משלי פרק ט"ו
- מַעֲנֶה־רַּךְ יָשִׁיב חֵמָה; וּדְבַר־עֶצֶב יַעֲלֶה־אָף.
מענה אדיב הנאמר ברכות תמיד יועיל בפתרון של ויכוח או אי-הסכמה, בכך שישכך את חמתו של המשיב. לעומת זאת, מענה מעציב ומעליב מוסיף "שמן למדורה" ומעורר יותר כעס ומחלוקת (טו 18, 23, כד 26, יב 18, שופטים ח 1-3, יב 1-4, שמואל א פרק כה, מלכים א יב 7, קוהלת י 4).
מענה: (ז') תשובה, תגובה, הד, פתרון, מסקנה, פשר, הסבר, ביאור, פירוש.
רך: (ת') לא קשה, מרוכך, עדין, נעים, רגוע.
חמה: (נ') כעס, זעם, קצף, חרון, זעף, רוגז, תסכול, התמרמרות, סערה, התפרצות, השתוללות, "התחממות".
עצב: (ז') צער, יגון, כאב, דיכאון, דכדוך, עגמה, תוגה, עגמומיות, נכאים, קדרות, מלנכוליות, אבל.
אף: (ז') כעס, זעם, זעף, חרון, חמה, התרגזות, רוגז, רתחנות, עצבנות.
- לְשׁוֹן חֲכָמִים תֵּיטִיב דָּעַת; וּפִי כְסִילִים יַבִּיעַ אִוֶּלֶת.
דברי חכמים נאמרים בנחת, בבהירות ורהיטות כך שהם מיטיבים את דעת שומעיהם, כלומר מוסיפים חכמה לשומעים אותם. לעומתם, פיהם של הטיפשים מביע דברי רוע, טיפשות ושקר (טו 7, 28, יב 23, יג 16, יד 33).
לשון: (ז') צורת דיבור, סגנון דיבור, נוסח, משמעות, שפה, העושר המילולי של האדם, דיאלקט, ניב.
חכם: (ת'/ש"ע) נבון, פיקח, בעל שכל, רב מוח, שנון, מחוכם, למדן, בקיא, ידען, משכיל.
להיטיב: (פ') לשפר, להשביח, לעשות לטוב יותר, לעשות טובה, לגמול חסד, להועיל, לעזור, לסייע, לעשות היטב.
דעת: (נ') ידע, ידיעה, חכמה, בינה, שכל, הבנה, דעה, השקפה, תפיסה, מחשבה, סברה, עמדה.
כסיל: (ת'/ש"ע) טיפש, אוויל, בור, חסר דעת, פתי, אידיוט, טמבל, ליצן, לץ, שוטה.
להביע: (פ') לבטא, לתת ביטוי, להגות, להפיק דברים, לדבר, לשקף, להראות, להעיד על, לגלות, לרמוז, להזרים, להוציא.
איוולת: (נ') טיפשות, כסילות, טמטום, אידיוטיות, חוסר חשיבה, שטות, סכלות.
- בְּכָל־מָקוֹם עֵינֵי יְהוָה; צֹפוֹת רָעִים וְטוֹבִים.
אלוהים רואה את כל שמתרחש בכל מקום בבריאה. אין נסתר מעיניו של אלוהים. אלוהים רואה את כל מעשיהם של העושים טוב ואת כל מעשיהם של העושים רע (כמו כן את נסתרי ליבם, זאת כדי לשלם להם כגמולם). (ה 21, א-שמואל טז 7, תהילים יד 2, לג 13-15, קלט 1-16, איוב כד 23, לא 4, לד 21, ירמיה טז 17, יז 10, לב 19, דה"ב טז 9, קור"ב ג 10-15, התגלות כ 11-15).
צופה: (ש"ע) תצפיתן, משקיף, שומר, מתבונן, נביא, חוזה, רואה את הנולד.
- מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים; וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרוּחַ.
מילים אדיבות ומנחמות גם אם הן דברי מוסר ואזהרה הנאמרות במתינות ונעימות מרפאות את הנפש ומביאות נועם לחיים. אך דברים בלתי ישרים וגסים גורמים צער ומכאובי נפש (ג 18, ד 22, יב 18, יג 14, ו 19, כב 22, ישעיה סה 14, תהילים סט 21).
לשון: (ז') צורת דיבור, סגנון דיבור, נוסח, משמעות.
עץ-חיים: מקור-חיים.
לסלף: (פ') לעוות, לעקם, לסרס, לשבש, לשנות עובדות, להרחיק מהאמת, להפוך לשקרי, לזייף, להגיד לא נכון.
שבר: (ז') אסון, צרה, מצוקה, שואה, פורענות, דבר נורא, מכה.
רוח: (זו"נ) נפש, נשמה.
- אֱוִיל יִנְאַץ מוּסַר אָבִיו; וְשֹׁמֵר תּוֹכַחַת יַעְרִם.
