שמואל א׳ פרק י״ד
המלך יושב — הנסיך יוזםפרק יד 2-1 1 וַיְהִי הַיּוֹם, וַיֹּאמֶר יוֹנָתָן בֶּן־שָׁאוּל אֶל הַנַּעַר נֹשֵׂא כֵלָיו: "לְכָה וְנַעְבְּרָה אֶל מַצַּב פְּלִשְׁתִּים אֲשֶׁר מֵעֵבֶר הַלָּז." וּלְאָבִיו לֹא הִגִּיד. 2 וְשָׁאוּל יוֹשֵׁב בִּקְצֵה הַגִּבְעָה תַּחַת הָרִמּוֹן אֲשֶׁר בְּמִגְרוֹן; וְהָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ כְּשֵׁשׁ־מֵאוֹת אִישׁ.שאול נראה משוּתק. הוא יושב בצל, במקום גבוה שמשקיף לכיוון צבא הפלישתים — ומחכה.? מדוע? — מפני ששאול הוא פְּרַגְמָט, אדם שלוקח בחשבון אך ורק את המציאוּת הגשמית. אין לו ראייה רוחנית. עבורו, אלוהים הוא [...]