תחזוקה רוחנית – חלק ג' – נישואין
מתנת הנישואין בכתבי הקודש
איך היחסים אמורים להיות…
כפי שלמדנו בשיעורים האחרונים אנו יודעים שהנישואין הם המוסד הראשון שאלוהים ברא.
דרך שלמות ואחדות הנישואין אנו משקפים ומבטאים את אחדותו של אלוהים והיחס האוהב בין השותפים לאחדות האלוהית – האב, הבן ורוח הקודש.
מתוך אחדות הנישואין, באים לעולם דור חדש של בני אדם. היחס בין ההורים ובין ההורים לילדיהם הינו השיעור הראשון והמשמעותי שהדור החדש מקבל אודות אלוהים, אופיו ותכונותיו.
אדם ירא אלוהים וחכם בכתבי הקודש אמר: "מה שעולה בראשנו כאשר אנו חושבים על אלוהים זה הדבר החשוב ביותר אודותינו". (A.W. Tozerr)
אם ילד גדל עם אב אלים ואכזר או אמא לא נאמנה, כך הוא יחשוב על כל מי שנקרא אבא…או אמא…
לפיכך, מה שאנו ההורים חושבים על אלוהים ויודעים עליו, יהיה גם הדבר שאותו נשקף בחיינו.
כדי לשקף את אלוהים בחיינו ובחיי הנישואין בדרך ראויה ונכונה – ז"א, אהבה, כבוד, איכפתיות, נאמנות, אחריות, צדק, קדושה וכו' כמו אלו של אלוהים, עלינו להכיר ולהפנים את התכונות והאופי הזה כפי שהם מתבטאים אצל אלוהים. וזאת מתוך כתבי הקודש.
תכונותיו של אלוהים טבועים בו, הם בלתי משתנים, נצחיים.
מסיבה זו חלק משמותיו של אלוהים הם פשוט – תכונותיו! אלוהים – שלום, אהבה, רפא, רועה, נאמן וכו'.
בכתבי הקודש, אלוהים משתמש בנישואין כמשל וסמל ליחסו עם עמו ישראל (ספר הושע, יחזקאל טז ועוד).
בברית החדשה, באיגרת אל האפסים ה, אנו לומדים שהנישואין משקפים את יחסו של המשיח לקהילה.
לפיכך, עלינו להכיר את אלוהים, ולהכיר היטב את המשיח אם ברצוננו לדעת היטב איך לקיים ולשמור את ברית הנישואין שלנו בדרך שתשקף כראוי את אלוהים.
א. אלוהים חכם, וכל החכמה שורה אצלו:
דניאל ב 20: "ויען דניאל ויאמר: יהי שם האלוהים מבורך מן העולם ועד העולם, אשר החכמה והגבורה שלו היא"
אל הרומים יא 33,36: "מה עומק עושר האלוהים, מה עומק חכמתו ודעתו! אין חקר למשפטיו ואין משיג את דרכיו, …הרי הכל ממנו, הכל דרכו, והכל אליו. לו הכבוד לעולמים! אמן"
משלי ח: בחכמתו אלוהים עשה את כל שעשה בעולם… (משלי ח).
איך חכמתו של אלוהים עוזרת לנו בנישואין?
חכמה היא יישום הידע והדעת באופן נכון.
הידע והדעת הכוללים דוגמאות ליישום ראוי ממלאים את דפי כתבי הקודש..
לפיכך, אל לנו לחפש דרכי קיצור. הבה נקרא את כתבי הקודש וניישם את חכמת אלוהים במקרים בהם אנו נתקלים.
חכמת אלוהים כתובה בכתבי הקודש. יישום הוראותיו ומצוותיו בשלמות בכל הקשור ליחסים ומוסד הנישואין – זו חכמה אמיתית והיא מבטיחה ברכה ונצחון על כל קושי או משבר. התוכנית המקורית שאלוהים העניק ויעד לנישואין מבטיחה שהם יישארו ויעמדו לאורך כל חיי בני הזוג.