טיפש ורשע שונא דברי תוכחה ומשמעת מאביו שנועדים לתקן את הליכותיו. לעומתו, הבן החכם שומע ומקבל ברצון הוראות מאביו וכך מוסיף חכמה (ד 20-27, י 17, יג 1, תהילים פג 4, שמואל-א פרק כג 22).
אוויל: (ת'/ש"ע) שוטה, חסר-דעה, חסר-דעת, טיפש, פתי, סכל, כסיל, מטומטם, בור, אידיוט, תם.
לנאץ: (פ') לקלל, לחרף, לגדף, להשמיץ, להכפיש, ללכלך, לגנות, לבוז, לבזות, לתעב, לרמוס.
מוסר: (ז') אתיקה, תורת המידות, מידות, מוראל, תוכחה, אזהרה, לקח, גערה, חינוך, תיקון טעויות, עונש, גמול.
תוכחה: (נ') הטפת מוסר, גינוי, נזיפה, גערה.
יערם: יוסיף עורמה, חכמה.
- בֵּית צַדִּיק חֹסֶן רָב; וּבִתְבוּאַת רָשָׁע נֶעְכָּרֶת.
אלוהים מספק את כל צורכו של הצדיק, בין אם מדובר בחפץ או בהגנה. בית הצדיק כמוהו כבית אשר בו אוצר רב. לעומתו, ברכושו של הרשע לא תהיה כל ברכה אלא צער (מגרעת) וכיליון (ח 21, י 2, 16, 22, ג 10, שמואל-א פרק כג 18, מל"א פרק יח 17).
צדיק: נושע המנהל חיים המאופיינים ביושר, הגינות, קדושה וטוהר התואמים לרצון אלוהים שבכתבי הקודש
חוסן: (ז') כוח, עצמה, חוזק, עוז, אומץ, תוקף, כושר, און, נחישות, גבורה.
תבואה: (נ') פרי האדמה, יבול, תוצרת, תנובה.
רשע: (ת'/ש"ע) רע, לא טוב, אכזר, מרושע, שטני, זדוני, קשה-לב, מושחת, שלילי, אשם.
לעכור: (פ') לפגום, לפגוע, לקלקל, להרוס, להשחית, לחבל.
- שִׂפְתֵי חֲכָמִים יְזָרוּ דָעַת; וְלֵב כְּסִילִים לֹא-כֵן.
דברי חכמים יפיצו דעת והם מחלקים בנדיבות-רוחם מחכמתם לכל דורש. לעומת זאת, מוחם וליבם של הטיפשים הרשעים מפיץ את שבתוכו – דברי איוולת שאינם מועילים (י 13, טו 2, כ 26, ירמיה לא 9, תהילים קיב 9, עד 36).
שפתי: (ת') השייך לשפה, שמקורו בשפה, הקשור לשפה, לשוני, דיבורי, מילולי.
חכם: (ת'/ש"ע) נבון, פיקח, בעל שכל, רב מוח, אינטליגנט, שנון, מחוכם, למדן, בקיא, ידען, משכיל, מומחה, מלומד.
לזרות: להפיץ, לפזר.
דעת: (נ') ידע, ידיעה, חכמה, בינה, שכל, הבנה, דעה, השקפה, תפיסה, מחשבה, סברה, עמדה.
כסיל: (ת'/ש"ע) טיפש, אוויל, בור, חסר דעת, פתי, אידיוט, טמבל, ליצן, לץ, שוטה, פשוט, עם הארץ.
- זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֲבַת יְהוָה; וּתְפִלַּת יְשָׁרִים רְצוֹנוֹ.
הרשע מאמין שיוכל למצוא חן בעיני אלוהים ולהפיק תועלת אישית בהקרבת זבחים וזאת ללא אמונה כנה והכרה מוסרית. זבחים שכאלה הם תועבה בעיני ה'.
אלוהים חפץ בתפילת הצדיק שתפילתו נובעת מלב מאמין החפץ לעשות את רצונו ולהודות לו. תפילת הצדיק כזבח רצוי בעיני ה' (כא 3, 27, שמואל-א טו 22, מיכה ו 7, הושע ו 6, תהילים לז 3-4, נא 18-19, סט 31-34, קוהלת ה 1, ישעיה א 11-15, ירמיה ו 20, עמוס ה 21, מלאכי א 11-14, אל העברים יא 4, 6).
זבח: (ז') קרבן.
רשע: (ת'/ש"ע) רע, לא טוב, אכזר, מרושע, שטני, זדוני, קשה-לב, מושחת, שלילי, אשם.
תועבה: (נ') נבלות, שיקוץ, מאיסה, תיעוב, עבודת אלילים.
ישר: (ת') לא עקום, לא סוטה, לא כפוף, לא מעוקם, הגון, הוגן, תמים, טהור, צדיק, נאמן.
רצון: (ז') בקשה, שאיפה, חפץ, משאלה, איווי, חשק, רצייה, מוטיבציה נפשית, נחת-רוח, הסכמה, חסד.
