התגלות פרק ט"ז פסוקים 1-21.
השלב הסופי של זעם אלוהים על יושבי תבל הדוחים את ישוע.
כותרת השיעור: מעשה אבות סימן לבנים. (רבותי, ההסטוריה חוזרת!)
הגענו לשלב האחרון אך גם המרוכז ביותר בתקופת הצרה שנועד להסיר מעל פני תבל את אלו הדוחים את ריבונותו של אל שדי – ישוע.
כמו שהחותם השביעי הכיל שבעה שופרות, כך השופר השביעי והאחרון, מציג את שבע קערות זעם אלוהים. בסיום שבע קערות הזעם, יגיע לסיומו זעם אלוהים על הדוחים את ישוע המשיח. ישוע המשיח יחזור ארצה עם הקהילה שנלקחה השמיימה לפני תחילת שבע שנות הצרה, ותחל ממלכת המשיח על תבל למשך 1000 שנים. ממלכה שבה ילדי אלוהים חיים ופועלים עם ישוע כמלך בעולם שבו החטא מרוסן ל- 1000 שנים (ישעיה יא; התגלות כ), שזה השלב האחרון לפני הנצח.
כל הקורא את פרק ט"ז יפער פיו נוכח התקבולת בין העונשים של אלוהים על עובדי האלילים במצרים לעונשים הבאים על עובדי האלילים בעתיד. על אלו שבנו את "מגדל בבל" בליבם.
אנו ניווכח שהעולם הבז לכתבי הקודש ומתעלם מאלוהי האמת, חוזר על אותם הטעויות של אבותיהם. מכיוון שאין איפה ואיפה אצל אלוהים, עובדי האלילים בעתיד יחוו את אותם עונשים ואותו סוף עצוב. מעשה אבות סימן לבנים אינו ביטוי המיועד רק לבני ישראל אלא לכלל בני אנוש.
נא לקרא את פסוק 1-11.
1. "שמעתי קול גדול מן ההיכל אומר לשבעת המלאכים: "לכו ושפכו על הארץ את שבע קערות זעם אלוהים.
2. הלך הראשון ושפך את קערתו על הארץ, ונתהווה שחין רע ומכאיב באנשים הנושאים את תו החיה ומשתחווים לצלמה.
- שפך השני את קערתו על הים והים נהפך לדם כדמו של מת, וכל נפש חיה אשר בים מתה.
- שפך השלישי את קערתו בנהרות ובמעינות המים, ונהיו לדם.
- שמעתי את מלאך המים אומר: "צדיק אתה ההווה והיה, הקדוש – שכך שפטת.
- כי דם קדושים ונביאים שפכו, ודם נתת להם לשתות. ראויים הם.
- ושמעתי את המזבח אומר: "כן, יהוה אלוהי צבאות, אמת וצדק משפטיך."
- שפך הרביעי את קערתו על השמש וניתן לו לצרוב את האנשים באש.
- נצרבו האנשים בחום גדול וגידפו את שם אלוהים אשר לו השלטון על המכות האלה, ולא חזרו בתשובה לתת לו כבוד.
10. החמישי שפך את קערתו על כסא החיה וחשכה מלכותה, הם נשכו את לשונם מכאב - וגידפו את אלוהי השמים ממכאובם ושחינם, ולא שבו ממעשיהם."
משלימי השיעור:
א. חמשת הקערות הראשונות: ההקבלה למכות מצרים (1-11)
- מה המשמעות שהקול של אלוהים נשמע מן ההיכל?
- איזה מכות מוזכרות ומי הנמענים בפסוקים 2-10?
- מהו המסר בעקשות הלב של אויבי אלוהים בפסוקים 9, 11 ו-21?
ב. הקערה השישית: ייבוש נהר פרת כהקבלה לייבוש ים סוף (12-16)
- אילו עמים נכללים בביטוי "ממזרח שמש" ומי ישכנע אותם לעלות על ישראל? (12-14)
- מתי עתיד להתרחש קרב הר מגידון? (15-16)
ג. הקערה השביעית: השמדת אויבי אלוהים כהקבלה להטבעת מלך מצרים וצבאו בים סוף (17-21)
- באילו אמצעים אלוהים עתיד להשמיד את צבאות העמים העולים על ישראל?
א. חמשת הקערות הראשונות: ההקבלה למכות מצרים (1-11)
- מה המשמעות שהקול של אלוהים נשמע מן ההיכל? (1)
יוחנן פותח ואומר כי שמע קול גדול מן ההיכל.
