משלי פרק ב'
שיטת החיפוש אחר חכמה
1 בְּנִי, אִם תִּקַּח אֲמָרָי, וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ…
המחבר קורא לחניכיו להקשיב לדברי החכמה שבהוראתו, והוא עושה זאת בנאום רצוף מפסוק 1 עד 22:"בְּנִי", אם תאמץ את הלימוד החיוני ששמעת ממני, ואם תזכור את כל הוראותיי ותשמור אותן עמוק בלבבך (ג 1, ד 10, 21; תהילים קיט 11, 105; איוב כג 12; עברים יב 7-5)…
לקחת: (פ') ליטול, לנטול, לאחוז ביד, לקבל לידיו, להעביר לרשותו; להשיג.
אומר: אמירה, דיבור, הבעה, הגיית מילים, מבע, ביטוי, מוצא-פה, סיפור, הודעה.
מצווה: ציווי, צו, הוראה, פקודה, חובה, איסור, חוק, תקנה, גזרה, כלל, מנהג, מסורת, נוהג.
לצפון: לטמון בחובו, לשאת עמו; להסתיר, להצפין, להטמין, להחביא, לשמור בהיחבא.
2 לְהַקְשִׁיב לַחָכְמָה אָזְנֶךָ, תַּטֶּה לִבְּךָ לַתְּבוּנָה…
…ואם תלמד את עצמך לשמוע לחכמה ולנצור את ששמעת במוחך, ואם כתוצאה מכך תפתח יכולת להפנים את הידע שלמדת (ד 23-21, כב 17; דברים ד 39; א־שמואל טו 22; ישע' נה 3; ירמ' יג 15)…
הקשבה: תשומת־לב, קשב, אדיבות, שמיעה, האזנה, ציתות, שמיעה מכוונת.
חכמה: פקחות, תבונה, הכושר לשקול כל דבר בהיגיון ובשכל ישר כדי להגיע למסקנה נכונה.
נטיה: מגמה, העדפה, כיוון, יחס, התייחסות, התעניינות, עניין; פנייה.
תבונה: בינה, היכולת הנפשית להבין דברים ולהסיק מהם מסקנות הגיוניות. שכל־ישר, חכמה, פקחות.
.
3 כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא, לַתְּבוּנָה תִּתֵּן קוֹלֶךָ…
…ואם תנסה בכל מאודך להבין את שנאמר לך, כך שתוכל ליישם את החכמה ולראות באמיתותה — אם תתקדם הלאה, מעבר לשמיעה בלבד, ו"תִקְרָא", דהיינו תתפלל לתבונה מאלוהים — אם תלמד את דבר אלוהים, תשמע ללימוד כתבי קודשי, תשאל ותתייעץ עם אנשים חכמים — אם תקרא ספרים טובים על מנת לרכוש הבנה בריאה שתניב יכולת להחליט החלטות טובות (ד 21-23; תהילים קיט 12, 18)…
בינה: תבונה, התבוננות פנימית מעמיקה, חדירה לעומקו של דבר.
תבונה: בינה, היכולת הנפשית להבין דברים ולהסיק מהם מסקנות הגיוניות. שכל-ישר, חכמה, פקחות.
.
4 אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף, וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה…
…אם תמשיך לרדוף אחר החכמה והתבונה ותחפשן כאילו היו אוצר גדול (ג 14; איוב ג 21, כח 28-1; מתי יג 44)…
לבקש: (פ') לשאול, לדרוש, להביע בקשה, לחפש, להשתדל למצוא; לחפוץ, לרצות, להשתוקק, להתאוות.
מטמון: אוצר, מכמנים, פרס, דבר יקר ונסתר, אוסף של דברים יקרים המוטמנים במקום מסתור.
לחפש: (פ') לנסות למצוא, לנהל חיפוש, לתור, לבקש, לדרוש, לחטט, לנבור, לבדוק, לחקור.
.
תוצאות חיפוש החכמה
5 אָז תָּבִין יִרְאַת יהוה, וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָא.
אז (אם מלאת אחר כל ההנחייות שבפסוקים 1 עד 4) תבין ותגלה מי הוא אלוהים, מה אלוהים דורש מן האדם ואיך הוא פועל בחיי האדם.