- תּוֹעֲבַת יְהוָה דֶּרֶךְ רָשָׁע; וּמְרַדֵּף צְדָקָה יֶאֱהָב.
הרשע פועל על פי דעתו המעוותת ומחשיב את דרך הטוהר והקדושה להפסד. לפיכך אלוהים שונא, מתעב ומתנגד לכל מחשבה ודרך פעולה של הרשע. לעומת זאת, אלוהים חפץ וקרוב לאדם האוהב אותו והממהר לעשות את רצונו בצדק, יושר ותום (ח 13, כא 21, טימ"א ו 11).
תועבה: (נ') נבלות, שיקוץ, מאיסה, תיעוב, עבודת אלילים.
רשע: (ת'/ש"ע) רע, לא טוב, אכזר, מרושע, שטני, זדוני, קשה-לב, מושחת, שלילי, אשם.
רודף: (ז') אץ, רץ כדי להשיג, מנסה לתפוס, צד, לוכד, הולך בעקבות, מחפש, שוחר, דורש, מבקש.
צדקה: מעמד של חף מפשע – נושע מבחינה רוחנית בעיני אלוהים ופועל באמונה על פי רצון ודבר אלוהים (בראשית טו 6 – "והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה").
- מוּסָר רָע לְעֹזֵב אֹרַח; שׂוֹנֵא תוֹכַחַת יָמוּת.
עונש וייסורים הינם מנת חלקו של העוזב את דרך הצדקה והולך בדרך הרשע. השונא את דברי המשמעת והתיקון של אלוהים שנועדו להרחיקו מצרה ופגע הריהו מבטיח את פגיעתו, והקשה בהן היא – מוות – אבדון וריחוק נצחי מאהבת אלוהים (א 25, ב 13, ה 12, 23, י 17).
מוסר: (ז') אתיקה, תורת המידות, מידות, מוראל, תוכחה, אזהרה, לקח, גערה, חינוך, תיקון טעויות, עונש, גמול.
רע: (ת'/ש"ע) לא טוב; רשע, אכזר, מרושע, שטני, זדוני, קשה-לב, מושחת, שלילי, מסוכן, מזיק, ארסי.
עזב: נטש, התרחק מן-.., הרפה מן-…
אורח: (ז') דרך, נתיב, שביל, מסלול, אופן, שיטה, סגנון, נוהג, התנהגות, טבע, נוהל, מנהג, מידה.
תוכחה: (נ') הטפת מוסר, גינוי, נזיפה, גערה.
- שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן נֶגֶד יְהוָה; אַף כִּי־לִבּוֹת בְּנֵי־אָדָם.
אין נסתר מעיניו של יהוה. אלוהים רואה את כל שנעשה במקום משכנם של הרוחות והנפשות. על אחת כמה וכמה מחשבות האדם גלויות לפני אלוהים (יא 31, יז 7, כז 10, מלכים-א ח 39, תהילים לח 10, קלט 8, איוב כו 6, ירמיה יז 10).
שאול: (ז') עולם המתים, עולם המוות, עולם תת-קרקעי, ארץ רפאים, תופת, גיהינום, אבדון, טמיון.
אבדון: (ז') הרס, חורבן, כיליון, השמדה, גיהינום, שאול.
נגד: מול
אף כי: קל וחומר, על אחת כמה וכמה, כל שכן.
- לֹא יֶאֱהַב־לֵץ הוֹכֵחַ לוֹ; אֶל־חֲכָמִים לֹא יֵלֵךְ.
איש יהיר המחשיב את דרך אלוהים להפסד, בז לחכמים ולדברי תוכחתם הנאמרים על סמך הכתוב בכתבי הקודש. הלץ אינו אוהב שישמיעו באוזניו דברי ביקורת ולכן מתרחק מן החכמים (א 30, י 8, יג 1, יז 10, עמוס ה 10, טימ"ב ד 3).
לץ: קל דעת הלועג לאמונה ולמוסר והולך רק אחרי שרירות לבו.
תוכחה: (נ') הטפת מוסר, גינוי, נזיפה, גערה.
חכם: (ת'/ש"ע) נבון, פיקח, בעל שכל, רב מוח, אינטליגנט, שנון, מחוכם, למדן, בקיא, ידען, משכיל, מומחה, מלומד.
- לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב פָּנִים; וּבְעַצְּבַת-לֵב רוּחַ נְכֵאָה.
אדם מאושר השמח בחלקו הריהו בעל פנים מאירות ומזמינות. לעומתו, אדם מדוכא ושבור לב בגלל הבעיות המקננות בליבו, בעל פנים קודרות שאינן מזמינות ואינן מאירות. (יד 30, יז 22, יח 14, בראשית ד 5-6, ישעיה סו 2, נחמיה ב 2).
להיטיב: (פ') לשפר, להשביח, לעשות לטוב יותר, לעשות טובה, לגמול חסד, להועיל, לעזור, לסייע, לעשות היטב.