מכיוון שבפרק ט"ו 8 נאמר שאין אחד היכול להיכנס אל ההיכל עד שיגמרו שבע המכות האחרונות, הרי שהקול הינו קולו של אלוהים (ראה גם ישעיה ס"ו 6: "קול שאון מעיר, קול מהיכל, קול יהוה משלם גמול לאויביו").
קול אלוהים מצווה על שבעת המלאכים לשפוך את שבע קערות הזעם.
כמו כל שאר המכות והעונשים, כולם נובעים מאלוהים ונעשים על פי תוכניתו ואישורו. בדרך זו יכול הקורא להבין שכל העונשים הם חלק מתוכניתו המושלמת והצודקת של אלוהים לשפוט עולם חוטא המתכחש לקיומו ורצונו של אלוהים.
כל הצרות והתופת אינם סימן לאיבוד שליטה ריבונית, אלא ההיפך. הם סימן למשפטו הצודק של אלוהים על חוטאים המורדים במלך העולם, הבורא בכבודו ובעצמו.
- איזה מכות מוזכרות ומי הנמענים בפסוקים 2-10?
המלאך הראשון שפך את קערתו על הארץ והתוצאה היתה שחין רע ומכאיב.
למרות שכל מחלה הינה דבר לא נעים, הרי שהמחלה הזו שהיא פצעים פתוחים ומגרדים הינה איומה במיוחד (ראו מקרה איוב ב 7).
קערות זעם אלוהים דומות למכות מצרים ומסיבה פשוטה: כך אלוהים מצהיר שהתנהגות בני האדם כלפיו דומה ליחס שקיבל מפרעה והמצרים – זלזול וחוסר אמונה. אותם עמים יאמצו את אותה אמונה אלילית כמו המצרים ולכן יענשו בדרך דומה – כי אלוהים הוא אלוהי הצדק.
נתפלל שיחסנו לאלוהים יהיה יחס של כבוד ואמונה.
יוחנן מציין שהשחין לא יפגע בכל יושבי תבל, אלא רק באלו הנושאים את תו החיה ומשתחווים לשמה.
במילים פשוטות, השחין יפגע בכל הלא נושעים המתכחשים לישוע המשיח.
עלינו לזכור שבעת ההיא, בעומק החצי השני של שבע שנות הצרה, המאמינים בישוע יירדפו ורובם אם לא כולם יחיו במסתור. שארית עם ישראל כולה תהיה במדבר לאורך כל החצי השני של הצרה, ושם אלוהים יכלכלם (התגלות י"ב 14). בדרך זו אלוהים מצביע על ילדיו ומוכיח את ריבונותו וצדקתו.
התיאור מאוד דומה למקרה של עם ישראל במצרים. חלק מהמכות לא פגעו בארץ גושן, היכן שבני ישראל התגוררו (שמות ח 18-19, ט 4-5, 26, ראה גם ישעיה כ"ו 20-21).
מאמיני הצרה, זאת אומרת אלו שנושעו לאחר ההילקחות של הקהילה, אשר לא נכנעו לצר המשיח ולא התכחשו לאמונתם בישוע, לא יפגעו. כך אלוהים מבטא את ריבונותו ואת הגנתו לילדיו הנאמנים.
גם כשאלוהים היכה את מצרים, המכות לא פגעו בבני ישראל שישבו בגושן.
מלבד העובדה שהגנת אלוהים על המאמינים החדשים מבטאת את נאמנותו כלפיהם, הרי ששמירתם ממכת השחין מהווה כלי בישור ולימוד לשאר יושבי תבל.
אלוהים מציין את ילדיו ומאשר את אמונתם. ראו את דרכם ולכו בדרכם לפני שיהיה מאוחר מדי.
בפסוקים 3-4 מתוארים נזקי הקערות מספר שתיים ושלוש. שתי קערות אשר ביחד הופכות את כל הימים, הנהרות והמעיינות לדם (מקביל למכת מצרים הראשונה – שמות ז' 14-25).
בעוד המכות שנבעו מהשופר השני והשלישי פגעו בשליש ממקורות המים, הרי שמכות הקערות פוגעות בכלל מקורות המים בעולם.
מדוע?
יושבי תבל רדפו ורצחו המון רב של ילדי אלוהים לאורך ההסטוריה ובמיוחד יעשו זאת בתקופת הצרה (ו' 10, ז' 14, י"א 7, י"ז 6). בגלל צמאונם לדם המאמינים, יתן להם אלוהים דם ככל שרק ירצו. אלא מה.. במקום מים.
