הראשונה לתסלוניקים פרק ד'

הראשונה לתסלוניקים פרק ד'

במהלך שלושת הפרקים הראשונים שאול השליח תיאר את עברם ומצבם הנוכחי של המאמינים בתסלוניקי. ובפרק ד הוא מעודד אותם, מפציר ומלמדם איך עליהם להמשיך ולהתהלך עם האדון בעתיד.

שאול השליח עזב את תסלוניקי בגלל הרדיפות, ומאז נפשו אינה יודעת מנוח. הוא מרגיש כ"אבא" אשר נפרד מילדיו שגדלים, אך בלי יכולת לעזור פיזית ולהיות עמם בעת שהם זקוקים לו.

בפרק ג 10 שאול אומר שהוא מתפלל לפגוש אותם שוב על מנת להשלים את הלימוד החסר. הפגישה פנים אל פנים לא יצאה לפועל, ולכן הוא כתב להם בפרק ד את הנתונים הנוספים שעליהם לדעת. הוא מצייד אותם במידע הנחוץ להמשך גדילתם באמונה.

פרק ד

1 לְבַסּוֹף, אַחַי, אָנוּ מְבַקְשִׁים מִכֶּם בָּאָדוֹן יֵשׁוּעַ וּמַפְצִירִים בָּכֶם: קִבַּלְתֶּם מֵאִתָּנוּ אֵיךְ עֲלֵיכֶם לְהִתְנַהֵג וְלִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי אֱלֹהִים, וְאָמְנָם כָּךְ אַתֶּם מִתְנַהֲגִים; אָנָּא, הִתְקַדְּמוּ עוֹד יוֹתֵר. 2 אַתֶּם יוֹדְעִים אֵילוּ מִצְווֹת נָתַנּוּ לָכֶם מִטַּעַם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ.

3 וְזֶהוּ רְצוֹן הָאֱלֹהִים: שֶׁתִּתְקַדְּשׁוּ, שֶׁתִּתְרַחֲקוּ מִן הַזְּנוּת, 4 שֶׁכָּל אֶחָד מִכֶּם יֵדַע לָקַחַת אִשָּׁה בִּקְדֻשָּׁה וּבְכָבוֹד, 5 לֹא בְּתַאֲוַת זִמָּה כְּדֶרֶךְ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אֵינָם יוֹדְעִים אֶת אֱלֹהִים.

6 וְאִישׁ אַל יֶחֱטָא וְאַל יַעֲשֶׂה עָוֶל לְאָחִיו בָּעִנְיָן הַזֶּה, כִּי נוֹקֵם יהוה עַל כָּל זֹאת, כְּפִי שֶׁכְּבָר אָמַרְנוּ לָכֶם וְהִזְהַרְנוּ אֶתְכֶם.

7 הֵן אֱלֹהִים לֹא קָרָא אוֹתָנוּ לְטֻמְאָה, כִּי אִם לִקְדֻשָּׁה. 8 עַל כֵּן הַדּוֹחֶה זֹאת, לֹא אָדָם הוּא דּוֹחֶה, אֶלָּא אֶת אֱלֹהִים הַנּוֹתֵן לָכֶם אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ.

9 עַל־דְּבַר אַהֲבַת אַחִים אֵין צֹרֶךְ לִכְתֹּב לָכֶם, שֶׁכֵּן אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם לְמוּדֵי אֱלֹהִים וְיוֹדְעִים שֶׁיש לֶאֱהֹב אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, 10 וְאָמְנָם אַתֶּם נוֹהֲגִים כָּךְ כְּלַפֵּי כָּל הָאַחִים אֲשֶׁר בְּכָל מָקֵדוֹנְיָה. אֲבָל מְבַקְשִׁים אָנוּ מִכֶּם, אַחַי, שֶׁתִּשְׁפְּעוּ עוֹד יוֹתֵר.

11 הִשְׁתַּדְּלוּ לִחְיוֹת בְּהַשְׁקֵט, לַעֲסֹק בָּעִנְיָנִים שֶׁלָּכֶם וְלַעֲבֹד בִּידֵיכֶם אַתֶּם, כְּפִי שֶׁצִּוִּינוּ אֶתְכֶם, 12 לְמַעַן תִּתְנַהֲגוּ כַּיָּאוּת עִם אֵלֶּה אֲשֶׁר בַּחוּץ וּלְמַעַן לֹא יֶחְסַר לָכֶם דָּבָר.

