Print Friendly, PDF & Emailהדפסת השיעור

תהילים ט"ז :השומר הטוב – ישוע!

מזמור ט"ז, הינו מזמור שכתב דוד המלך ובו הוא מסביר מדוע הוא חוסה באלוהים. דוד המלך מציין 4 דרכים שאלוהים העניק ליראיו כדי לשמור אותם עבורו.

דוד המלך מדבר מתוך ניסיון חיים עשיר. דוד המלך חווה אירועים מטלטלים בחייו. דוד היה איש שבע מלחמות שראה את המוות פעמים רבות לנגד עיניו. אין ספק שהמזמור הזה נכתב בעקבות אחד האירועים שאיימו על חייו של דוד.

וולטר קייזר,[1] מציין מספר אפשרויות הנזכרות על ידי פרשנים ידועים:

  1. בשהותו בציקלג עם הפלישתים עת היו חייו בסכנה תמידית (Hitsig שמ"ב כ"ז).
  2. בעת הגעתו לגת, כאשר נחשד על ידי מלך אכיש הפלישתי כמשת"פ (Rosenmuller שמ"א כ"א 10-15).
  3. בעת המפגש עם נתן הנביא עת זה הוכיח את דוד על חטאו עם בת שבע והכריז בפניו את העונש על כך (Lange שמ"ב ז').

נראה שהאפשרות השלישית מתקבלת ביותר.

דוד אומנם חטא, חזר בתשובה ושילם ביוקר על שגיאותיו[2], אך בדיעבד הוא הבין שאלוהים תמיד סיפק את הכלים לשמור על חייו.

הבה נלמד באילו דרכים וכלים אלוהים שומר על ילדיו היראים את שמו.

האם דוד הוא מחבר המזמור?

א. הפתיח מציין את דוד כמחבר המזמור. פסוקים ממזמור ט"ז חוזרים על עצמם גם במזמורים אחרים שכתב דוד ומבטיחים את זהותו של דוד כמחבר המקורי.[3]

"חסיתי בך": ט"ז 1; ז' 1; י"א 1.

"מנת חלקי וכוסי": ט"ז 5; י"א 6.

"בל אמוט": ט"ז 8; י' 6; ט"ו 5.

"ישכון לבטח": ט"ז 9; ד' 9.

"חסידך": ט"ז 10; ד' 4.

"שובע שמחות" ו-"נעימות בימינך": ט"ז 11; י"ז 7, 15; כ"א 7; ק"ט 31.

ב. בספר מעשי השליחים ב' 25-28 ובפרק י"ג 35-36, בברית החדשה, השליח שמעון פטרוס מייחס לדוד את המזמור.

תוכן עניינים:[4]

א. דוד חוסה באלוהים כי (פ. 1-2)

ב. ה' שומר עלינו פיזית ורוחנית דרך חברה טובה (פ. 3-4)

ג. ה' שומר עלינו דרך נחלה עדיפה (פ. 5-6)

ד. ה' שומר עלינו דרך כתבי הקודש (פ. 7-8)

ה. ה' שומר אותנו משאול דרך כפרת המשיח ישוע (פ. 9-11).

תהילים ט"ז

א. מִכְתָּם לְדָוִד, שָׁמְרֵנִי אֵל, כִּי-חָסִיתִי בָךְ.
ב. אָמַרְתְּ לַיהוָה: אֲדֹנָי אָתָּה, טוֹבָתִי בַּל-עָלֶיךָ.
ג. לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר-בָּאָרֶץ הֵמָּה; וְאַדִּירֵי כָּל-חֶפְצִי-בָם.
ד. יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם אַחֵר מָהָרו: בַּל-אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם, וּבַל-אֶשָּׂא אֶת-שְׁמוֹתָם עַל-שְׂפָתָי.
ה. יְהוָה מְנָת-חֶלְקִי וְכוֹסִי. אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי.
ו. חֲבָלִים נָפְלוּ-לִי בַּנְּעִמִים;  אַף-נַחֲלָת, שָׁפְרָה עָלָי.
ז. אֲבָרֵךְ אֶת-יְהוָה אֲשֶׁר יְעָצָנִי; אַף-לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי.
ח. שִׁוִּיתִי יְהוָה לְנֶגְדִּי תָמִיד: כִּי מִימִינִי בַּל-אֶמּוֹט.
ט. לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי; אַף-בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח.
י. כִּי לֹא-תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל; לֹא-תִתֵּן חֲסִידְךָ[5] לִרְאוֹת שָׁחַת.
יא. תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים: שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת-פָּנֶיךָ; נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח.

