אנו לומדים את השיעור הזה בחג השבועות.
רקע היסטורי למאורע:
לפני מעט יותר מחמישים יום חגגנו את חג הפסח, החג בו האדון ישוע המשיח נצלב כשה כפרת החטאים שלנו.
ביום ראשון מיד לאחר חג הפסח, בחג הנפת עומר ראשית הקציר, קם האדון ישוע מן המתים, ונראה לתלמידיו ולרבים אחרים.
במשך 40 ימים היה האדון ישוע עם תלמידיו לאחר תקומתו ושוחח עימם על מלכות אלוהים (מע"ש א 3).
שימו לב שהאדון ישוע נצלב וקם לתחיה בדיוק במועדי יהוה. מסיבה זו משה רבנו קרא להם: מועדי יהוה (ויקרא כ"ג), כי בתאריכים אלו ממלא המשיח את האירועים הקשורים לישועת ישראל וגאולת האנושות.
לפני שעלה השמיימה, ציווה האדון ישוע על תלמידיו להישאר בירושלים עד שתבוא עליהם רוח הקודש. אז יהיה להם הכוח להיות עדיו בירושלים, והן בכל יהודה ושומרון, עד קצה הארץ (מעש א 8).
חלפו רק מספר ימים בודדים וחג השבועות הגיע.
עלינו לזכור שהתורה מצווה על כל יהודי לעלות לבית אלוהים בשלושת הרגלים – פסח, שבועות וסוכות (דברים טז 16-17). לפיכך, מצוותו של ישוע לתלמידים להישאר בירושלים לא הייתה מצווה קשה לביצוע, שהרי כך או כך היו נשארים בירושלים לחגוג את חג השבועות.
כמו בכל אחד משלושת הרגלים, (פסח, שבועות וסוכות) העיר ירושלים מלאה במבקרים שעלו מרחבי הארץ וקצווי העולם. כל מלון מלא וכל פינה תפוסה. כולם באים בידיים מלאות ביכורים וחיות המיועדות לעלות כקורבן על המזבח בבית המקדש. ואם באו מארץ רחוקה, הרי שבאו עם כסף אשר תמורתו יקנו קורבן לאלוהים. ירושלים נראית במבט על כגוש צמר נע…
120 המאמינים שהיו בירושלים באותה העת (מע"ש א 15) התאספו באחד מחדרי (אולמות) המקדש. באותה עת לא היה בית פרטי ממוצע שיכול היה להכיל 120 איש בחדר ומן הסתם בטח לא את שלושת האלפים המוזכרים בפסוקים הבאים.
היה מקובל להשתמש בחדרי ואולמות המקדש לחגיגת החגים וככל הנראה האירוע המדובר התרחש באחד מהאולמות בבית המקדש.
הבה נקרא ממעשי השליחים פרק ב' פסוקים 1-4.
"ביום מלאת שבעת השבועות היו כולם יחדיו. פתאום היה קול מן השמיים, כקול משב רוח עזה, והוא מילא את כל הבית אשר ישבו בו. אז הופיעו לנגד עיניהם לשונות כלהבות אש, שהתפזרו ונחו אחת אחת על כל אחד מהם. וכולם נתמלאו רוח הקודש והחלו לדבר בלשונות אחרות כפי שנתנה להם הרוח לדבר".
לשונות אש התפזרו ונחו על ראשי המאמינים. זה היה סימן משמיים לציין את בשורת האמת מפי המאמינים בישוע בדיוק כפי שישוע הבטיח להם.
רוח הקודש העניק למאמינים בישוע יכולת לדבר בשפות שמעולם לא למדו, ובכל שפה הם היללו ושבחו את שם אלוהים ופועלו.
מה סימלה עבורם אותה אש שירדה מהשמיים על המאמינים?
א. האש מן השמיים היוותה אישור שהמסר שאותם מאמינים עומדים לומר ולחלוק הינו אמת מאלוהים. האש מהשמיים על ראשי המאמינים בישוע היוותה אישור אלוהי שישוע הוא אכן המשיח היהודי המובטח.