"…וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָא." — הידע שתגלה על אודות אלוהים יאפשר לך לפתח יחס נכון ויראה כלפיו ויעודד אותך לפנות מחיי חטא לחיים קדושים – לישועה אשר בחיבה חיי נצח וכבוד לאלוהים (א 7; בראשית טו 6; שמות לד 14-10; הושע ד 1; רומים ה 1; יעקב א 6-5; פיל' ג 10; יוח"א א 5).
הבנה: (נ') כושר להבין, תפיסה, קליטה, תפיסת מובן, כושר תפיסה, הסקת מסקנות, ראייה לעומק, תבונה.
יראת יהוה: כיבוד ה', הקפדה בקיום מצוות אלוהים, ירא אלוהים – כינוי לאדם מאמין באלוהים אמונה שלמה ושומר דבר אלוהים באדיקות.
דעת: דיעה, חכמה, תבונה.
למצוא: (פ') לאתר, לגלות, לחשוף, לעלות על-; לפגוש, להיתקל; לחשוב, להיות סבור, לראות, להחזיק בדעה.
.
6 כִּי יהוה יִתֵּן חָכְמָה; מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה.
הרי אלוהים הוא זה שרוצה להעניק לך חכמה. חכמת אלוהים ניתנה לנביאים ולשליחים דרך רוח הקודש, והיא הועלתה על הכתב בכתבי הקודש — בתנ"ך ובברית החדשה.
"מִפִּיו" (של אלוהים) — דהיינו מתוך הדפים של כתבי הקודש — מתגלה רצונו של הבורא, והוא מורה את האדם ללכת בדרך הטוב והחיים ולהתרחק מדרך הרע והמוות.
חשוב לזכור: ישנה חכמה אמיתית ונצחית שמובילה לישועה ולחיי נצח מלאים בתכלית ובברכה. אך חכמה כזו תמצא רק בדבר אלוהים הכתוב ולא בשום מקום אחר (מל"א ג 12; תהיל' נא 8; קוהלת ב 26; איוב לב 8; אפס' א 17; טימ"ב ג 17-15; יעקב א 5, ב 27; עברים א 2; פטר"ב א 21-20).
יהוה: אלוהים, אל, בורא ומקור היקום וכל אשר בו. ישות עליונה, ומאופיין כבעל תכונות של שלמות, נצחיות, אינסופיות, ידע וכוח.
חכמה: פקחות, תבונה, הכושר לשקול כל דבר בהיגיון ובשכל ישר כדי להגיע למסקנה נכונה.
דעת: דיעה, חכמה, תבונה.
תבונה: בינה, היכולת הנפשית להבין דברים ולהסיק מהם מסקנות הגיוניות. שכל־ישר, חכמה, פקחות.
.
7 וצפן (יִצְפֹּן) לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה; מָגֵן לְהֹלְכֵי תֹם.
אלוהים מוכן להעניק "תּוּשִׁיָּה", דהיינו את מגוון התבונה, הדעת והחכמה המעשית — אך הבטחה זו תקפה רק "לַיְשָׁרִים" — לאלה שמנהלים חיים קדושים ושנמנעים מהרגלים טמאים.
אלוהים הוא כחומת מגן "לְהֹלְכֵי תֹם" — למבססים את החלטותיהם על רצונו וחיים על פי עקרונות הקדושה והצדק הכתובים בדברו (ג 21, ח 14, יח 1, ל 5; ברא' טו 1; מיכה ב 7; נחום א 7; תהיל' ג 4, טו 3-1, יח 3, 36, פד 12).
לצפון: לטמון בחובו, לשאת עמו, להסתיר, להצפין, להטמין, להחביא, לשמור בהיחבא.
ישר: הגון, הוגן, תמים, טהור, צדיק, נאמן, כן, הולך בתלם, לא עקום, לא סוטה. ושיה: עצה, חכמה, בינה, החלטה מהירה, כושר המצאה.
מגן: הגנה, מחסה, שמירה.
תום: תמימות, יושר, טוהר, זכות, הגינות, כנות.
.
8 לִנְצֹר אָרְחוֹת מִשְׁפָּט, וְדֶרֶךְ חסידו (חֲסִידָיו) יִשְׁמֹר.