13 אַחַי, אֵין אָנוּ רוֹצִים שֶׁיֵּעָלֵם מִכֶּם מַה שֶּׁנּוֹגֵעַ לִישֵׁנֵי עָפָר, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְעַצְּבוּ כַּאֲחֵרִים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם הַתִּקְוָה. 14 אִם אָמְנָם מַאֲמִינִים אָנוּ שֶׁיֵּשׁוּעַ מֵת וְקָם לִתְחִיָּה, כָּךְ גַּם אֶת הַיְשֵׁנִים, בְּאֶמְצָעוּת יֵשׁוּעַ, אֱלֹהִים יָבִיא יַחַד אִתּוֹ.

15 הִנֵּה זֹאת אָנוּ אוֹמְרִים לָכֶם עַל־פִּי דְּבַר הָאָדוֹן: אֲנַחְנוּ הַחַיִּים אֲשֶׁר נִשָּׁאֵר עַד בּוֹא הָאָדוֹן לֹא נַקְדִּים אֶת הַמֵּתִים, 16 שֶׁכֵּן הָאָדוֹן עַצְמוֹ יֵרֵד מִן הַשָּׁמַיִם בִּקְרִיאָה שֶׁל פְּקֻדָּה, בְּקוֹל שַׂר הַמַּלְאָכִים וּבְשׁוֹפַר אֱלֹהִים, וְהַמֵּתִים הַשַּׁיָּכִים לַמָּשִׁיחַ יָקוּמוּ רִאשׁוֹנָה.

17 אַחֲרֵי כֵן אֲנַחְנוּ הַנִּשְׁאָרִים בַּחַיִּים נִלָּקַח יַחַד אִתָּם בַּעֲנָנִים לִפְגֹּשׁ אֶת הָאָדוֹן בָּאֲוִיר, וְכָךְ נִהְיֶה תָּמִיד עִם הָאָדוֹן. 18 עַל כֵּן עוֹדְדוּ זֶה אֶת זֶה בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה.

פרק ד מחולק לשני נושאים עיקריים:

פסוקים 1-12: חיי קדושה – חיים רצויים בעיני אלוהים.

פסוקים 13-18: ביאת האדון – ההילקחות.

חיי קדושה – חיים רצויים בעיני אלוהים

בפסוק 1 שאול השליח מבהיר שחיי המאמין הנם חיים אשר נועדו למצוא חן בעיני אלוהים בלבד – לא בעיני בני אדם, רעיה, ילדים או חברים.

השליח מתחנן לפניהם ומפציר בהם, בשם ובסמכות ישוע המשיח: "אָנָּא, הִתְקַדְּמוּ עוֹד יוֹתֵר" – המשיכו והתקדמו יותר בדרך הזאת!

מדוע הוא מזכיר להם את המטרה החשובה הזו?

רבים מאותם מאמינים תסלוניקים היו אנשים מכובדים אשר היו רגילים ליחס אוהד ומוקיר משאר אזרחי העיר (מעשי השליחים יז).

מהיום שבו הם החליטו לציית לדבר ה' ולמצוא חן בעיני אלוהים, מעמדם החברתי התערער והיחס כלפיהם היה בכי רע.

איזה פרדוקס! כשהיינו רחוקים מאלוהים זכינו לכל הטוב הארצי, אבל כשהתקרבנו לאלוהים יש רושם כי כל העולם נגדנו!

כל אדם נורמלי שניצב בודד מול רדיפה המונית, נוטה לשקול מחדש אם עמדתו אמנם נכונה.

שאול מחזק אותם בידיעה שהשנאה והרדיפה נגדם אינה בגלל טעותם, אלא רק בגלל שהם עומדים על רצונם למצוא חן בעיני אלוהים (ראו לדוגמא את פרק ב 3-4).

אם ישוע נדחה על־ידי עמו, אל לנו להתפלא אם נזכה ליחס דומה כתלמידיו!

התנ"ך מלמד כי חיים רצויים בעיני אלוהים מעולם לא היו אהודים על הרוב:

נוח ומשפחתו היו היחידים על פני כדור הארץ אשר מצאו חן בעיני אלוהים. שאר בני האדם לעגו להם, אך ראוי לזכור כי רק נוח ומשפחתו ניצלו.