פנים: (זו"נ) פרצוף, חזית, קלסתר, החלק הקדמי, קדמת, שטח חיצוני, מה שנראה לעין, מראה, תואר, דמות, צורה, אופן.
עצב: (ז') צער, יגון, כאב, דיכאון, דכדוך, עגמה, תוגה, עגמומיות, נכאים, קדרות, מלנכוליות, אבל.
רוח-נכאה, דכדוך, אבל, מלנכוליה.
- לֵב נָבוֹן יְבַקֶּשׁ־דָּעַת; וּפְנֵי (וּפִי) כְסִילִים יִרְעֶה אִוֶּלֶת.
איש חכם יחפש דעת ויקנה אותה כי הוא יודע שבעזרתה חייו יהיו מבורכים יותר. לעומתו הטיפש אוהב והולך אחר האיוולת כבהמה הרועה בעשב ומתענגת עליו. השטות היא המרעה של השוטים. התוצאה – מה שתכניס למוחך זה מה שיצא. תכניס את חכמה החיים של אלוהים – תקבל יראת אלוהים, מעשים טובים המפארים את ה' והבטחה לחיי נצח אצל אלוהים. אם תכניס איוולת, תניב רשע, כאב, הפסד, ואבדון וריחוק נצחי מאהבת אלוהים (יג 20, יח 15).
נבון: (ת') חכם, פיקח, בעל תבונה, בר דעת, בעל ידע, מחוכם, פקחי, אינטליגנטי, מעיד על תבונה, נעשה בשכל.
דעת: (נ') ידע, ידיעה, חכמה, בינה, שכל, הבנה, דעה, השקפה, תפיסה, מחשבה, סברה, עמדה.
כסיל: (ת'/ש"ע) טיפש, אוויל, בור, חסר דעת, פתי, אידיוט, טמבל, ליצן, לץ, שוטה, פשוט, עם הארץ.
לרעות: (פ') לשהות במרעה, לאכול עשב באחו.
איוולת: (נ') טיפשות, כסילות, טמטום, אידיוטיות, חוסר חשיבה, שטות, סכלות.
- כָּל־יְמֵי עָנִי רָעִים; וְטוֹב־לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד.
אדם שאינו מסוגל לראות ולחוות את טוב אלוהים בנסיבות חייו, לא ירגיש סיפוק גם אם יהיה עשיר ולכן מבחינתו הוא אומלל, חסר תמיד ואינו שמח.
לעומתו, האיש הרואה וחווה את יד אלוהים בחייו, שמח תמיד מכיוון ששמחתו מבוססת על קרבת אלוהים (יד 21, 30, חבקוק ג 17-18, טימ"א ד 6-8).
עני: נכה רוח, מר נפש, נכנע ושפל במובן חברתי.
רעים: לא טובים, לא נעימים.
טוב-לב: יחס טוב לזולת, סלחנות, רחמנות, יצר הטוב.
משתה: (ז') סעודה, הילולה, חגיגה, שמחה גדולה, התענגות, עונג, מסיבה.
- טוֹב־מְעַט בְּיִרְאַת יְהוָה; מֵאוֹצָר רָב וּמְהוּמָה בוֹ.
טוב יותר לחיות עם מעט הון אשר הושג מיגיע כפיים, ביושר וביראת אלוהים אשר מניבים שלווה ושקט נפשי, מאשר עם הון רב וחוסר שלווה ללא ברכת אלוהים (טז 8, עמוס ג 9, תהילים לז 16, קהלת ד 6).
יראת יהוה: כיבוד ה', הקפדה בקיום מצוות אלוהים, ירא אלוהים – כינוי לאדם מאמין באלוהים אמונה שלמה ושומר דבר אלוהים באדיקות.
אוצר: (ז') מטמון, אוסף דברי ערך, שפע, עושר, הון.
מהומה: (נ') בלבול, סיבוך, תסבוכת, בלגן, מבוכה, רעש, שאון, בהלה, חרדה, פניקה, היסטריה, צרה, בעיה, אסון.
- טוֹב אֲרֻחַת יָרָק וְאַהֲבָה־שָׁם; מִשּׁוֹר אָבוּס וְשִׂנְאָה־בוֹ.
עדיף לאכול ארוחה דלה ופשוטה במקום בו שוררת אהבה, הסכמה, שלום וכבוד הדדי מאשר לחיות בבית מלא באוכל משובח אך גם בשנאה ומחלוקות. ללמדנו שהנאות אמת אינן מבוססות על החומר בלבד אלא על הרוח (ז 14, יז 1, מתי כב 4, לוקס טו 23).
ארוחת ירק: סעודה של מיני ירקות בלבד. סעודת עניים.
שור אבוס: ארוחת בשר שור שמן וטוב (שור מפוטם).
שנאה: (נ') אויבות, תיעוב, סלידה, עוינות, חוסר אהבה, חוסר אהדה, איבה, שטנה, טינה, משטמה.