ב. המאורע מזכיר את מתן התורה בהר סיני, במועד זהה או דומה במיוחד, אשר גם שם אש אלוהים הייתה מעורבת (שמות יט-כ), וכן מבחן המזבחות של אליהו הנביא (מלכים א' פרק י"ח). גם שם אש מן השמיים הייתה ההוכחה לאמונת האמת. גם שם המחזה גרם לאנשים לחזור בתשובה ולהלל את אלוהים.
ג. אלוהים בחר באות מופת שכזה כדי לסגור מעגל שנפתח במגדל בבל (בראשית י"א). במעמד מגדל בבל אלוהים הפריד את האנשים לעמים שונים בכך שבלל את שפתם. באותה עת הם היללו את עצמם ובנו שם לעצמם. הם עשו את ההיפך מתכלית בריאתם. כעת אלוהים מקים גוף אשר ישתמש בכל השפות כדי להלל אותו, לפאר את שם אלוהים ולהביא את מסר ישועתו לכל אוזן כדי שיתאחדו באמונה אחת לישועה אחת.
שאר האנשים שהיו בסביבה, אותם עולי רגל ומקומיים התפלאו, איך אפשרי שאנשים שמקורם בגליל, חסרי השכלה גבוהה, מדברים בשפות של עמים אחרים שמעולם לא למדו?
אותם אנשים היו המומים מהמחזה של האש והשפות.
העדים למחזה המופלא הבינו שאלוהים פועל לנגד עיניהם ולכן שמעו בסבלנות את כל דבריו של שמעון כיפא.
משלב זה אני רוצה להתמקד על המתכון לגוף בריא.
הורים צעירים כל כך מודאגים ורוצים לדעת אילו מרכיבים לתת לילד שלהם על מנת להבטיח שיגדל בריא וטוב.
ומה הרופא או הורים מנוסים עונים להם?
– תוודאו שהילד אוכל כראוי ונהנה מכל אבות המזון.
– העניקו לילד אהבה, חום ותנאי חיים נאותים. לבוש, מחסה וחינוך.
כל השאר יבוא מאליו!
זהו בדיוק המתכון לגוף משיח בריא – לקהילה בריאה.
תנו להם את אבות המזון הרוחני, אהבה וצרכים לחיים.
- בשורה ברורה ובהירה – שבלעדיה אין ישועה
ניתן לומר שכל מה שהתרחש עד כה, היווה בסיס לאפשר לשמעון פטרוס לפתוח את פיו. כל הקהל המום, יתכן אף מפוחד, וכעת בכוח רוח הקודש שמעון פטרוס לא יתכחש להזדהותו עם ישוע, כפי שעשה לפני מספר שבועות כאשר ישוע הובל למשפט בבית הכהן הגדול, אלא יפצח במסר בשורה הגדול והמופלא ביותר בחייו.
א. שמעון כיפא הסביר לכל השומעים שהם עדים להתגשמות דברי הנביאים:
האדון ישוע מגשים את הנבואות אודות המשיח שנאמרו מפי נביאי התנ"ך.
– יואל ג 1-5:
שפיכת רוח אלוהים על ידי אלוהים אינה מעשה של קסם או אחיזת עיניים אלא תופעה המתקשרת לאחרית הימים – לעת התקופה המשיחית. באיגרת אל העברים ט 3 נאמר שהופעתו הראשונה של המשיח ישוע החלה את תקופת "אחרית הימים".
לפיכך יואל הנביא דיבר בדיוק על אירוע מהסוג לו אתם עדים, ואנשים אלו נמצאו ראויים לפני אלוהים באמונתם.
שמעון פטרוס המשיך והבהיר לנוכחים שהאדון ישוע הוא המשיח והוא אף ניצח את המוות וקם לתחיה. הרי כל מי שרצה לדעת כבר שמע שהקבר של ישוע ריק וגופתו אינה בנמצא.
– שמעון מבהיר להם שעל כך בדיוק ניבא דוד המלך במזמור טז 8-11.
דוד לא דיבר על עצמו, שהרי גופתו טמונה בקבר ממש קרוב אלינו, וכל מי שירצה לבדוק, יוכל ללכת לקבר דוד ולראות במו עיניו…
דוד המלך דיבר על המשיח, והוא ישוע ולא אחר.