עוצמת העונש מציינת בבטחון רב שמכות אלו יתרחשו ממש בסמוך לחזרתו של ישוע ארצה, שהרי בני אדם לא יוכלו לשרוד ללא מי שתייה ראויים לאורך זמן.
האם העונש כבד מדי? אינו הוגן? אינו עומד ביחס ישר למעשיהם?
לא! המלאך וגם המזבח הניצב מול אלוהים אומרים: אלוהים אתה צדיק ומשפטיך צודקים.
מזבח מדבר?
יוחנן מאניש את המזבח וכך מאשר את בקשת הנטבחים הקדושים שנשמעה כבר בפרק ו' 9-11.
כן! אלוהים אינו אדיש לתחינותינו המוצדקות.
ומה הדבר מלמדנו?
להתפלל ולהציג בקשותינו לפני כס הכבוד של אלוהים ולהשאיר נקם לאלוהים.
אנו נמשיך לחיות על פי רצונו ולפאר את שמו, והוא ילך לפנינו ויילחם לנו וימלא את בקשותינו (שמות יד 14; תהילים ל"ז 3-5).
בנוסף לכך, אנו עדים לעובדות מאוד מענינות בנוגע למשפט הצדק של אלוהים לאורך התנ"ך.
— פרעה ציווה להטביע כל בן זכר יהודי אך לבסוף הוא וצבאו טבעו בים.
— המן תכנן לתלות את מורדכי ולהשמיד את עם ישראל והנה הוא עצמו ניתלה ומשפחתו הושמדה – (אסתר ז' 10, ט' 10).
— שאול המלך לא ציית לאלוהים ולא השמיד את עמלק, והנה היה זה נער עמלקי שהביא למותו של שאול המלך – (שמואל ב' פרק א' 1-16).
על פי דוגמאות אלו אנו למדים שמשפטו של אלוהים הוגן, צודק וקדוש (התגלות י"ט 1-2; אל הרומים ב 5; תהילים קי"ט 75; י"ט 9; בראשית י"ח 25).
פסוקים 8-9 מתארים את תוצאת קערת הזעם הרביעית. נא לקרא!
- "שפך הרביעי את קערתו על השמש וניתן לו לצרוב את האנשים באש.
- נצרבו האנשים בחום גדול וגידפו את שם אלוהים אשר לו השלטון על המכות האלה, ולא חזרו בתשובה לתת לו כבוד."
קערת הזעם הרביעית נשפכת על השמש והעולם סובל מחום נורא.
ראוי לציין שהמכות הללו שונות מהמכות בסדרות של החותמות והשופרות. בעוד שבסדרות הקודמות מכה חדשה הופיעה רק לאחר שפגה השפעתה של קודמתה, הרי שבמכת הקערות, העונשים מצטברים. ז"א – כל מכה מתווספת לסבל המתמשך של קודמתה.
המכות הללו רק מגבירות את הסבל של כל הסובלים ממכת השחין שאינם זוכים לכל הקלה סביבתית.
החום הגבוה והצורב לא רק ישפיע על בריאותם של בני האדם אלא יתכן ויגרום להמסת הקרח בקטבי תבל מצד אחד וליובש חמור במקומות אחרים. תופעה שכזו עלולה להעלות את מפלס מי הים ולמחוק איזורים רחבים (נמוכים) על פני תבל. נחזור לנושא בשיעור הבא..
שימו לב: חלק מהמכות גורמות לשינויים גיאוגרפיים קיצוניים. בדרך זו אלוהים משנה את נוף כדור הארץ כך שבסוף הצרה, בתחילת מלכותו, כדור הארץ יהיה שונה מאוד, בעל נוף חדש ובראשיתי.
* אנא זיכרו: אלוהים אינו אכזר. אלוהים צדיק, קדוש וטהור. בני האדם הם החוטאים אשר העדיפו לאחוז בעקשנותם ולהמשיך בחטא ולדחות בשעת נפש את חסד אלוהים להושיעם במחיר חיי בנו ישוע המשיח.
תיאור מפורט של העונשים לא נועד לספק רגש נקמה, אלא לגרום לקורא שאינו נושע לשקול מיד את עמדתו כלפי ישוע ולחזור בתשובה כעת.
מה איתך? האם תלמד משגיאות אבותיך כדי לזכות בברכת אלוהים, או שתחזור על אותן הטעויות כדי לחוות את אותם עונשים?