- אִישׁ חֵמָה יְגָרֶה מָדוֹן; וְאֶרֶך אַפַּיִם יַשְׁקִיט רִיב.
איש שאינו שולט במזגו, חסר רסן, רגזן, יעורר מריבות. לעומתו, איש המושל ברוחו, מתון וחכם, יכול לשכך מריבה שכבר פרצה (יד 29, טו 1, טז 28, 32, יט 11, כח 25, כט 11-12, יעקוב א 19).
חמה: (נ') כעס, זעם, קצף, חרון, זעף, רוגז, תסכול, התמרמרות, סערה, התפרצות, השתוללות, "התחממות".
גירוי: (ז') מעורר, גורם מעורר רגישות, התגרות, הסתה, הקנטה, הרגזה, הכעסה, פרובוקציה.
מדון: (ז') חיכוך, ויכוח, עימות, סכסוך, מריבה, ריב, קטטה, תגרה, מכות, מאבק, קרב, מלחמה.
ארך-אפיים: סבלני, מתון, רגוע, אינו מהיר לכעוס.
ריב: (ז') התנצחות, מחלוקת, דיון, ויכוח, פולמוס, קונפליקט, מדון, מלחמה, מאבק, קטטה, סכסוך.
- דֶּרֶךְ עָצֵל כִּמְשֻׂכַת חָדֶק; וְאֹרַח יְשָׁרִים סְלֻלָה.
דרך חייו של העצל אינה קלה, ממש כמו הליכה בסבך קוצים, מכיוון שלא השכיל לחיות ולפעול בדרך אלוהים. לעומת זאת, אורח חייו של הישר החרוץ היא תמיד כמו סלולה מכיוון שאינו מתעצל לפעול ולהכין דברים כפי שצריך. החרוץ מכין תשובה מבעוד זמן (כד 30-31, הושע ב 8, מיכה ז 4, שיר השירים ז 3).
דרך: (זו"נ) מסלול, ערוץ, נתיב, משעול, אורח, מסילה, כיוון, מגמה, מעבר, גישה, אמצעי, שיטה, אופן, מנהג, הרגל, נוהג, אופן-התנהגות.
עצל: (ת') עצלן, בטל, בטלן, הולך בטל, עייף, נרפה, רפוי, מרושל, איטי.
משוכה: גדר קלועה מקוצים.
משוכת-חדק: גדר קוצים.
אורח: (ז') דרך, נתיב, שביל, מסלול, אופן, שיטה, סגנון, נוהג, התנהגות, טבע, נוהל, מנהג, מידה.
ישר: (ת') לא עקום, לא סוטה, לא כפוף, לא מעוקם, הגון, הוגן, תמים, טהור, צדיק, נאמן, כן, הולך בתלם.
סלול: (ת') כבוש, רצוף, מרוצף, נוח להליכה או לנסיעה.
- בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח־אָב; וּכְסִיל אָדָם בּוֹזֶה אִמּוֹ.
בן השואף להעשיר ידע ודעת, הרגיש לדבר מוסר ומשמעת וחי בדרך ישרה וטוב לזולת, משמח את אביו. הטיפש אינו שומע לדבר תוכחה ותיקון ומתעקש לחיות בדרך הרע, לכן הוא מביא בושה ותוגה לאימו (י 1, יג 1, כט 3).
חכם: (ת'/ש"ע) נבון, פיקח, בעל שכל, רב מוח, אינטליגנט, שנון, מחוכם, למדן, בקיא, ידען, משכיל, מומחה, מלומד.
כסיל: (ת'/ש"ע) טיפש, אוויל, בור, חסר דעת, פתי, אידיוט, טמבל, ליצן, לץ, שוטה, פשוט, עם הארץ.
בוז: (ז') זלזול, גידוף, לעג, לגלוג, קלס, גיחוך, השפלה, ביזוי, ביזיון, חרפה.
- אִוֶּלֶת שִׂמְחָה לַחֲסַר־לֵב; וְאִישׁ תְּבוּנָה יְיַשֶּׁר־לָכֶת.
אדם טיפש שאינו מבין תוצאת מעשיו נהנה מעשיית דברי רשע וסלף. לעומתו, איש חכם רואה למפרע את תוצאת מעשיו ולכן בוחר ללכת רק בטוב והישר בעיני ה' (י 23, אפסים ה 15).
איוולת: (נ') טיפשות, כסילות, טמטום, אידיוטיות, חוסר חשיבה, שטות, סכלות.
חסר-לב: טיפש (בהקשרנו).
תבונה: (נ') בינה, חכמה, פיקחות, אינטליגנציה, שכל ישר, היגיון, לוגיקה, רציונליות, שיקול-דעת.
לכת: (נ') הליכה, צעידה, צעדה, פסיעה, מעבר.
- הָפֵר מַחֲשָׁבוֹת בְּאֵין סוֹד; וּבְרֹב יוֹעֲצִים תָּקוּם.
