זהות משיחית

 

זהותנו כמאמינים בישוע

לעיתים קרובות אנו נשאלים: מי אתם? האם אתם יהודים? נוצרים?

אנו בדרך כלל עונים שאנו יהודים משיחיים. השאלה הבאה שנשאלת היא: איך אמונתכם מתבטאת בחיי היומיום?

במילים פשוטות: מהי זהות משיחית?

הכותרת נשמעת מופשטת ותיאורטית, אך במהלך השיעור אני אפרט את הכותרת ואמלא אותה בתוכן מעשי יישומי.

שני החלקים העיקריים בהם אתמקד הם:

1. זכויותינו מאלוהים כמשיחיים
2. זהות משיחית בפועל – בחיי היומיום

לפני שאסקור את רשימת הזכויות וההטבות שאלוהים (מנהל העולם ובעל הבריאה), מעניק לשייכים לו באמונה ואהבה, עלינו להבין שאף אחד מאיתנו נולד באופן אוטומטי במעמד הנפלא הזה, אלא ההיפך!

אם כן,

איך מקבלים זהות משיחית?

להזכירנו:

אלוהים ברא את אדם וחווה בצלמו ובדמותו. אופיו המושלם פעל בהם מראשית (ברא. א 26, ב 24-25).

לפני חטאם היו השניים בקרבת אלוהים, ומיועדים לשלוט על הבריאה, לפתחה ולעבוד בה לפאר את אלוהים (בראשית א 26-29).

החטא של אדם וחווה הרס את ההתחברות של בני האדם עם ה'. החטא הביא לניתוק בין אלוהים טהור לבני אדם חוטאים והביא על הבריאה את קללת החטא המתבטאת במוות פיזי ורוחני. (בראשית ב, ג, אל הרומים ה 12-21).

מאז, כולנו, צאצאי אדם וחווה נולדים כשאנו מתים בפשעינו וחטאינו, מנותקים מאלוהים ורוח שר העולם פועל בנו (אל האפסים ב 1-3). אנו באים לעולם הזה עיוורים מבחינה רוחנית (יוחנן ג 3-8).

אם לא ישתנה מצב זה, כולנו נבלה את הנצח בריחוק מאלוהים – אגם האש.

הדרך לפרוץ החוצה ממעגל המוות הנצחי הזה היא כמובן בחסד אלוהים, בפעולת רוח הקודש בלב אדם, אותו בחר אלוהים (אל האפסים א' 4, ב' 4-10, אל הרומים ח' 29-30).

אלוהים יצר דרך לכפרת חטאים, ורק דרכה חוטאים כמונו יכולים להסיר את אשמתם, להימצא צדיקים בעיני אלוהים ורשאים לחזור לקרבתו המבורכת – ז"א, למלא את הייעוד הראשוני שקבע לבני אדם.

ומהו אותו פתרון?

בן האלוהים בא לעולם בדמות אדם, מעם ישראל, משבט יהודה ומבית דוד. האדון ישוע חי בשלמות ללא חטא (ישעיה נ"ג, קור"ב ה 21), וקיים את כל מצוות תורת משה, כדי להוכיח שהוא שה האלוהים לכפרת עוונותינו, החטאים שלך ושלי.

האדון ישוע נצלב, מת, נקבר וקם לתחיה לאחר שלושה ימים (יוחנן 19-20).

שאול השליח סיכם זאת באיגרת אל הרומים י 9-10:

"…ואם אתה מודה בפיך שישוע הוא האדון ומאמין בלבבך שאלוהים הקים אותו מן המתים – תיוושע. הרי בליבו מאמין איש ויוצדק, ובפיו יודה וייוושע." (אל הרומים י 9-10). חשוב לזכור שאין דרך אחרת לישועה (מע"ש ד 12, יוחנן יד 66)

ממה נושע המאמין בישוע?

המאמין בישוע כאדון מכפר חטאיו, נושע מזעם אלוהים המיועד לחוטאים בלתי נושעים (ישעיה ס"ו 14, אל הרומים ט 22-23, יא 22).

מרגע הצהרתנו באמונה כנה שישוע הוא האדון מכפר החטאים שלנו, מעמדנו בעיני אלוהים משתנה מקצה לקצה.

משלב זה אנו בריאה חדשה (קור"ב ה' 17), וקיבלנו זהות חדשה. זהות בישוע! הוא הראש ואנו הגוף (קול. א 18). הוחזרנו למעמד של אדם  וחווה שלפני קללת החטא.

–         מאויבים הפכנו לקרובים ולבני משפחת אלוהים. בנים לאלוהים.

–         מחוטאים הראויים לזעם, הפכנו לצדיקים ושותפי נחלה, ואין עלינו כעת כל הרשעה…(תסל"א ה' 9, קור"ב ה' 21, אל הגלטים ד 1-8, אל הרומים ח 1, אל הקולוסים ב 13-14)

–         נהיינו שותפים בטבע האלוהי (פטר"ב א 4). ז"א קבלנו את אופיו של המשיח ישוע – זה פרי הרוח (אל הגלטים ה 22-23)

–         מרגע ישועתנו, אלוהים רואה אותנו כצדיקים, כילדיו הראויים להתחברות עימו, ולנו קבע ייעוד מפואר ומבורך (אל האפסים ב 10, טיטוס ב 14).

עם האיברים הללו, איתך ואיתי, ועם כל שאר הנושעים, עתיד אלוהים להגשים את התוכנית אותה קבע בבראשית עבור העולם.

אותנו הוא מכשיר כדי להיות כלי כבוד למען שמו לנצח נצחים בבריאה החדשה העתידה לבוא במקום זו בה אנו חיים היום.

לפני שאפרט את רשימת זכויותינו כילדי אלוהים הנושעים, אני רוצה לספר סיפור קטן שיעזור לנו להבין טוב יותר מדוע העניק לנו אלוהים זכויות והטבות כה רבות.