בעזרת התושייה שאלוהים נותן לישרים, הם יידעו ללכת בדרכי היושר והטוהר ("אָרְחוֹת מִשְׁפָּט").
אלוהים מצידו, מבטיח לשמור את אוהביו (את "חֲסִידָיו") כדי שלא יכשלו (שמו"א ב 9; ירמ' ג 12, י"ז 8-7; תהילים טז 10, יח 26, צא 2-9, סו 9). אלוהים מגן הן על האמת עצמה והן על ההולכים על פיה.
נצור: שמור, סגור, נעול, מוגן, בטוח.
אורח: דרך, שיטה, סגנון, נוהג, התנהגות, נוהל, מנהג, מהלך, מידה.
חסיד: אוהד, נוהה, מעריץ, מונהג, תומך, ישר, מאמין, אדוק.
.
9 אָז תָּבִין צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים, כָּל מַעְגַּל טוֹב.
כאשר תאמץ את אמרי אלוהים, תבין ותדע ללכת בדרך היושר והצדק. בעזרת חכמת אלוהים תבחר את הדרך הראויה ותעשה החלטות נכונות בכל תחום. כך כל מעשיך יתאפיינו בעשייה ישרה, ללא משוא פנים, באהבת הזולת (א 3, ד 11, 26, ה 21, ח 20, כח 5; ישע' כו 7; תהילים כג 2-3, כו 7).
צדק: יושר, כנות, הגינות, דרך-האמת, נכונות, אמיתיות, מידת-הדין, משפט-אמת.
משפט: חוק, כללים, תקנות, נהלים, דין, שיפוט.
התהלך במישרים: התהלך ביושר, התנהג ביושר ובתמים.
מעגלי יושר: דרכי יושר, ארחות צדק.
.
10 כִּי תָבוֹא חָכְמָה בְלִבֶּךָ, וְדַעַת לְנַפְשְׁךָ יִנְעָם…
כאשר החכמה תקבע את ביתה בלבך, ונפשך תיהנה להשכין את רצונו והוראותיו של אלוהים בה (א 4, ג 17, יד 33, טז 24, כב 18, כד 14)…
חכמה: פקחות, תבונה, הכושר לשקול כל דבר בהיגיון ובשכל ישר כדי להגיע למסקנה נכונה.
דעת: דיעה, חכמה, תבונה.
נפש: נשמה, רוח־חיים, קיום; אדם, בן אדם, יצור חי, ברייה.
נועם: נעימות, חן, חסד, חינניות, יופי, מזג נוח, הליכות נאות, סבר פנים, אדיבות, נדיבות, עריבות.
.
11 …מְזִמָּה תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ, תְּבוּנָה תִנְצְרֶכָּה.
…אז ה"מְזִמָּה" — היכולת לבחור ולהחליט נכונה — תהיה כחומת המגן אשר "תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ" מהנפילה בחטא.
ואז ה"תְּבוּנָה" תהיה לשומר שמדריך אותך לעשות טוב (א 4, ד 6, ו 22; תהילים קיט 11, 104-97).
מזימה: מחשבה, רעיון לעשות דבר מה (עורמה, תבונה).
לשמור: (פ') להגן, להבטיח, לדאוג לביטחון, לגונן, לסוכך, לאבטח , למגן; לנצור, לנטור, לשים עין, להשגיח.
תבונה: בינה, היכולת הנפשית להבין דברים ולהסיק מהם מסקנות הגיוניות. שכל־ישר, חכמה, פקחות.
נצור: שמור, סגור, נעול, מוגן, בטוח.
.
12 לְהַצִּילְךָ מִדֶּרֶךְ רָע; מֵאִישׁ מְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת.
החכמה שתרכוש תציל אותך מלהשתתף ברשע ומלהתחבר עם שקרנים, רשעים ופושעים (ו 12, 14, 17, ח 13, י 31-32, טז 28, 30, יז 20, יט 28, כג 33, כח 26; דבר' לב 20).
הצלה: ישועה, ישע, הושעה, תשועה, מילוט, חילוץ, פדות, שחרור.
תהפוכות: שינויים, סילוף, הפכפכות, אי־יציבות, חוסר החלטיות.