אני אומר שוב!
יישום הוראותיו של אלוהים הכתובות בכתבי הקודש, באמונה ומתוך אהבה לאלוהים, מהוות הבטחה לפתרון מוצלח, הטוב ביותר. לשם כך אנו נדרשים לקרא ולהגות בדבר אלוהים כל יום.
ב. אלוהים נצחי! ואינו מפר הבטחות.
תהילים צ 2: "בטרם הרים יולדו ותחולל ארץ ותבל ומעולם עד עולם אתה אל".
החלטותיו ובחירותיו של אלוהים נובעות ממבט נצחי ולמטרה נצחית.
לראיה:
ספר הושע ב 21: "וארשתיך לי לעולם, וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים. וארשתיך לי באמונה וידעת את יהוה".
יחזקאל טז 60: "וזכרתי אני את בריתי אותך בימי נעוריך, והקימותי לך ברית עולם…". (ראה כל הפרק).
אלוהים אינו מפר הבטחות:
אל הרומים יא 29: "…שהרי אין האלוהים מתחרט על מתנותיו ועל בחירתו".
נישואין חייבים להיות קשורים לנצחיותו של אלוהים כדי למצא משמעות, הנעה ומטרה לאורך ימים…
כאשר אלוהים הבטיח לישראל דבר כלשהו, הוא אמר זאת מתוך מבט נצחי.
כאשר אלוהים הוציא את עם ישראל ממצרים והעניק להם את התורה במעמד הר סיני, אמר אלוהים לעם שלא הכיר עדיין את אלוהים, ולא ידע דבר וחצי דבר על קדושה טוהר ואמת, "ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש…". (שמות יט 66). לפיכך, המטרה בטווח הארוך קובעת את רמת ההשקעה.
בחירתו של אלוהים היא מתוך ידיעתו הריבונית ואינה בגדר ניחוש…
אלוהים נדרש להשקיע המון בעם ישראל כדי להפוך אותו מעם עובד אלילים לממלכת כוהנים…
אלוהים משקיע את כל כולו בעם הזה מתוך הידיעה הריבונית שתוכניתו תצא לפועל. אלוהים אינו מבזבז דבר בכל הקשור להשקעותיו בעם ישראל. כמו שיש תכלית לכל טיפת גשם היורדת על האדמה, למרות שאנו לא מסוגלים להבין זאת, כך יש תכלית לכל פעולה ומקרה שמתרחש בעולם. למרות הכל, וגם אם לפי ראות עינינו נגד כל הסיכויים, כל תוכניותיו של אלוהים יתגשמו בדיוק על פי תוכניתו המקורית (ישעיה נה).
האם עם ישראל כל הזמן היה נאמן לאלוהים? לא!
האם אלוהים הפר את בריתו עם עמו ישראל בשל אי הנאמנות של העם? לא! (ירמיה לא 30-34). ראה את כל תכלית ספר הושע…
כך בדיוק גם עושה המשיח עם הקהילה ככלתו (אל האפסים ה 23, קור"ב יא 2, התגלות כא).
אלוהים בחר את ילדיו מקדם ימי עולם. בחירתו נובעת מכוח ריבוני, ולכן מתנת הישועה היא מתנה נצחית שגם הנושע עצמו אינו יכול להתנתק ממנה או להפר אותה (יוחנן י 29, אל האפסים א 4)
האם הקהילה כל העת מצייתת לאלוהים ולא חוטאת? לא!
האם המשיח מתגרש מכלתו? לא!
האם המשיח מפר הבטחה כלשהי שנתן לנו? לא!
אם אלוהים הינו בעל החכמה, והוא הדוגמא והמופת לנאמנות וקדושה, האם לא ראוי שנפעל כמוהו בתחומים אלו?
האם לא ראוי שנפנה אליו – לכתבי הקודש ובתפילה, למען נדע איך לפעול ולהגיב בכל משבר או אתגר בנישואין?
איך נצחיותו של אלוהים ונאמנותו הנצחית להבטחותיו צריכה להתבטא בנישואין?
