מתי י"ז 24-27
מס מחצית השקל לבית המקדש –חובתו של המאמין לסמכות שלטונית.
מפסגת ההר שבו ישוע התגלה בהדר לנגד שלושת תלמידיו, ירדה החבורה לחבור אל שאר התלמידים. כשכולם היו ביחד הוכיח ישוע את תלמידיו (אלו שלא היו עימו על ההר) על חוסר אמונתם בעקבות כישלונם לרפא נער חולה אחוז שד.
כעת ישוע ותלמידיו מגיעים לכפר נחום כדי להתמודד עם המקרה הבא.
הבה נקרא את פסוקים 24-27:
- "כבואם אל כפר נחום ניגשו אל כיפא גובי מחצית השקל ושאלו: "האם רבכם אינו משלם את מחצית השקל?"
- "כן", השיב להם. כאשר נכנס הביתה הקדים ישוע לשאול אותו: "מה דעתך, שמעון, מלכי הארץ ממי הם לוקחים מכס ומס, מבניהם או מן הזרים?"
- כשהשיב "מן הזרים", אמר לו ישוע: "אם כן, הבנים פטורים.
- אבל כדי שלא נהיה להם למכשול, לך אל הים, השלך חכה וקח את הדג שיעלה ראשונה.
כשתפתח את פיו תמצא מטבע. קח אותו ותן להם בעדי ובעדך."
כשישוע ותלמידיו היו בכפר נחום, הגיעו אליהם גובי מס מחצית השקל.
איזה מס זה?
בספר שמות ל' 11-16 אלוהים מצווה על בני ישראל לתת מחצית השקל (מטבע מקדש מיוחד אשר ערכו כשני ימי עבודה). כל גבר מעל גיל עשרים היה מחויב לשלם זאת. הסכום היה אחיד לעשיר ולעני. תכלית המס לממן את הקורבנות באוהל מועד ומאוחר יותר בבית המקדש, הנדרשים לכפרת החטאים בעבור העם. מדובר על קורבנות הבוקר והערב שהוקרבו בכל יום.
(ראה דברי הימים ב' כ"ד 9, נחמיה י' 32-33, מלכים ב' י"ב 5)
האם פנייתם של גובי מחצית השקל אל שמעון פטרוס הייתה טהורה?
הדרך שבה נשאלה השאלה בנויה כך שהם קיוו או ציפו לתשובה שלילית.
"…האם רבכם אינו משלם את מחצית השקל?…"
שאלתם הייתה מעין התגרות וניסיון לגרום לתלמידים או לישוע לומר – לא!
גובי מחצית השקל לא שאלו אף אדם אם הוא משלם או לא! ישנם אלו שעלו לירושלים ושם שילמו במקדש את המס. אחרים שלא הספיקו לעלות ניצלו את ההזדמנות לתת את המס לגובים.
כל מי שראה אותם ידע שהם משרתי המקדש ותשלום מס מחצית השקל נחשב לציות למצוות התורה ולא מס שמועבר לרשויות הרומיות השנואות. את סכום המס קבע אלוהים בכבודו ובעצמו.
אם היה מס שהעם לא התנגד לו, אהב לשלמו ולא שנא את גוביו – היה זה המס הזה!
ולכן, לפנות אל שמעון פטרוס (כיפא) בשאלה המביעה ספק לגבי תשלום המס או תקווה שישוע יאמר – לא! הינה הוכחה שכוונתם הייתה רעה.
ישוע הכריז שלא בא להפר אף לא מצווה אחת ולא פסיק קטן בתורה אלא להגשים את שכתוב.
לכן, שאלת הגובים הייתה כאילו שאלו: "האם רבכם מציית למצוות התורה?"
הפרושים והסופרים ועימם הצדוקים ואנשי הורדוס החילונים, חיפשו להכשיל את ישוע.
דבריו של ישוע לגבי מהות התורה ויכולתו לחולל ניסים ואותות העמידו אותם באור שלילי.