.
13 הַעֹזְבִים אָרְחוֹת יֹשֶׁר, לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי חֹשֶׁךְ…
החכמה ניתנה, כאמור בפסוק הקודם, כדי "לְהַצִּילְךָ". היא תעזור לך להתרחק מאנשים רשעים שזנחו את דרך הטוב, היושר והצדק.
היא תציל אותך מאלה שהולכים "בְּדַרְכֵי חֹשֶׁךְ" — והחושך כאן הוא סמל לכל דבר רע — ובעיוורונם צועדים הישר את תוך הצרה הבאה (ד 19, ט 15, כא 16; תהילים פב 5; איוב כד 17-14; ישע' כט 15; רומ' יג 12; יוח' ג 21-19).
לעזוב: (פ') להניח, לנטוש, להרפות, לזנוח, לוותר; להסתלק, להתרחק, לפרוש, לצאת; להיפרד, להתנתק, לנתק מגע.
ארחות־יושר: דרך יושר, הגינות, צדק, כנות.
דרכי־חושך: רשע, מוסר ירוד, פשע.
.
14 …הַשְּׂמֵחִים לַעֲשׂוֹת רָע, יָגִילוּ בְּתַהְפֻּכוֹת רָע.
אותם רשעים (הדוחים את חכמת אלוהים) שמחים ומתמוגגים מנחת כשמזדמן להם להרע ולפגוע באחרים. הם מתגאים במוסר הירוד שלהם ובשפתם הנלוזה (א 19-10, י 23; ירמ' יא 15; רומ' א 32).
שמח: מאושר, עליז, עולץ, חדור עליזות, בעל מצב־רוח טוב, מרוצה, חוגג, שׂשׂ.
גיל: שמחה, חדווה, דיצה, רינה, משוש, הנאה, אושר, עליצות, התרוננות.
תהפוכות: שינויים, סילוף, הפכפכוּת, אי־יציבות, חוסר החלטיות.
.
15 …אֲשֶׁר אָרְחֹתֵיהֶם עִקְּשִׁים, וּנְלוֹזִים בְּמַעְגְּלוֹתָם.
רשעים אלה לא בוחרים בדרך הישרה, אלא בכל משעול מפותל — בכל דרך שהיא בעייתית מבחינה מוסרית וערכית.
הם "נְלוֹזִים". — הם משקרים ומרמים כדי להשיג את מטרתם. התרחק מאנשים אלו, כי הם משתוקקים לשתף אותך במעשיהם השפלים (יד 2, כא 8; שופטים ה 6; ישע' נט 8-7; תהילים סה 12, קכה 5, קור"א טו 33).
אורח: דרך, שיטה, סגנון, נוהג, התנהגות, נוהל, מנהג, מהלך, מידה.
עיקשות: הפכפכות, עיוות, הונאה, ההיפך מישר; עקשנות, קשיות עורף, סרבנות, אי־נכונות לוותר.
נלוז: מתועב, נתעב, נפסד, מנוול, שפל, נבזי, מאוס, מגונה; מעוות, סוטה מדרך הישר, עקלקל, פתלתל, מעוקם.
מעגלותם: דרך התנהגותם, אורח חייהם.
.
16 …לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה; מִנָּכְרִיָּה, אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה.
ה"מְזִמָּה" — היכולת לבחור ולהחליט נכון — (פסוק 11) לא רק תציל אותך מהשפעת האנשים הרעים המתוארים בפסוקים 15-12. החכמה שתרכוש מתוך דבר אלוהים ומעצת חכמים תציל אותך גם מליפול במלכודת של אישה שאסורה לך (או תורה זרה): • מהנואפת, שנקראת "זָרָה" מפני שהיא נשואה לאדם אחר; • ומזו שמתוארת כ"זָרָה / נָּכְרִיָּה" מפני שהיא אינה מאמינה ואינה הולכת בדרכי אלוהים.
"אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה." — היא תנסה להפיל אותך לתוך החטא במילותיה החלקות, המתחנפות והמשכנעות (ה 23-1, ו 29-20, ז 27-1, יז 20-14, כב 14, כג 27; שמות כ 14; ויקרא כ 10; מל"א יא 2-1).