סיפור: Mr. Q

בכל סרט ג'ימס בונד ישנו קטע בו בונד מגיע למעבדת הנשק של מר קיו (Mr. Q). מדובר תמיד במעבדת נשק מתוחכם וחדש. מר קיו מעניק לג'ימס בונד מספר כלים מיוחדים ומופלאים, אשר עד סוף הסרט, ג'ימס עתיד להשתמש בכל כלי כדי להינצל ממוות, או להציל מישהו אחר הנמצא בסכנת מוות. בקיצור, כל הכלים שנתן לו מר קיו נועדו לאפשר לבונד למלא את משימתו בהצלחה ולחזור חי! אילו לא ישתמש מר בונד בכלי הנשק הללו, ייכשל במשימתו והוא אף עלול לשלם בחייו…

יישום:

רשימת הזכויות וההטבות שאלוהים מעניק לנו ילדיו הנושעים, מהווים ביטוי לאהבת אלוהים וחסדו לנו, אך לא פחות מכך, הם הם חלק מכלי עידוד, נחמה וביטחון שאנו חייבים לאחוז חזק באמונה וביטחון באלוהים, כדי לעמוד איתן בתקופה או אירוע אשר בו הזדהותנו עם ישוע תדרוש מאיתנו מחיר יקר או בחיינו.

 

א. מהי חבילת הזכויות וההטבות לנושעים?

זכרו, נצטרך לזכור ולהתעודד מכל אחת מהן ביום בו נצטרך להזדהות גם עם סבלו של האדון ישוע…ברגע בו נצטרך "לשלם" בסבל בגלל אמונתנו בישוע.

1. אנו משכן אלוהים, רכוש המשיח, ולעולם לא ייפרד מאיתנו:

(אל הרומים ח 9-12, קור"א ג 16-17, ו 19-20, גלטים ג 13, ד 5)

"…האם אינכם יודעים שהיכל אלוהים אתם, וכי רוח אלוהים שוכנת בקרבכם?"

מה זה אומר?

רוח הקודש, רוח אלוהים שוכן בתוך גופנו. אנו משכן של רוח אלוהים. זה מוכיח לנו את הקרבה שאלוהים רוצה בינינו. הוא קרוב אלינו – ממש בתוכנו.

שכינת רוח אלוהים בגופנו מהווה גם פיקדון וערבון לתקומתנו מן המתים (אל האפסים א 13-14, רומ. ח' 11). כמו שהאדון ישוע קם מן המתים, גם אנו נקום מן המתים כי בעזרתו ובו, נצחנו את המוות.

ברגע שכינת רוח אלוהים בתוכנו, אנו הופכים להיות שייכים לאדון ישוע (אל הרומים ח 9). אנו כבר לא עצמאיים לעשות כרצוננו. מטרת ותכלית חיינו היא לעשות את רצונו (אל הגלטים ב 19-20).

מן הסתם זכות זו כוללת בתוכה מרכיבים רבים, אך כרגע אני מסתפק בכך שהאדון דואג ושומר עלינו השייכים לו. כריבון, אף אחד לא יכול לחטוף אותנו מידיו. אנו שייכים לו לנצח נצחים (יוחנן י 29). אם באמת נושעתי, גם כישלונותיי לא יוכלו להסיר אותי מאהבת אלוהים.

שאול השליח אמר ברומים ח 35-36: שום דבר לא יוכל להפרידנו מאהבת אלוהים אשר במשיח ישוע. שום דבר! לא כוחות בשמיים ולא כוחות בארץ.

אהבת אלוהים אותנו אינה תלויה בנתוני הדוגמנות שלנו, אלא בבחירתו הריבונית. אלוהים החליט ואינו חוזר בו. לכן אנו יכולים להימלא שלווה וביטחון שישועתנו וכל הזכויות הכרוכות עמה לעולם לא ישתנו.

 

2. אנו נקראים ילדי אלוהים וזכאים לקרא לאלוהים: "אבא, אבינו".

(רומים ח' 15-16, גלטים ג' 26-29, ד 6-7, קול. א 5, ג 11)

"כל אשר רוח ה' מדריכה אותם, בנים הם לאלוהים…הרי לא קבלתם רוח של עבדות לחזור אל הפחד, אלא קבלתם רוח המקנה מעמד של בנים, וברוח זו אנו קוראים "אבא, אבינו".

שאול השליח מבהיר לנו הנושעים עד כמה ישועתנו מקרבת אותנו לאלוהים.

שאול משתמש במטאפורה מחיי המשפחה.

הילדים הם הדבר היקר ביותר להורים. הילדים הם היורשים ובהם משקיעים ההורים למען העתיד…

והנה, שאול מבהיר:

כל הנושעים נקראים בנים לאלוהים.

כן, גם הבנות נקראות – בנים לאלוהים.

הכוונה היא שלכולנו ערך זהה בעיני אלוהים.

למה שאול השליח מתכוון?

אלוהים שילם עבור ישועת יהודי או גוי, זכר ונקבה בדיוק את אותו הדם, וסלח לנו כולנו בדיוק באותה המידה כדי להצדיקנו.

אנו שונים בתפקידים שאלוהים יעד לכל אחד מאיתנו, אך שווים במחיר הישועה שנדרש להושיענו. לכולנו ערך זהה כילדים בעיני אלוהים.

כאשר יהודי נושע קורא לאלוהים – הוא יכול לומר בביטחון: אבא שבשמים.

כאשר גוי נושע זועק לאלוהים בתפילה, גם הוא אומר: אבא אבינו, ולא דוד או סבא…

יש לנו אלוהים נפלא!

למילה "אבא", ישנה חשיבות והיא מפורטת בדברי שאול השליח:  

ירושה ושותפות נחלה. יש לנו תקווה שמורה בשמים

הבן זכאי לירושה, וכך כל הנקראים בנים לאלוהים – ז"א, כל הנושעים נקראים שותפי נחלה, יורשים מטעם אלוהים.

כל השותפים לאמונה של אברהם – אשר בזכותה הוא קיבל את צדקתו של אלוהים, זכאים ממש לאותה צדקה ואותו מעמד כבנים יורשים, כפי שיש לאברהם. על איזו ירושה מדובר?

