משלי פרק כ"ג
הוראות נימוס בבית המושל
- כִּי-תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת-מוֹשֵׁל, בִּין תָּבִין אֶת-אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ.
אם תוזמן לאכול עם המושל (אישיות בכירה) התבונן היטב, הקפד היטב על התנהגותך, משול ברוחך.
לשבת: (פ') להיות במצב ישיבה, להתמקם על כיסא, להסב.
ללחום: לאכול לחם, לסעוד.
את-מושל: עם מושל, שליט.
מבין: (ת'/ש"ע) מקצועי, מקצוען, מומחה, בקי, נבון, חכם, בעל ידע, יודע הרבה.
לפני: (מ"י) מלפנים, מול, נוכח, כנגד.
.
- וְשַׂמְתָּ שַׂכִּין בְּלוֹעֶךָ, אִם-בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה.
אכול במידה הראויה. עדיף לך לתקוע סכין בתוך פיך כדי לרסן את תיאבונך, אם אינך יכול להתאפק (דברים כג 20).
לשים: (פ') להניח, למקם, להציב, להעמיד, להושיב, לקבוע, להכניס.
סכין: (זו"נ) מכשיר חיתוך, תער, להב, אולר, מאכלת, חרב, פגיון, דקר, חוד.
לוע: (ז') בית הבליעה, חלק עליון בצינור העיכול.
בעל-נפש: במובן בעל תאווה, תיאבון רב, או אם אתה מושל ברוחך, בעל ריסון עצמי.
.
- אַל-תִּתְאָו לְמַטְעַמּוֹתָיו; וְהוּא לֶחֶם כְּזָבִים.
אל תיגרר אחרי המאכלים הטובים שעל שולחנו. נוכחותך על שולחן המושל לא הייתה לחינם. אין כוונת המושל רק לענג אותך אלא לנסותך, להכיר את פנימיותך. או שבכוונתו לקרבך כדי להפיק ממך תועלת בשעת הצורך (ראה דניאל ורעיו – דניאל פרק א, תהילים קמא 4).
להתאוות: (פ') לרצות, לחפוץ, לחשוק, להשתוקק, לחמוד, לשאוף, לערוג, להתגעגע.
מטעם: (ז') מאכל טעים ביותר, אוכל שטעמו טוב, מאכל ערב לחך, מאכל תאווה, דליקטס.
לחם-כזבים: מאכל אכזבה, לחם שקר.
.
נגד רדיפה אחר עושר
.
- אַל-תִּיגַע לְהַעֲשִׁיר, מִבִּינָתְךָ חֲדָל…
אל תייגע את עצמך רק כדי להתעשר. אל תתמקד בנושא זה יתר על המידה. חדל מתחבולותיך כדי להתעשר (יא 28, כח 22, טו 27, מתי ו 19, טימ"א ו 9-10, 17, אל העברים יג 5).
יגע: (ז') עמל, עבודה, טרחה, טורח, יגיעה, השקעה, התאמצות, השתדלות, מתח, לחץ, מאמץ, תשישות.
להעשיר: (פ') להביא עושר, לעשות לעשיר.
בינה: (נ') אינטליגנציה, חכמה, תבונה, הבנה, שכל, משכל, השכלה, עורמה, תושייה, הארה.
לחדול: (פ') להפסיק, לשבות, להימנע מלעשות, לא לעשות, להניח, להרפות.
- …התעוף (הֲתָעִיף) עֵינֶיךָ בּו וְאֵינֶנּוּ: כִּי עָשֹׂה יַעֲשֶׂה-לּוֹ כְנָפַיִם. כְּנֶשֶׁר ועיף (יָעוּף) הַשָּׁמָיִם.
הבט אל העושר וראה – העושר נעלם מהר, כאילו עשה לו כנפיים.
אלו הרודפים אחר העושר גם מגלים שהעושר יכול לברוח מהם ממש כמו ציפור הפורשת כנפיים ועפה לה. (ראה הקשר בין לחם כזבים ועושר נעלם, פסוק 3 ופסוקים 16-17. ראה גם כז 24, טימ"א ו 6-10, 17, ירמיה יז 11, לוקס יב 20-21).
התעיף: תביט.
עין: (נ') איבר הראייה.
כנף: (נ') גף, איבר, אברה, איבר תעופה.
עשה-כנפיים: נעלם.
נשר: (ז') עוף דורס, עוף טרף, עוף אוכל נבלות, עוף מהיר, עוף חד-עין, עוף מלכותי, מלך העופות.
לעוף: (פ') לטוס, לעופף, לפרוח, לרחף, לדאות, להינשא באוויר, להרקיע לשחקים, להיות בין שמים וארץ, לרפרף, לדהור, לנוע מהר, לנוע בקלילות.