פסוק 10 מתאר את תוצאת קערת הזעם החמישית.
- "החמישי שפך את קערתו על כסא החיהוחשכה מלכותה, הם נשכו את לשונם מכאב
מהי מלכות החיה?
החיה, צר-המשיח, מונע בכוחו של השטן.
השטן נקרא שר העולם הזה (יוחנן י"ב 31), הוא השר השולט בספירת הביניים (אל האפסים ב 2), ואל העולם הזה (קור"ב ד 4).
לפיכך, מלכות השטן היא כלל תבל, עד חזרתו של ישוע וסילוק השטן ושדיו לשאול ולאגם האש. כל אחד למקום המיועד לו.
על מלכות צר המשיח נופלת חשיכה. החושך הזה מתווסף לכל שאר המכות של הקערות, שהרי, מכות אלו מצטברות. הם עדיין סובלים מהשחין של הקערה הראשונה.
יוחנן מציין את כסא החיה כדי להדגיש שהמכה משפיעה ישירות על "מרכז העצבים" של צר המשיח. מכיוון שמלכות צר המשיח היא מלכות כלל הארצות בתבל, הרי שמכת החושך תהיה גם כלל עולמית (י"ג 2). אין הדבר אומר שלא תהיה תאורה בכלל. הדבר מציין שאור טבעי יהיה מאוד מוגבל.
היכן נמצא כס צר המשיח? "המטה הראשי"?
התנ"ך מלמד שצר המשיח יציב את צלמו בבית המקדש שיבנה בירושלים, אך מרכז שלטונו והמקום שבו הוא ישב פיזית יהיה בבבל. (פרק י"ח).
במילים פשוטות, נראה על פניו שצר המשיח יקים מרכז דתי בירושלים ומרכז מדיני פוליטי בבבל.
האם הכוונה לעיר בבל שתקום שוב או לעיר אחרת המסומלת בשם בבל?
ישנן דיעות לכאן ולכאן, אני באופן אישי חושב שהעיר בבל תקום ותיבנה שוב, ולו רק כדי להיהרס סופית כמו שניבא הנביא ירמיה. (פרקים נ'-נ"א).
מדוע אלוהים מכה דווקא במכת חושך?
א. כמו שבמצרים מכת החושך היתה המכה שלפני הסוף, כך גם כאן העולם ידע שהמכה הבאה תהיה האחרונה. בדרך זו אלוהים מטביע את חותמתו על "עבודתו".
ב. מכת החושך באה על ממלכתו של צר המשיח בגלל סיבה נוספת, מאוד מיוחדת.
המכה הזו מהווה בסיס להגשמת נבואות המתארות את שובו של ישוע לעולם.
- צפניה הנביא אמר כי אותו יום, יום ה', יהיה יום חושך ואפלה, יום ענן וערפל (א' 15).
- יואל הנביא גם הוא מתאר את הזמן הזה כיום חושך. השמש יהפך לחושך ג' 4.
- בבשורת מתי פרק כ"ד ישוע המשיח בעצמו מציין את מהלך הארועים לפני חזרתו בסיום 7 שנות הצרה.
מפסוק 29 ישוע המשיח אומר:
"מיד אחרי צרת הימים ההם, תחשך השמש והירח לא יגיה אורו, הכוכבים יפלו מן השמיים וכוחות השמיים יזדעזעו.."
נו, ומדוע כל העולם חשוך דווקא בשלב זה?
בפסוק 28 ישוע אומר: "..כי כברק היוצא ממזרח ומאיר עד מערב כן יהיה בואו של בן האדם.."
אלוהים מחשיך את העולם כדי להדגיש את האור של המשיח ישוע. כך כל עין תראה אותו בחזרתו.
אי אפשר להתעלם מאור – כאשר הכל חשוך.
להוכיח קבל עולם שהאור הטבעי היחידי בתבל הוא ישוע המשיח.
הרי האור של המשיח היה האור שלפני בריאת השמש… בראשית א 3.
סוף סוף העולם יוכל לטעום באופן מעשי את משמעות הפסוק – אני אור העולם!
(נבואה שתתמלא עד תום בתקופת הנצח.)
במילים אחרות: החושך בעולם נועד להדגיש את ישוע כאור העולם!
ומי האור שלך היום?
מהו המסר בעקשות הלב של אויבי אלוהים בפסוקים 9, 11 ו- 21?
