משלי פרק כ' לֵץ הַיַּיִן הֹמֶה שֵׁכָר; וְכָל־שֹׁגֶה בּוֹ, לֹא יֶחְכָּם. המרבה לשתות יין נעשה לץ – אינו רציני ושקול בדעתו. המרבה לשתות שיכר מעשיו מבולבלים והוא מעורר מהומות. כל מי שמתמסר לשיכר לא ינהג בחכמה ולא יגדל בה (ה 19, כג 29-35, לא 4, 6, ישעיה כח 7, יחזקאל לד 6, בראשית ט 21, חבקוק ב 5, אל האפסים ה 18, הושע ד 11). לץ: קל דעת הלועג לאמונה ולמוסר והולך רק אחרי שרירות [...]
משלי פרק כ"א פַּלְגֵי־מַיִם לֶב־מֶלֶךְ בְּיַד־יְהוָה; עַל־כָּל־אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּנּוּ. אלוהים יכול לשנות ולהטות את לב המלך ורצונו כדי להגשים את תוכניותיו באותה קלות שהאיכר חופר תעלה ומכוון את המים למקום הרצוי (דניאל ד 31-32, 34, ישעיה מה 1-7, עזרא א 1, ו 22, דברי הימים א פרק ה 26, דברי הימים ב לו 22, אל הרומים יג 1-6). פלגי-מים: יובלים, נחלים קטנים, תעלות מים מלאכותיות. לב-מלך: נטיותיו הפנימיות של המלך, מחשבותיו. לחפוץ: (פ') לרצות, לשאוף, להתאוות, להשתוקק, [...]
משלי פרק כ"ב נִבְחָר שֵׁם מֵעוֹשֶׁר רָב,מִכֶּסֶף וּמִזָּהָב חֵן טוֹב. שם טוב וחן הבאים לאדם בעקבות יראת אלוהים וחיים מלאי מעשים טובים והתנהגות ראויה, טובים יותר מעושר, כסף ומזהב (ג 14, ח 1, י 7, טז 16, קוהלת ז 1). נבחר: (ת'/ש"ע) מעולה, מובחר, הטוב ביותר. שם: (ז') מוניטין, כבוד. עושר: (ז') הון, רכוש, קניין, כסף רב, בעלות על נכסים, שפע, רוב, הרבה, מלאי, מגוון, שפעה. רב: גדול במספר. כסף, זהב: מתכות יקרות (סימן לעושר). חן: (ז') יופי, נועם, נעימות, [...]
משלי פרק כ"ג הוראות נימוס בבית המושל כִּי-תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת-מוֹשֵׁל, בִּין תָּבִין אֶת-אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ. אם תוזמן לאכול עם המושל (אישיות בכירה) התבונן היטב, הקפד היטב על התנהגותך, משול ברוחך. לשבת: (פ') להיות במצב ישיבה, להתמקם על כיסא, להסב. ללחום: לאכול לחם, לסעוד. את-מושל: עם מושל, שליט. מבין: (ת'/ש"ע) מקצועי, מקצוען, מומחה, בקי, נבון, חכם, בעל ידע, יודע הרבה. לפני: (מ"י) מלפנים, מול, נוכח, כנגד. . וְשַׂמְתָּ שַׂכִּין בְּלוֹעֶךָ, אִם-בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה. אכול במידה הראויה. עדיף לך לתקוע סכין בתוך [...]
משלי פרק כ"ד אזהרה מקנאה ברשעים אַל-תְּקַנֵּא בְּאַנְשֵׁי רָעָה; וְאַל-תִּתְאָו לִהְיוֹת אִתָּם. אל תקנא בהצלחתם ובעושרם של הרשעים ההולכים אחר שרירות ליבם ומילוי תאוותיהם. אל תבקש את חברתם ואל תשאף להתענג בחיים כמותם. דע לך שאלוהים יבוא חשבון עם רשעים אלו (א 7, ג 31, 19, יב 26, כג 3, 17, כד 19, תהילים א, לז 1, עג 17). קנאה: (נ') צרות עין, אי נחת מהצלחת הזולת, תשוקה, תאווה, קנאות, קיצוניות, אי רצון להתפשר. רעה: (נ') [...]