שמיים: (ז') רקיע, כיפת השמים, משטח עליון מרוקע, דוק, מרומים, שחקים.
.
התרחק מצר העין
.
- אַל-תִּלְחַם אֶת-לֶחֶם רַע עָיִן; וְאַל-תִּתְאָו לְמַטְעַמּוֹתָיו.
אם תוזמן לסעוד על שולחנו של אדם קמצן, קנאי, רודף בצע וחמדן, עדיף שתסרב להזמנה. מפאת אנוכיותו הוא מצפה לתמורה ממך. אל תחשוק במטעמיו (מכיוון שהם בסופו של דבר יעלו לך ביוקר רב). (תהילים קמא 4).
ללחום: לאכול לחם, לסעוד.
רע-עין: קמצן, רע לב.
להתאוות: (פ') לרצות, לחפוץ, לחשוק, להשתוקק, לחמוד, לשאוף, לערוג, להתגעגע.
מטעם: (ז') מאכל טעים ביותר, אוכל שטעמו טוב, מאכל ערב לחך, מאכל תאווה, דליקטס.
.
- כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁו כֶּן-הוּא: אֱכוֹל וּשְׁתֵה יאמַר לָךְ; וְלִבּוֹ בַּל-עִמָּךְ.
הקמצן – רע העין שוקל בדעתו, משער בנפשו מה לעשות? הנימוס דורש ממנו להזמינך לסעודה, לשרתך, אך ליבו הרע מתנגד לזה. בפיו יזמינך וליבו אינו עימך (כו 24-26).
שער: הערך, שקול בשכל.
שער בנפשו: איש חלוק בדעתו, קרוע בנפשו.
לאכול: (פ') לסעוד, ללעוס, לבלוע.
שתייה: (נ') גמיעה, לגימה, גמיאה, בליעת משקאות, החדרת משקה לגוף.
לב: (ז') איבר בגוף האדם, איבר שרירי בבית החזה. (בהשאלה) מרכז הרגש.
בל-עמך: אינו איתך.
- פִּתְּךָ-אָכַלְתָּ תְקִיאֶנָּה; וְשִׁחַתָּ דְּבָרֶיךָ הַנְּעִימִים.
אם תיענה להזמנתו תיווכח לראות שלפני שתסיים את הארוחה אתה תיגעל מחמדנותו עד כדי כך שתרצה להקיא את כל מה שאכלת. כל המחמאות שאמרת עליו עד כה יתבררו ככזב ובזבוז. הייה חכם – הימנע מהתחברות שכזו (מלכים-א פרק יג).
פת: (נ') פרוסת לחם, כיכר לחם, חתיכת לחם.
לאכול: (פ') לסעוד, ללעוס, לבלוע.
הקאה: (נ') הפרשה מהפה, פליטה, העלאת מאכל מהקיבה, הוצאת מזון מהפה.
להשחית: (פ') להרוס, לגרום נזק, לקלקל, לחבל ב-, לפגום, לפגוע, להטיל מום, לכער.
דבר: (ז') דיבור, אמירה, אמרה, מימרה, מאמר, הצהרה, מילה, פתגם, משל.
נעים: (ת') נוח, טוב, מענג, ערב, מהנה, מלבב, רצוי, יפה, נאה, נחמד, סימפטי, חביב, לבבי, נלבב, מסביר פנים.
.
בנוגע להשחתת דברים נעימים
.
- בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל-תְּדַבֵּר: כִּי-יָבוּז לְשֵׂכֶל מִלֶּיךָ.
אין תועלת בהשמעת דברי חכמה למטומטם הלב וגס הרוח שאינו מוכשר להבין דברי חכמה. הוא לועג בבוז ובשאט נפש לדבריך המחוכמים (א 7, 22, יב 1, ט 7, 12, יד 7, טו 5, אל תשליך פנינים לפני חזירים – מתי ז 6, שופטים ט 7-21).
אוזן: (נ') איבר השמיעה (באדם ובעלי-חיים).
כסיל: (ת'/ש"ע) טיפש, אוויל, בור, חסר דעת, פתי, אידיוט, טמבל, ליצן, לץ, שוטה, פשוט, עם הארץ.
דיבור: (ז') שיחה, ביטוי, אמירה, הגדה, מוצא שפתיים, הפקת קולות משמעותיים, שפה, קשר מילולי.
בוז: (ז') זלזול, גידוף, לעג, לגלוג, קלס, גיחוך, השפלה, ביזוי, ביזיון, חרפה.
שכל: (ז') חכמה, דעת, מוח, הבנה, בינה, תבונה, כושר חשיבה, אינטלקט, אינטליגנציה, השכלה, משכל, היגיון.
מילים: (נ') דיבור, דבר, ביטוי, ניב, מושג, מונח, ערך, שם.