בפסוקים 9 ו-11 יוחנן מבהיר שיושבי תבל יודעים היטב שהמכות הניחתות עליהם נובעות מדחייתם את ישוע (ראה ט 20-21).
והנה, הם עומדים בעקשותם. מעדיפים להמשיך ולסבול מאשר לחזור בתשובה.
לא לחינם זכינו לתיאור הזה בפסוקים אלו:
בדרך זו אלוהים ממשיך לתאר את ההקבלה בין פרעה והמצרים אשר עיקשו לבבם וסרבו להיכנע לאלוהים, זאת למרות שראו במו עיניהם את האותות של משה ושמעו מפיו את האמת אודות אלוהים.
תיאור הדחיה והזעם של יושבי תבל רק נועד להדגיש את צדקתו של אלוהים בהטלת זעמו עליהם.
תיאור ההקבלה בין מצרים לבין צר-המשיח ושותפיו, גם נועד להכין אותנו לסוף המשותף והדומה של שניהם.
יישום:
אלוהים אינו רק מעניש חסרי אמונה, אלא גם מוכיח וממשמע אותך ואותי כאשר אנו סוטים מחיי קדושה וטוהר, או מסרבים לחיות ולפעול על פי רצונו.
איך אתה מגיב כאשר אלוהים מוכיח אותך בצדק?
האם אתה בועט בחזרה או מהיר לציית? (ישעיה ס"ו 2).
הרי יש לנו הביטחון שאלוהים נאמן לתת לנו כח לציית ולנצח (אל הפיליפיים א'; ראשונה לקורינתיים י' 13; זכריה ד' 6)
כאשר אתה ואני חרדים לשמו של אלוהים, הוא מתפאר בחיינו וברכתו ממשיכה לעטוף אותנו.
הבה נחבק את אלוהים וניכנע לו גם כאשר הוא מוכיח אותנו, כדי שנגדל להידמות לישוע ולא לפרעה. בציות שלך לדבר אלוהים – העולם יכול לדעת שאתה שייך לו. גם זו דרך של בישור!
ב. הקערה השישית: ייבוש נהר פרת כהקבלה לייבוש ים סוף (12-16)
הבה נקרא את פסוקים 12-16:
12 הַשִּׁשִּׁי שָׁפַךְ אֶת קַעֲרָתוֹ עַל הַנָּהָר הַגָּדוֹל, נְהַר פְּרָת, וּמֵימָיו יָבְשׁוּ כְּדֵי לְהָכִין אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁל הַמְּלָכִים מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ. 13 רָאִיתִי מִפִּי הַתַּנִּין וּמִפִּי הַחַיָּה וּמִפִּי נְבִיא הַשֶּׁקֶר שָׁלשׁ רוּחוֹת טְמֵאוֹת דּוֹמוֹת לִצְפַרְדְּעִים 14 כִּי הֵן רוּחוֹת שֶׁל שֵׁדִים עוֹשֵׂי אוֹתוֹת — וְהֵן יוֹצְאוֹת אֶל מַלְכֵי הָאָרֶץ כֻּלָּהּ לֶאֱסֹף אוֹתָם לְמִלְחֶמֶת הַיּוֹם הַגָּדוֹל אֲשֶׁר לֵאלֹהֵי צְבָאוֹת. 15 הִנְנִי בָּא כְּגַנָּב. אַשְׁרֵי הַשּׁוֹקֵד וְשׁוֹמֵר אֶת בְּגָדָיו, פֶּן יֵלֵךְ עָרוֹם וְיִרְאוּ אֶת עֶרְוָתוֹ. 16 וְהוּא אָסַף אוֹתָם אֶל הַמָּקוֹם הַנִּקְרָא בְּעִבְרִית הַר מְגִדּוֹן.
- אילו עמים נכללים בביטוי "ממזרח שמש" ומי ישכנע אותם לעלות על ישראל? (12-14)
מכיוון שהנבואה תתרחש בעתיד, הרי שכל שעלינו לעשות זה לפתוח את האטלס ולראות אילו עמים קיימים בצידו המזרחי של נהר הפרת.
מבט חטוף כבר מלמדינו שרבים מעמים אלו נחשבים כבר היום לשונאי ישראל ומאמינים שהשמדת ישראל היא בבחינת קיום מצווה דתית.
בפסוק 13 יוחנן מציין את הכוח שנשלח לשכנע את מלכי המזרח.
יוחנן רואה שלוש רוחות טמאות הדומות לצפרדעים שיוצאות מפי התנין, החיה ונביא השקר.