כאשר בני זוג נישאים, הם עוברים תהליך של בחינת נפשם ורגשותיהם.
במידה והם נושעים והגיעו למסקנה שאלוהים חיבר ביניהם, הרי שמבחינתם הקשר הינו נצחי, וכל אחד מהם מהווה מתנת אלוהים לרעהו.
לפיכך, הנישואין חייבים להיות קשר נצחי לשני בני הזוג (לאורך כל חייהם).
רק בקשר נצחי יכולים שני בני הזוג למצוא משמעות, הנעה ומטרה לאורך ימים.
מי שנכנס למוסד נישואין ללא המחשבה שזה נועד לקשר נצחי, גם לא ייתן את כולו למערכת הנישואין.
מי שאינו מבין שמוסד הנישואין נועד להיות נצחי, הרי שבכל משבר או אתגר, עיניו וליבו ישוטטו במחוזות אחרים… זהו ניאוף וזנות, גם אם זה עדיין בשלב המחשבתי.
כמו שאלוהים לא חזר בו מהבטחותיו כלפי עם ישראל וכלפי הקהילה, כי הוא נאמן למילתו, כך חייבים לנהוג בני הזוג.
בעת משבר או אתגר, על בני הזוג לפנות לאלוהים, להתעודד מעזרתו והמופת שהוא מעניק לנו.
במשבר וקושי, אנו יודעים שהוא ניצב עימנו ומעניק לנו את הכח להתגבר על הכל.
אם אנו רוצים לשקף את אלוהים בחיי הנישואין שלנו, כי אז אנו חייבים להישאר נאמנים ולפעול בקדושה וטוהר כדי לתקן כל שבר וקושי.
כדאי לזכור:
ככל שמנסים לתקן בעיה במהירות, כך יהיה קל לתקן ולהחזיר שלום לחיי הנישואין.
אם מזניחים את הבעיה, היא תגבר ותגרום לריחוק ופירוד. זו הסיבה שדבר אלוהים מצווה עלינו לא לתת לשמש לשקוע על כעסנו (אל האפסים ד 25-26).
אם לא רודפים אחר שלום, אנו למעשה מאפשרים לשטן ולחטא להפריד בינינו.
על מנת לרדוף שלום וחידוש יחסים, עלינו ללמוד ענווה ואהבה. אהבה מאפשרת לנו לכסות על המון פשעים…
ללא תכונות אלו, קשה מאוד לחדש יחסים.
אם מזניחים את הבעיה ולא מתמודדים עם בעיה של חטא, זה תמיד יגדל ויהרוס יחסים.
כפי שאלוהים שלח את נביאיו להזהיר ולקרא לעם לחזרה בתשובה, כך אנו חייבים לא להתעלם מן החטא, אך לפעול באהבה וענווה לחזרה בתשובה וחידוש יחסים הבנויים על טוהר, אמת וקדושה.
אין לנו אפשרות של פירוד או הפרת אמון!
זו לא אופציה, כפי שאלוהים אינו רואה בכלים אלו אופציה ביחסים שלו עימנו.
ג. אלוהים נאמן
טימ"ב ב 13: "…אם איננו נאמנים, הוא נשאר נאמן, כי לא יוכל להתכחש לעצמו".
אל העברים י 23: "…נחזיקה נא בתקווה שאנו מצהירים עליה ואל נימוט, שכן נאמן המבטיח".
– נאמנותו של אלוהים מתבטאת בכך שאהבתו אינה פוחתת ולעולם לא יסיר את מקומם של ילדיו מליבו בעבור דבר אחר.
– נאמנותו של אלוהים מתבטאת בכך שהוא לא ישב בחיבוק ידיים כאשר אנו נסור מדרך האמת, קדושה וצדק. נאמנותו של אלוהים תפעל בו להוכיח אותנו ואף לייסר אותנו כדי שנחזור לדרך הקדושה, בה נוכל להמשיך ולחוות את ברכתו ואהבתו לנו.