.
- אַל-תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם, וּבִשְׂדֵי יְתוֹמִים אַל-תָּבא.
אל תרמה ותשנה את גבולות השדה שלך. אל תזיז את אבני הסימון שאבותיך קבעו לפני דורות. אם תעשה כך אתה מגדיל את שדך על חשבון הקטנת שדהו של שכנך. מעשה שכזה הינו תרמית וגניבה. אל תגזול את רכושם של היתומים או שאר החלשים בחברה רק מכיוון שאינם יכולים להתנגד לך (טו 25, כב 22-23, 28, ויקרא כה 23, דברים יט 14, כז 17, הושע ה 10, ישעיה ה 8, ירמיה כב 3, איוב כד 2).
מסיג-גבול: נכנס לתחום זולתו.
עולם: מאז ומתמיד.
שדה-יתומים: רכושם של היתומים, חסרי אב ואם. (בהשאלה) חסרי ההגנה.
אל-תבוא: אל תיכנס כדי לקחת.
.
- כִּי-גוֹאֲלָם חָזָק, הוּא-יָרִיב אֶת-רִיבָם אִתָּךְ.
(ראה פסוק קודם) אם תעשה כך דע לך שלמרות שאבי היתום אינו נוכח להגן עליו, אלוהים הוא קרובם המגן עליהם ויילחם את מלחמתם (טז 25, כב 23, 28, ויקרא כה 25, ירמיה נ 34, תהילים יט 15, סח 6, לה, ישעיה ג 13-15, מא 14, מג 14, מד 24, ירמיה לא 11, נ 33-34, איוב יט 25, רות ב 20, מלאכי ג 5).
גואל: (ת'/ש"ע) מושיע, פודה, מציל, משחרר, מוציא לחופשי, כינוי למשיח, קרוב, בן-משפחה.
חזק: (ת') עז, אמיץ, תקיף, איתן, בעל עצמה, רב כוח, כוחני, חסון, יציב, עמיד, קבוע, קשיח, מוצק, קשה, החלטי.
לריב: (פ') לנהל מריבה, להילחם, להתקוטט, להתווכח, לבוא בדין ודברים, להתנצח, להיאבק.
.
- הָבִיאָה לַמּוּסָר לִבֶּךָ; וְאָזְנֶךָ לְאִמְרֵי-דָעַת.
פעל כדי למלא את ליבך (שכלך) בדברי חינוך והוראה של אלוהים. הקפד שאוזניך יעמדו במקום בו הן שומעות דבר דעת. אדם הממלא את שכלו בחכמת אלוהים ונוכח במקום בו נשמעים דברי אלוהים – יודע לעשות את הטוב ולהישמר מפני הרע (כב 17, 20, דברים ד 6-10, ירמיה טו 16).
להביא: (פ') לגרום שיבוא, להכניס, להוליך, להוביל, לקרב, להגיש.
מוסר: (ז') אתיקה, תורת המידות, מידות, מוראל, תוכחה, אזהרה, לקח, גערה, חינוך, תיקון טעויות.
לב: מרכז הרגש, מוח (בהקשרנו).
אוזן: (נ') איבר השמיעה (באדם ובעלי-חיים).
אמרי-דעת: דברי חכמה ותבונה המועילים לחיי מוסר.
.
- אַל-תִּמְנַע מִנַּעַר מוּסָר: כִּי-תַכֶּנּוּ בַשֵּׁבֶט לא יָמוּת.
אל תמנע חינוך ותוכחה מילדך. דע לך שהנחיה בדרך הישר אינה קלה ולפעמים דורשת התמדה ונחישות. הילד אינו תמיד נשמע לדבר ההוראה של הוריו ואף מורד בה לעיתים. כשילדך פונה מדרך הישר ומסרב להיכנע לדבר מוסר, אל תהסס להענישו באופן גופני. מכה חינוכית ומועילה לא תהרוג את הילד (יג 24, יט 18, כב 6, דברים כא 18-21, אל העברים יב 7).
למנוע: (פ') לא לאפשר, לסכל, לשים לאל, להפר, לעצור, להדוף, לעכב, לחסום, לא לתת, לשלול, לחסוך, לחשוך.
נער: (ז') ילד, בחור, צעיר, עלם, מתבגר, ילד בגיל ההתבגרות.
מוסר: (ז') אתיקה, תורת המידות, מידות, מוראל, תוכחה, אזהרה, לקח, גערה, חינוך, תיקון טעויות.
להכות: (פ') להלקות, לחבוט, להרביץ.
שבט: (ז') מקל, ענף דק, מטה, שוט, שרביט.
מוות: (ז') מיתה, פטירה, אבדון, כיליון, כליה, גוויעה, חידלון, חוסר חיים, קץ החיים, יציאת הנשמה, קץ, סוף.
