נחמיה פרק י"א   הגדלת אוכלוסיית ירושלים חלוקת הפרק: פסוקים 2-1:        הגדלת אוכלוסיית ירושלים פסוקים 24-3:      רשימת תושבי ירושלים שקדמו לעליית זרובבל פסוקים 30-25:    רשימת ישובי יהודה פסוקים 36-31:    רשימת ישובי בנימין בספר דברי הימים א פרק ט ישנה רשימה מקבילה לפרק הנוכחי (ראה גם נחמיה פרק ז). ירושלים לאחר סיום בניית החומה, החל נחמיה לפעול למען ניהולה התקין של "מדינת יהודה". נחמיה החל באכלוס העיר ירושלים – בדרך סמלית המביעה את רגשותיו, אמונתו ודעתו [...]

נחמיה פרק י"ב   שירה – השפעתה ותפקידה בהשתחוויה מבוא פרק יב של ספר נחמיה פותח ברשימת שמותיהם של הכוהנים והלוויים שחזרו מגלות בבל והחלו את שירותם בארץ. החל מפסוק 27 אנו למדים על חגיגות חנוכת חומות ירושלים. כאן בולט הדגש על השירה — שירת הודייה לכבוד אלוהים. אנו רואים מקהלות ("תודות"), סדרי משוררים ומערכת שלמה שדואגת לתפקודם ולפרנסתם. מסיבה זו, נקדיש את השיעור על פרק יב של ספר נחמיה לנושא השירה, המוזיקה וההלל בקהילה. [...]

נחמיה פרק י"ג תיקוני נחמיה   חלוקת הפרק: פסוקים 3-1:                   ההנחיה להפריד מן העם את העמונים והמואבים פסוקים 9-4:                   טיהור הלשכות של בית המקדש פסוקים 14-10:     התקנה לטובת הלוויים פסוקים 22-15:     התקנה לשמירת השבת פסוקים 29-23:     הפעולות בעניין הנשים הנוכריות פסוקים 31-30:     סיכום   מבוא נחמיה נולד וגדל בגולה. בפרק א למדנו שהוא שמע על אודות המתרחש עם בני עמו ביהודה, ובעקבות כך נוצרה בלבו השאיפה לעלות לירושלים כדי לשקמה. אלוהים ענה לתחינת נחמיה, ובאישור [...]

  1 מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד, מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. שלמה היה בן דוד מלך ישראל. דוד מלך 40 שנה בין השנים 1004 לפנה"ס עד 965 לפנה"ס. במשך 7 השנים הראשונות מלך על יהודה בלבד, ולאחר מכן על כלל שבטי ישראל. שלמה בנו מלך בין השנים 965 לפנה"ס עד 928 לפנה"ס. הפסוקים הבאים הינם משלים ודברי מוסר שהוא כתב על מנת שנלמדם ונרכוש חכמה (י 1, כב 17, כד 23, כה 1; קוהלת א 1, יב 9; מל"א ה [...]

משלי פרק ב' שיטת החיפוש אחר חכמה 1 בְּנִי, אִם תִּקַּח אֲמָרָי, וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ… המחבר קורא לחניכיו להקשיב לדברי החכמה שבהוראתו, והוא עושה זאת בנאום רצוף מפסוק 1 עד 22:"בְּנִי", אם תאמץ את הלימוד החיוני ששמעת ממני, ואם תזכור את כל הוראותיי ותשמור אותן עמוק בלבבך (ג 1, ד 10, 21; תהילים קיט 11, 105; איוב כג 12; עברים יב 7-5)… לקחת:    (פ') ליטול, לנטול, לאחוז ביד, לקבל לידיו, להעביר לרשותו; להשיג. אומר:     אמירה, [...]

משלי פרק ג'   ברכות בעבור עשייה טובה – חיי קדושה. בְּנִי, תּוֹרָתִי אַל-תִּשְׁכָּח; וּמִצְו‍ֹתַי יִצֹּר לִבֶּךָ. בני, לעולם אל תשכח את תורת ה', הוראותיו, הנחיותיו ומצוותיו שלימדתי אותך (חכמת אלוהים). שנן את שלמדת ותרגל זאת בכך שתציית לדבר אלוהים. שנן ויישם את דבר אלוהים בנאמנות עד שיהפך להרגל קבוע בחייך. אם תעשה כך, הציות לדבר אלוהים יהפך לדבר הנורמלי והיום יומי בחייך (ב 1, כט 18, ד 2, 21-23, דברים ח 1, ל [...]

משלי פרק ד' לימודי אבי מועילים לי. שִׁמְעוּ, בָנִים, מוּסַר אָב; וְהַקְשִׁיבוּ לָדַעַת בִּינָה. בנים, שמעו לדברי התוכחה, הדרכה ואזהרה של אביכם והקשיבו למען תלמדו, תבינו ותחכימו. (האב המושלם הוא אלוהים בכבודו ובעצמו) (א 8, ו 20, ח 33, ב 2, א 2, תהילים לד 12). מוסר: אתיקה, תורת המידות, תוכחה, אזהרה, לקח, גערה, חינוך, תיקון טעויות, עונש, גמול. לדעת: להכיר, להבחין, להיות בקי, להיות מודע, להבין, לקלוט, לתפוס. בינה: תבונה, התבוננות פנימית מעמיקה, חדירה לעומקו של דבר.   [...]

משלי פרק ה אזהרה מפני ניאוף (גם רוחני). בְּנִי, לְחָכְמָתִי הַקְשִׁיבָה; לִתְבוּנָתִי הַט-אָזְנֶךָ. בני, הקשב ללקח ולניסיון החשוב שלמדתי בחיי. שים לב לדברי התבונה שאני משמיע לך (א 2, ב 2, ג 13, ד 5, 20, כב 17, מלכים-א פרק יט 16). חכמה: פקחות, תבונה, הכושר לשקול כל דבר בהיגיון ובשכל ישר כדי להגיע למסקנה נכונה. להקשיב: (פ') לשמוע, להאזין, להיות קשוב, להטות אוזן, לשים לב, לשמוע בקול-, לציית. תבונה: בינה, היכולת הנפשית להבין דברים ולהסיק מהם מסקנות [...]

משלי פרק ו'   בְּנִי, אִם-עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ; תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ. אם נתת הבטחה והתחייבות לחובו של אדם אחר, דע לך שכעת אתה מחויב לחובו של רעך ורכושך למעשה משועבד לזר, עד שהחוב יוחזר. (יא 15, יז 18, כ 16, כב 26-27, כז 13, ויקרא כה 35-38, כח 8, דברים טו 1-15, יט 17, בראשית מד 32, שמות כב 25, מלכים-ב פרק ד 1, נחמיה ה 1-11). (התנ"ך מעודד עזרה הדדית – עדיף לתת מאשר [...]

משלי פרק ז' בְּנִי שְׁמֹר אֲמָרָי; וּמִצְו‍ֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ. בני שמור את הדברים והלקחים שאני אומר לך. את כל הוראותיי ולימודי עליך לזכור ולשמור עמוק בלבבך (ב 1, ג 1-3, ד 10, ו 20-24, תהילים קיט 11). לשמור: (פ') להגן, להבטיח, לדאוג לביטחון, לגונן, לסוכך, לאבטח , למגן, לנצור. אומר: אמירה, דיבור, הבעה, הגיית מילים, מבע, ביטוי, מוצא-פה, סיפור, הודעה. מצווה: ציווי, צו, הוראה, פקודה, חובה, איסור, חוק, תקנה, גזרה, כלל, מנהג, מסורת, נוהג. לצפון: לטמון בחובו, לשאת [...]