 

א. דוד חוסה באלוהים (פ. 1-2)

א. מִכְתָּם לְדָוִד, שָׁמְרֵנִי[6] אֵל כִּי-חָסִיתִי בָךְ.
ב. אָמַרְתְּ לַיהוָה: אֲדֹנָי אָתָּה; טוֹבָתִי בַּל[7]-עָלֶיךָ.

  1. Preserve me, O God, for in you I take refuge. 2. I say to the LORD, You are my Lord; I have no good apart from you.”[8]

 

 

דוד המלך פותח את המזמור עם המסקנה החשובה מפרק ב'.

מי שמעונין להלל את אלוהים ורוצה שאלוהים ישמע את תחינתו, חייב לבטוח בבן  – "אשרי כל חוסי בו" (ב' 12).

דוד פותח את המזמור ומודה בפה מלא: אני מיישם את הלקח מפרק ב' – אני בוטח בבן! אני מנשק את הבן. אני מקבל את הבן כמלך על חיי.

דוד ממשיך ואומר: אני את הבחירה שלי עשיתי:

  • בחרתי לחסות באלוהים.
  • אין לי שום דבר טוב בחיים גדול מאלוהים או טוב יותר ממנו. הדבר הטוב ביותר שקרה בחיי זה שאני מכיר את אלוהים ומשרת אותו. כל דבר טוב שיש לי בחיים או יהיה לי בחיי, זה מאלוהים ובגלל אלוהים.

מכיוון שדוד בחר לחסות באלוהים, הוא מבקש מאלוהים שישמור אותו/עליו.

מבחינתו של דוד, השמירה על חייו ונפשו נועדה לוודא שחייו אכן יהיו כלי שרת לפאר את אלוהים לעולמי עד.

בפסוקים הבאים, דוד המלך מציין את ארבעת הכלים בהם אלוהים משתמש כדי לשמור את חיי ילדיו בקדושה וטוהר למען פאר שמו לעולמי עד.

 

ב. ה' שומר עלינו פיזית ורוחנית דרך חברה טובה (פ. 3-4)

 

ג. לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר-בָּאָרֶץ הֵמָּה; וְאַדִּירֵי[9] כָּל-חֶפְצִי-בָם.
ד. יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם אַחֵר מָהָרו: בַּל-אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם, וּבַל-אֶשָּׂא אֶת-שְׁמוֹתָם עַל-שְׂפָתָי.

  1. As for the saints in the land, they are the excellent ones, in whom is all my delight. 4. The sorrows of those who run after another god shall multiply; their drink offerings of blood I will not pour out or take their names on my lips.

 

הסבר הפסוקים:

דוד המלך מצהיר שחפצו להיות בקרבתם וחברתם של יראי האלוהים. הכוונה לאותם אנשים בעלי שם, ששמם הולך לפניהם בגלל אדיקותם והתמדתם בחיי קדושה אמת וטוהר.[10]

דוד באותה מידה למד להתרחק מאותם אלו שמכרו נפשם לעבודת האלילים ולתעב את דרכם.

מדוע? ידיהם מלאי דם של צדיקים. מעשיהם הם מעשי רשעה ולכן מנחותיהם מקוללות ומלאות בדם קורבנותיהם.

דוד כל כך מתעב את החברה הרעה הזו, עד כי אינו מוכן לעלות את שמם על שפתיו. דוד יודע היטב לאן מוליכות דרכים אלו.

 

לקחים ומסקנות:

דוד המלך אומר את מה שכל הורה אוהב אומר לילדיו למען ישמרו חייהם: 'אל תתחברו לילדים רעים!' היו חברים לילדים טובים כדי שתשמרו איש על רעהו.

 

דוד המלך מודה לאלוהים ומשבח את שמו כי אלוהים מספק לילדיו חברה קדושה ומועילה של חברים ורעים.

לדוד היה מספר קטן של חברים יראי אלוהים, אך בזכותם חייו נצלו מספר פעמים.

דוד המלך למד להודות לאלוהים על חברים שכאלו. (חושי הארכי – שמ"ב ט"ו-ט"ז).

כולנו זקוקים לעזרה.