לוט ומשפחתו היו היחידים בסדום אשר מצאו חן בעיני אלוהים, והנה רק לוט ובנותיו ניצלו.

בספר מלכים ב, מפרק י ואילך, מתועדת רשימה של מלכים אשר קמו ונפלו. מלכים רבים פעלו על מנת למצוא חן בעיני העם אשר עבד אלילים. אלוהים לא נשאר אדיש למעשי אותם מלכים! לא חלפו שנים רבות עד שעלה על הארץ אויב אשר הפליא בהם את מכותיו.

מלכים בודדים פעלו למצוא חן בעיני אלוהים בגלל אהבתם אותו, ורק הם ניתצו והרסו כל מזבח והסירו כל זכר לעבודת הבעל.

מלך ירא אלוהים שניקה את הארץ מעבודת האלילים, מצא עצמו נלחם נגד רצונם של בני עמו. אבל הוא מצא את אלוהים לצדו, ואת הבטחת ברכת אלוהים בחייו.

שאול השליח מלמד את התסלוניקים כי חיים הרצויים בעיני אלוהים בדרך כלל אינם ראויים בעיני בני האדם. לכן, אל תתייאשו! אל ירפו ידיכם! אל תאשימו את עצמכם! – הטעות לא בכם.

גדילה מתמדת

שאול השליח מקפיד לחזק את האחים בתסלוניקי על מנת שיתקדמו עוד יותר בדרך אשר הם כבר הולכים בה: "הִתְקַדְּמוּ עוֹד יוֹתֵר!"

פעמיים בקטע שאול השליח משתמש בביטוי המתאר התקדמות ותוספת:

פסוק 1: כן תוסיפו וכן תרבו עוד! – הכוונה בהתנהגות רצויה בעיני אלוהים.

פסוק 10: תוסיפו ותרבו עוד! – הכוונה באהבה כלפי שאר האחים.

חיים רצויים בעיני אלוהים מתחילים בצעד אחד של אמונה. ההחלטה להאמין כי ישוע הוא המשיח אשר כיפר על חטאיהם העלתה אותם על המסלול הנכון ומפה והלאה הם מתקדמים בציות ובמילוי הוראותיו של אלוהים –

"נִקְבַּרְנוּ אִתּוֹ בַּטְּבִילָה לַמָּוֶת כְּדֵי שֶׁנִּתְהַלֵּךְ גַּם אֲנַחְנוּ בְּחַיִּים חֲדָשִׁים, כְּשֵׁם שֶׁהַמָּשִׁיחַ הוּקַם מִן הַמֵּתִים עַל־יְדֵי כְּבוֹדוֹ שֶׁל הָאָב" (רומיים ו 4). כך הם מוצאים חן בעיני אלוהים.

מנין לנו לדעת מה מוצא חן בעיני אלוהים? כיצד כל אחד בילדותו ידע מה אביו ואמו רצו?

הורינו הסבירו לנו והדריכו אותנו, ואנו שמענו ועשינו. אותה תשובה נכונה גם לגבי רצון אלוהים.

מאמין אשר שואף למצוא חן בעיני אלוהים, הנו אדם אשר קורא ולומד את דבר ה' הכתוב בתנ"ך ובברית החדשה – כך הוא יודע מה עליו לעשות. מאמין שכזה חי עם אלוהים, שומע לו ומציית לדברו.

שאול השליח היה נדיב במידע. בפסוקים 3-8 הוא מלמד את התסלוניקים מה נחשב לרצוי מאוד בעיני אלוהים:

"3 וְזֶהוּ רְצוֹן הָאֱלֹהִים: שֶׁתִּתְקַדְּשׁוּ, שֶׁתִּתְרַחֲקוּ מִן הַזְּנוּת, 4 שֶׁכָּל אֶחָד מִכֶּם יֵדַע לָקַחַת אִשָּׁה בִּקְדֻשָּׁה וּבְכָבוֹד, 5 לֹא בְּתַאֲוַת זִמָּה כְּדֶרֶךְ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אֵינָם יוֹדְעִים אֶת אֱלֹהִים.

6 וְאִישׁ אַל יֶחֱטָא וְאַל יַעֲשֶׂה עָוֶל לְאָחִיו בָּעִנְיָן הַזֶּה, כִּי נוֹקֵם יהוה עַל כָּל זֹאת, כְּפִי שֶׁכְּבָר אָמַרְנוּ לָכֶם וְהִזְהַרְנוּ אֶתְכֶם. 7 הֵן אֱלֹהִים לֹא קָרָא אוֹתָנוּ לְטֻמְאָה, כִּי אִם לִקְדֻשָּׁה.