אותה ישועה, וזכאות לחלק במלכות אלוהים הנצחית, בה נשרת את אלוהים לנצח נצחים.

אל ניתן לנסיבות של חיינו לגנוב את השמחה שבברכות והזכויות שאלוהים מעמיד לנו – לנצח נצחים.

הזכות לקרא לאלוהים אבא, גם מתבטאת בעובדה שלאבא יש אחריות לדאוג לילדיו ולשמוע לצורכיהם…אבא נאמן ואידיאלי אינו מתעלם מתחינות ילדיו ואף יכול למלא כל בקשה כאשר היא עומדת על פי רצונו, בזמן המתאים ביותר. כי אבא שלנו לעולם אינו מאחר (חבקוק ב 3-4, פטר"ב ג 9).

 

3. נהיינו שותפים בטבע האלוהי (פטר"ב א 4). ז"א קבלנו את אופיו של המשיח ישוע – זה פרי הרוח (אל הגלטים ה 22-23).

אלוהים אינו רק דורש מאיתנו להתנהג כמו האדון ישוע, אלא הוא נותן לנו את הכלים לכך. נוכחות רוח הקודש בגופנו מעניק לנו "אשכול" של תכונות אופי: "…אהבה, שמחה, שלום, אורך-רוח, נדיבות, טוב-לב, נאמנות, ענווה, ריסון עצמי…"

ביישמנו את התכונות הללו אנו מוכיחים שנולדנו מחדש ואנו בריאה חדשה. תכונות האופי הללו מאפשרים לנו להיות נסבלים ואפילו אהובים על ידי הסובבים אותנו ועובדים עימנו.

קבלו את כל הכלים כדי להראות לעולם את ההבדל שבחיים עם ישוע.

 

 

4. אנו אזרחי שמיים, שגרירי המשיח. אנו האיגרת הכתובה של המשיח

(אל הפיליפים ג' 20, קור"ב ב' 14 – ג' 3, ה' 20)

"…אשר לנו, אזרחותנו בשמים היא…"

הכותרת הזו הממת.

אני שומע אותה ומצד שני מביט על עצמי ואומר: באמת?…אני? הרי אני יודע טוב מאוד עד כמה אינני מצליח למלא בשלמות את הנדרש משגריר ה'…

ובכל אופן – אלוהים אומר: כן, זה מה שאתה ואני נחשבים בעיניו ברגע שקבלנו באמונה את ישוע כאדון ומושיע מכפר חטאים.

 

למה הכוונה אזרחי שמיים, שגרירי המשיח?

שאול השליח עודד את המכותבים בפיליפי במילים הנפלאות הללו.

מדוע?

כי הם סבלו ונרדפו והיו צריכים להתעודד ולדעת שנוכחותם בארץ תחת לחצי החטא והפשע מצד חוטאים היא דבר זמני. לנו הנושעים, ילדי אלוהים, יש תקווה למקום טוב יותר בזמן אחר.

היה עליהם לדעת שיש גמול ראוי לסבל שהם חוו. יש גמול ראוי למחיר ההזדהות שלהם ושלנו עם ישוע.

סיפור אישי:

במהלך השירות בצבא התברר לי שהתיק האישי שלי עטוף בסרט עם הערה: "אין להעביר את החייל מיחידה זו אלא באישור מפקד בטחון שדה חיילי."

נגשתי למפקדי הישיר ושאלתי לסיבה. המפקד שלי שהיה מאוד קרוב ואהוב אמר לי: "הם חושבים שאתה מיסיונר. לכן, הם לא רוצים שתראה יותר ממה שאתה רואה כעת וכן שלא "תטיל ביצים" בכל בסיס אחר שיעבירו אותך לשם…".

זו לא הרגשה נעימה לחשוב שאחרים מחשיבים אותך כאזרח סוג ב' או כסיכון בטחוני. לאחר 5 דקות של סומק, הפנמתי שהמחיר שאני משלם בעבור אמונתי מזערי עד מבוטל, יחסית למחיר שהאדון שלי, ישוע, שילם עבורי על הצלב.

הכותרת הזו (אתם אזרחי שמיים), נובעת מן העובדה שאנו שייכים לאלוהים, מקומנו עימו, שם, אך כרגע אנו נוכחים פה בארץ ולא עימו בשמים. אנו נמצאים במקום בו יש סמכות רבה לשר העולם הזה, ולא כל האנשים פועלים למען כבוד אלוהים (אל האפסים ב 1-33).

אנו נקראים אזרחי שמיים גם כדי ללמדנו ולהדגיש שכללי החיים התקפים לגבינו, הם לא אלו שנקבעו על ידי בני אדם פה בארץ, אלא אלו שנקבעו על ידי אלוהים ונדרשים במלכותו הנצחית. אל לנו להחזיר לחוטאים באותו מטבע רע.

אל לנו להילחם על דברים זמניים אלא להתעודד ולזכור שהדברים החשובים והנצחיים שלנו נמצאים בקרבת אלוהים.

גם כשאנו סובלים, עלינו לזכור שהתנהגותנו והתגובות שלנו צריכות להיות יאות לאזרחי שמיים – אלו החיים על פי הכללים הראויים בסביבתו הקדושה והטהורה של אלוהים.

 

ניתן ללמוד זאת מדברי האדון ישוע בדרשה על ההר (מתי ה-ז).

האדון ישוע לימד שלמרות שאנו חיים פה בעולם הזה כרגע, נדרש מאיתנו לחיות גם כאן על פי הראוי והנדרש מאלו שחיים במלכות אלוהים.

הבה נתמקד בזכויות כרגע…כאזרחי שמיים אנו נהנים מהגנתו של אלוהים וריבונותו עבורנו.

כשגרירים, אנו נהנים מכבוד רב שאלוהים מעניק לנו – שהרי אנו הפה של אלוהים פה בעולם ודרך דברנו והתנהגותנו, בני אדם לומדים אודות אבינו שבשמים, מלך העולם.