אף אחד מאיתנו אינו מספיק טוב ומספיק חכם כדי לעשות כל דבר בשלמות וללא טעות. מסיבה זו בין היתר לכל קהילה צריכים להיות מספר זקנים, ולא רק מנהל יחיד שעלול להפוך לדיקטטור.

חלק מהברכה של אלוהים עבורנו, והמנגנון שנועד להבטיח חיים מבורכים ופחות מצולקים זה, חברה משיחית, חברה של יראי אלוהים.

חברים טובים אינם מסכימים איתך כל הזמן.

חברים טובים הם אלו המכירים היטב את דבר אלוהים ואומרים לך את האמת באהבה, גם אם המחיר האישי יהיה גבוה.

חברים טובים מעניקים כתף עוזרת בעת קושי (אל הגלטים ו' 1-2).

חברה משיחית זה חוגי הנוער והצעירים שהקהילה מספקת.

בחבורה שכזו אנו מספקים לימוד, אך גם בוחנים איש את מעשי רעהו.

מי שמתמיד להיות בתוך חברה משיחית טובה, מבטיח שחייו יצעדו בתוך המסלול המפאר את אלוהים – בתנאי שתהיה לו מספיק ענווה לשמוע ולקבל דבר לימוד, תוכחה ותיקון.

 

כתבי הקודש גם מזהירים אותנו מחברה רעה.

מהי חברה רעה?

היא כזו הדוחה את אלוהים. דוחה את האמת של אלוהים בדברו, ודוחה את ישוע כמשיח ואדון אשר מת כקורבן החטאים שלנו וקם לתחיה.

חברה רעה הם אנשים המעדיפים את דרך העולם על פני דרכו של אלוהים בדברו.

שאול השליח אמר בקור"א ט"ו 33: "…אל תטעו: חברת אנשים רעים תשחית מידות טובות…".

חברה רעה מוליכה אותך לאבדון. חברה טובה מוליכה אותך לנוכחות אלוהים.

 

אחי ואחותי, לרגע אל תחשבו שאם למדתם את כל האמת והנכון מההורים ובקהילה, כי אז אתה מחוסנים מההשפעה הרעה של חברה רעה.

טיפש מי שחושב כך.

חברה רעה תשחית מידות טובות – כך קובע אלוהים!

מי שעוטף עצמו בחברה רעה, ידע לו, שלא ירחק היום וחייו יהיו דומים להלכי חייהם של אותם החברים הרעים.

דוגמא שלילית ניתן לראות מהחברים של רחבעם, הבן של שלמה המלך (מל"א י"ב).

 

דוד המלך למד להודות לאלוהים על חברים יראי אלוהים שאינם מפחדים לומר לו את האמת, כדי שיתמיד בטוב וירחק מרע.

האם יש לך חבר או חברים יראי אלוהים שאינם חוששים להוכיח אותך על טעות ושגיאה?

האם אתה מודה לאלוהים על חברים שכאלה?

מי החברים הקרובים ביותר לך?

האם אתה כנער מוודא לא לפספס חוג נוער וצעירים, או מעדיף חברה רעה על חברה טובה?

האם אתה מודה לאלוהים על אנשים מבוגרים בקהילה שיכולים ללמד אותך דבר אחד או שניים? או שאתה מכנה אותם זקנים בני טיכו…ומנסה להתעלם מהם?

האם אתה מבין שחברה טובה זה אחד מהכלים שאלוהים מעניק לך כדי לשמרך?

 

 

דוד המלך מציין כלי שני בעזרתו הוא שומר על נפש וחיי יראיו:

ג. ה' שומר עלינו דרך נחלה עדיפה (פ. 5-6)

 

ה. יְהוָה מְנָת-חֶלְקִי וְכוֹסִי. אַתָּה תּוֹמִיךְ[11] גּוֹרָלִי.[12]
ו. חֲבָלִים[13] נָפְלוּ-לִי בַּנְּעִמִים; אַף-נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלָי.

  1. The LORD is my chosen portion and my cup; you hold my lot. 6. The lines have fallen for me in pleasant places; indeed, I have a beautiful inheritance.

 

הסבר הפסוקים:

הפסוקים הללו מזכירים לי את מזמור כ"ג.