8 עַל כֵּן הַדּוֹחֶה זֹאת, לֹא אָדָם הוּא דּוֹחֶה, אֶלָּא אֶת אֱלֹהִים הַנּוֹתֵן לָכֶם אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ."

"תִּתְרַחֲקוּ מִן הַזְּנוּת"

מדוע הדגש הרב לגבי הזנות? בתקופה ההיא, במאה הראשונה לספירה, הזנות בין הגויים עובדי האלילים לא נתפסה כדבר כה ירוד, אלא נחשבה כעיסוק כשאר העיסוקים ואף לשעשוע מקובל.

זנות הייתה דבר שבשגרה גם במסגרת ההשתחוויה במקדשי האלילים (ראה גם ראשונה לקורינתים פרקים ה–ו).

מכיוון שהזנות הייתה כה פופולרית והיוותה חלק נכבד מאופי החיים, נוצר מצב אשר בו גם מאמינים התעסקו בדבר – בלי להבין מספיק שזה שנוא על אלוהים וכי עליהם להתרחק מזה כמו שמתרחקים מאש.

למה מתכוון שאול השליח כשהוא אומר "זנות"?

הזנות ששאול השליח מתייחס אליה היא כל פעולה מינית המתבצעת מחוץ למסגרת הנישואין.

אלוהים ברא את מוסד הנישואין (בראשית ב) וקבע שמסגרת נישואין קיימת בין גבר אחד לאישה אחת. אלוהים ברא את חיי המין ואין דבר רע בכך, אבל זה נועד לאפשר לזוג נשוי להתרבות וליהנות מחיי נישואיהם.

אלוהים הגביל את חיי המין למסגרת הנישואים על מנת להגן עלינו ועל שלום משפחתנו, ולא כדי למנוע תענוג מבני אדם. רצינותו של אלוהים מתבטאת בעובדה שכלל בעשרת הדברות את "אל תנאף!", "אל תחמוד!"

ריסון עצמי

בפסוקים 3-5 שאול השליח הבהיר שכל אחד מאתנו חייב לשלוט בגופו בקדושה ובכבוד:

"וְזֶהוּ רְצוֹן הָאֱלֹהִים: שֶׁתִּתְקַדְּשׁוּ, שֶׁתִּתְרַחֲקוּ מִן הַזְּנוּת, 4 שֶׁכָּל אֶחָד מִכֶּם יֵדַע לָקַחַת אִשָּׁה בִּקְדֻשָּׁה וּבְכָבוֹד, 5 לֹא בְּתַאֲוַת זִמָּה כְּדֶרֶךְ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אֵינָם יוֹדְעִים אֶת אֱלֹהִים."

תרגום דליטש פסוק 4: "וידע כל איש מכם לשמור את כליו בקדושה ויקר."

ישנם המפרשים את המילה "כליו" ל"אשתו". בכל אופן המשמעות זהה.

אותם עובדי אלילים מתנהגים כעבדים לתאוותיהם. הגוף רוצה, והם מיד מספקים לו את רצונו מבלי לשאול או לדעת אם הדבר טוב או רע בעיני אלוהים. זהו אינסטינקט של חיות.

"אתם, אל תתנו לתאווה לשלוט על מעשיכם, אלא היו אלו השולטים על התאווה!"

בפסוק 6 שאול מזהירם שלא יפלו בחטא הזנות, מכיוון שסוג החטא הזה תמיד משחית אדם נוסף או משפחה נוספת:

"וְאִישׁ אַל יֶחֱטָא וְאַל יַעֲשֶׂה עָוֶל לְאָחִיו בָּעִנְיָן הַזֶּה, כִּי נוֹקֵם יהוה עַל כָּל זֹאת, כְּפִי שֶׁכְּבָר אָמַרְנוּ לָכֶם וְהִזְהַרְנוּ אֶתְכֶם."

האזהרה כה חמורה ששאול השליח מבהיר להם שאלוהים לא יעמוד מנגד, אלא יפעל למגר ולהעניש את הפושעים נגדו.