שאול השליח מרחיב וקורא לנו – איגרתו של המשיח.

אנו יודעים שרוב בני האדם אינם מבלים בקריאה של כתבי הקודש. ברוב המקרים, בני אדם שומעים על אלוהים ולומדים אודותיו דרך שיחה עימנו…

איזו זכות נעלה…אלוהים רואה בנו, ילדיו הנושעים, אזרחיו ושגריריו, הפה שלו לעולם. אנו כביכול "תנ"כים מהלכים", כי נועדנו להידמות לאחינו הבכור – האדון ישוע המשיח.

התואר המכובד הזה מבטיח שביום בו יחזור אלוהים למלוך בעולם וגם לאחר מכן בבריאה החדשה, אנו נחיה עימו ונשרת אותו. בפועל, נמלוך עימו.

 

5.  אנו השייכים לישוע יכולים לנצח בכל מבחני החיים.

(קור"א י 13, אל הרומים ח 26, אל הפיליפים ב 13, ד 13, אל האפסים ו 10-18).

כאשר חייל מתגייס לצבא, הוא מקבל את כל כלי הנשק שהמדינה יכולה לרכוש כדי להבטיח שבעת מלחמה החייל ינצח. הצבא מכשיר את החייל לתפקידו ואז מעניק לו את כלי הנשק הטובים ביותר שביכולתו לספק.

חיילים לא נדרשים לקנות טנקים, רובים או מטוסים מכספם. את הכל, מגרב ועד צוללת, הם מקבלים מהצבא. מדוע? כדי לנצח!

ובכן, אלוהים טוב יותר מכל מדינה ומכל צבא.

והאויב שלנו אינו טנק או מטוס אלא השטן בכבודו ובעצמו. אנו ממש לא יריב ראוי לשטן וללא התערבותו של אלוהים בחיינו ובעבורנו, לא נעמוד גם לא לרגע במבחן רוחני, בפיתוי או קושי.

השטן רוצה שניכשל בחיינו המשיחיים, בנישואינו, ביחסינו עם עמיתים בעבודה. הוא רוצה שנימלא פחד ונתכחש לישוע וכך להציג בשורה חלשה ושגויה…

–          אז אלוהים נלחם עבורנו דרך רוח הקודש השוכן בתוכנו (קור"א ג 16-17).

–         רוח הקודש מתפלל עבורנו ומציג לפני אלוהים האב את הנחוץ לנו (רומ. ח 26-28).

–         רוח הקודש מעניק לנו את הרצון, כוח ואמונה כדי לציית להוראת אלוהים הנלמדת בכתבי הקודש (פלפ. ב 13-14).

–         אלוהים מעניק לנו את כלי הנשק הרוחניים כדי לעמוד ולנצח בשדה הקרב הרוחני (אפס. ו 10-18).

במילים פשוטות:

אלוהים מבטיח שלא יעמיד אותנו – השייכים לו במבחנים בלתי אפשריים לנו, אלא בכל מבחן הוא מבטיח לספק לנו את החסד = יכולת, כדי לנצח.

לכן, אם יש בינינו מישהו שמאותגר כרגע בנושא מסוים, ושנראה לו כי זה גדול עליו – שיתעודד. אלוהים לא מכזב ואינו מאכזב. הוא כבר העניק לך את הכלים לנצח. אחוז בהם באמונה וראה כי אלוהים נאמן.

 

6. יש תכלית לחיינו: להידמות לישוע.

אנו לא רמשים וחיות הממלאים מספר שנים ללא כל תכלית…

(אל הרומים ח 29-30, אל האפסים ב 10, טיטוס ב 14, פלפ. ג 10, 21, קור"א טו 49 ואילך)

לכל דבר שאלוהים עושה יש תכלית.

בבראשית אנו נבראנו בצלם ודמותו של אלוהים. החטא עיוות והרס את הדמיון. ישועתנו ושייכותנו לישוע מבטיחים שלבסוף אנו נידמה לצלם האדון ישוע.

למה הכוונה? האם לכולנו יהיה שיער בלונדי ונהיה בריאים בגובה מטר ותשעים?

לא לזה הכוונה…

אלא, אופיינו ותכונותינו (לא כולל תכונות ריבוניות השמורות רק לאלוהים), תחזורנה להיות כפי שתכנן ויעד אלוהים לפני שהחטא נכנס למעגל החיים בבריאה.

אז, כאשר אנו שותפים לאופי של האדון בצורה מלאה, גם נעמול למען שמו וכל אשר יהיה פרי ידינו יהיה מבורך ומפאר את שם אלוהים.

 

7. אלוהים סולח לנו ומטהר אותנו מכל עוולה

(יוח"א א 9, יוחנן יד-טז, קול. א 22)

מכיוון שאנו עדיין כלואים בגוף הנתון להשפעת החטא ובעולם תחת השפעה של שר העולם הזה, אנו לעיתים קרובות מדי חוטאים, אם במחשבה וגם במעשה.

רוח הקודש השוכן בתוכנו מוכיח אותנו על חטא. העובדה שחטאנו, מייסרת אותנו ומאכזבת אותנו, אך אסור שההרגשה הזו והכישלון שלנו יעצור את חיינו עבור האדון או שיכבוש את ליבנו.

אלוהים יודע את חולשתנו וער לה.

לכן, יוחנן השליח מעודד אותנו להתוודות על כל חטא, וכך לשמור על התחברות קרובה וקדושה עם אלוהים ועם שאר השותפים לזהות עם ישוע.

 

הערה:

הפסוקים הללו לא נועדו לעודד אותנו להקל ראש בחטא כלשהו.

פסוקי עידוד אלו אינם מרמזים כאילו הנושע יכול לעשות כל חטא ובלבד שיגיד סליחה דקה לאחר מכן. ישנם דברים שנושע אמיתי לא יכול להיות  מעורב בהם ברמות עמוקות ובמנהג חוזר.