.
- אַתָּה בַּשֵּׁבֶט תַּכֶּנּוּ; וְנַפְשׁוֹ מִשְּׁאוֹל תַּצִּיל.
אם תעניש בחכמה ואהבה תוכל להציל את נפש הילד משאול. עדיף להעניש כשצריך ובהחלטיות מאשר לאבד את נפש הילד (משלי א 12, דברים כא 18-21, קור"א ה 5).
שבט: (ז') מקל, ענף דק, מטה, שוט, שרביט.
להכות: (פ') להלקות, לחבוט, להרביץ.
נפש: (נ') נשמה, רוח, רוח-חיים, קיום.
שאול: (ז') עולם המתים, עולם המוות, עולם תת-קרקעי, ארץ רפאים, תופת, גיהינום, אבדון, טמיון.
להציל: (פ') להביא הצלה, לגאול, לחלץ, להושיע, למלט, לפדות, להוציא ממצב קשה, להוציא מסכנה, לרפא, להשיב לאיתנו, להשיב לחיים, לשמור.
.
- בְּנִי, אִם-חָכַם לִבֶּךָ, יִשְׂמַח לִבִּי גַם-אָנִי.
דברים אלו נאמרים מאב לבנו, ובאותה מידה גם מאלוהים לנו: בני, אם אתה הולך בדרך הישר ומאמץ את הוראתו של אלוהים אתה מביא שמחה רבה לחיי (כג 24-25, י 1, יז 21, כז 11, כח 7, כט 3).
חכם: (ת'/ש"ע) נבון, פיקח, בעל שכל, שנון, מחוכם, למדן, בקיא, ידען, משכיל, מומחה, מלומד.
לב: מרכז הרגש והמחשבה, מוח, שכל (בהקשרנו).
שמחה: (נ') אושר, עליזות, עליצות, מצב-רוח טוב, ששון, משוש, חדוה, רינה, דיצה, גיל, עינוג.
.
- וְתַעְלוֹזְנָה כִלְיוֹתָי, בְּדַבֵּר שְׂפָתֶיךָ מֵישָׁרִים.
שמחתי רבה, כל פנימיותי מתמוגגת מנחת כאשר שפתיך, בני, מביעות דברי יושר, חכמה, ודעת הנובעים מהפנמת דבר אלוהים (א 2-3, ירמיהו יא 20, שלישית ליוחנן 3-4).
עליזות: (נ') שמחה, אושר, הנאה, נחת, תענוג, עונג, עליצות, רוח חיים חגיגה, רינה, גילה, דיצה, צהלה.
כליות: (נ') איבר בגוף, (ברבים) – מוסר, מורל, מצפון.(בהשאלה) מושב השכל והרגש.
דבר: (ז') דיבור, אמירה, אמרה, מימרה, מאמר, הצהרה, מילה, פתגם, משל.
שפתיים: שני קפלי הבשר בקצות הפה (בהשאלה) דיבור.
ישר: (ת') לא עקום, לא סוטה, לא כפוף, לא מעוקם, הגון, הוגן, תמים, טהור, צדיק, נאמן, כן, הולך בתלם.
.
- אַל-יְקַנֵּא לִבְּךָ בַּחַטָּאִים: כִּי אִם-בְּיִרְאַת-יְהוָה כָּל-הַיּוֹם.
לעולם אל תקנא בהצלחתם ובעושרם של הרשעים ההולכים אחר שרירות ליבם ומילוי תאוותיהם. אל תחשוב שאתה מפסיד דבר כלשהו כשאתה מביט על חייהם מלאי המותרות והעינוגים. דע לך שאלוהים יבוא חשבון עם רשעים אלו. התמד להתחבר תמיד עם יראי אלוהים החיים לאור דבר אלוהים באמונה ואהבת אלוהים (א 7, ג 31, כד 1, 19, תהילים לז 1).
קנאה: (נ') צרות עין, אי נחת מהצלחת הזולת, תשוקה, תאווה, קנאות, קיצוניות, אי רצון להתפשר.
לב: (ז') איבר בגוף האדם, איבר שרירי בבית החזה, מרכז הרגש.
חוטא: (ת'/ש"ע) פושע, עבריין, רשע, עושה רע, קרימינל, מפר חוק, אשם, בן-בליעל.
יראת יהוה: כיבוד ה', הקפדה בקיום מצוות אלוהים, ירא אלוהים – כינוי לאדם מאמין באלוהים אמונה שלמה ושומר דבר אלוהים באדיקות.
כל-היום: תמיד.
.
- כִּי אִם-יֵשׁ אַחֲרִית; וְתִקְוָתְךָ לא תִכָּרֵת.