קל לומר שאסור ליפול בחטא המין, אך רבים מאתנו יודעים עד כמה זה קשה! לכן, איך ניתן להצליח במבחן שכזה?

א. אלוהים מעולם לא העמיד את ילדיו במבחן ללא יכולת להצליח (ראשונה לקורינתים י 13: "שׁוּם נִסָּיוֹן לֹא בָּא עֲלֵיכֶם מִלְּבַד נִסָּיוֹן אֱנוֹשִׁי רָגִיל. נֶאֱמָן הוּא הָאֱלֹהִים וְלֹא יַנִּיחַ לָכֶם לְהִתְנַסּוֹת לְמַעְלָה מִיכָלְתְּכֶם, אֶלָּא עִם הַנִּסָּיוֹן יָכִין גַּם אֶת דֶּרֶךְ הַמּוֹצָא כְּדֵי שֶׁתּוּכְלוּ לַעֲמֹד בּוֹ").

ב. פסוק 8 מזכיר לנו שוב כי אלוהים נתן לנו את רוח הקודש השוכנת בנו על מנת שיהיה לנו הכוח להתמודד עם כל מבחן או פיתוי העומד בדרכנו: "… אֱלֹהִים הַנּוֹתֵן לָכֶם אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ."

רוח הקודש יוצר בנו רצון ורעב לפנות יותר לדבר ה' מאשר לתחומים הנוגדים את רצונו (ראשונה לפטרוס ב 1-2: "וְעַתָּה הָסִירוּ מֵעֲלֵיכֶם כָּל רֶשַׁע וְכָל מִרְמָה, אֶת הַצְּבִיעוּת וְהַקִּנְאָה וְכָל לָשׁוֹן הָרָע; וּכְעוֹלָלִים אֲשֶׁר זֶה מִקָּרוֹב נוֹלְדוּ הִתְאַוּוּ לֶחָלָב הַזַּךְ שֶׁל הַדָּבָר, לְמַעַן תִּגְדְּלוּ בְּאֶמְצָעוּתוֹ לִישׁוּעָה").

בכוח רוח הקודש לדכא את הרצון להיכנע לתאווה ולנווט את מעשינו לכאלה אשר ימצאו חן בעיני אלוהים.

ג. דרושה התחברות רוחנית בריאה עם שאר האחים המאמינים בקהילה כדי לשמור על מסגרת חברתית האוהדת את מוסר אלוהים.

שאול מדגיש את הצורך לקבל את דברו באומרו: "עַל כֵּן הַדּוֹחֶה זֹאת, לֹא אָדָם הוּא דּוֹחֶה, אֶלָּא אֶת אֱלֹהִים…" – כלומר, מי שאינו ממלא אחר הוראות אלו, עליו לדעת כי הוא דוחה את אלוהים.

סיכום

האזהרות שנתן שאול השליח לתסלוניקים נכונים ומעשיים גם בימינו.

אנו חיים בתקופה של מתירנות מינית. בתקופה שבה איש או אישה השומרים על בתוליהם עד לנישואין נחשבים למוזרים ונכשלים.

אנו חיים בתקופה שהומוסקסואליות ולסביות נחשבות לנורמליות, ומי שמכנה אותם סוטים נחשב למיושן או לקיצוני.

אנו חיים בתקופה שמסגרת הנישואין כבר אינה מסגרת קדושה של בעל ואישה בלבד.

גם אם אנו נחשבים למיעוט וסופגים ביקורת בשל כך, אל לנו להתייאש או לוותר! חיים משיחיים הנם חיים קדושים – דרך כזו בלבד מוצאת חן בעיני אלוהים ומבטיחה את עזרתו בחיינו.

הבה נשמור בקפדנות על טוהר גופנו! לנישואים שבינינו: נשמור על טוהר המשפחה ולא נתפשר על מנת שנעמוד נקיים גופנית, נפשית ורוחנית ביום שנפגוש את האדון:

"יְקַדֵּשׁ אֶתְכֶם אֱלֹהֵי הַשָּׁלוֹם קְדֻשָּׁה שְׁלֵמָה וְתִשָּׁמֵר שְׁלֵמוּת רוּחֲכֶם וְנַפְשְׁכֶם וְגוּפְכֶם, לִהְיוֹת בְּלִי דֹּפִי בְּבוֹא אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ" (ה 23).