בדבריו ומעשיו ישוע הוכיח שההנהגה הרוחנית הם משרתי מסורת אנשים, ודתיותם הינה כיבוד מחשבת בני אדם ולא מילוי מצוות אלוהים (ישעיה כ"ט 13). לאור זאת, ישוע היווה בשבילם איום שצריך להיפטר ממנו בכל דרך.
- במידה וישוע יסרב למלא אחר מצוות התורה – יצליחו מתנגדיו להוכיח שהוא כופר ואז העם יהיה נגדו
- במידה וישוע יסרב לציית או להיכנע לצו שלטוני, הוא ייחשב כמורד ברומי וכך יצליחו מתנגדיו לגרור את הנציב הרומי להילחם נגד ישוע ולהביא למותו.
(ראה מקרה דומה בבשורת מרקוס י"ב 13-17 – שאלות בנושא מס לקיסר!)
שמעון פטרוס ענה מיד בחיוב לגובים. ז"א שהרבי שלנו בוודאי משלם את מס מחצית השקל.
אני משוכנע שתשובתו של שמעון פטרוס נבעה מפחד תגובת ההנהגה.
ה"כן" שיצא כל כך מהר מהפה של שמעון פטרוס נבע מאותו פחד שמאוחר יותר יגרום לשמעון פטרוס להתכחש לישוע שלוש פעמים ולומר – אינני אחד מתלמידיו ואינני מכיר אותו…
בכל פעם אני שואל את עצמי, איך שמעון פטרוס פחד מבני אדם לאחר שראה את ישוע בכבוד אלוהים ואת כל הנסים שישוע עשה עד כה?
בכל פעם אני שוב עונה לעצמי – ככה זה ללא פעולת רוח הקודש.
ניתן לראות הכל, לטעום ולהרגיש, אך רק עם רוח הקודש ניתן להבין, להפנים ולחיות כראוי לרצון אלוהים. הדוגמאות הללו תמיד מזכירות לי את החסד הרב שאלוהים עשה עימדי כשהשכין את רוחו בגופי (יוחנן ג' 5-9, מלכים ב' פרק ו').
אם הלחץ החברתי מציאותי יותר מהבטחת אלוהים – התפלל ובקש מאלוהים שיעניק לך יותר אמונה וכוח לציית.
שמעון פטרוס נכנס אל הבית וזאת כדי להשיג את הסכום הנדרש לשלם את המס.
האם שמעון פטרוס היה בדרכו אל ישוע כדי לבקש את הכסף? לא נדע…
האם שמעון פטרוס היה בדרכו אל יהודה איש קריות שהיה אחראי על הקופה כדי לשלם את המס מבלי לערב את ישוע? לא נדע…
כשפטרוס נכנס לבית, ישוע הקדים לשאול אותו: (פסוק 25)
"…מה דעתך, שמעון, מלכי הארץ ממי הם לוקחים מכס ומס, מבניהם או מן הזרים?"
יתכן שישוע שמע את הגובים מדברים בחוץ עם שמעון או שבאופן ניסי ידע את שנאמר.
על כל פנים, שמעון פטרוס מבין שוב שאין נסתר מישוע.
השאלה של ישוע הייתה שאלה שתשובתה ידועה לכל.
מלכי הארץ לוקחים מיסים רק מן הזרים! פטרוס לא היה צריך לחשוב רבות כדי לענות נכונה.
לאור זאת – הבנים פטורים. משמע, ישוע ותלמידיו הנחשבים לילדי אלוהים ובני מלכות אלוהים, פטורים מתשלום כל מס!
במקרה של ישוע, תשלום מס מחצית השקל היה אירוע אירוני וכואב.
מס מחצית השקל נועד לממן את קורבן הכפרה של העם וישוע הוא בעצמו קורבן הכפרה הנצחי של העם ושל כל אדם. ראה ישעיה נ"ג: "אדוני הפגיע בו את עוון כולנו.", יוחנן א' 29: "הנה שה אלוהים הנושא חטאת העולם." ישוע לא חטא ולכן, טכנית, אינו צריך לשלם מס זה.
