יוחנן א' 35-51
ישוע המשיח בוחר את תלמידיו
(קריאת פתיח: בראשית כח – יעקוב וסולם אלוהים)
בשורת יוחנן א, פסוקים 35-51:
35 לְמָחֳרָת שׁוּב עָמַד יוֹחָנָן וְאִתּוֹ שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו. 36 כִּרְאוֹתוֹ אֶת יֵשׁוּעַ מִתְהַלֵּךְ אָמַר: “הִנֵּה שֵׂה הָאֱלֹהִים!”
37 שָׁמְעוּ שְׁנֵי תַּלְמִידָיו אֶת דְּבָרוֹ וְהָלְכוּ אַחֲרֵי יֵשׁוּעַ.
38 כַּאֲשֶׁר פָּנָה יֵשׁוּעַ וְרָאָה אוֹתָם הוֹלְכִים אַחֲרָיו, שָׁאַל אוֹתָם: “מָה אַתֶּם מְחַפְּשִׂים?” אָמְרוּ לוֹ: “רַבִּי, אֵיפֹה אַתָּה גָּר?”
39 הֵשִׁיב לָהֶם: “בּוֹאוּ וְתִרְאוּ.” הָלְכוּ וְרָאוּ הֵיכָן הוּא גָּר וְשָׁהוּ אִתּוֹ בְּאוֹתוֹ יוֹם. הַשָּׁעָה הָיְתָה אַרְבַּע אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם בְּעֶרֶךְ.
40 אַנְדְּרֵי, אָחִיו שֶׁל שִׁמְעוֹן כֵּיפָא, הָיָה אֶחָד מִן הַשְּׁנַיִם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ מִפִּי יוֹחָנָן וְהָלְכוּ אַחֲרָיו.
41 תְּחִלָּה מָצָא אֶת אָחִיו שִׁמְעוֹן וְאָמַר לוֹ: “מָצָאנוּ אֶת הַמָּשִׁיחַ.”
42 הוּא הֵבִיא אוֹתוֹ אֶל יֵשׁוּעַ. הִבִּיט בּוֹ יֵשׁוּעַ וְאָמַר: “אַתָּה שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָנָן, אַתָּה תִּקָּרֵא כֵּיפָא” (שֶׁמַּשְׁמָעוֹ סֶלַע).
43 לְמָחֳרָת רָצָה יֵשׁוּעַ לָלֶכֶת לַגָּלִיל. הוּא מָצָא אֶת פִילִיפּוֹס וְאָמַר לוֹ: “לֵךְ אַחֲרַי!”
44 פִילִיפּוֹס הָיָה מִבֵּית צַיְדָא, מֵעִירָם שֶׁל אַנְדְּרֵי וְכֵיפָא.
45 פִילִיפּוֹס פָּגַשׁ אֶת נְתַנְאֵל וְאָמַר לוֹ: “מָצָאנוּ אֶת זֶה שֶׁכָּתַב עָלָיו מֹשֶׁה בַּתּוֹרָה, וְכֵן גַּם הַנְּבִיאִים, אֶת יֵשׁוּעַ בֶּן יוֹסֵף מִנָּצְרַת.”
46 אָמַר לוֹ נְתַנְאֵל: “מִנָּצְרַת יָכוֹל לָבוֹא מַשֶּׁהוּ טוֹב?” אָמַר לוֹ פִילִיפּוֹס: “בּוֹא וּרְאֵה.”
47 כְּשֶׁרָאָה יֵשׁוּעַ אֶת נְתַנְאֵל בָּא לִקְרָאתוֹ, אָמַר עָלָיו: “הִנֵּה בֶּאֱמֶת בֶּן יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין בּוֹ מִרְמָה.”
48 שָׁאַל אוֹתוֹ נְתַנְאֵל: “מִנַּיִן אַתָּה מַכִּיר אוֹתִי?” עָנָה לוֹ יֵשׁוּעַ: “לִפְנֵי שֶׁקָּרָא לְךָ פִילִיפּוֹס, כַּאֲשֶׁר הָיִיתָ תַּחַת עֵץ הַתְּאֵנָה, רָאִיתִי אוֹתְךָ.”
49 הֵשִׁיב לוֹ נְתַנְאֵל: “רַבִּי, אַתָּה בֶּן־הָאֱלֹהִים, אַתָּה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל!”
50 אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: “מִפְּנֵי שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ כִּי רְאִיתִיךָ תַּחַת עֵץ הַתְּאֵנָה הֶאֱמַנְתָּ? גְּדוֹלוֹת מֵאֵלֶּה תִּרְאֶה!”