"אִשָּׁה זָרָה" יכולה לשמש גם סמל לתורה זרה — להוראת שקר.
הצלה: ישועה, ישע, הושעה, תשועה, מילוט, חילוץ, פדות, שחרור.
זר: לא מוכר, לא שייך, מוזר, שונה, נוכרי, אחר, גר.
[אישה זרה: Strange woman — KJV, Immoral woman — NKJV, Forbidden woman — ESV]
נוכרי: אדם מעם זר, בן ארץ אחרת.
אומר: אמירה, דיבור, הבעה, הגיית מילים, מבע, ביטוי, מוצא־פה, סיפור, הודעה.
החליק: התחמק, השתמט, הלך סחור סחור.
.
17 …הַעֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ, וְאֶת בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה.
הישמר מאישה כזו!
• היא הפרה את נאמנותה לבעלה, ל"אַלּוּף נְעוּרֶיהָ", אהובה הראשון,
• והיא הפרה את ברית הנישואין — את הבטחתה לאלוהים להיות אישה נאמנה ומסורה לבעלה.
לאישה זו אין שום כוונה לשמור הבטחה כלשהי שתתן לך, באותה מידה שלא קיימה את הבטחותיה לבעלה ולאלוהים (טז 28, יז 9; בראשית ב 24; מל"א ב 15-14; ישע' נד 6; ירמ' ג 4; יחז' טז 8; מיכה ז 5; מלאכי ב 14).
לעזוב: (פ') להניח, לנטוש, להרפות, לזנוח, לוותר; להסתלק, להתרחק, לפרוש, לצאת; להיפרד, להתנתק.
אלוף נעורים: רֵעַ וידיד מגיל הנעורים; כינוי חיבה לבעל בפי אשתו שנשאה לו בצעירותה.
נעורים: עלומים, גיל צעיר, נערות, בחרות, ילדות.
ברית: הסכם, חוזה, אמנה, הסכם שלום.
אלוהים: אל, בורא ומקור היקום וכל אשר בו. ישות עליונה, ומאופיין כבעל תכונות של שלמות, נצחיות, אינסופיות, ידע וכוח.
לשכוח: לא לזכור, לא להיזכר; להשאיר; לאבד; לעזוב, לנטוש; לזנוח, להתעלם, לא להתייחס, לא לשים לב, לא לטפל.
.
18 כִּי שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ, וְאֶל רְפָאִים מַעְגְּלֹתֶיהָ.
אישה זו (נואפת, זונה — או תורת שקר), מדרדרת את ביתה לצרות ואסונות שאחריתם מוות. דרכי התנהגותה מובילות למשכן ה"רְפָאִים" — למקום בו נמצאות רוחות המתים (ה 5, ז 27, ט 18; איוב כו 5).
שחה: התכופף, נטה כלפי מטה, גחן.
רפאים: כינו למתים או לרוחות המתים בשאול.
מעגלות: דרך התנהגות, אורח חיים.
.
19 כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן, וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים.
כל אדם שישכב עמה ויצטרף למעשיה (הכוונה הן לנואפת ממש, והן באופן סמלי לתורת שקר) ישתנה לרעה. הוא לעולם לא ישוב להיות האדם שהיה לפני כן.
"…וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים." — מי שישתתף בחטאיה לא ייהנה מחיים טובים ושלווים. הוא ימצא את עצמו שותף לאחריתה — למוות ולריחוק נצחי מאלוהים (ג 18-16, ה 8, טז 11; תהילים קיט 24; קוהלת ז 26 — הכוונה כאן לאישה שליבה מסור לרע ולא לנשים באופן גורף; מתי ז 14).
בא: (תו"ז) מי שבא אליה ולביתה.
שב: חוזר, הבא בחזרה, כפי שהיה.
אורח: דרך, שיטה, סגנון, נוהג, התנהגות, נוהל, מנהג, מהלך, מידה.
השגה: הגעה אל־, קבלת דבר לאחר מאמץ מסוים.
.