ישוע משלם את המס לקניית הקורבן בעוד הוא עצמו הקורבן שעתיד לעלות לעולה בעוד זמן קצר של מספר שבועות בודדים.
לא לחינם מוזכר האירוע הזה לפני הפסח האחרון של ישוע בארץ. התשלום של ישוע הינו עוד הוכחה לעיוורון של העם לגבי זהותו.
למרות זאת, ישוע הוסיף ואמר לשמעון פטרוס בפסוק 27:
"… אבל כדי שלא נהיה להם למכשול, לך אל הים, השלך חכה וקח את הדג שיעלה ראשונה.
כשתפתח את פיו תמצא מטבע. קח אותו ותן להם בעדי ובעדך."
ישוע מאפשר לשמעון "לטעום" נס נוסף כדי לחזק את אמונתו ובטחונו בישוע כאדון. מטרת הנס העומד להתרחש לעודד את שמעון לבטוח בישוע גם כאשר המוות יעמוד לנגד עיניו.
ישוע לא שלח את שמעון לדוג עם רשת. ישוע לא אמר לו לדוג עד שיתפוס דג עם מטבע בפה. ישוע ציווה עליו לדוג עם חכה והדג הראשון יהיה עם מטבע בפיו.
במטבע שפטרוס יוציא מפה הדג, הוא ישלם ממש באותו הרגע לגובי מס מחצית השקל, בעבורו ובעבור ישוע.
כל זאת, כפי שישוע אמר: "…כדי שלא נהיה להם למכשול…" ז"א, מן הצדק שלא אשלם את המס הזה, אך מן החכמה – שאשלם.
מדוע? אם לא אשלם אגרום למהומה והתמקדות בדברים הלא נכונים.
העולם יתמקד בישוע כמורד במקום כמושיע…
כולם יהיו עסוקים בתפל במקום בעיקר. הלוואי שנלמד איך ליישם את החכמה הזאת בכל מקרה בחיינו.
למקרה הנוכחי השלכות רבות לכל הקשור לכניעה של המאמינים לסמכות הריבונית הארצית.
ישנם מאמינים המסרבים לשלם מיסים כאלו ואחרים או למלא אחר ציווי השלטון בטענה שהשלטון אינו משתמש בכספי המסים רק לשימוש טהור.
ישנם הטוענים שמכיוון שבמסים שאני משלם הרשויות מממנות הפלות, אז אינני משלם את המס…
אחרים טוענים שאין לשרת בצבא כי חיילים הורגים…בכספי המסים מממנים את המתנגדים לבשורה…
ישנם הטוענים שמכיוון שאנו אזרחי מלכות שמיים (אל הפיליפים ג' 20), איננו מחויבים לשלם למלכות ארצית הדוחה את המשיח…
הבה נקרא מספר הנחיות שהשליחים כתבו בנושאים אלו כדי לשמור על עדות טהורה וקדושה בעולם הזה עד שיחזור המשיח כדי להקים את ממלכתו.
א. ראשונה לפטרוס ב' 13-17:
"היכנעו לכל מוסד אנושי למען האדון. אם למלך, בהיותו הראש. אם למושלים, בהיותם שלוחים מטעמו לנקמה בעושי הרע, אך למתן שבח לעושי הטוב. הן זהו רצון אלוהים, שתעשו הטוב וכך תשימו מחסום לאיוולת האנשים אשר אין בהם דעת. התנהגו כאנשים חופשיים, לא כאנשים המחזיקים בחופש ככסות לרשע, אלא כעבדי אלוהים. נהגו כבוד בכל אדם. אהבו את האחים. יראו את אלוהים. כבדו את המלך".
זיכרו שפטרוס כתב את המשפטים הללו כאשר בשלטון ישב קיסר שאינו מאמין, הרודף אחר תענוגותיו ופקידים מושחתים מכל הבא ליד!