אם אלוהים הוא הרועה שלי, כי אז אין לי כל מחסור. אלוהים כאבא ורועה טוב, מספק לי את כל מה שאני צריך כדי לחיות חיים המפארים את שמו, בעולם הזה וגם בעולם הבא. דוד המלך מצהיר שאלוהים הוא זה המוודא שכל מה שיועד לו אכן יתגשם. תוכנית אלוהים עבור דוד תצא לפועל כי אלוהים אחראי על כל אירוע בחייו של דוד.[14]

בפסוק 6 דוד המלך משתמש בביטוי שהיה ידוע היטב לבני תקופתו.

בעת ההיא היו מעבירים קו עם חבל כדי לחלק חלקה או לקבוע גורל, איזה חלק ייפול עבורך.

דוד המלך אומר: החלק שאלוהים קבע וגזר בשבילי, זה החלק הטוב ביותר והנעים ביותר.

דויד מציין שירושתו טובה יותר ונעימה יותר:

למה הכוונה?

הרי בחייו בארץ דוד רtה וטעם כמעט כל צרה וכאב. בניו מתו. חבריו נהרגו בשדה הקרב. הקרובים לו בגדו בו.

על איזה חלק נעים דוד מדבר?

 

דויד יכול היה לדבר על הברית וההבטחה שאלוהים העניק לו – שזרעו ימלוך לעולם (שמואל-ב' ז').

איזו נחלה יכולה להיות טובה יותר כאשר אלוהים מבהיר לך שמזרעך יקום גואל העולם?

מעבר לכך, דוד ידע שחלקו בחיים נצחיים עם אלוהים מובטח. ומכאן, ירושתו נעימה מכל דבר והבטחה שאדם רגיל יכול לתת או להבטיח.

 

אם כן, איך הבטחה שכזו שומרת אותי כאן והיום?

הביטחון בנחלת אלוהים ובעובדה שאלוהים מוודא שומר שחלקי יישמר לי, שומרת אותי מקנאה באחרים, משקיטה את ליבי ונפשי למען לא אחמוד את מה שאלוהים לא קבע עבורי, ובקיצור, שומרת את נפשי מתאוות העולם.

נחלתי הבטוחה בידו של אלוהים מעניקה לי שקט נפשי למען אתמקד בשירות אלוהים בקדושה וטוהר.

 

הנחלה של אלוהים טובה מכל נחלה אחרת…

הורים יכולים להעניק לילדיהם את כספם ורכושם אחריהם.

לאלוהים יש את כל העולם בידו, ולכן מי ששותף לחלקו של אלוהים – שותף לדבר הטוב והרם שיכול להיות.

 

ומה אם אינך שותף לאלוהים? ומה אם ליבך אינו מכוון להבטחת אלוהים?

מי שאינו חוסה באלוהים (דוחה את מושיעו), שם עצמו שותף לשטן.

האם השטן הוא חברה טובה?

האם השטן יעניק לך דבר כלשהו טוב?

האם השטן מעניק אהבה?

האם השטן מעניק חיים?

השטן אינו יכול להעניק או לתת את מה שאין לו!

לאיזו נחלה אתה שותף?

 

דויד המלך בחר לחסות באלוהים ומהלל את שמו מסיבה נוספת:

ד. ה' שומר עלינו דרך כתבי הקודש (פ. 7-8)

 

ז. אֲבָרֵךְ אֶת-יְהוָה אֲשֶׁר יְעָצָנִי; אַף-לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי.
ח. שִׁוִּיתִי יְהוָה לְנֶגְדִּי תָמִיד: כִּי מִימִינִי בַּל-אֶמּוֹט.

  1. I bless the LORD who gives me counsel; in the night also my heart instructs me. 8. I have set the LORD always before me; because he is at my right hand, I shall not be shaken.

 

בפסוקים אלו דויד המלך מודה לאלוהים על עצתו, כי דרכה הוא נשמר.

היכן ניתן לשמוע את עצת אלוהים?

עצת אלוהים מאירת העיניים כתובה לאורך ורוחב ספרי התנ"ך והברית החדשה. דוד המלך התמיד לקרא ולהגות בתורת אלוהים (ראה מזמור קי"ט).

דוד המלך כינה את דבר אלוהים – שעשוע. ז"א, דבר טוב שהוא כל העת מתעסק איתו.

תורת אלוהים מלמדת את האמת על אלוהים.

תורת אלוהים מלמדת את האמת על האדם.

תורת אלוהים מלמדת מהו הנכון והמושלם בעיני אלוהים.

תורת אלוהים מגדירה מהו חטא.

תורת אלוהים קובעת שכל אדם חוטא וזקוק לישועה וכפרת חטאים.