אם בחרת בחכמת אלוהים אתה בחברה טובה
פסוקים 12 עד 19 הם מעין מאמר מוסגר ארוך, ופסוק 20 למעשה מחובר לפסוק 11. ליתר ברור העתקנו אותו לכאן: 11 "מְזִמָּה תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ, תְּבוּנָה תִנְצְרֶכָּה…"
.
20 …לְמַעַן תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים, וְאָרְחוֹת צַדִּיקִים תִּשְׁמֹר.
כשתזכה בברכה לקבל את חכמת אלוהים ולגדול בה, אתה תסור מחברת גברים ונשים רעים ותבחר להתקרב ולהתחבר לאלה השותפים לאמונה באלוהים לחכמתו.
"…וְאָרְחוֹת צַדִּיקִים תִּשְׁמֹר." — חברת אנשים ישרים תשפיע עליך לטובה, להקפיד על אורח חיים ראוי (ד 18, יג 20; ישע' כו 7; קור"א ג 17-16, טו 33; קור"ב ו; פיל' ב-ד; עבר' ו 12).
דרך טובים: דרך של צדק, יושר ואמת.
אורח: דרך, שיטה, סגנון, נוהג, התנהגות, נוהל, מנהג, מהלך, מידה.
צדיק: נושע המנהל חיים שמאופיינים ביושר, הגינות, קדושה וטוהר — חיים שתואמים את רצון אלוהים כפי שמתגלה בכתבי הקודש.
.
21 כִּי יְשָׁרִים יִשְׁכְּנוּ אָרֶץ, וּתְמִימִים יִוָּתְרוּ בָהּ.
האנשים שמנהלים את חייהם בדרכים הישרות של אלוהים — שחיים ביושר וללא דופי ואשמה — יזכו לחיות בארץ.
"…וּתְמִימִים יִוָּתְרוּ בָהּ." — באחרית הימים אלוהים עומד להכרית את הרשעים והבוגדים מהעולם ולהשאיר את הישרים — את אזרחי מלכות המשיח הנושעים (ח 21-18, י 30, כח 10; ברא' יב 7, יז 8; דבר' ד 1; תהיל' לז 29, 9, 11, 3; מתי ה 5; יוח"א ב 17-15; התגלות כב 15-14).
ישר: הגון, הוגן, תמים, טהור, צדיק, נאמן, כן, הולך בתלם, לא עקום, לא סוטה.
לשכון: לגור, להתגורר, לדור, לחיות, להיות, לשהות, להימצא, לשבת.
ארץ: מדינה, יבשה, קרקע, אדמה, כדור הארץ, העולם האנושי, טריטוריה, תחום.
תמים: תם וישר, נקי מעוול, ללא פגם מוסרי.
ייוותר, נותר: נשאר, מושאר, שורד, שמהווה שארית.
.
22 וּרְשָׁעִים מֵאֶרֶץ יִכָּרֵתוּ, וּבוֹגְדִים יִסְּחוּ מִמֶּנָּה.
לעומתם, אלו הבוחרים ברשע במקום בטוב ובישר, אותם בוגדים באלוהים ובדרכו יעקרו מהשורש, יכרתו ויושמדו מן הארץ. במובנו המלא פסוק זה יתגשם במהלך שבע שנות צרת יעקב, לפני שובו של המשיח ישוע על־מנת להקים את ממלכתו הארצית, ובסיום ממלכת המשיח בת אלף השנים. הרשעים לא יזכו לחיות לנצח בנחלת אלוהים (יא 3, שמות ל 33, דברים כח 63, ישעיהו מה 20, מח 8; ירמיהו יז 6-5; כ"ג 19-20, ל 24, תהילים לז 9, 28, 38, נב 7; גלטים ה 21-19; התגלות כ 15-11, כב 15-14).
רשע: רע, לא טוב, אכזר, מרושע, שטני, זדוני, קשה-לב, מושחת, אשם, נושא באשמה.
ארץ: מדינה, יבשה, קרקע, אדמה, כדור הארץ, העולם האנושי, טריטוריה, תחום.
להיכרת: להיגדע, להיקטע, להיגזם, להיחתך, להיחטב, לעבור כריתה.
בוגד: מועל, מפר אמון, בוגדני, קושר קשר, רמאי, מוליך שולל, עריק, עריק מפלגתי או מדינתי.
נסח: עקר, תלש.