נושע אמיתי אינו יכול לבגוד באישתו בכל יום ולחשוב שקריצת עין לאלוהים בבוקר מנקה את חשבונו.

נושע אינו יכול לנהל אורך חיים הומוסקסואלי או לסבי ולחשוב שהדף מתנקה בקריצה לעבר השמיים. או לגנוב בדרך קבע ולחשוב שהאשמה סרה מעליו במס שפתיים זול.

אם תכונות פרי הרוח אינן מתבטאות דרך קבע בחיי אדם המכנה עצמו נושע, כי אז ראוי לו לבחון את ליבו ולשאול עצמו אם הוא באמת מסר נפשו לאדון.

הבה נתעודד.

קבלנו את כל הנחוץ לנו לנצח, לכן נביט קדימה לעבר המטרה (פיליפים ג 13)

רשימת הזכויות וההטבות ארוכה מזו שציינתי, אך פרטים אלו מספיקים כדי להבהיר את גודל חסדו ואהבתו של אלוהים לנו – ילדיו הנושעים בדמו המכפר של ישוע.

כל הזכויות וההטבות הללו לילדי אלוהים נועדו להוות כלי עידוד, נחמה, שמחה וביטחון, כדי לחיות חיים משיחיים לכבוד אלוהים.

אנו ניווכח שהזדהות עם ישוע היא בעיקר היכולת לסבול עבור שייכותנו לו (פטר"א ד 7-19). ההזדהות היא בעיקר עם סבלו וכאבו שנבע מרצונו למלא את רצון אלוהים האב.

בכל עת שנצטרך למלא את רצון ה' המנוגד לרצון הבשר או נגד הלחץ החברתי, נצטרך לקבל החלטה לשלם על כך מחיר כלשהו…

הזדהותנו המשיחית כוללת חובות, אחריות וכן לעיתים גם מחיר יקר – חיינו.

להלן חלק מהחובות והמחיר הכלולים בהזדהות עם ישוע

 

חלק ב: זהות משיחית בפועל – בחיי היומיום

כאשר בוחנים בכתבי הקודש למה הכוונה בהזדהות עם ישוע, או לאמץ זהות משיחית, מגלים שהכוונה היא להשתתפות עם הסבל, הרדיפה והחרפות שסבל האדון ישוע.

זהות משיחית היא הכרזה לאמונה בישוע, הכוללת התחייבות לחיים על פי מצוותו של האדון, ומוכנות לסבול ולהירדף בעבור האמונה בו.

בדרשה על ההר אמר האדון ישוע:

"…אשרי הנרדפים בגלל הצדק, כי להם מלכות שמים." (מתי ה 10)

השליח שאול אמר לטימותיאוס באיגרת השנייה בפרק ג 12:

"ואמנם כל הרוצים לחיות חיי חסידות במשיח ישוע, יירדפו."

לפיכך, זהות משיחית משמע – מוכנות לסבול כמאמינים בישוע על אותם נושאים שהמשיח ישוע סבל ונרדף.

 

מדוע שנירדף אם אנו חיים בחסידות? מוע שירפו את החפץ בחיי צדק, אמת וקדושה?

אנו נירדף ונסבול כי כך בדיוק עשו לאדון שלנו.

אנו נרדפים כמאמינים בישוע כי הכרזתנו את הבשורה מזכירה ללא נושעים שהם חוטאים. מכיוון שאיננו משתתפים במעשיהם, הם מרגישים שאנו מתנשאים או מבקרים ומוכיחים אותם כעושי רעה (פטר"א ד 3-4).

אנו נרדפים וסובלים חרפות מכיוון שאנו אומרים להם שכל ההתייפייפות הדתית ועושר מעשי הדת אינם שווים בעיני אלוהים ולא יצילו אותם מאבדון. אם לא ייוושעו בשם ישוע, יבלו את הנצח באגם האש.

סיפור אישי: לפני מספר שנים, כאשר היינו באמצע פרויקט בישור, אנשים דתיים בשכונה בה מתגוררים זקני הקהילה, פרסמו את תמונתנו על כל  עמוד, תחנת אוטובוס או פח אשפה. כמו כן, הם חילקו בתיבות הדואר בשכונות עלון עם תמונתנו ושמנו וכתובתנו במטרה:

1. להזהיר את תושבי השכונות מאיתנו – כי אנו מאמינים בישוע ואסור לשוחח עימנו, או להקשיב לדברינו
2. לנסות להפחיד אותנו כדי שנשתוק ולא נכריז את בשורת ישוע כפי שאנו עושים.

מיותר לציין שהמצב בבית לא היה רגוע. הילדים הרגישו מאוד לחוצים שהרי אבא שלהם הפך לשיחת היום בבית הספר…בערבים אשתי ואני היינו צריכים ללמד את הילדים שסבל עבור ישוע זה זכות שהאדון מתפאר בו – מתי ה 9.

הזהות המשיחית שלנו גרמה לילדינו לשקול שוב ושוב את אמונתם בישוע. חלקם עבר משבר לא קטן ולא פשוט.

לעומת המחיר הקטן הזה שאנו ושאר המשפחות שילמו, משפחת אורטיז קיבלה מטען חבלה שהשאיר את בנם עמי עם צלקות קשות.

לעומת המחיר הקטן הזה, רבים מאיתנו היינו עדים לרצח שיטתי של נוצרים  על ידי דאעש. אותם מאמינים הסכימו להישחט ובלבד שלא יתכחשו לשם ישוע. ההזדהות עם ישוע עלתה להם בחייהם. אני משוכנע שבדקות שלפני מותם, הם אחזו בהבטחות שאלוהים מעניק לילדיו. זה מקור הכוח כדי לנצח במבחן ההידמות לישוע

הזהות המשיחית שלנו דורשת מאיתנו לחיות ולפעול בכל תחום, בדיוק כפי שהאדון ישוע היה פועל ובוחר – גם במחיר של סבל או לשלם בחיינו.