אדרבה, בחן ולמד כל היום מחייהם של יראי אלוהים. למרות שההווה אינו קל להם תמיד, דע לך שאחריתם של יראי אלוהים מלאה תקווה ונחת. אם תלך בעיקבותם, לא תתאכזב (יד 32, כד 14, 20, ירמיה כט 11-12, תהילים לז 28-38, מתי ה 10-12).
אחרית: (נ') שאר, יתרה, מותר, הזמן שנותר, הזמן שנשאר.
תקווה: (נ') ציפייה, תוחלת, ייחול, אמונה, כיסופים, משאת-נפש, אי-ייאוש, ביטחון, סיכוי.
להיכרת: (פ') להיגדע, להיקטע, להיגזם, להיחתך.
.
- שְׁמַע-אַתָּה בְנִי וַחֲכָם; וְאַשֵּׁר בַּדֶּרֶךְ לִבֶּךָ.
בני, הקשב היטב לדברי החכמה ואמץ אותם כדי שתחכם. הקפד להוליך את ליבך בדרך הטוב והישר – דרך הבינה והחכמה (ט 6, ד 10-11, 25-26, יט 20).
לשמוע: (פ') להאזין, להקשיב, להטות אוזן, לקלוט בעזרת חוש השמיעה.
חכם: (ת'/ש"ע) נבון, פיקח, בעל שכל, שנון, מחוכם, למדן, בקיא, ידען, משכיל, מומחה, מלומד.
אשר בדרך: צעד בדרך ישרה ונכונה.
לב: (ז') איבר בגוף האדם, איבר שרירי בבית החזה, מרכז הרגש.
.
- אַל-תְּהִי בְסוֹבְאֵי-יָיִן, בְּזוֹלְלֵי בָשָׂר לָמוֹ.
אל תתחבר עם אנשים המרבים לשתות יין לשוכרה. אל תתחבר עם אלו שכל מעייניהם לרצות את תאוותם ולמלא את כרסם. אנשים אלו עתידים להפוך לאנשי מחסור – ראה פסוק הבא… (א 15, יב 26, כא 17, כ 1, 13, כג 29-35, דברים כא 20, ישעיה א 22, מתי כד 49, לוקס כא 34, אל הרומים יג 13, אל האפסים ה 18, טימ"א ג 3).
להיות: (פ') להימצא, להתקיים, להפגין נוכחות, לבקר.
לסבוא: (פ') לשתות לשוכרה, להשתכר, לשתות עד אבדן חושים, ללגום הרבה משקה חריף.
זולל: (ת') זללן, רעבתן, גרגרן, אכלן, בלען, טורף, חמדן, חמסן.
למו: לעצמו.
.
- כִּי-סוֹבֵא וְזוֹלֵל יִוָּרֵשׁ; וּקְרָעִים תַּלְבִּישׁ נוּמָה.
אנשים הדואגים רק למלא את כרסם ואוהבי יין לשוכרה, עתידים להרבות בשינה, בטלה ועצלות, אשר תוביל לבזבוז, וסופה עניות מנוונת.
קרעים תלביש נומה – שינה ובטלה שיביאו עליך עוני שבגללו תלבש בגדים בלים וקרועים (כ יג, כא 17, כח 7, ו 9-11, מתי יא 19).
לסבוא: (פ') לשתות לשוכרה, להשתכר, לשתות עד אבדן חושים, ללגום הרבה משקה חריף.
זולל: (ת') זללן, רעבתן, גרגרן, אכלן, בלען, טורף, חמדן, חמסן.
רש: (ת') עני, אביון, דל, קבצן, חסר-כל, מחזר על הפתחים, עלוב, מסכן, אומלל, נקלה, מר-נפש.
ייוורש: יהפוך לרש.
קרע: (ז') חתך, נתק, שסע, בקע, חור, סדק, פרצה, חריץ, פיצול, פילוג, היפרדות, סמרטוט, סחבה.
לבוש: (ז') בגד, תלבושת, מדים, כסות, כיסוי, מעטה, הלבשה, חליפה, אריג, קישוט הגוף.
לנום: (פ') לישון, לנמנם, לחטוף תנומה, להיות שקוע בשינה, להיות שקוע בתרדמה, לא להיות ער, לשכב, לנוח.
.
ערכה של תורת ההורים
.
- שְׁמַע לְאָבִיךָ זֶה יְלָדֶךָ; וְאַל-תָּבוּז כִּי-זָקְנָה אִמֶּךָ.
ציית ומלא אחר הוראותיו של אביך אשר הביאך לעולם. אל תזלזל, תלעג או תדחה את תורת אימך רק משום שהיא זקנה, ולפיכך לדעתך דבריה אינם רלוונטיים או משעממים וחסרי טעם. אדרבא, הזיקנה מעניקה לאדם ניסיון וחכמה (א 8, ב 1, ג 1, ד 1, ה 1, י 1, טו 20, ל 17, דברים כז 16, אל האפסים ו 1).