פסוקים 9-12

בשיעור שעבר למדנו ששאול השליח כותב את ההנחיות האחרונות לתסלוניקים; מדובר על מידע הנחוץ להם על מנת להתקדם ולהתבגר באמונה.

שאול השליח מבהיר להם שחייהם מתקדמים בכיוון הנכון, וזו הדרך למצוא חן בעיני אלוהים.

העידוד של שאול היה נחוץ מכיוון שאותם מאמינים נרדפו וסבלו בגלל אהבתם את אלוהים וציותם לדברו. שאול מבהיר להם כי למרות הביקורת והרדיפה מבני אדם, אלוהים מרוצה מהם ונמצא עמם. אל להם לחשוש, הם לא טועים.

בפסוקים 3-8 השליח מסביר איך עליהם לשמור על קדושתם מבחינה מינית.

הסיבה לדגש על המיניות נבעה מן העובדה שבאותה תקופה הזנות הייתה מאוד נפוצה ואף לא נחשבה כדבר פסול כל כך.

על מנת שגוף המשיח לא ייטמא, שאול השליח הדגיש ופירט עד כמה עליהם להתרחק מכל גילוי או צורה של זנות. עבירה שכזו עלולה להביא עונש כבד ומהיר מאלוהים. שאול ציין את החשיבות הרבה לקדושה ולטהרה.

בפסוקים 9-12 שאול מפרט מהו רצון אלוהים לגבי אהבת אחים ואופי חייהם:

"9 עַל־דְּבַר אַהֲבַת אַחִים אֵין צֹרֶךְ לִכְתֹּב לָכֶם, שֶׁכֵּן אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם לְמוּדֵי אֱלֹהִים וְיוֹדְעִים שֶׁעֲלֵיחֶם לֶאֱהֹב אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, 10 וְאָמְנָם אַתֶּם נוֹהֲגִים כָּךְ כְּלַפֵּי כָּל הָאַחִים אֲשֶׁר בְּכָל מָקֵדוֹנְיָה. אֲבָל מְבַקְשִׁים אָנוּ מִכֶּם, אַחַי, שֶׁתִּשְׁפְּעוּ עוֹד יוֹתֵר.

מתברר שחיי קדושה ואהבה באים ביחד.

בפרק ג 11-13 שאול השליח מתפלל שהאדון ירבה את אהבתם ויכונן את לבם להיות תמימים וקדושים לפניו:

"11 יְכַוֵּן אֱלֹהִים אָבִינוּ וַאֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ אֶת דַּרְכֵּנוּ אֲלֵיכֶם. 12 וְהָאָדוֹן יַרְבֶּה וְיַשְׂגֶּה אֶת הָאַהֲבָה בְּקִרְבְּכֶם, לֶאֱהֹב אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת כָּל אָדָם כְּשֵׁם שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אֶתְכֶם;

13 וְכָךְ יְכוֹנֵן אֶת לְבַבְכֶם לִהְיוֹת תָּמִים בִּקְדֻשָּׁה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים אָבִינוּ בְּבוֹא אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ עִם כָּל קְדוֹשָׁיו."

אהבה

מה הקשר בין אהבה לחיי קדושה, או ההפך?

אהבת אלוהים הנה אהבה קדושה. זוהי אהבה ללא אינטרסים אנוכיים, אהבה לא מנצלת, אלא היא כזו הרוצה בטובת הזולת ולמענו. זוהי אהבה שתקרב אותי אליו, ולא תגרום לי לחטוא (ראשונה לקורינתים יג).

אהבתי לאלוהים תעודד אותי ותמריץ אותי לאהוב כמו שאלוהים אוהב. אהבת אחים שכזו תמנע ממני לחטוא נגד אחי, וכך תשמור על קדושתי וקדושת גוף המשיח (ראשונה לתסלוניקים ד 6).

שאול השליח לא טען שהתסלוניקים חסרי אהבה, אדרבה, בפסוק 9 הוא מציין שהם "לְמוּדֵי אֱלֹהִים" בתחום זה.

למה שאול מתכוון באומרו, "לְמוּדֵי אֱלֹהִים"? מהיכן באה האהבה הזו כלפי שאר איברי גוף המשיח?

באותה מידה שאלוהים צייד את עולם החי באינסטינקטים אשר יעזרו להם לחיות, כך אלוהים סיפק לילדיו את האהבה שנובעת ממנו כדי שיוכלו לחיות כרצונו ולעזור זה לזה.