51 וְעוֹד אָמַר לוֹ: “אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, אַתֶּם תִּרְאוּ אֶת הַשָּׁמַיִם פְּתוּחִים וּמַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים עַל בֶּן־הָאָדָם.”
בשיעור שעבר למדנו אודות ניסיונו של ישוע המשיח על ידי השטן.
בעת שנטבל על ידי יוחנן המטביל, נשמעה בת קול משמים שאמרה: "זה בני אהובי אשר בו חפצתי" (מתי ג' 17).
לאחר הטבילה ישוע נלקח על ידי רוח אלוהים למדבר ושם הוא צם 40 יום ולילה. לאחר תקופת הצום ניסה השטן את ישוע.
האם ישוע ינצח את שר העולם הזה?
האם ישוע ראוי ומסוגל להקים את ממלכת השמים?
ישוע אכן ניצח את השטן ודרך הדוגמא של ישוע למדנו עקרונות חשובים ביותר בכל הנוגע להתמודדות היום יומית שלנו נגד פיתויי השטן.
ישוע המשיח ענה לכל אחד מניסיונותיו של השטן בפסוקים מדבר אלוהים.
ללמדנו – בדבר אלוהים התשובה לכל פיתויי השטן.
השטן מנסה לעוות ולערער את דבר אלוהים, את הבטחותיו, כוחו ויכולתו וזאת כדי להרוס את עדותנו ולהפוך אותנו לכלי חסר ערך עבור אלוהים.
לכן, הדרך הנכונה לעמוד בניסיונותיו של השטן היא:
א. לדעת ולהבין נכונה את דבר אלוהים במלואו.
ב. להאמין באופן מוחלט בכל דבר אלוהים ולפתח קשר אישי עימו.
ג. לציית ציות עיוור לכל דבר אלוהים.
התוצאה:
- הרחקת השטן מעלינו!
- חיים המודרכים ברוח אלוהים המבטיחים שלום פנימי ושירות טהור ומבורך עבור אלוהים.
אחים ואחיות יקרים,
כדאי לזכור. כשמצייתים לאלוהים השטן אינו יושב בחיבוק ידיים! דווקא בעת שכזו השטן ינסה להרוס את אמונתנו ועדותנו.
כעת, לאחר שישוע ניצח את שר העולם הזה, את השטן, מתפנה ישוע המשיח להקים את ממלכת אלוהים כשהוא בשלב ראשון בוחר את תלמידיו.
הבה נקרא מבשורת יוחנן פרק א' פסוקים 35-51.
ישוע המשיח חוזר למקום שבו יוחנן המטביל הטביל אותו. יחד עם יוחנן המטביל היו שניים מתלמידיו. אנדרי (א' 40) וככל הנראה התלמיד יוחנן.
כשיוחנן המטביל ראה את ישוע, הוא שוב תיאר אותו במילים: "הנה שה האלוהים!"
בפסוק 29 יוחנן אף הוסיף את המילים: "…הנושא חטאת העולם".
מתברר שיוחנן המטביל הבין דבר ששאר התלמידים לא הבינו גם אחרי 3 שנים עם ישוע.
הוא הבין שממלכת שמים לא תקום על ניצחון צבאי, לאומי אלא על מילוי תפקידו של המשיח כשה האלוהים.
ז"א בתשלום חייו כקורבן! הרי לשם כך הוא נקרא שה…
מתברר שיוחנן המטביל ראה את ישוע דרך ישעיה נ"ג – שם המשיח מתואר כשה כפרת חטאי בני האדם, ולא דרך זכריה י"ב – י"ד – משיח כובש ומנצח…
למרות שיוחנן המטביל לא הבין הכל על ישוע (בשורת מתי י"א 2-3), הוא ידע שישועת בני האדם תלויה בפעולתו של ישוע, האחד שהיונה נחתה על ראשו ובת קול קבעה שהוא בן האלוהים.
הוא הבין שבעיות האנושות נעוצות בחטא ולכן הפתרון לכלל בעיות האנושות טמון במושיע מן החטא – ישוע המשיח.
וכשאנו מביטים על ישוע, מה אנו רואים? שה אלוהים? הפתרון לכל בעיותנו?
כששני תלמידיו של יוחנן המטביל שמעו את דבריו, הם עזבו אותו והלכו אחרי ישוע.
למרות שהפעולה מסתכמת בפסוק אחד, הרי שהיא מתארת נקודת מפנה חשובה.
יוחנן המטביל מבין דבר חשוב. תכליתו היא להצביע על המשיח, ומשזה הגיע, הוא צריך לרדת מעל הבימה ולהיעלם.