משלי פרק כ"ה גַּם-אֵלֶּה מִשְׁלֵי שְׁלמה אֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּ אַנְשֵׁי חִזְקִיָּה מֶלֶךְ-יְהוּדָה. גם המשלים הבאים (כה 1 – כט 27), נאמרו על ידי שלמה המלך ונאספו (הועתקו) בימי המלך חזקיה (715-686 לפנה"ס) כ- 200 שנים לאחר מות שלמה המלך. מאמץ זה היה חלק מפעולותיו של חזקיהו המלך להביא להתעוררות רוחנית ביהודה –(א 1, י 1, קוהלת א 1, יב 9, מלכים א פרק ה 12, דברי הימים ב פרק כט 30-31, ל 26, לב 26). משל: (ז') [...]
משלי פרק כ"ו הענקת כבוד לכסיל כַּשֶּׁלֶג בַּקַּיִץ וְכַמָּטָר בַּקָּצִיר, כֵּן לא-נָאוֶה לִכְסִיל כָּבוֹד. מתן כבוד לטיפש נוגד כל הגיון ואינו מתקבל על הדעת, בדומה לשלג בקיץ ולגשם בעונת הקציר שהם בניגוד לחוקי הטבע. שלג בקיץ יפגם בגדילת היבול וגשם בקציר מפריע לחקלאי ועלול להרוס את התבואה. כך, מתן כבוד לטיפש הינו דבר שעתיד לפגוע בחברה (יט 10, יז 7, שמואל א פרק יב 17). מסקנה: כבוד ראוי למאמצים את חכמת החיים של אלוהים. [...]
משלי פרק כ"ז אַל-תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר,כִּי לא-תֵדַע מַה-יֵּלֶד יוֹם. אל תתפאר במעשה גדול שאתה עומד לעשות מחר או בעתיד הקרוב, כי אין לך מושג מה יתרחש היום, קל וחומר מחר ולאחר מכן. לאור זמניותו ושבריריותו של האדם, וודא שחייך מעוגנים ביד אלוהים הריבון כך שכל רגע בחייך יהיה בשירות אלוהים ולמען כבודו (טז 1, 9, תהילים לז, מלכים א פרק כ 11, לוקס יב 19-20, אל העברים ג 7-8, קור"ב ו 2, ישעיה א [...]
משלי פרק כ"ח נָסוּ וְאֵין-רוֹדֵף רָשָׁע; וְצַדִּיקִים כִּכְפִיר יִבְטָח. הרשע מפחד תמיד, מצפונו אינו שקט והוא דומה לבורח בלי שאיש ירדוף אחריו. הצדיקים לעומתו דומים לאריה הבוטח בכוחו ואין שאר החיות מטילות אימה עליו. מצפונם של הצדיקים שקט ואין עליהם אשמה ולכן הם בטוחים (ויקרא כו 17, 36, ישעיה לא 4, איוב טו 20, במדבר לב 23, תהילים נג 6). לנוס: (פ') לברוח, להימלט, להתחמק, להרים רגליים, להיחלץ, להתרחק מהאויב, לרוץ, לסגת, לסור, להירתע. אין: (מ"י) [...]
משלי פרק כ"ט אִישׁ תּוֹכָחוֹת מַקְשֶׁה-עוֹרֶף, פֶּתַע יִשָּׁבֵר וְאֵין מַרְפֵּא. מי שזקוק לתוכחה לעיתים קרובות ומסרב לשמוע לביקורת והנחייה הריהו איש סרבן וממרה. סופו שנפילתו תבוא בהפתעה וממנה לא יקום (דברים לא 27, שמות לב 9, משלי כח 14). איש: (ש"ע) אדם, ברנש, בנאדם, מישהו, אדם כלשהו. תוכחה: (נ') הטפת מוסר, גינוי, נזיפה, גערה, הטלת דופי, האשמה. קשה-עורף: עקשן, עיקש כפרד. פתע: (תה"פ) בא פתאום, לא צפוי, מפתיע, בא בהיסח הדעת, מיידי, בבת אחת, במהירות. לשבור: (פ') לנפץ, לנתץ, [...]