באיגרת אל הרומים ה 5 כתוב: "וְהַתִּקְוָה אֵינָהּ מַכְזִיבָה, כִּי אַהֲבַת אֱלֹהִים הוּצְקָה לְתוֹךְ לִבֵּנוּ עַל־יְדֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁנִּתְּנָה לָנוּ."

אהבת אלוהים אינה מצרך שניתן למצוא בחנות או בטבע. אהבת אלוהים היא אהבה שניתנת לילדי אלוהים הנושעים, לאלו שרוח אלוהים שוכנת בהם. אהבת אלוהים היא חלק מפרי הרוח שכל אדם נושע מקבל מתוקף נוכחות רוח אלוהים בחייו:

"פְּרִי הָרוּחַ הוּא אַהֲבָה, שִׂמְחָה, שָׁלוֹם, אֹרֶךְ רוּחַ, נְדִיבוּת, טוּב לֵב, נֶאֱמָנוּת, עֲנָוָה, רִסּוּן עַצְמִי…" (גלטים ה 22-23).

מאחר שאלוהים הוא אהבה והוא עמנו, הנה לנו אהבת אלוהים – "…שֶׁכֵּן הָאֱלֹהִים הוּא אַהֲבָה" (ראשונה ליוחנן ד 8).

בפרק א 3 שאול השליח אמר שאמונה, תקווה ואהבה היו מנת חלקם של המאמינים בתסלוניקי. הוא פשוט מעודד אותם להגביר ולשפוע יותר בתכונה אשר כבר קיימת בהם, ממנה טעמו ומיישומה נהנו.

בפרק ג 12 שאול התפלל שאהבתם תרבה ותשגשג:

"וְהָאָדוֹן יַרְבֶּה וְיַשְׂגֶּה אֶת הָאַהֲבָה בְּקִרְבְּכֶם, לֶאֱהֹב אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת כָּל אָדָם כְּשֵׁם שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אֶתְכֶם";

ובאיגרת השנייה לתסלוניקים א 3 אלוהים ענה לתפילתו, ואהבת האחים בקהילת תסלוניקי אמנם גדלה והתגברה:

"אַחַי, חַיָּבִים אֲנַחְנוּ לְהוֹדוֹת עֲלֵיכֶם לֵאלֹהִים בְּכָל עֵת; וְרָאוּי הַדָּבָר, מִשּׁוּם שֶׁאֱמוּנַתְכֶם גְּדֵלָה בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְאַהֲבַת אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ מִתְגַּבֶּרֶת אֵצֶל כֻּלְּכֶם."

איך אלוהים מעורר את האהבה שלנו לגדול ולשפוע?

אלוהים מגביר את אהבתנו כשהוא מציב אותנו במצבים אשר מחייבים אותנו להפעיל אהבה משיחית. מצבים שבהם אין ברירה אלא להתפלל ולבקש את עזרתו.

אהבת אחים הנה מחזור הדם של גוף המשיח.

צרות, בעיות וקשיים הנם האמצעים אשר בהם אלוהים גורם לנו להפעיל את האהבה, כדי לעזור איש לרעהו וכך לאמן וליישם את האהבה בגוף המשיח.

ראו את דוגמת התסלוניקים והקהילות הקדומות: שפע אהבתם התבטא בעזרה לקהילות אחרות בתקופה של מחסור וקשיים (שנייה לקורינתים ח–ט).

למרות הקשיים שהיו מנת חלקם של המאמינים בתסלוניקי, הם השתתפו בעזרה לקהילות באזור מקדוניה (פיליפי ובריאה) – "וְאָמְנָם אַתֶּם נוֹהֲגִים כָּךְ כְּלַפֵּי כָּל הָאַחִים אֲשֶׁר בְּכָל מָקֵדוֹנְיָה…" (פסוק 10).

"שַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט"

בפסוקים 11-12 שאול השליח מנחה את המאמינים לסגנון חיים שיהווה עדות בפני עולם חסר אמונה:

"הִשְׁתַּדְּלוּ לִחְיוֹת בְּהַשְׁקֵט, לַעֲסֹק בָּעִנְיָנִים שֶׁלָּכֶם וְלַעֲבֹד בִּידֵיכֶם אַתֶּם, כְּפִי שֶׁצִּוִּינוּ אֶתְכֶם, לְמַעַן תִּתְנַהֲגוּ כַּיָּאוּת עִם אֵלֶּה אֲשֶׁר בַּחוּץ וּלְמַעַן לֹא יֶחְסַר לָכֶם דָּבָר."