דוד המלך ידע היטב את מקומו של האדון ישוע, כאשר אמר במזמור 110:
"נאום יהוה לאדוני, שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך…"
"לכן, ידע כל בית ישראל בבירור שאלוהים שם לאדון ולמשיח את ישוע, זה אשר אתם צלבתם." (פ. 36)
לאור הנאמר עד כה והעדות אותה ראו הנוכחים, כעת נדרשה החלטה:
להמשיך בדרך הדוחה את ישוע כמשיח המובטח מפי הנביאים, או לקבלו כאדון ומושיע מכפר חטאים.
המרכיב השני במתכון לגוף בריא זה:
- לידה מחדש וטבילה – ישועה
הנוכחים באותו אולם שמעו את הבשורה, הבינו את דברי שמעון פטרוס ולא יכלו להתווכח עימו.
האש מן השמים ירדה על המאמינים וכך ציינה אותם כדוברי אמת.
רבים מהנוכחים היו אנשים יראי אלוהים אשר באמת ובתמים חפצו לעשות את הטוב בעיני אלוהים.
משהבינו שדחו את המשיח האמיתי, הם ידעו היטב שזעם אלוהים עומד הכן מעל ראשיהם.
תחינתם המיידית הייתה: "אנשים אחים, מה עלינו לעשות?"
שמעון הדריכם להתוודות על חטא ולהיטבל בשם ישוע לסליחת חטאים. ואז גם הם יקבלו את מתנת רוח הקודש. גם הם יהיו משכן לרוח אלוהים ושותפי נחלת אלוהים הנצחית.
רבים נכנעו לדבר הבשורה ונטבלו. 3000 איש מסרו חייהם לאדון ישוע באותו היום. אותם 3000 מאמינים חדשים סימלו את שפע הפרי הנוסף אשר עומד בשדות ושבעוד זמן קצר יהלל וישבח את שם אלוהים. בספר מעשי השליחים פרק ד' פסוק 4 הגיע מספר המאמינים ל- 5000, ובפרק ה 14 גדל עוד ועוד (ט 31).
אותם נושעים טריים הוכיחו את כנות אמונתם בהצהרה פומבית בכך שנטבלו לשם ישוע במקוואות המקדש תחת כיפת השמיים לעיני כל העם סביבם.
המרכיב השלישי למתכון לגוף בריא הינו:
- יישום הכתוב בכתבי הקודש – חיי חסידות
בעוד ישועה היא השלב הראשוני של הלידה מחדש, הרי שהמרכיבים המוזכרים בפסוקים 42-א47 הכרחיים לבגרות רוחנית בריאה.
- "הם היו שוקדים על תורת השליחים, על ההתחברות, על בציעת הלחם ועל התפילות.
- כל נפש נתמלאה יראה ומופתים ואותות רבים עשו השליחים.
- כל המאמינים היו יחדיו ובכל אשר היה להם היו שותפים.
- הם מכרו את אחוזותיהם ואת רכושם וחילקו אותם לכל, לכל איש כפי צורכו.
- יום יום התמידו להיות לב אחד בבית המקדש והיו בוצעים את הלחם בבתיהם, אוכלים את מזונם בשמחה ובתום לב
- ומשבחים את אלוהים…"
הבה נסכם את המרכיבים של החיים המשיחיים:
א. לימוד הכתובים:
לימוד הכתובים הנחה את ילדי אלוהים לחיות על פי אמות הצדק, חסד, חמלה, עידוד ואהבה שאלוהים דורש מילדיו ולימדם דרך עשרת הדברות. כתבי הקודש ניתנו לנו על מנת שנדע לחיות בחכמת אלוהים ובגרות רוחנית בכל התחומים (טימ"ב ג 16)
ב. התחברות:
להקפיד להיפגש ולבלות זמן איכות, הגות, עידוד, נחמה ועזרה הדדית עם שאר המאמינים בישוע.
ג. בציעת הלחם:
הכוונה לשמירת טוהר רוחני וגופני בעת שכולנו מחכים לשובו של האדון. סעודת האדון בטוהר וקדושה.