בפרק י"ג למדנו שהשטן (תנין), צר המשיח (החיה) ונביא השקר מהווים את השילוש השקרי.
במילים פשוטות – נציגי צר המשיח, השליט העולמי, נשלחים עם כל עוצמתו של השטן כדי לקנות את לב מלכי המזרח. הם ישכנעו את מלכי עמי המזרח לעלות עם צבאם לעבר ישראל ולהתאחד עם צבא צר-המשיח לקרב האחרון נגד שארית ישראל שפנתה לישוע באמונה כאדון ומושיע.
מה ישכנע מיידית את אותם עמים מהמזרח להיענות לקריאתו של צר-המשיח ונביא השקר?
ייבוש נהר הפרת. כנראה שייבוש הנהר יהיה במעשה שנראה כמו פעולה על טבעית שנציגי השטן יטענו שעשו בכוחם.
דבר אלוהים מאוד ברור בפסוק 12 ומציין שאלוהים הוא הכוח מאחורי ייבוש נהר הפרת. אך כמו שמתאים לשטן ומשרתיו, הם יזקפו לזכותם את ייבוש נהר הפרת …
אלוהים מאפשר את ייבוש נהר הפרת כדי שתכניתו הריבונית והמושלמת תתגשם.
שהרי אלוהים הוא זה המוביל את כל צבאות האוייבים למקום בו הוא עתיד להשמידם.
יישום:
דבר אלוהים מלמדנו שהדרך לדעת עם מי ללכת ולמי להצטרף היא על ידי ידיעה טובה ובסיסית של כתבי הקודש.
שימו לב!
כבר למעלה מאלפיים שנים כתבי הקודש מציינים את אותו אירוע שיהיה בעתיד, ועדיין אותם מלכים וצבאות עתידים ליפול במלכודת המוות שמכין להם אלוהים.
אלוהים אינו מסתיר את תוכניותיו מילדיו. והנה, עיקשות הלב של דוחי אלוהים מעוורת את מוחם כך שלמרות שהמלכודת מתוארת בבירור, הם עתידים ליפול לתוכה ולהישמד.
חשוב לזכור: אותם עושי אותות הם חלק מעונש אלוהים על יושבי תבל! שניה לתסלוניקים ב' וכן מרקוס י"ג 22.
לכן, הבה נלמד היטב את דבר אלוהים, כדי שנוכל לזהות בקלות את שקריו ותכסיסיו של השטן למען לא ניפול במלכודות הורסות חיים ושירות.
- מתי עתיד להתרחש קרב הר מגידון? (15-16)
בפסוק 16 יוחנן מציין את מקום ריכוז צבאות העמים – הר מגידון שבעמק יזרעאל. ספר ההתגלות נכתב במקור בשפה היוונית ולכן מגידו בעברית זה מגידון ביוונית.
איזור מגידו מאוד קרוב להר הכרמל, המקום שבו אליהו הנביא הוכיח לנביאי השקר שיהוה הוא אלוהי האמת. אותם צבאות העמים עתידים לחוות על בשרם מבחן דומה. הרי הם מתאספים שם כדי להלחם נגד אלוהי צבאות (פסוק 14).
הקרב הספציפי הזה מתואר גם בפרק י"ד 14-20 תחת הכותרת: קציר הארץ וכן בפרק י"ט מפסוק 11.
אותו קרב אחרון בין צבאות העמים לישוע, מצויין על ידי נביאים אחרים גם כן:
א. דוד המלך אמר לנו במזמור ב' שעמים יבואו להילחם נגד אלוהים מכיוון שהם מסרבים לקבל את מרותו של ישוע כמלך העולם. דוד המלך אמר שהם יפסידו.
ב. יואל הנביא בפרק ד', מציין שאלוהים הוא זה שיאסוף את צבאות העמים לעמק יהושפט – (יהוה שופט) ושם יקבע מותם!
יואל אף מוסיף שתהיה זו עת של כיבוי מאורות (יואל ד' 15) (קערה 5? מתי כ"ד 29).
ג. ישעיה הנביא בפרק ס"ג 1-6 מציין שהאדון ישוע בחזרתו ישמיד את אותם צבאות ולא ישאיר מהם זכר.
ד. זכריה הנביא בפרק י"ב 3 ופרק י"ד 2 מציין שכל עמי הגויים יתאספו כדי להילחם בירושלים. מתברר שגם ירושלים תהיה שדה קרב עקוב מדם.