אלוהים פועל במלוא המרץ כדי שיחסינו עימו יהיה כל העת תקינים.
לראייה, ראו את משל השה האובד (מתי יח 10-14, לוקס טו 3-7)
נאמנותו של אלוהים מתבטאת בחיפוש החוטא והאובד עד לחזרה בתשובה והתחברות קדושה כפי שהיתה לפני האיבוד.
– נאמנותו של המשיח לקהילתו מתבטאת במוכנותו למות בעדה ולסלוח על כל חטא (ראה אל האפסיים ה 21-33). .
איך נאמנותו של אלוהים צריכה להתבטא בנישואין?
כפי שבמשל הרועה עזב את 99 הכבשים והלך לחפש את השה האובד, כך עלינו להשקיע את כל מרצנו בלחזור להתחברות נקייה מחטא, ריב, או משבר.
אלוהים אינו חוסך בחיפוש החוטא, וכך גם עלינו מוטלת האחריות לפעול ולהעמיד בראש סדר העדיפות את הניסיון להביא לשלום. ראו את פועלו של אלוהים בחייו של הושע בספר הושע.
הנאמנות שלנו מתבטאת בהתמדה אין סופית לחדש את שלום הבית ואחדות הנישואין עם בן הזוג שאלוהים העניק לנו.
הנאמנות מתבטאת ברצון לסלוח על כל חטא – כן, זה יכול להיות הדבר הקשה ביותר, אך את זה בדיוק האדון דורש.
קולוסים ג 12-13: "…ליבשו חמלה ורחמים ונדיבות לב, נמיכות רוח וענווה ואורך אפים. נהגו בסבלנות איש עם רעהו, וסילחו זה לזה כאשר למישהו טענה על רעהו."
קור"א טז 14: "את כל מעשיכם עשו באהבה."
על מנת להתרחק ממצבים שכאלו, עלינו לתחזק את הזוגיות בענווה ואהבה, לאור הכתוב בכתבי הקודש (ראה אל האפסים ה 21-33)
הנאמנות מתבטאת באי חיפוש אופציות שאינן כוללות את בן הזוג המקורי. כנושעים אסור לנו לענג את מוחינו באפשרויות שאלוהים לא אישר.
הנאמנות מתבטאת ברצון להסיר כל מכשול – גאווה, רווח חומרי, דעת אחרים עליך, או כל דבר אחר, כדי להחזיר את השלום והאחדות עם בן הזוג המקורי.
מה לעיתים מתרחש בפועל?
בעת משבר או קושי, לעיתים אחד מבני הזוג מזכיר את האופציה של: "אז נפרק, נתגרש, יש לי אופציה". "אם לא תעשה כך וכך, אתגרש ממך…", וכו'. אוצר מילים שכזה, גם אם אותו בן זוג אינו מתכוון לכך, אינו מועיל ואינו מוסיף לקשר הקרוב ולהתחברות ולשלום של בני הזוג.
מי שמדבר כך, רומז לבן הזוג שהמקום בליבו של בן או בת הזוג כבר אינו שלו כפי שהיה.
מי שמדבר כך רומז לאחר, גם אם אינו עושה זאת בפועל, שהוא כבר פוזל הצידה ונאמנותו לבן הזוג הנוכחי אינה כפי שהייתה.
מילים שכאלו אינן עוזרות ליצור שלום ואחדות אלא גורמות לסדק ולצלקת בנפש בן הזוג.
אוצר מילים פסול שכזה אסור לנו לאמץ.
כפי שאלוהים אינו משתמש באוצר המילים הזה כי זה נוגד את אופיו ותכונותיו, כך גם אנו חייבים להוציא את ההרגל הזה מחיינו ולעולם לא לחשוב שזו אופציה.
במצב של משבר, חשוב שנדרוש עיצה מיראיי אלוהים ומדבר אלוהים ולא מן העולם.
הערה:
דבריי מכוונים וממוקדים בנשיואין בין בני זוג נושעים.