ד. תפילות:
התפילה מעידה על תלות באלוהים. התפילות בציבור נועדו להלל ביחד את האדון. למרות שכל אדם יכול גם להתפלל בביתו לאלוהים, הרי שבכתבי הקודש ישנו תיעוד רב להלל ציבורי הנועד להראות ולהדגיש את ריבונותו של אלוהים על כלל הציבור והעם.
ה. הודיה:
הקהילה הראשונה לא הייתה עשירה ובעלת יכולות רבות במיוחד, אך כל חבריה למדו להלל ולשבח את אלוהים. אם יש מישהו בעולם הזה שצריך להלל את אלוהים ולשבח את שמו מכל הלב וכל העת, זה אנחנו, המאמינים בישוע.
הודיה ושבח חייבים להיות סימן ההיכר שלנו גם ללא תלות בנסיבות החיים (חבקוק ג 16-19).
שימו לב לסדר של שלושת המרכיבים של המתכון לגוף בריא. הם דומים לשלושת הציוויים של האדון ישוע לתלמידיו בבשורת מתי כח 18-20:
- עשו את הגויים לתלמידים – בשורה טהורה וברורה
- הטבילו אותם לשם האב והבן ורוח הקודש – ישועה
- למדו אותם את כל אשר ציוותי אתכם – לימוד הכתובים וחיי חסידות
התוצאה של גוף בריא:
פסוק 47ב:
"…והאדון הוסיף עליהם יום יום את הנושעים."
המשפט הזה חוזר על עצמו בפרק ד 4, ה 14 ו-ט 31.
גדילה היא תוצר לוואי של גוף בריא ולא של תכסיסים ותחכומים.
גדילת הקהילה אינה תכסיס שיווקי או עסקי כלשהו, אלא כניעה לרצון אלוהים באהבה, ויישום דבר אלוהים באמונה ובטחון.
סיכום:
שלושת המרכיבים החיוניים לגדילה בריאה של קהילה (וכן כל אחד מהילדים שלנו בבית כילד נושע וירא אלוהים), הם:
- בשורה מדויקת וברורה. הישועה מזעם אלוהים וכפרת חטאים ניתנים בחסד אלוהים רק על סמך אמונה בישוע כבן האלוהים אשר בא לעולם בדמות אדם, ומת כקורבן כפרת החטאים שלנו. (אל הרומים י 10-17).
- ישועה: חזרה בתשובה כנה, קבלת ישוע כאדון ומושיע מכפר חטאים וטבילה בשמו.
- התחברות קדושה עם שאר המאמינים בישוע המתבטאת ב:
א. לימוד הכתובים
ב. עזרה הדדית
ג. בציעת הלחם
ד. תפילות
ה. הודיה
הבה ניכנע לדבר אלוהים, נתוודה על חטאותינו, ונפעל ליישם באהבה, אמונה ובטחון את המרכיבים הנפלאים שירפאו את גוף המשיח, ויקימו אותו כך שאלוהים יצרף אליו נפשות נוספות.
אותם מאמינים חזרו למושבותיהם בגולה ושם בישרו את בשורת סליחת החטאים של ישוע המשיח.
באותו חג שבועות, נולדה קהילת ישוע המשיח (אל האפסים ג).
קהילה מקומית צייתה לדבר האדון והפכה לקהילה עולמית המביאה את בשורת אלוהים לכל קצווי תבל. גוף הבנוי מיהודים וגויים הקשורים לאלוהים בברית חדשה, ברית שהנביא ירמיה ניבא אודותיה והחלה ביום מותו של המשיח ישוע – ירמיה ל"א 31-34.
תפקיד הקהילה הינו זמני. עד שעם ישראל ייכנע לאלוהים וימלא את ייעודו הראשוני – ממלכת כוהנים וגוי קדוש בקרב העמים.
בני הקהילה, יהודים וגויים כאחד, טועמים את הברית החדשה, אשר עתידה להתגשם בכל נפש יהודי באחרית הימים. (אל הרומים י"א 26, זכריה י"ג 8-9, י"ב 10).