אדם המתכנן ואינו מתייעץ עם אחרים (מונע מעצמו הערות ותיקונים מועילים), עלול לחוות הפסד וייאוש כשתוכניתו תיפול או לא תצלח. לעומת זאת, כשמשתפים יועצים רבים בליבון תוכנית, היא תקום ותתגשם באופן יעיל ומוצלח (יא 14, כ 18, כד 6).
להפר: (פ') להפסיק, לנתק, לבטל, לחסל, לסכל, לשים לאל, להפריע, לקטוע, להשבית, לא לקיים, לשבור, לעבור על-.
מחשבה: (נ') הרהור, הגיג, רעיון, חשיבה, הגות, עיון, לימוד.
סוד: (ז') רז, סתר, תעלומה, מסתורין, מועצה סודית, ועדה, ישיבה חשאית.
יועץ: (ש"ע) נותן עצות, עוזר (במתן עצות) , סגן, מומחה בנושא מסוים.
להקים: (פ') להעמיד, להציב, לשים על רגליו, להעלות לעמידה, לגרום, לעשות, לחולל, ליצור, להביא לידי-, להעלות.
- שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה־פִיו; וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה־טּוֹב.
אדם חווה שמחה וסיפוק כאשר הוא עונה במילים חכמות ומדודות המעניקות תשובה מספקת לשואל או לנזקק לה. טוב לומר דבר ראוי ומדוד ברגע הנכון (יב 14, טז 1, כד 26, כה 11, ישעיה נ 4).
שמחה: (נ') אושר, עליזות, עליצות, מצב-רוח טוב, רינה, גיל, עינוג.
מענה: (ז') תשובה, תגובה, הד, פתרון, מסקנה, פשר, הסבר, ביאור, פירוש.
- אֹרַח חַיִּים לְמַעְלָה לְמַשְׂכִּיל; לְמַעַן סוּר מִשְּׁאוֹל מָטָּה.
החכם בוחר בדרך היושר והצדק של אלוהים המביאה אותו מעלה במובן מוסרי וגם נצחי – לנוכחות אלוהים. דרך זו שומרת את החכם מללכת בדרך הרע המובילה לשאול – למטה (ב 18, דברים ל 15, תהילים טז 11, קהלת ג 21).
אורח: (ז') דרך, נתיב, שביל, מסלול, אופן, שיטה, סגנון, נוהג, התנהגות, טבע, נוהל, מנהג, מידה.
משכיל: (ת'/ש"ע) בעל השכלה, מחונך, מלומד, ידען, רחב אופקים, בעל ידע, בעל ידיעות, נאור, אינטליגנט, שלמד הרבה שנים, חכם.
לסור: (פ') לנטות, לפנות, לסטות, לזוז, לגשת, לבוא, להיכנס בדרך, לקפוץ, ללכת, להסתלק, לעזוב, לחדול, להיפסק.
שאול: (ז') עולם המתים, עולם המוות, עולם תת-קרקעי, ארץ רפאים, תופת, גיהינום, אבדון, טמיון.
- בֵּית גֵּאִים יִסַּח יְהוָה; וְיַצֵּב גְּבוּל אַלְמָנָה.
אלוהים יהרוס את בתיהם של האלימים הבוטחים בכוחם והחומסים את החלשים. אלוהים יהיה מגן לאלמנה (לחלש ומחוסר ההגנה בחברה) אשר את שדה וחלקתה הרשעים מנסים לגזול (אלוהים יגן על נחלת האלמנה) (כב 28, כג 10, דברים יט 14, כז 17, יחזקאל טז 49, תהילים סח 6, איוב כג 10, כד 2).
גאה: (ת') גאה, מלא גאווה, משתבח, מתפאר, גאוותן, שחצן, יהיר, רברבן, מתנשא.
יסח: יעקור.
יוצב: (פ') נעשה יציב, אוזן, חוזק, הובא לידי יציבות, נעשה קבוע, נעשה איתן, הפסיק להשתנות.
גבול: (ז') קו הפרדה, קו מבדיל, קצה, טווח, תחום, שטח, שפה, ספר, הגבלה.
אלמנה: (נ') ששכלה את בעלה, שאיבדה את בן-זוגה לחיים, שבעלה מת.
- תּוֹעֲבַת יְהוָה מַחְשְׁבוֹת רָע; וּטְהֹרִים אִמְרֵי־נֹעַם.
אלוהים שונא את תוכניותיהם של הרשעים מכיוון שהם מתכננים לפגוע באחרים ולהפר את מצוותיו. אלוהים אוהב דברי טוהר הנאמרים באדיבות ואמת ובכוחם לעודד נפשות ולהדריך אנשים לדרך הישר (ו 16, 18, כב 11, חבקוק א 13, תהילים כד 3-4, לז 30).
תועבה: (נ') נבלות, שיקוץ, מאיסה, תיעוב, עבודת אלילים.
טהור: (ת') נקי, זך, צח, מטוהר, בלתי טמא, צדיק, ישר, נקי-כפיים.