יוחנן המטביל הוא דוגמא נפלאה לענווה והסתפקות בתפקיד שאלוהים נותן לנו בחיים הללו.
עלינו ללמוד מיוחנן המטביל: אנו משרתי המשיח! עלינו להדריך אנשים אל ישוע ולעודד אותם להסתמך עליו בלבד.
אנדרי והתלמיד הנוסף הולכים אחר ישוע. ישוע פונה אליהם ושואל אותם:
"מה אתם מחפשים?"
שני התלמידים עונים: "רבי, איפה אתה גר?"
בקוראם לו רבי, התלמידים מעמידים אותו כסמכות הוראה ואת עצמם כתלמידים. הם מחפשים מורה ומדריך!
תשובתו של ישוע נשמעת כה רגילה אך מכילה משמעות רבה:
ישוע ענה: "בואו ותראו."
מי שרוצה לראות, צריך קודם כל לבוא אל ישוע!
שני התלמידים הלכו למשכנו של ישוע ובילו עימו מספר שעות.
יוחנן אינו מציין פרטים אודות השיחה עם ישוע במקום מגורו, אלא את התוצאה של אותה שיחה ושהות עם ישוע המשיח.
בפסוק 41 אנדרי מוצא תחילה את אחיו שמעון ואומר לו: "מצאנו את המשיח".
לפיכך , כבר בשלב כה ראשוני של ההיכרות עם ישוע יש לנו את החיבור של "ישוע = שה אלוהים = משיח".
את החיבור הזה עשו התלמידים בפגישה הראשונה עם ישוע.
פסוק 41 פותח במילה "תחילה", ללמדנו שאנדרי פנה בראשונה לאחיו אך זו רק הייתה ההתחלה של המירוץ לומר ולהודיע כי המשיח נימצא!
אנדרי לא שמר את האוצר לעצמו אלא חילק והודיע כי המשיח נימצא.
האם גם אנו מראים את אותה גישה כשאנו מבשרים? האם אנו גם להוטים לחלוק את העובדה שמצאנו את המשיח?
למען הדיוק ראוי לומר – המשיח מצא אותנו!
אנדרי הביא את שמעון אל ישוע ובאותו מעמד נתן לו ישוע שם נוסף – כיפא. המילה כיפא בארמית, שהיתה שפה מדוברת, היא סלע. (ראה מתי ט"ז 18). ביוונית פטרוס.
במבטו, ראה ישוע את פנימיותו של משרתו ואת אחרית יומו. ישוע כבר ראה את שמעון בעתיד כשהוא משמש אחד מעמודי התווך של הקהילה.
כזה הוא מבטו של האל דרכנו. מבטו של האל הינו מבט חודר לתוך עמקי הלב. ממנו אין לנו מה להסתיר ולפניו אנו שקופים.
(ראה בראשית ט"ז 7-14 – אל רואי).
ישוע המשיך באיסוף תלמידים והבא בתור היה פיליפוס. ישוע פשוט אמר לו: "לך אחרי" וכך בדיוק עשה פיליפוס.
יוחנן מציין שפיליפוס גם כן היה מבית ציידא, מהעיר של אנדרי וכיפא. אין אנו יודעים אם פיליפוס שמע על ישוע מאנדרי וקיווה להצטרף לישוע.
אנו רק יודעים שישוע אמר לו – לך אחרי והוא הלך אחרי ישוע.
האם גם אנו מהירים לציית לדברי המשיח?
בפסוק 45 יוחנן מציין שפיליפוס פגש את נתנאל ואמר לו: "מצאנו את זה שכתב עליו משה בתורה, וכן גם הנביאים…"
ז"א, שבמהלך ההליכה אחרי ישוע הם שמעו ולמדו מישוע שהוא האחד המגשים את הנבואות התנכיות אודות המשיח.
יתכן ששאלו אותו כיצד הוא מתייחס לתואר שנתן לו יוחנן המטביל – שה האלוהים.
דבר נוסף: דבריו מוכיחים לנו שאכן התורה והנביאים ניבאו אודות המשיח וכך, לו בני ישראל או כל אדם היה לומד היטב, היה צריך לזהות את ישוע כמשיח המובטח. (אל הגלטים ג' 23-25).
לאור נתונים אלו צריך גם להבין את דברי ישוע – "אל תחשבו שבאתי לבטל את התורה או את הנביאים. לא באתי לבטל כי אם לקיים" (מתי ה' 17).
מה שישוע עשה עם התלמידים אז רוח הקודש עושה איתנו היום: הוא שוכן בתוכנו (ראשונה לקורינתיים ג' 16-17), הוא מלמד אותנו את דבר אלוהים, מזכיר לנו את הכתוב ומעניק לנו כוח ואומץ לציית. (יוחנן י"ד-ט"ז).