לשמוע: (פ') להאזין, להקשיב, להטות אוזן, לקלוט בעזרת חוש השמיעה.
אב: (ז') אבא, הזכר בהורים, הורה, מוליד.
להוליד: (פ') ללדת, לתת חיים, לברוא, להביא לעולם, לגרום, להביא ל-, לחולל, לעורר, ליצור, להיות אב ל- .
בוז: (ז') זלזול, גידוף, לעג, לגלוג, קלס, גיחוך, השפלה, ביזוי, ביזיון, חרפה.
זיקנה: (נ') שיבה, גיל מבוגר, זוקן, גבורות, גיל הזהב.
אמא: (נ') אם, האם, כינוי לאם בפי ילדיה.
.
- אֱמֶת קְנֵה וְאַל-תִּמְכּוֹר; חָכְמָה וּמוּסָר וּבִינָה.
רכישת אמת היא דבר חשוב. (אמת מחכם = חכמה, מוסר ובינה).
אחוז באמת (חכמת החיים של אלוהים המובילה למוסר ובינה) בכל מחיר ואל תתייחס אליה כאל דבר שאין בו צורך, כמו דבר שניתן למכרו לאחרים (ד 5, 7, יח 15, דניאל א 8, מתי יג 44-46).
אמת: (נ') נכונות, אמיתה, אמיתות.
לקנות: (פ') לרכוש, לקבל תמורת כסף, לשלם תמורת סחורה, לקבל בעלות, לקבל זכות על דבר, לקבל מהמוכר, להצטייד, לסחור.
למכור: (פ') לתת תמורת כסף, לשווק, לסחור, לעסוק במכירות.
חכמה: (נ') תבונה, בינה, פיקחות, שכל, שנינות, חריפות, תפיסה מהירה, למדנות, בקיאות, ידענות, השכלה, ידע רב, מומחיות.
מוסר: (ז') אתיקה, תורת המידות, מידות, מוראל, תוכחה, אזהרה, לקח, גערה, חינוך, תיקון טעויות.
בינה: (נ') אינטליגנציה, חכמה, תבונה, הבנה, שכל, משכל, השכלה, עורמה, תושייה, הארה.
.
- גול (גִּיל) יָגִיל אֲבִי צַדִּיק; יולד (וְיוֹלֵד) חָכָם וישמח- (יִשְׂמַח-) בּוֹ.
אב לבן החי על פי הדרכת דבר אלוהים באמונה ואהבה, הינו אב שמח ביותר. הבן החכם מביא שמחה רבה לאביו (י 1, טו 20, כג 15-16, כט 3).
גיל: (ז') שמחה, חדווה, דיצה, רינה, משוש, הנאה, אושר, עליצות, התרוננות.
אב: (ז') אבא, הזכר בהורים, הורה, מוליד.
צדיק: נושע המנהל חיים המאופיינים ביושר, הגינות, קדושה וטוהר התואמים לרצון אלוהים שבכתבי הקודש
חכם: (ת'/ש"ע) נבון, פיקח, בעל שכל, שנון, מחוכם, למדן, בקיא, ידען, משכיל, מומחה, מלומד.
שמחה: (נ') אושר, עליזות, עליצות, מצב-רוח טוב, ששון, משוש, חדוה, רינה, דיצה, גיל, עינוג.
.
- יִשְׂמַח-אָבִיךָ וְאִמֶּךָ; וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ.
בן חכם וצדיק אינו משמח רק את אביו אלא הוא גם מקור לשמחה רבה לאימו יולדתו (יג 24, כז 11).
שמחה: (נ') אושר, עליזות, עליצות, מצב-רוח טוב, ששון, משוש, חדוה, רינה, דיצה, גיל, עינוג.
אב: (ז') אבא, הזכר בהורים, הורה, מוליד.
גיל: (ז') שמחה, חדווה, דיצה, רינה, משוש, הנאה, אושר, עליצות, התרוננות.
יולדת: (נ') אם, אימא, בעלת צאצאים, אישה שיש לה ילדים, אישה שנתנסתה בלידות.
.
אזהרה בפני אישה זונה
.
26. תְּנָה-בְנִי לִבְּךָ לִי; וְעֵינֶיךָ דְּרָכַי תרצנה (תִּצּוֹרְנָה).
בני, תן לי את כל תשומת ליבך ותחפוץ בכל הדברים אשר אתה רואה אותי עושה. מילים אלו נאמרים מאלוהים לנו ומעודדים הורים לחיות בדרך הישר של אלוהים כדי שיהוו דוגמא ומופת לילדיהם (ג 1, ח 33, טז 7).