נועם: (ז') נעימות, חן, חסד, חינניות, יופי, מזג נוח, הליכות נאות, סבר פנים, אדיבות, נדיבות, עריבות.
- עֹכֵר בֵּיתוֹ בּוֹצֵעַ בָּצַע; וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה.
איש הרודף אחר ממון וכל הדרכים כשרות בעיניו לתכלית זאת (כולל קבלת שוחד ועיוות דין) סופו שייתפס ויביא בושה והפסד למשפחתו. לעומתו, השונא בצע-כסף ושוחד עתיד לחיות חיים ארוכים (חיים ארוכים בכתובים גם מתייחס לחיי נצח בקרבת אלוהים). (יא 29, יח 5, כד 23, כח 16, כט 4, שמות יח 21, כג 8, דברים טז 19, קוהלת ז 7, ישעיה א 23).
עוכר: (ת'/ש"ע) משחית, מחבל, הורס, מחריב, מכלה, מחסל, מכרית, משמיד, מוחה, ממית, ממיט אסון, מזיק, פוגם, פוגע, מקלקל, אויב, צורר, מזהם, מטנף, מלכלך, מטמא, מאלח, מדליח.
בוצע: (פ') נעשה, הוצא לפועל, הוגשם, מומש, יושם, קוים, הובא לידי ביצוע, הוצא מן הכוח אל הפועל.
בצע: (ז') חמדנות, חמידת-כספים, אהבת כסף, תאווה לכספים, רווח, הון, תועלת, יתרון, עדיפות.
בצע-כסף: חמדנות, רדיפה אחר רווחים קלים, תאווה לכסף.
מתנות: הכוונה בפסוק זה היא לשוחד הגורם עיוות דין.
- לֵב צַדִּיק יֶהְגֶּה לַעֲנוֹת; וּפִי רְשָׁעִים יַבִּיעַ רָעוֹת.
האיש הצדיק יחשוב מה לענות ומה לדבר כדי שמילותיו יועילו ויתאימו לאירוע ולמקום. לעומתו דברי הרשע יצאו מהר מפיו ויניבו צרות, דאגות וכאב (י 32, יב 23, קולוסים ד 6, פטר"א ג 15, אל האפסים ד 29).
צדיק: נושע המנהל חיים המאופיינים ביושר, הגינות, קדושה וטוהר התואמים לרצון אלוהים שבכתבי הקודש
להגות: (פ') לחשוב, להרהר, להעלות, ליזום, להרות, לבטא, להביע, לאמור, לעיין, ללמוד.
רשע: (ת'/ש"ע) רע, לא טוב, אכזר, מרושע, שטני, זדוני, קשה-לב, מושחת, שלילי, אשם, נושא באשמה.
יביע: (פ') לבטא, לתת ביטוי, להגות, להפיק דברים, לדבר, לאמור, לומר, להגיד, לפלוט.
רע: (ת'/ש"ע) לא טוב, רשע, אכזר, מרושע, שטני, זדוני, קשה-לב, מושחת, שלילי, מסוכן, מזיק, ארסי.
- רָחוֹק יְהוָה מֵרְשָׁעִים; וּתְפִלַּת צַדִּיקִים יִשְׁמָע.
הרשעים דוחים את חכמת החיים של אלוהים, אינם הוגים בדבר אלוהים, ואינם מיישמים את לקחי אלוהים בחייהם. הם אינם חוזרים בתשובה ולכן נשארים בחטאם ועוינים לאלוהים. מסיבה זו אלוהים קדוש אינו בחברתם, אינו שומע לתפילותיהם ולא יושיעם. לעומת זאת, אלוהים קרוב לעושי רצונו באמונה ואהבה כנה, שומע את בקשותיהם ונמצא להם בכל עניין ותחום (א 28, ירמיה ב 27, תהילים י, לד 16, לז 4-5, קמה 18, יעקב ה 16, יוח"א ג 22, ה 14-15).
רשע: (ת'/ש"ע) רע, לא טוב, אכזר, מרושע, שטני, זדוני, קשה-לב, מושחת, שלילי, אשם, נושא באשמה.
תפילה: (נ') פנייה לאלוהים, שירה לאלוהים, פיוט, מזמור, שיר דתי, בקשה, תחינה, תחנונים, הפצרה, עתירה, משאלה, תקווה, בקשת סליחה.
צדיק: נושע המנהל חיים המאופיינים ביושר, הגינות, קדושה וטוהר התואמים לרצון אלוהים שבכתבי הקודש
לשמוע: (פ') להאזין, להקשיב, להטות אוזן, לקלוט בעזרת חוש השמיעה.
- מְאוֹר־עֵינַיִם יְשַׂמַּח־לֵב; שְׁמוּעָה טוֹבָה תְּדַשֶּׁן־עָצֶם.
מבט שמח ואוהד הנובע מאהבה משמח את לב הרואה. בשורה טובה מרעננת ומחזקת את הנפש והגוף (ג 8, יד 30, טו 13, טז 15, יז 22, כה 25, איוב כט 24, אל הפיליפים ב 19).