חיי היום־יום של המאמין מהווה עדות כבדה יותר מאשר מעשה חד פעמי.

שאול השליח מדריך את התסלוניקים לחיות חיי דוגמא על מנת לייצג את האדון לפני עולם חסר אמונה, וכדי שהם עצמם יחיו חיים מבורכים ללא מחסור.

פסוק 11: "הִשְׁתַּדְּלוּ לִחְיוֹת בְּהַשְׁקֵט"

לחיות בנחת – מתייחס לשלווה ולא לשקט הנובע מחוסר דיבור.

בראשונה לטימותיאוס ב 2 נאמר: "… לְמַעַן נִחְיֶה חַיֵּי שַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט בִּמְלוֹא חֲסִידוּת וְדֶרֶךְ אֶרֶץ",

ובשנייה לתסלוניקים ג 12: "… שֶׁיַּעַבְדוּ בְּנַחַת וְיֹאכְלוּ אֶת לַחְמָם שֶׁלָּהֶם".

מתברר שאלוהים אינו מעוניין שילדיו יהיו קפצנים חברתיים או בדלנים, אלא אנשים אשר חיים את חייהם בשלווה ובנחת – המסמלים שלום ביניהם לבין אלוהים.

"שַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט" – שלווה ונחת – היו מאז ומתמיד מצרך נדיר בעולם.

שלווה ונחת אמיתיות ייתכנו רק אם יש לנו שלום עם אלוהים. כל דרך אחרת תוביל לשלווה ונחת מדומות וזמניות.

הרצון לחיות בשלום עם אלוהים וכך להוות דוגמא לאחרים, הנה ביטוי של אהבה משיחית כלפי הזולת.

שאול השליח ממשיך ואומר: "…לַעֲסֹק בָּעִנְיָנִים שֶׁלָּכֶם וְלַעֲבֹד בִּידֵיכֶם אַתֶּם, כְּפִי שֶׁצִּוִּינוּ אֶתְכֶם" (פסוק 11).

שאול השליח מדגיש שני נושאים חיוניים לחיים בעלי עדות קדושה:

א. עסקו בענייניכם.

ב. כלכלו את עצמכם בעמל ידיכם.

שאול מעודד את התסלוניקים להביט פנימה אל חייהם כך שעדותם תהיה ללא דופי:

שמרו על פרטיותו של הזולת!

אל תתעצלו לעבוד ולפרנס את עצמכם בעמל ידיכם, וכך לא תהיו מעמסה על אחרים.

דרך חיים שכזו מתחשבת בזולת ומתבטאת באהבה לסובבים.

שאול השליח עודד אותם להיות עסוקים על מנת שלא יתבטלו. הסכנה בבטלה היא שאדם משועמם נוטה להתערב בעניינים לא לו, ואת זאת שאול השליח מנסה למנוע.

כאלף שנים לפני שאול השליח אמר האדם החכם ביותר בתבל (שלמה המלך) משפט שצריך תמיד לעמוד לנגד עינינו, אם אנו באמת רוצים לשמור על אהבת שכנינו ואחינו כלפינו:

"הֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ, פֶּן יִשְׂבָּעֲךָ וּשְׂנֵאֶךָ" (משלי כה 17).

דבר אלוהים אינו מלמדנו להתרחק מאנשים, אלא לשמור על איזון.

לסיכום

שאול השליח מפרט לילדיו הרוחניים איך עליהם להמשיך ולגדול מבחינה רוחנית על מנת למצוא חן בעיני אלוהים לאור חזרתו הקרובה של המשיח.

אהבה כנה היא זו שאלוהים מעניק לילדיו הנושעים.
חיי קדושה ואהבה הנם האמצעים שבעזרתם אנו עוזרים אחד לשני לעמוד בקשיים ובצרות.
חיי קדושה ואהבה נדרשים מאתנו כילדי אלוהים, מכיוון שעלינו מוטל להציג אל קדוש ואוהב.

הבה נתפלל זה עבור זה ונגדל באהבה ובקדושה על מנת שעדותנו תהיה ללא דופי, ושהבלתי מאמינים יראו את אופי המשיח דרך חיינו.