכונותיו והשפעתו של משיח ישראל, על מנת שעם ישראל יבין שהכתובת להצלתו ולישועתו אינה בהגנת אימפריות של הגויים אלא רק אצל אלוהים בכבודו ובעצמו.
- הנביא ישעיה מציין אוסף של נתוני זהות אודות המשיח, וכל הנתונים הללו, ביחד עם נתונים מנביאים אחרים, מתרכזים רק בדמות אחת – ישוע.
המשיח הינו אלוהים אשר בא אלינו בדמות אדם ־ דרך לידה על טבעית מבתולה, משבט יהודה ומבית דוד. ישוע המשיח בלבד מגשים תנאים אלו.
- במשיח חיי נצח ולכן עיני כל החפצים בחיים חייבים להיות ממוקדים בו!
אין חיים באחר.
במותו המכפר מעניק המשיח חיים לכל המאמין בו.
כמו שפגה השפעת הארס מכל המביט אל נחש הנחושת, כך סרה קללת החטא ואשמת הארור מכל המביט אל ישוע כאדון ומושיע מכפר חטאים.
אל מי אתה מביט באמונה? במי עיניך מתמקדות?