פיליפוס סיים את המשפט המתאר את המשיח במילים: "…את ישוע בן יוסף מנצרת".
מכיוון שכך סיים פיליפוס את המשפט המתאר את המשיח, ענה לו נתנאל: "…מנצרת יכול לבוא משהו טוב?"
נתנאל, לאור דברי ישוע היה איש ירא אלוהים ומכאן גם אחד הבקיא בדבר אלוהים.
נתנאל ידע כי משיח לא בא מנצרת אלא מבית לחם אפרתה ולכן ענה כמו שענה.
פיליפוס היה האחד שלא דייק לחלוטין. למרות שישוע אכן גר בנצרת, הרי שמוצאו, מקום הולדתו היה בבית לחם אפרתה – מיכה ה' 1.
נצרת כעיר גלילית הייתה תחת השפעה גויית ומכאן תגובתו המזלזלת של נתנאל.
כשנתנאל שמע לפיליפוס ובא לראות את ישוע, אמר לו ישוע כשראה אותו, עוד לפני שהוא נתנאל פצה את פיו: "הנה באמת בן ישראל שאין בו מרמה." פסוק 47.
לפני שנמשיך את הלימוד, חשוב לציין שהביטוי בן ישראל מקביל ונרדף לביטוי: בן יעקב!
נתנאל המופתע שואל את ישוע: מנין אתה מכיר אותי? ז"א, איך אתה מכיר את פנימיות נפשי? איך אתה יודע שאין בי מרמה?
ישוע ענה לו במשפט המוכיח את עובדת היותו עליון לכל בן אדם רגיל: "…לפני שקרא לך פיליפוס, כאשר היית תחת עץ התאנה, ראיתי אותך."פסוק 488.
גם לנתנאל, ישוע נותן להרגיש ולהכיר אותו כאל רואי (בראשית ט"ז 7-14).
הפנמת המילים הללו תתרחש רק לאחר שרוח אלוהים תבוא עליהם. (מע"ש ב')
לאור המילים הללו של ישוע אמר נתנאל: "רבי, אתה בן האלוהים, אתה מלך ישראל!"
תשובתו של ישוע לגילוי האמונה של נתנאל מאוד מדהימה.
"אמר לו ישוע: "מפני שאמרתי לך כי ראיתיך תחת עץ התאנה האמנת? גדולות מאלה תראה!
ועוד אמר לו: "אמן אמן אני אומר לכם, אתם תראו את השמים פתוחים ומלאכי אלוהים עולים ויורדים על בן האדם."
ישוע מברך את נתנאל על כך שמשפט אחד שלו היה מספיק כדי שיאמין בו. הרי אחרים דרשו אותו ונסים רבים ולמרות זאת לא האמינו.
ישוע הבטיח לנתנאל ולאלו האוחזים באותה אמונה כי הם עתידים לראות דברים גדולים יותר.
מה יראו בני האמונה?
"…את השמים פתוחים ומלאכי אלוהים עולים ויורדים על בן האדם."
מדוע שישוע יבטיח דווקא את המחזה הזה?
א. שמו השני של יעקב היה ישראל (בראשית לב 29). יעקב אבינו ראה את המחזה הזה בבית אל כאשר ברח מעשיו אחיו (בראשית כח).
ולכן, נתנאל אשר אחז באמונתו של יעקוב יזכה לראות את מה שראה יעקוב. את אלוהים בהדא וכבוד ולא רק בחלום.
ב. מאוד יתכן שנתנאל הגה בנושא הזה (סולם יעקוב) כשהיה תחת עץ התאנה, ולכן משפטו של ישוע הבהיר לו יותר לעומק עד להיכן ישוע יכול לחדור!
סיכום
א. כל דבר אלוהים מלמד על המשיח ולכן מי שאכן לומד נכונה את דבר ה', יחפש את ישוע ובחסד אלוהים גם ימצא אותו.
ב. מי שמוצא את ישוע אינו יכול לשמור אותו רק לעצמו. הוא מודיע זאת גם לאחרים!
ג. לאור דברי נתנאל וישוע ניתן לסכם את מילות התואר של ישוע בפסוקים הללו:
ישוע = שה אלוהים, נושא חטאת העולם, משיח, בן האלוהים, מלך ישראל, בן האדם, המלאכים משרתים אותו.
מי שהולך אחרי שה האלוהים, עתיד לראות את אלוהים במלוא הדרו.
בשיעור הבא נלמד אודות האות הראשון של ישוע.