לתת: (פ') למסור, להעניק, להקנות, להאציל, להגיש, להושיט, להקדיש.
לב: מרכז הרגש, מוח, שכל (בהקשרנו).
עין: (נ') איבר הראייה,(בהשאלה) שים לב.
דרך: (זו"נ) שיטה, אופן, מנהג, הרגל, נוהג, אופן-התנהגות.
לנצור: (פ') להוקיר, לשמור, לנטור, להגן.
.
- כִּי-שׁוּחָה עֲמֻקָּה זוֹנָה; וּבְאֵר צָרָה נָכְרִיָּה.
היזהר לבל תיפול בפיתוייה של הזונה או הזרה לדרכך ולחייך. דע לך שכל אלו הבאים בדרכה מדרדרים ומובילים את חייהם לתחתית [צרה] שלא יוכלו להינצל ממנה (ב 19, כב 14, ה 3-5, ז 5-27, ט 13-18). בהשאלה – הישמר מללכת בדרך חכמת העולם שסופה אבדון (תורת שקר, ניאוף רוחני). הקפד לאמץ באמונה כנה את חכמת החיים של אלוהים כי באמתחתה ישועה וחיי נצח.
יש המבדילים בין זונה לנוכריה, ומייחסים את הנוכריה לאשה נשואה המנאפת
שוחה: (נ') בור, חפירה, מחפורת, תעלה.
עמוק: (ת') שקוע, נמוך, שפל, תהומי, חשוך, כהה.
זונה: (נ') פרוצה, יצאנית, נפקנית, מופקרת, סוטה, קדשה, מחוללת.
באר: (נ') בור מים, בור עמוק, בור שתחתיתו מים.
צר: (ת') מצומצם, לא-רחב, צפוף, מוגבל, קטן, דל, ששני צדדיו קרובים, שמידתו קטנה.
נוכריה: (נ') זר, אחר, גר, בן עם זר, בן ארץ אחרת.
.
- אַף-הִיא כְּחֶתֶף תֶּאֱרוֹב; וּבוֹגְדִים בְּאָדָם תּוֹסִף.
הזונה אורבת בפיתוייה וכל אלו הנופלים בפיתוייה מתווספים לרשימה הארוכה והאיומה של הבלתי נאמנים לאלוהים ולאדם. מי שמקפיד ללכת בדרך ה' ומתחבר עם יראי אלוהים, ישמור רגלו ונפשו מללכת בדרך הרע וליפול בפיתוייה של הזונה. (בהשאלה, תורת השקר, חכמת העולם) (ב 19, כב 14, ה 3-5, ו 26, ז 5-27, ט 13-18, קוהלת ז 26).
חתף: (ז') חטיפה, שבייה, התנפלות, לקיחה, גזילה, תפיסה (איוב ט 12).
מארב: (ז') אמבוש, מלכודת.
בוגד: (ת'/ש"ע) מועל, מפר אמון, בוגדני, קושר קשר, רמאי, מוליך שולל.
להוסיף: (פ') לצרף, לחבר, לספח, להרבות, להגדיל, להעלות, להגביר, לחזק, להמשיך.
.
תיאור השיכרון ותוצאותיו
.
- לְמִי אוֹי? לְמִי אֲבוֹי?, לְמִי מדונים (מִדְיָנִים)? לְמִי שִׂיח?, לְמִי פְּצָעִים חִנָּם?,
לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם?
המחבר מציג שש שאלות שעליהן הוא עונה בפסוקים הבאים.
למי אבוי? על מי באה הצרה?
למי צער? למי יש סיבה להיאנח מרה?
למי מריבות וסכסוכים?
למי תלונה ודברי רוגז וצער?
למי פצעים ללא סיבה? כי רק השיכור קורא למריבות אלימות ללא סיבה.
למי עיניים אדמומיות או עיניים עכורות כעיני השיכור? (בראשית מט 12).
התשובות לשאלות אלו בפסוקים 30–35:
- לַמְאַחֲרִים עַל-הַיָּיִן, לַבָּאִים לַחְקוֹר מִמְסָךְ.
לרודפים אחר היין. השותים עד השעות הקטנות של הלילה, אלו הבאים לחפש ולטעום עוד כוס יין נוספת (כ 1, ישעיה ה 11, שמואל-א פרק כה 36).
איחור: (ז') הגעה מאוחר, דחייה, דיחוי, פיגור, עיכוב, שיהוי, השתהות, התמהמהות, התבוששות.
יין: (ז') תירוש, משקה משכר.
בא: (ז') מי שנכנס, מי שהגיע, מבקר, אורח, קרוא.
לחקור: (פ') לערוך חקירה, לבדוק, לבחון, לטעום.
יין ממסך: תערובת סוגי יין עם תיבול.
.