מי שחושב שהמאבק המלחמתי הגדול בהסטוריה האנושית יהיה ארוך ומסובך – טועה. על כך בפסוקים הבאים.
בפסוק 15, לפני שהקערה השביעית והאחרונה נשפכת, יוחנן מצטט משפט שרק ישוע המשיח יכול לומר:
"הנני בא כגנב, אשרי השוקד ושומר את בגדיו, פן ילך ערום ויראו את ערוותו".
המשפט הזה נועד לעודד ולחזק את ילדי אלוהים לפני המכה האחרונה.
ישוע השתמש במילים דומות במכתב לקהילת לאודיקאה (התגלות ג' 14-22).
שם המילה ערום התיחסה לחוסר ישועה וחוסר אמונה, ובגדים התיחסו לישועה וקדושה.
ישוע המשיח מעודד את ילדיו ואומר להם בתקופה הקשה ביותר שידע כדור הארץ:
מי שמתכסה בישוע – מוגן! מי שדוחה את ישוע – נשאר ערום ופגוע!
ראה אפסיים ו' 6-10.
לאלו הדוחים את ישוע ומסרבים להכנע למרותו – בואו יהיה כהפתעה רעה המסיימת את חייהם הערומים מישועה (ראשונה לתסלוניקים ה').
לנושעי הצרה חזרתו של ישוע יהיה יום שמחה והתגשמות תקווה. "..אשרי כל חוסי בו…" (מתי כ"ד 42-43, ראשונה לתסלוניקים ה' 2, שניה לפטרוס ג' 10).
"הנני בא כגנב" בפסוק 15 אינו מתייחס להילקחות!
ההילקחות התרחשה לפני תחילת שבע שנות הצרה, ממש בסמוך לפתיחה של החותם הראשון בתחילת זעם אלוהים על יושבי תבל.
בעת המדוברת, העולם חווה מכת חושך. חלק מהכוכבים נפלו ויושבי תבל לא יוכלו לוודא זמן מדוייק. מסיבה זו האדון ישוע יכול לומר שחזרתו תהיה כגנב בלילה – בהפתעה.
ג. הקערה השביעית: השמדת אויבי אלוהים כהקבלה להטבעת מלך מצרים וצבאו בים סוף (17-21)
17 הַשְּׁבִיעִי שָׁפַךְ אֶת קַעֲרָתוֹ אֶל הָאֲוִיר וְקוֹל גָּדוֹל יָצָא מִן הַהֵיכָל מֵעִם הַכִּסֵּא אוֹמֵר: ”הָיֹה נִהְיְתָה!“ 18 בְּרָקִים וְקוֹלוֹת וּרְעָמִים הִתְחוֹלְלוּ, וּרְעִידַת־אֲדָמָה גְּדוֹלָה אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כָּמוֹהָ מֵאָז הֱיוֹת אָדָם עַל הָאָרֶץ; רְעִידַת־אֲדָמָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ! 19 הָעִיר הַגְּדוֹלָה נֶחְלְקָה לִשְׁלוֹשָׁה חֲלָקִים וְעָרֵי הַגּוֹיִם נָפְלוּ, וְזִכְרוֹן בָּבֶל הַגְּדוֹלָה עָלָה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים לָתֵת לָהּ אֶת כּוֹס יֵין חֲרוֹן אַפּוֹ. 20 כָּל אִי נָסוֹג וְהָרִים לֹא נִמְצְאוּ. 21 בָּרָד גָּדוֹל וּמִשְׁקָלוֹ כְּאַרְבָּעִים קִילוֹגְרַם יָרַד מִן הַשָּׁמַיִם עַל בְּנֵי אָדָם, וּבְנֵי אָדָם גִּדְפוּ אֶת אֱלֹהִים בִּגְלַל מַכַּת הַבָּרָד, כִּי גְּדוֹלָה מְאֹד מַכָּתוֹ.
באילו אמצעים אלוהים עתיד להשמיד את צבאות העמים העולים על ישראל?
בזריקת הקערה השביעית על ידי המלאך אל האויר – נשמע קולו של אלוהים אומר: היה נהיתה!
במילים אלו אלוהים קובע שמשפטו על הדוחים את ישוע המשיח נחרץ ומסתיים.
עוצמת צבאות העמים שעלו לישראל לא מרשימה את אלוהים.
אלוהים עתיד לזעזע את העולם כמו שמנערים שטיח כדי לנקותו מאבק. כך אלוהים ישמיד את אלו שחשבו להילחם נגדו.