מאור-עיניים: סבר פנים יפות, אהדה.
שמחה: (נ') אושר, עליזות, עליצות, מצב-רוח טוב, ששון, משוש, גיל, עינוג.
שמועה: (נ') ידיעה, בשורה, דברים שנמסרו בע"פ, הודעה שהתגלגלה מפה לאוזן.
דישון: (ז') זיבול, פיזור דשן, טיוב, השבחה, הגדלת פוריות הקרקע.
עצם: (ז') תוך, תוכן, תמצית, יסוד, עיקר, לשד, גרעין, מהות, לב, ליבה, תווך.
עצם: (זו"נ) החלק הקשה בגוף, חלק בשלד, רקמה גרמית.
- אֹזֶן שֹׁמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים; בְּקֶרֶב חֲכָמִים תָּלִין.
אדם השומע ומקבל לליבו דברי אזהרה ומוסר המובילים לחיים ושלום, אוהב להימצא בחברת חכמים (א 23, ו 23, יח 15, ישעיה א 21).
אוזן: (נ) איבר השמיעה.
לשמוע: (פ') להאזין, להקשיב, להטות אוזן, לקלוט בעזרת חוש השמיעה.
תוכחה: (נ') הטפת מוסר, גינוי, נזיפה, גערה, הטלת דופי, ביזוי, האשמה.
בקרב: (מ"י) בתוך, בין, בפנים, אצל, בלב.
חכם: (ת'/ש"ע) נבון, פיקח, בעל שכל, רב מוח, שנון, מחוכם, למדן, בקיא, ידען, משכיל, מומחה, מלומד.
ללון: (פ') לשהות בלילה, להעביר את הלילה, לישון, להתארח, לשכון, להתאכסן, להתגורר, לשהות, להימצא.
- פּוֹרֵעַ מוּסָר מוֹאֵס נַפְשׁוֹ; וְשׁוֹמֵעַ תּוֹכַחַת קוֹנֶה לֵּב.
אדם הדוחה ומזלזל בדברי אזהרה ומשמעת אשר בכוחם לתקן את דרכיו ולהדריך אותו לדרך חיים ושלום, מביא רעה על עצמו. לעומתו, אדם השומע ברצון לדברי מוסר ותיקון רוכש חכמה (א 7, ה 12, 23, ח 33, 36).
פורע: (ת'/ש"ע) עושה פרעות, חמסן, מתפרע, גוזל, משחית, הורס, בוזז, נוהג באלימות, אלים.
מוסר: (ז') תוכחה, אזהרה, לקח, גערה, חינוך, תיקון טעויות, עונש, גמול, מידות.
למאוס: (פ') לקוץ, לבחול, לסלוד, לתעב, לא לרצות, לחוש שאט נפש, להיגעל, לבוז, לזלזל.
נפש: (נ') נשמה, רוח, רוח-חיים, קיום, אדם, בן אדם, יצור חי, פנים, תוך.
לשמוע: (פ') להאזין, להקשיב, להטות אוזן, לקלוט בעזרת חוש השמיעה.
תוכחה: (נ') הטפת מוסר, גינוי, נזיפה, גערה, הטלת דופי, ביזוי, האשמה.
לקנות: (פ') לרכוש, להצטייד.
- יִרְאַת יְהוָה מוּסַר חָכְמָה; וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָה.
התוכחת שנותנת חכמת החיים של אלוהים מביאה לידי יראת יהוה. יראת יהוה היא הצעד הראשון וההכרחי כדי ללמוד ולקבל באמונה את דברי התיקון והמוסר של אלוהים – את חכמתו. מי שבכנות לומד להכיר את אלוהים מבין את גודל חסדו של האדון וליבו וחייו מתמלאים בענווה. את הענווים באמת, אלוהים מכבד. ענווה קודמת לכבוד (א 7, יח 12, כב 4, כה 6-7, כט 23, מתי כג 12, לוקס יד 11, פטר"א ה 6).
יראת יהוה: כיבוד ה', הקפדה בקיום מצוות אלוהים, ירא אלוהים – כינוי לאדם מאמין באלוהים אמונה שלמה ושומר דבר אלוהים באדיקות.
מוסר: (ז') תוכחה, אזהרה, לקח, גערה, חינוך, תיקון טעויות, עונש, גמול, מידות.
חכמה: (נ') תבונה, בינה, פיקחות, שכל, מוח, שנינות, חריפות, תפיסה מהירה, למדנות, בקיאות, ידענות, השכלה, ידע רב, מומחיות.
כבוד: (ז') יקר, מעמד, דרגה, הוקרה, הערכה, חשיבות, אדיבות, התחשבות, עושר, הון, שפע.
ענווה: (נ') צניעות, כנות, ביישנות, השפלה עצמית, שפלות רוח, הכנעה, הפחתה בערך עצמך, חוסר גאווה, הסתפקות במועט.