במצב בו אחד מבני הזוג אינו נושע ואף פועל בכל דרך ואמצעי כדי להתגרש, לעיתים אין לצד הנושע כל דרך לעצרו. במצב שכזה, הנושע יכול להסכים לגירושין שכן, אלוהים קרא אותנו לשלום ולא למהומה (קור"א ז 15-16).
אין הדבר מציין שהנושע כעת חייב לחפש בן זוג אחר. במקרה שכזה ראוי שבן הזוג הנושע שננטש, יתמקד בתפילה כדי לדעת את רצון אלוהים להמשך חייו בתחום הנישואין.
ד. טובו של אלוהים:
דה"א טז 34, תהילים קלו 1: "…הודו ליהוה כי טוב, כי לעולם חסדו".
תהילים קיט 68: "טוב אתה ומטיב למדני חוקיך".
ראה תהילים כה 8, לד 9, עג 1, פו 5, נחום א 7.
טובו של אלוהים מתבטא בכך שהוא מכין את הטוב ביותר לילדיו. הוא חושב עלינו את הטוב ביותר. אלוהים לעולם לא יפתה אותנו למען ניפול או נחטא. לעולם לא ינסה אותנו ברע.
לעולם לא יכין לנו מלכודת כדי להרוס אותנו או את עדותנו.
איך טובו של אלוהים צריך להתבטא בנישואין?
כל שאנו חושבים או עושים לבן או בת הזוג יהיה כדי להועיל.
לעולם לא נפעל כדי להפיל את בן או בת הזוג.
לעולם לא נכשיל בכוונה.
כל הוויתנו צריכה להיות מכוונת איך לעשות טוב איש לרעהו. זה מתבטא בלהוציא לפועל בקשה של בן הזוג שהסכמנו לעשות, וכן לעבוד ולעמול כדי לספק את צורכי חיינו.
יוח"א ג 18: "…ילדי, אל נא נאהב במילים ובדיבור, כי אם בפועל ובאמת."
הטוב מתבטא בדאגה ותכנון לעתיד.
בחינוך ראוי של ילדינו וכו.
הטוב הזה אינו יכול להיעשות אלא אם הוא נובע מאהבה.
לכן, כל התכונות שציינו עד כה:
– חכמה
– נצחיות הנישואין
– קיום הבטחות
– נאמנות
– טוב
אינן תכונות פרטניות אלא חייבות להתחבר ביחד ולהתבטא בכל תחומי חיינו.
ומה קורה בחיי זוג שמאמץ ומבטא בחייו את התכונות הללו?
חיי הנישואין שלהם באמת מהווים זבח של השתחוויה לאלוהים.
זה בדיוק קיום התכלית של הנישואין כפי שאלוהים תכנן.
הלוואי שכך ייראו חיינו כל העת.
הערה:
האם נכון וראוי שבני זוג ימשיכו לחיות ביחד גם אם נישואיהם אומללים ובכל יום הם מאמללים איש את רעהו?
כנושעים אסור לנו להגיע לנקודה שכזו.
אל לנו לזלזל בבעיה ולא לפתרה בשלביה הראשונים.
אם נציית להוראותיו של אלוהים כפי שמצויין קודם, לא נגיע לשלב כל כך קריטי הדורש נס.
למרות זאת, אלוהים שונא נישואין ודורש מאיתנו להיכנע לו ולציית לדברו.
נבראנו לפאר אותו ולא כדי לעשות את רצונינו ולספק את תאוותינו.
אסיים בפסוקים נפלאים מפי השליח שאול לקהילה בקורינתי (יג 4-7)
"…האהבה סבלנית ונדיבה
האהבה אינה מקנאת
האהבה לא תתפאר ולא תתנשא.
היא לא תנהג בגסות
לא תדרוש טובת עצמה.
לא תרגז ולא תחשוב רעה.
האהבה לא תשמח בעוולה,
כי באמת שמחתה.
היא תכסה על הכל, תאמין בכל,
תקווה לכל ותסבול את הכל."