- אַל-תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם: כִּי-יִתֵּן בכיס (בַּכּוֹס) עֵינוֹ; יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים.
כשמסתכלים ביין וכשטועמים ממנו הוא מושך במראהו הנאה ובטעמו הטוב ואין חשים כלל מה תהיה אחרית שתייתו. היין יורד בגרון ונבלע בנעימות. (שיר השירים ז 10).
לראות: (פ') לקלוט מראה בעין, להשתמש בחוש הראייה, להיות עד ל-, לא להיות עיוור, להסתכל, להביט, להתבונן.
יין: (ז') תירוש, משקה משכר.
להתאדם: (פ') להיעשות אדום, להתכסות באדום, להסמיק.
עין: איבר הראיה.
להתהלך: (פ') ללכת כה וכה.
מישרים: יושר, צד.
- אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ; וּכְצִפְעוֹנִי יַפְרִשׁ.
אומנם ראשיתו יפה ונעים, אבל אחריתו כנשיכת נחש. כנחש ארסי הוא מכיש וממלא אותך בארס.
אחרית: (נ') סוף, קץ, קצה, סיום, גמר.
נחש: (ז') זוחל, שרץ מתפתל, צפע, פתן.
לנשוך: (פ') לנגוס, לקחת ביס, לחתוך בשיניים, לנעוץ שיניים, לפגוע ע"י נשיכה.
צפעוני: (ת') דמוי צפע, ארסי, מסוכן, חורש רעה, רשע, רע, מזיק בזדון, עוקצני, מלא שנאה, מלא זימה.
הפריש: (פ') להוציא מתוכו, לפלוט, לשחרר.
.
- עֵינֶיךָ יִרְאוּ זָרוֹת; וְלִבְּךָ יְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת.
עיניך יראו דברים זרים ומשונים. פיך יביע מילים ורגשות לא נשלטות הסותרות זו את זו – שטויות מבישות שיביאו עליך קלון (ב 12).
עין: איבר הראיה.
לראות: לא להיות עיוור, להסתכל, להביט, להתבונן, להשקיף, לחזות, לצפות.
זר: (ש"ע) לא שייך, מוזר.
לב: (בהקשרנו) מרכז הרגש, מוח.
לדבר: (פ') לומר, להגיד, לבטא, להביע, להגות, להוציא מלים מפיו, לדבור.
תהפוכות: (נ') שינויים, תמורות, סילוף, הפכפכות, אי-יציבות, חוסר החלטיות.
.
- וְהָיִיתָ כְּשׁוֹכֵב בְּלֶב-יָם; וּכְשוכֵב בְּראשׁ חִבֵּל.
השיכור אינו יכול לעמוד על רגליו ביציבות ממש כמו אדם בסירה בלב ים. ראשו סחרחר כראשו של אדם הנמצא בראש התורן שבו נקשרים החבלים.
לשכב: (פ') להשתטח, להשתרע, לרבוץ, להישכב.
לב-ים: אמצע הים, הרחק מהחוף.
ראש: (ז') קדקוד, קצה עליון.
חיבל: תורן הספינה.
.
- הִכּוּנִי בַל-חָלִיתִי, הֲלָמוּנִי בַּל-יָדָעְתִּי: מָתַי אָקִיץ; אוֹסִיף אֲבַקְשֶׁנּוּ עוֹד.
השיכור טוען: היכוני ולא חשתי כאב. הלמו בי ולא הרגשתי. כאשר התפקחתי משכרוני אוסיף לבקש עוד יין. לאור זאת צריך להבין שהשכרות היא התמכרות. זו מחלה הולכת ומתגברת וקשה לריפוי.
הכה: (פ') להלקות, לחבוט, להרביץ, להצליף, להלום.
בל: (תה"פ) לא, אל, אסור, לאו, אי, אין, בלתי, שלא, לבלתי, פן.
לחלות: (פ') להיות חולה, ליפול למשכב, להיתקף במחלה, להידבק, להיעשות לא בריא, לסבול מבריאות לקויה.
להלום: (פ') להכות, לחבוט, לדוש, להקיש, לפעום.
לדעת: (פ') להכיר, להבחין, להיות בקי, להיות מודע, להבין, לקלוט, לתפוס, לעמוד על.
מתי: (תה"פ) באיזה זמן, אימתי, באיזו שעה, באיזו תקופה, באיזו עונה.
הקיץ: התעורר, קם משינה.
להוסיף: (פ') לצרף, לחבר, לספח, להרבות, להגדיל, להעלות, להגביר, לחזק, להמשיך, לא להפסיק, לעשות עוד.
אבקש: (פ') לשאול, לדרוש, להביע בקשה, לתבוע.
עוד: (תה"פ) שוב, נוסף, שנית, מחדש, גם, יותר, יתר על כן, בתוספת.