כאשר אנו נדרשים לפרוט את שטר הזהות המשיחית שלנו, כדאי לנו לזכור את כל ההבטחות שקבלנו מאלוהים אבינו, שהוא ריבון, אמת, אוהב, רב חסד. זה הכוח העומד לנו בעת קושי וצרה.

ללא האחיזה בו ובהבטחותיו, אף לא אחד מאיתנו יוכל לשלם את המחיר הגבוה שנדרש מן ההולכים בחסידות.

– עלינו לזכור שהשליחים טעמו על גופם את התוצאה של חיי חסידות. שמעון פטרוס באיגרתו הראשונה עודד את המאמינים להתמיד בחיי חסידות גם תחת רדיפה וסבל – במקרה שלו, בתקופת הקיסר נירון, רדיפה שהיתה בחסות ועידוד השלטון הרומי.

באיגרת, שמעון פטרוס פנה לכל קבוצה: גברים, נשים, עבדים, אדונים, זקני קהילה וכו, ומהם ביקש ודרש שיתמידו בטוב גם תחת סבל, רדיפה וחרפות.

העידוד, נחמה, וכוח להתמיד בזהות משיחית וחיים משיחיים טמון באמונה ובטחון באלוהים והבטחותיו לנו.

 

דוגמא א: האיגרת הראשונה לפטרוס ד 12-19: ראה גם איגרת יעקב א 2.

12. אהובי,בבוא עליכם צריפת אש כדי לבחון אתכם, אל תתמהו כאילו מקרה מוזר קרה לכם,
13. אלא שימחו ככל שחלק לכם בסבלות המשיח, למען תשמחו ותעלצו גם בהיגלות כבודו.
14. אשריכם אם יחרפו אתכם בעבור שם המשיח, כי אז רוח הכבוד, רוח אלוהים, נחה עליכם.
15. רק אל יסבול איש מכם כרוצח או כגנב או כעושה רעה או כמתערב בענייני אחרים.
16. ואם יסבול כמשיחי, אל יבוש כי אם יכבד את אלוהים בשם הזה,
17. שהרי עת להתחיל המשפט מבית אלוהים. ואם מאיתנו יתחיל, מה תהיה אחרית האנשים שאינם נשמעים לבשורת אלוהים?
18. אם צדיק בקושי נושע, חוטא ורשע מה יהיה עליו?
19. לכן גם הסובלים כרצון אלוהים יפקידו נא את נפשותיהם ביד הבורא הנאמן, בעשיית הטוב."

 

שמעום פטרוס מבהיר שסבל אכן יבוא עלינו כמאמינים בישוע, ומטרת הסבל בין היתר לבחון את אמונתנו ולצרוף אותה – לזקק את אמונתנו.

מן הסתם, כאשר אנו סובלים עבור השם ישוע, אנו בוחנים את אמיתות אמונתנו אף יותר…

 

 

דוגמא ב: שאול השליח באיגרת לפיליפים פרק ג תיאר את המחיר האישיהגבוה ששילם בעבור הזדהותו עם ישוע. [ראה גם קור"ב יא]

האם משתלם לסבול ולהירדף על שם ישוע? הבה נראה.

נא לזכור: שאול כתב את האיגרת הזו בהיותו בכלא בעבור דבר הבשורה ולא בגלל מעשה פלילי. בגלל הזדהותו עם ישוע, שאול בילה רבות בכלא וסבל עינויים.

 

אל הפיליפים ג 7-11:

7. "…אבל הדברים שהיו יתרון בעיני, אותם חשבתי להפסד בגלל המשיח.
8. ולא עוד אלא שאני חושב את הכל להפסד בגלל היתרון לדעת את המשיח ישוע אדוני, אשר למענו הפסדתי את כל הדברים, ואני חושבם לפסולת בשאיפתי להרוויח את המשיח
9. ולהימצא בו – באופן שצדקתי לא תהיה לי מן התורה, אלא תהיה זו הצדקה אשר על ידי אמונת המשיח. צדקה אשר מאלוהים היא ויסודה באמונה –
10. כדי לדעת אותו ואת כוח תחייתו ואת השותפות בייסוריו ולהידמות לו במותו,
11. בתקווה שאגיע לתחיה מן המתים."

 

שאול השליח שילם ביוקר עבור הזדהותו עם ישוע. שאול נודה על ידי עמו וקרוביו, בגלל אמונתו בישוע כאדון ומושיע.

לו היה מתכחש לישוע, היה שאול זוכה למעמד רם בין בני אדם ובעמו, אך הוא העדיף לסבול כמו ישוע, כי ידע שבישוע האמת והחיים לנצח נצחים.

כאשר שאול השליח העמיד על המאזניים את שני המרכיבים:

צדקתו שנרכשה בדם בן האלוהים ישוע וחיי עולם עם אלוהים, לעומת כל טובות ההנאה שהעולם יכול להעניק ואז אבדון נצחי, העדיף שאול השליח את ישוע. שאול העדיף את התגשמות ההבטחות של אלוהים לילדיו הנאמנים על פני כל הטוב שבני אדם יכולים להשיג בעולם הזה.

שאול זכה להתגלות של ישוע בדרך לדמשק, ולכן ידע והפנים שישוע הוא אדון וכל אשר בו וממנו עדיף על פני כל אשר בעולם.

שאול הפנים את גודל אהבת אלוהים עבורו – חוטא גדול. שאול ידע שנושע מאגם האש רק בגלל חסד אלוהים. אל מול אהבת אלוהים וחסדו, שאול היה מוכן להקריב את חייו. ולכן, מבחינתו הוא מת לעצמו וחי עבור ישוע (גלט. ב 19-20, רומ. יב 1-2).

זה מחיר ההזדהות עם ישוע המשיח. לחיות על פי רצון אלוהים בכל תחום ועניין, ולהיות מוכן לשלם על כך כפי ששילם האדון ישוע כשמילא אחר רצון אביו שבשמים.