אלוהים עתיד להפחיד ולבלבל את צבאות האוייבים ברעשים וקולות.
כן, אותם צבאות העמים יבינו שכוחות הטבע נשמעים לבוראם וכרגע גם נלחמים נגדם.
יוחנן אומר שתהיה זו רעידת אדמה שלא היתה כמוה מאז היות אדם.
בעוד בני האדם מצאו פתרונות להגנה בפני נשק אטומי ושאר מיני רעות, הרי שהאדם אינו מסוגל למצוא הגנה על פני היקום מפני רעידת אדמה בדרגת 10 בסולם "ריכטר".
בפסוק 19 יוחנן אומר שהעיר הגדולה נחלקה לשלושה חלקים. לעומת העיר הגדולה שרק נחלקה לשלושה חלקים, שאר ערי הגויים נפלו.
בפרק י"א 8 יוחנן מציין באופן ברור שהעיר הגדולה היא ירושלים.
ידוע לנו על פי הנביא זכריה י"ד 4-10 שירושלים תיחצה.
הר הזיתים יחצה לשניים. נהר מיים חיים יזרום מירושלים לים המלח ולים התיכון.
הערבה תיפרח, ים המלח ימתק ועין גדי תהיה כפר דייגים (יחזקאל מ"ז).
לעומת ירושלים שתיחלק ותתכונן לצורתה הגיאוגרפית החדשה כדי לקבל את מלכה, שאר ערי הגויים יפלו. הרים לא יימצאו ואיים ייסוגו. ברד במשקל הרסני של כ- 40 ק"ג ירד מהשמיים ויגרום לנזקים בלתי משוערים.
בפסוק 19 אומר יוחנן: "וזכרון בבל הגדולה עלה לפני האלוהים לתת לה את כוס יין חרון אפו.."
למילה בבל יש חשבון גדול וארוך עם אלוהים.
בבל זה האיזור שבו בני האדם החלו את המרידה נגד אלוהים. שם בלבל ובלל אלוהים את שפת בני האדם ופיזרם לכל קצווי תבל.
בבל היא מרכז השליטה המדיני של צר המשיח. בבל היא גם שם נרדף לרצון האדם לשלוט על העולם בנפרד מאלוהים.
כן! הקערה השביעית תסתום את הגולל על בבל ועל כל מה שהיא סימלה.
במילים אחרות: הקערה השביעית והאחרונה שעימה מסתיים לחלוטין זעם אלוהים על עולם חוטא המורד נגד ישוע, תסיר מעל פני האדמה את אלו שאינם רוצים לחיות בעולם שבו ישוע הוא מלך וגם תשנה את העולם גיאוגרפית כך שיתאים לתכניתו ולהבטחתו של המושיע.
לסיכום:
- פרק ט"ז מציג לנו את ההקבלה בין חטאי מצרים ועונשם של עובדי האלילים המורדים נגד אלוהים לבין דור העתיד, דור שבונה את מגדל בבל בליבו.
כפי שהשמיד אלוהים את פרעה וצבאו האדיר שנחשב בעבר לצבא הגדול והחזק ביותר, כך עתיד אלוהים להשמיד את כל צבאות האוייבים שיעלו על ישראל. מעשה אבות סימן לבנים.
האם אתה לומד מההיסטוריה או רץ כעיוור לחזור על אותן שגיאות איומות?
אם תכבד את כתבי הקודש, תזכה לצעוד בדרך בטוחה ומבורכת.
- דבר אלוהים מוכיח שיושבי תבל ידעו בבירור שכל המכות והעונשים באים עליהם בגלל דחייתם את ישוע ולמרות זאת ליבם עיקש כאבן והם מסרבים להיכנע לאדון.
עיקשות ליבם הינה חלק מעונש אלוהים עליהם כי הם זלזלו בחסד אלוהים שנראה להם במשך שנים רבות.
האם אתה נכנע לפעולת המשמוע של אלוהים בחייך, חוזר בתשובה ומתקן דרך או מקשה ליבך?
האם תרצה להיות עם אלוהים או להיענש כמו פרעה?
- כמו במצרים, גם בעתיד, המכה שלפני האחרונה תהיה מכת חושך.
כך אור ישוע המשיח יהיה ברור ונראה לכל יושבי תבל כאשר הוא יחזור.
אור אלוהים נראה היום דרך ישוע בכתבי הקודש. אנא אל תחכה כדי לחוות את מכת החושך שלפני העונש הגדול. בוא לאור ישוע כבר עכשיו.