תורת אלוהים מלמדת שכל אדם זקוק למשיח.

תורת אלוהים מלמדת מי הוא המשיח – והתשובה לכך היא: ישוע!

תורת אלוהים מדריכה כל אדם לעבר המשיח – למען יזכה לחיי נצח מלאי שירות המפאר את אלוהים.

תורת אלוהים מדריכה אותי ואותך למלא את הייעוד לשמו נבראנו.

 

מי שקורא בכתבי הקודש הללו, חושף עצמו לעצת אלוהים, לחכמת אלוהים כדי שחייו יפארו את אלוהים. כך אלוהים שומר על נפש יראיו למען יחיו חיי עדות המפארים את אלוהים. למען חייהם יעידו את בשורת החיים.

מי שסוגר אוזניו משמוע או את עיניו מראות את האמת בדבר אלוהים, הריהו מונע מעצמו חיים. אינו נשמר!

 

דוד המלך הבין היטב עד כמה גדול חסדו של אלוהים בהענקת התורה, ולכן אמר:

"…שִׁוִּיתִי[15] יְהוָה לְנֶגְדִּי תָמִיד: כִּי מִימִינִי בַּל-אֶמּוֹט."

 

אם תשים את אלוהים במרכז חייך, ותאמץ את אמיתו בכל תחום בחייך, כי אז שמת את אלוהים לימינך – הוא כוחך, הוא מגינך, הוא חייך. הוא יבטיח שלא תיפול ללא קום!  כך אלוהים מבטיח שלא תיפול לשאול.

מה יחסך לדבר אלוהים?

האם בכל תחום שאתה פועל אתה בודק מה דעת אלוהים?

האם לדעתו של אלוהים הכתובה בדברו יש סמכות עליונה בחייך?

האם אתה מבין שדבר אלוהים הינו כלי שנועד לשמור על נפשך?

 

דויד המלך חסה באלוהים מסיבה נוספת:

ה. ה' שומר אותנו משאול דרך כפרת המשיח ישוע (פ. 9-11).

ט. לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי; אַף-בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח.
י. כִּי לֹא-תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל[16]; לֹא-תִתֵּן חֲסִידְךָ[17] לִרְאוֹת שָׁחַת[18].
יא. תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים: שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת-פָּנֶיךָ; נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח.

  1. Therefore my heart is glad, and my whole being rejoices; my flesh also dwells secure. 10. For you will not abandon my soul to Sheol, or let your holy one see corruption. 11. You make known to me the path of life; in your presence there is fullness of joy; at your right hand are pleasures forevermore.

 

למרות שכל הסיבות הקודמות נפלאות כל אחת בזכות עצמה, הרי שהסיבה שדוד שמר לסוף מתעלה על כולן.

דוד המלך מהלל את אלוהים ובוחר בו כי אלוהים ניצח את המוות ומשתף את הניצחון הזה עם כל ילידו הנאמנים – עם כל חסידיו.

דוד שמח וליבו חוגג, כי מובטח לו שבשרו ישכון לבטח.

למה הכוונה?

הנה ההסבר.

בפסוק 10 דוד המלך אומר:

"כִּי לֹא-תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל; לֹא-תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת"

(המילים שאול ו-שחת מקבילות).

למי בדיוק דוד המלך התייחס בפסוק זה?

שמעון פטרוס ציין בספר מעשי השליחים ב' 25-28 ושאול השליח בספר מעשי השליחים י"ג 35 שדוד המלך התייחס למשיח ישוע כאשר אמר: "לא תיתן חסידך לראות שחת…". (פסוק 10). שמעון פטרוס אף מוכיח שהפסוק לא נכתב על דוד, אלא על ידי דוד, כנבואה אודות תקומתו של המשיח מן המתים.[19]

לפיכך, פסוק 10 הינו נבואה אודות המשיח ישוע.

ישוע המשיח קם מן המתים לאחר ששהה שלושה ימים בקבר (יוחנן כ'-כ"א).

העדות על מותו, קבורתו ותקומתו של ישוע המשיח מתועדת בבשורות ובכתבים חוץ מקראיים.

אם הפסוק מהווה נבואה על ישוע, וישוע המשיח הוא זה שקם מן המתים, אז מדוע שדוד המלך כל כך שמח?