הציות שלנו לחוק המדינה זה חלק מהעדות שלנו עבור אלוהים. כשאנו ממלאים את החובות הנדרשים מאיתנו, אז אלוהים פועל בעבורנו ומעניק לנו חכמה, כוח, ברכה ואפשרויות רבות יותר לשרת אותו.
ב. טיטוס ג' 1: שאול השליח מנחה את טיטוס כדי שידריך מאמינים אחרים באותה דרך ראויה
"הזכר להם להיכנע לשליטים ולבעלי סמכויות, לציית, להיות נכונים לכל מעשה טוב…"
ג. אל הרומים פרק י"ג.
"כל אדם ייכנע לרשויות השלטון, שהרי אין שלטון אלא למטעם אלוהים, והשלטונות הנוכחיים נקבעו מטעם אלוהם. לפיכך כל המתקומם נגד השלטון מתנגד לצו אלוהים, והמתנגדים יביאו על עצמם משפט."
ד. ראשונה לטימותיאוס ב' 1-2:
"קודם כל אני מבקש מכם לשאת תחינות ותפילות ובקשות והודיות בעד כל בני אדם, בעד מלכים וכל ראשי השלטון, למען נחיה חיי שלווה והשקט במלוא חסידות ודרך ארץ.."
א. ה' מעמיד את השליטים במקומם
ב. עלינו להתפלל עבורם כדי שיוושעו ויפעלו בצדק. כך גם אנו נתברך.
מסקנות:
האם על המאמין לציית לצו שלטוני וחוקים ללא תנאי?
לא!
עלינו לציית לכל חוק כל עוד החוק אינו סותר או דורש מאיתנו לפעול נגד מצוות אלוהים.
לדוגמא – דניאל פרק ג' – רעי דניאל סירבו להשתחוות לצלם ונזרקו לכבשן אש בוערת. דניאל פרק ו' – דניאל נזרק לגוב האריות מכיוון שהפר את מצוות המלך האוסרת על כל בני הממלכה להתפלל לאל כלשהו מלבד המלך במשך חודש ימים.
דניאל ורעיו צייתו לאלוהים אך הבינו שיהיה עליהם לעמוד למשפט ולשלם על כך אף בחייהם.
דוגמא נוספת קשורה בחינוך ילדים.
החוק אוסר להכות ילדים. ראוי לברר בדיוק את הכתוב…
דבר אלוהים מאפשר לנו להכות את ילדינו במצבים מסוימים ובאופן הנכון ולכן כל הורה עתיד לעמוד במצב שבו עליו לציית לאלוהים אך להיות מוכן גם לשלם את המחיר על כך לפני רשויות השלטון.
דוגמא נוספת קיימת מתקופת השלטון הנאצי. אז נצטוו אזרחים למסור יהודים כדי שאלה ישלחו למחנות השמדה.
הניסיון להחביא יהודים ולהגן על חייהם הינה ההחלטה הנכונה אך גם פה כל אדם שעשה זאת היה צריך להבין שלו ייתפס, הוא עלול לשלם על כך בחייו.
הלוואי שאלוהים יתן לנו כוח לציית לו כשאנו עומדים מול סכנה שכזו.
בעתיד ישוע המשיח יחזור ואז הוא יקים את ממלכתו הארצית בת 1000 השנים.
רק אז, לאור הכתוב בספר דניאל פרק ב', ימלוך המשיח לבדו על העולם ולא נהיה כפופים לחוקים הנוגדים את רצון אלוהים. (ראה גם תהילים ב'). אז שלטונו יהיה שלטון טהור וללא חטא.
עד אז עלינו למלא כל חוק כדי שנחיה בשלווה ונוכל למלא את תכלית חיינו בעולם הזה: לקדם את מלכות אלוהים וצדקתו! ז"א, לבשר את הבשורה ולהכשיר את ילדי אלוהים לעבודת השירות.