בהמשך הפרק, שאול הזכיר לפיליפים את הזכויות הנפלאות שיש לנו כנושעים כדי:

לקבל בהכנעה ובקבלה את עובדת היותנו נדחים ומעונים על ידי בני עמנו ולעיתים על ידי בני משפחותינו המתנגדים לאמונתנו.

אתם רואים?

עניין אזרחות שמים עולה כדי לעודד אותנו שאנו לא שייכים לכאן, אלא למקום בו מולך אלוהים. שם משפחתנו והמסגרת המגנה עלינו. שם הנחלה והירושה שלנו ולא בעולם הזה.

לפיכך, בעוד אנו סובלים חרם, נידוי, ביקורת הפסד, דחיה מבני עמנו ומהיקרים לנו – הבה נתעודד, כי במקום אליו אנו שייכים שייכות נצחית, לא ינדו אותנו אלא יעניק לנו אלוהים אהבה יתרה וכל אשר אנו זקוקים לו וראויים לו.

אלוהים הוכיח את אהבתו ומחויבותו לנו במחיר כפרת החטאים ששילם עבורנו – בדם בנו יחידו – ישוע המשיח (יוחנן ג 16).

 

שאלה: איך נדע אם אנו חיים כפי שאדוננו חי?

אם נירדף בדיוק בעבור אותן סיבות.

 

איך מתבטאת הזהות שלנו עם ישוע בחיי היומיום?

א.    חיים משיחיים. בעשיית הטוב (פטר"א ד 19ב)

האדון ישוע ציווה עלינו לאהוב זה את זה כפי שהוא אהב אותנו – ברמה של הקרבה. בזאת ידעו הכל שתלמידי אתם – אם תהיה אהבה ביניכם. (יוחנן יג 34-35)

אהבה כנה ואמיתית מכסה על המון פשעים (פטר"א ד 8).

אהבה כנה עוזרת לסלוח, ואינה ממהרת לכעוס (קור"א יג)

אהבה כנה בין האחים גדולה יותר ממיליון הרצאות תיאולוגיות.

אהבה כנה מהירה לעזור ולא רק להטיל ביקורת.

אהבה כנה רואה את שאר בני האדם כפי שאלוהים רואה אותם ולא לפי ראות עיננו הארצית והמזוהמת בחטא.

אירחו זה את זה – (פטר"א ד 9). בקונטקסט המדובר הדגש היה על אירוח אחים ואחיות באמונה הבאים ממרחק וזקוקים לאכסניה בהתחברות משיחית כדי לא ליפול בידיהם של אנשים רעים במלונות מפוקפקים באותה העת. היום ניתן לתרגם זאת: היו רגישים לצרכי האחים והיו לעזר כדי לוודא שאחינו יישמרו מן הרע.

שרתו בגוף המשיח על פי מתנות הרוח שקבלנו מאלוהים (קור"א יב)

 

 

טוהר, אמת, צדק, צניעות וענווה – שמחה:

ראו את הכתוב באיגרת אל הרומים יב. לאור חסדי אלוהים – המתוארים מפרק א-יא, עלינו לחיות חיים חסידיים המפארים את שם אלוהים. נקנינו בדם יקר של שה אלוהים ולכן חיינו צריכים לבטא את רצונו ולא את רצוננו.

– לפיכך, מי שטוען לאמונה בישוע וחפץ לחיי חסידות, שייטבל ויציג הצהרה פומבית כפי שהאדון מצווה [ראה גם מתי כח 18-20, מע"ש ב 38-42, אל האפסיים ד-ו, קור"א ו 20 – כבדו את אלוהים בגופכם…). בדברים של למעלה יהגה לבבכם (קול. ג 10)

– חיים משיחיים הם כאלו המתרחקים מן החטא. ז"א, לבוא לנישואינו בתולים ולשמור על נאמנות חיי הנישואין כפי שאלוהים יעד לכך.

– להינשא למאמין\ה ולא לבוא בשיתוף מחייב עם שאינם נושעים (קור"ב ו 14-17). המשפט כל כך קצר אך המחוייבות הזו כל כך קשה, כבה, כואבת ויקרה.

אני רק יכול לעודד את המתמודדים בתחום הזה – שהשכר שלכם בשמים גבוה.

– חיים משיחיים מתבטאים ביחס ראוי וצודק כלפי הזולת. הכוונה לעמיתים בעבודה, שכנים וכלל בני האדם עימם אנו עובדים וביניהם חיים.

– חיים משיחיים מתבטאים בלשלם את מיסי ולמלא את הנדרש ממני כאזרח שומר חוק (רומים יג, פטר"א ב 13-17)

עלינו לזכור שברגע שהזדהינו עם ישוע, אנשים ישייכו כל דבר בחיינו לישוע. סגנון דיבור, לבוש, יחס לבן ובת הזוג, יחס לילדינו, התנהגותנו לזולת במקום העבודה, הדרך שבה אנו אוכלים או עושים כל שנעשה…אנו שגרירים ואיגרת כתובה של המשיח (קור"ב ב 14 – ג 3).

הדרך לדעת איך לחיות חיים משיחיים ומהו רצון אלוהים בכל תחום בחיינו זה על ידי:

-לימוד וקריאה של כתבי הקודש

– התחברות עם מאמינים בוגרים

– תפילה

הודיה: מרכיב נוסף חייב להיות מחובר כל העת לחיים משיחיים: הודיה לאלוהים וביטחון בו ללא כל קשר לנסיבות (פיליפים ד 4-9, קול. ב 7, חבקוק ג 16-199).

אמינות אמונתנו תלויה על ההלל והודיה שלנו לאלוהים בכל עת ובכל מצב. דווקא אז יכולים כולם לראות שאמונתנו בסלע ולא חסרת בסיס.

 

ב.     בישור:  (רומים א 16-18, י' 14-17, קול. א 18, ד 3-6, מע"ש א 8-9).

