המושל מבית לחם אפרתה פרק ד' מסתיים עם המכה על הלחי, ההשפלה של שופט ישראל בעת מצור. ההיסטוריה הוכיחה שהנבואה התגשמה בעת שנבוכדנצר מלך בבל השפיל את צדקיהו לאחר המצור על ירושלים (מל"ב כ"ד 18 עד כ"ה 21). כהרגלו, הנביא מיכה אינו מסיים פסקה בבשורות קשות ורעות אלא גם בנבואה מלאת תקווה וברכה. (ראה ב' 12-13; ד' 1-7; ז' 14-20). ולראיה, פרק ה' כולל נבואות אודות: - זהותו של המלך המשיח המובטח, - מקום [...]
הגואל ממגדל עדר בפרק ג' הנביא מיכה ציין את האסונות העתידים לבוא על ירושלים וציון בגלל הרועים המחרבים. עם ישראל כיסה עצמו בדתיות ריקה מאלוהים ולכן נחשבה בעיני אלוהים לחטא והתרסה. עם ישראל האמין שחסינותו נובעת מעצם היותו יהודי וקדושת בית יהוה והעיר ירושלים. במילים פשוטות, העם הפך את אלוהים לקמע המביא להם מזל טוב – ממש כפי שחשבו בני עלי, חופני ופנחס כשהביאו את ארון הברית לשדה המערכה – והובסו (שופטים ד). הנביא [...]
רועים מחרבים אם אני אקריא את הפסוקים המסיימים את פרק ג' ברחוב, כל אדם דתי היה מיד טוען שמדובר בכתבה בת זמננו. מי מאתנו לא שמע את המשפטים הבאים: 'אנו יהודים צדיקים, אלוהים אתנו', 'הצדיק הזה עושה ניסים'... 'זכות הצדיק תגן עלינו', 'זכות המקום יגן עלינו', 'עלייה לקברי צדיקים סגולה לנישואין ופרנסה טובה'. מי מאיתנו לא ראה ושמע איך בני עמנו החרדים בודקים מיד את כשרות המזוזות במבנה או מקום בו ארע אסון, מתוך [...]
מיכה הנביא היה בן תקופתם של ישעיה, הושע ועמוס שחיו במאה השמינית לפני הספירה. כל הקורא את דברי הנביאים מבין מיד שהמצב הרוחני של כלל שבטי ישראל היה בכי רע. ישעיה מכנה את בני יהודה כקציני סדום, עם עמורה (א' 10), ומיכה מכנה את ראשי העם כשונאי טוב ואוהבי רע (ג' 1-2). הנביאים השתמשו במילים בוטות כדי לציין עד כמה קיצוני היה חוסר האמונה באלוהים והסטייה ממצוות הברית בסיני. בפרק ב', מיכה הנביא מציין [...]
מיכה המורשתישמו של הנביא הינו הצורה המקוצרת של השם: מיכיהו שמשמעו: "מי כמוך באלים ה'?" (שמות ט"ו 11, מיכה ז' 18).[1] שמו של הנביא מתחבר למסר שבפיו שהרי משא דברו נועד להציג את ריבונותו ועליונותו של אלוהים על כל אדם ועם.כתבי הקודש אינם מציגים את הנביא על פי שם אביו או בית אביו אלא על פי שם עירו.העיר מורשת נמצאת סמוך לעיר גת הפלישתית באיזור חבל לכיש. מורשת מזוהה כיום עם תל-צפית שליד נחל האלה, [...]