דוד המלך עונה על שאלה זו גם במזמור מ"ט 16:

"אַךְ־אֱלֹהִ֗ים יִפְדֶּ֣ה[20] נַ֭פְשִׁי מִֽיַּד־שְׁא֑וֹל כִּ֖י יִקָּחֵ֣נִי סֶֽלָה׃"

דוד המלך ידע, בהנחית רוח הקודש, שמותו המכפר של המשיח מהווה תשלום הפדות עבור שאר חסידיו של אלוהים.

דוד שמח מכיוון שהמשיח ניצח את המוות, והניצחון של המשיח מוענק לכל חסידיו. דוד המלך שמח כי תקומתו של המשיח מהווה עדות לתחילת הברית החדשה שהיא ברית של שלום, אחרית ותקווה (ירמיה כ"ט 10-11).

לפיכך, חסידי המשיח נהנים מהניצחון על המוות, וגם הם לא עתידים להישאר בשאול או בקבר לנצח.

לא לחינם כתב שאול השליח בקור"א ט"ו 54-57, "איה עוקצך מוות?"

שאול השליח ציטט מדברי הושע כי הבין את התקווה הנפלאה שאלוהים שומר לחסידיו – ניצחון על קללת החטא – המוות (הושע י"ג 14).

מהי ההגדרה של חסיד?

חסיד מתורגם לאנגלית – godly.

ז"א, חסיד הינו אדם ירא אלוהים, בעל אמונה מושיעה וחי על פי רצון אלוהים הכתוב בדברו. מילה נרדפת לחסיד היא – צדיק, קדוש.

לחסידיו, לצדיקים, לקדושים, אלוהים מבטיח את מה שהעניק למשיח – ניצחון על המוות ושחרור נצחי מחיים בשאול. איזו הבטחה נפלאה.

דוד המלך הבין שלחסידים מובטח לשכון עם אלוהים לנצח נצחים ולהלל ולפאר את שמו לעדי עד.

האם יש הבטחה נפלאה וגדולה מזו?

לחסידים מובטח לחזור לנוכחות אלוהים – כפי שהיה לאדם וחווה בגן עדן שלפני החטא.

הערה חשובה:

כל משפחה עשירה וחכמה יכולה להבטיח שילדיהם יזכו לחברה מועילה, לימוד טוב של כתבי הקודש וירושה ארצית מכובדת. אך שום משפחה, עשירה ככל שתהיה אינה יכולה להבטיח לעצמם ולילדיהם ניצחון על קללת המוות.

את זה רק אלוהים יכול להבטיח בזכות מותו מכפר החטאים של האדון ישוע המשיח.

חסיד ביחיד או חסידים ברבים?

לאורך ההיסטוריה, פרשנים רבניים התווכחו אם בפסוק 10 ראוי לומר חסידך בצורת יחיד או רבים?

הוויכוח הזה התעורר שנים לאחר תחילת המשיחיות.

נראה די ברור שהדעה הזו צצה כניסיון להתמודד נגד הפרשנות הטוענת שמדובר בתקומתו של ישוע המשיח מן המתים.[21]

מכיוון ששאול השליח ייחס את "החסיד" לישוע ולא לאנשים אחרים, ניתן לקבוע שכך הייתה הכוונה המקורית – חסיד יחיד, ישוע.

מהי הפרשנות הרבנית לפסוק 10?

גורדון:[22] דוד המלך.

קאסוטו:[23] הכוונה לדוד המלך ולשאר יראי אלוהים.

הרב חיים דב רבינוביץ',[24] בספר דעת סופרים, מציין שהמילה חסידיך מופיעה בצורת רבים, אך מתייחסת ליחיד, והכוונה לדוד המלך.

בספר מקראות גדולות[25], רש"י, רד"ק ואבן-עזרא מייחסים את הפסוק לדוד המלך.

מכאן ניתן לראות שמאז העימות של שמעון פטרוס עם מתנגדיו בספר מעשי השליחים ב', ופרק י"ג, הדעה הרבנית יהודית לא השתנתה.

 

לסיכום:

דוד המלך חסה באלוהים וביקש שאלוהים ישמור אותו ועליו.

דוד ציין את ארבעת הכלים שאלוהים ייעד לשמור את גופנו ונפשנו לכבודו:

– דרך חברה משיחית. האם אלו חבריך?

– דרך הבטחה לנחלה טובה מכל. האם עיניך לנחלת אלוהים או לתאוות העולם?