אני מבין שלא כל אדם בנוי לצאת לרחוב עם שק עלונים ולחלק לכל עובר אורח, או לעמוד עם מיקרופון במרכז העיר ולזעוק את ישעיה נ"ג, אך כל נושע חייב להיות מוכן לחלוק את אמונתו עם מי שישאל אותו ולא יתכחש לאמונתו בישוע. אחריות שכזו דורשת מכולנו להתמיד וללמוד את כתבי  הקודש ולהיות מוכנים לענות על כל שאלה הקשורה ליחסנו לישוע והזדהותנו עימו.

מה מניע אותנו לחלוק את הבשורה?

באיגרת השנייה לקורינתים פרק ה 14, שאול מציין שאהבת המשיח דוחקת בנו – למה הוא מתכוון?

הוא מתכוון שהחסד שאלוהים עשה לנו אינו מאפשר לנו לשקוט ולא לחלוק את בשורת החיים עם אנשים אחרים. איך נוכל לראות אנשים הולכים  לאבדון נצחי מבלי להזהיר אותם, ומבלי להכריז את האמת שבכוחה להושיע אותם?

אנו יודעים שישועה באה בעקבות שמיעת הבשורה וקבלתה באמונה. אם לא נבשר – מי ייוושע? (אל הרומים י 14-17)

זה הרקע לזכות הנפלאה שלנו כשגרירי המשיח. שגריר אומר את דבר שולחו, והוא אמר לנו – לומר את הבשורה.

 

ג.     לא לסגת!ראה אל העברים י' 35-39. צדיק באמונתו יחיה

35. "…לכן אל תשליכו את ביטחונכם (הכוונה לאמונתכם) אשר גדול שכרו,
36. שהרי צריכים אתם לסבלנות כדי לקבל את המובטח לאחר שתעשו את רצון אלוהים.
37. כי "עוד מעט קט והבא יבוא, ולא יאחר.
38. וצדיק באמונתו יחיה. ואם ייסוג לא רצתה נפשי בו.
39. אבל אנחנו איננו מן הנסוגים אליי אבדון, כי אם בני האמונה לשם ישועת הנפש."

הזדהות עם האדון ישוע אינה נמדדת רק בעת נוחה אלא גם בעת רדיפות.

מחבר אל העברים כתב את איגרתו בשעה שמאמינים בישוע נרדפו רק בגלל היותם מזוהים עם ישוע. חלקם התכחשו לאמונתם בישוע כדי לא לאבד חייהם או רכושם.

אחרים שקלו לחזור לבתי הכנסת הרבניים וכך לזכות בשקט ובהמשך הזכויות שהאימפריה העניקה ליהדות הרבנית כדת חוקית (רליגיו ליסיטה).

 

האיגרת נכתבה כדי להזהיר ולעודד.

1. ראו את עליונותו של האדון ישוע. הוא אלוהים. ישוע אדון לברית נעלה ונצחית. ישוע הוא הכוהן הגדול שלנו אשר נכנס לקודש הקודשים הנצחי שבשמיים, כדי להכין את דרכנו אל האב. אין גדול או עליון מישוע. ישוע גדול אף ממשה.
2. אל תיסוגו.

אלוהים אינו מעונין בנסוגים כי בנסיגה מישוע אדם מוכיח שלא נושע מעולם.

 

לסיכום:

1. הזהות שלנו בישוע מתחילה בהצהרת אמונה בו כאדון ומושיע אישי מן החטא. מרגע זה אנו בריאה חדשה שאותה אלוהים מכשיר לעולם חדש בו נשרת אותו על פי הייעוד המקורי שתכנן בבראשית א.

מי שאינו נושע נשאר במצבו הראשוני – תחת קללת החטא ומנותק מקרבת אלוהים, עיוור מבחינה רוחנית ובמסלול לאבדון.

 

2. הזהות בישוע מעניקה לנו זכויות נעלות המבטאות את גודל אהבת אלוהים. כל הזכויות וההטבות הללו הם כלי עידוד, נחמה, שמחה וביטחון באלוהים אשר נזדקק להם בכל עת שעלינו להשתתף בסבלו של האדון ישוע, כדי לנצח בכל ניסיון רוחני.

– אנו ילדיו

– יורשים ושותפי נחלה.

– איננו מיועדים לזעמו על חוטאים הדוחים את ישועתו.

– רוח אלוהים שוכן בתוכנו ומעניק לנו את כל כלי נשק האלוהים לחיות חיים משיחיים מלאי ציות.

– רוח הקודש מפגיע בעדנו

– אנו נחיה עם אלוהים לנצח ונמלוך עימו בממלכתו הנצחית.

– אלוהים סולח לחטאינו כשאנו מתוודים עליהם

 

3. הזהות המשיחית שלנו דורשת מאיתנו לחיות ולפעול בכל תחום, בדיוק כפי שהאדון ישוע היה פועל ובוחר – גם במחיר של סבל או לשלם בחיינו.

עלינו לשאוף לחיי חסידות המתבטאים ב:

א.    חיי טוהר, קדושה

ב.     בישור

ג.      התמדה עם האדון ולעולם לא לסגת ממנו או להתכחש לשמו.

איננו רודפים אחר סבל או מקדשים את הסבל לכשעצמו. אנו חפצים בחיי חסידות, ומי שחייו מתבטאים בכך כבר יחווה סבל. ומי שסובל בגלל הנאמנות לישוע, ראוי שיחשיב סבל זה לזכות גדולה.

דווקא המחיר הגבוה שאנו נדרשים לשלם בגלל אמונתנו גורם לנו לחדד ולבחון את אמונתנו עוד ועוד ויותר עמוק.

בעת רדיפה, עלינו לזכור שקבלנו את כל הכוח והכלים לעמוד בכל ניסיון בהצלחה לכבוד אלוהים.

הבה נזכור שמה שהאדון מכין לכל אחד מאיתנו טוב יותר מכל מה שיש בעולם הזה.

הבה נעודד איש את רעהו. נקים איש את רעהו בענווה ואהבה, כי כך נבטא את היותנו בני אלוהים ונעניק כבוד ופאר למושיענו.

כך נחיה כילדים נאמנים לאלוהים.