– דרך כתבי הקודש. האם אתה מעשיר את נפשך בדבר אלוהים?

– דרך כפרת החטאים ותקומתו של האדון ישוע מן המתים.

כל הכלים הלל מעניק אלוהים לאלו שחוסים בבן.

אני בחרתי בישוע.

במי אתה בוחר?

אנא, פנה לאדון ישוע וזעק לקבלת ישועה, כי היום זה יום ישועה.

 

ביבליוגרפיה

F. Keil. Delitzsch F. Commentary on the Old Testamsnt. Vol. V. Psalms. Grand Rapids, MI: Eerdmans, 1991.

Chou, Abner. The Hermeneutics of the Biblical Writers: Learning to Interpret Scripture from the Prophets and Apostles. Grand Rapids, MI: Kregel, 2018.

Gardon, S. L. Psalm A. Tel-Aviv: Galil, 1992.

Hengstenberg, E. W. Christology of the Old Testament. U.S.A: Kregel, 1970.

Kaiser, Walter C. Jr. The Messiah in the Old Testament. Grand Rapids, MI: Zondervan, 1995.

Kasutu, M.D. Psalms. Expository on Psalms. Tel-Aviv: Yavne, 1988.

Lawson, J. Steven. Preaching the Psalms. Grand Rapids, MI: EP Books, 2014.

Lockyer, Herbert, SR. A Devotional Commentary Psalms. Grand Rapids, MI: Kregel Publications, 1993.

Peer Vehadar, Mikraot Gedolot. Psalms. Jerusalem: Feldheim, 1998.

Rabinovits, Haim Dov. Psalms: Daat Sofrim. Jerusalem: Admon, 1983.

Ross, Allen. A Commentary on the Psalms, Vol. 3. Grand Rapids: Kregel, n.d.

Varner, William. Awake O Harp. A Devotional Commentary on the Psalms. The Woodlands, TX 77393: Kress Biblical Resources, 2014.

 

[1] Walter C. Kaiser Jr., The Messiah in the Old Testament (Grand Rapids, MI: Zondervan, 1995), 119.

[2] Four of his sons and much grief.

[3] Kaiser, The Messiah in the Old Testament, 118.

[4] William Varner, Awake O Harp: A Devotional Commentary on the Psalms (The Woodlands, TX 77393: Kress Biblical Resources, 2014), 44-5.

[5] “חָסִיד,” HALOT, 1:337. The faithful, godly.

[6] “שׁמר,” HALOT, 4:1582. Take care of, preserve, protect.

[7] “בַּל,” HALOT, 1:131. Surely, really.

[8] (Psalms 16:3–4 ESV) All quotations from the same source.

[9] “אַדִּיר,” HALOT, 1:14.  Prominent people. (2 Chr. 23:20)

[10] C. F. Keil. Delitzsch F. Commentary on the Old Testamsnt. Vol. V. Psalms. (Grand Rapids, MI: Eerdmans, 1991), 224-5.

[11] “תמךְ,” HALOT, 4:1751.  Hold.

[12] “גּוֹרָל,” HALOT, 1:185.  Destiny.

[13] “חֶבֶל,” HALOT, 1:286.  To allot by the measuring line.

[14]C. F. Keil. Delitzsch F. Commentary on the Old Testamsnt. Vol. V. Psalms, 230.

[15] “שׁוה,” HALOT, 4:1438.  Before.

[16] “שְׁאוֹל שְׁאֹל,” HALOT, 4:1369. Underworld, where there is no praise of God.

[17] “חָסִיד,” HALOT, 1:337. The faithful, godly.

[18] “שַׁחַת,” HALOT, 4:1473. Pit, grave.

[19] E. W. Hengstenberg, Christology of the Old Testament (U.S.A: Kregel, 1970), 73.

[20] “פדה,” HALOT, 3:912.  God redeems.

 

[21] Walter C. Kaiser Jr., The Messiah in the Old Testament (Grand Rapids, MI: Zondervan, 1995), 120.

[22] Gardon, S. L. Psalm A. Tel-Aviv: Galil, 1992), 112.

[23] M.D. Kasutu, Psalms: Expository on Psalms (Tel-Aviv: Yavne, 1988), 36.

[24] Rabinovits, Haim Dov. Psalms: Daat Sofrim (Jerusalem: Admon, 1983), 91.

[25] Peer Vehadar, Mikraot Gedolot. Psalms (Jerusalem: Feldheim, 1998), 78-9 .