יונה פרק ב, פסוקים 1-11
תפילתו של יונה במעי הדג
יונה – פרק ב'
שיעור שני
אלוהים ציווה על יונה ללכת לעיר נינווה מלאת החטאים ולהזהיר את יושביה כי אם לא יחזרו בתשובה – יושמדו.
יונה אינו מעוניין שאלוהים ירחם על אותם אויבים אכזריים לכן הוא קם ובורח מיד מאלוהים. הוא מפליג לקצה העולם (מבחינתו) – לתרשיש.
בעודו בים, אלוהים יצר סערה אשר איימה על שלמות האונייה וחיי המלחים.
כל המלחים עובדי האלילים הבינו שיד אלוהים בדבר והם השכילו לחזור בתשובה ולשרת את אלוהים.
אלוהים לימד את יונה לקח מאוד מעניין:
הוא איש האלוהים בורח על מנת למנוע מאנשי נינווה החוטאים לזכות בחסד הסליחה של אלוהים, והנה עוד בהיותו על האונייה הוא עד לראות איך גויים עובדי אלילים יכולים לחזור בתשובה ולשרת את אלוהי השמים והארץ לא פחות טוב מיהודי כמוהו.
כשהתברר שיונה היה הגורם לסערה, הוחלט להטילו לים וברגע שיונה פגע במים שקטה הסערה והים רגע.
מה קרה ליונה כשהוא נזרק למים?
פרק ב' פסוק 1:
1. "וימן יהוה דג גדול לבלוע את יונה, ויהי יונה במעי הדג שלושה ימים ושלושה לילות."
אלוהים מינה דג גדול שבלע את יונה. יונה שהה בבטן הדג שלושה ימים ושלושה לילות.
פסוק 2 מתאר מה עשה יונה כשהוא מצא את עצמו בתוך מעיי הדג.
פסוק 2:
2. "ויתפלל יונה אל יהוה אלוהיו, ממעי הדגה.."
שימו לב:
יונה מתפלל מבטן הדג, והתפילה המתועדת בפרק ב' מאוד מעניינת.
התפילה אינה תפילת תחנונים להצלה, התפילה כולה הנה הודיה לאלוהים עבור הצלתו שכבר ניתנה.
יונה נמצא כמה ימים בבטן הדג וכבר השכיל להבין שכל מה שקרה עד כה היה מיד אלוהים.
על פי פסוק 4 מתברר שיונה מבין שאלוהים היה מאחורי זריקתו לים ומכאן, אלוהים היה זה שמינה את הדג לבלעו.
מה יש לנו ללמוד?
מה עלינו לעשות על מנת לחסוך מעצמנו את הסבל והעונש?
התשובה נעוצה תמיד בציות, ציות, ציות.
לא תמיד אנו מבינים את הסיבה, ולא תמיד יש חשק למלא את ההוראה, אבל תמיד כדאי למלא אחר רצון אלוהים ולהימצא במקום שאלוהים קבע.
עדיף לעשות ולציית בלי להבין את הכל, מאשר לסבול ולהבין מעט יותר…!
הסיפור של יונה במעי הדג מאוד מעניין.
האם יונה היה חי שלושה ימים ואז נפלט מהדג או שיונה מת בתהליך הטביעה והבליעה על ידי הדג ולאחר שלושה ימים הוקם לתחייה ואז נפלט מבטן הדג?
אנו נעמוד על משמעות מילות התפילה של יונה וניווכח בגודל הנס שפקד את יונה.
מפסוק 3 מתברר שיונה משתמש בציטוטים ממזמורי תהילים על מנת לתאר את החוויה שעבר.
יונה ציטט פסוקים שהיו ידועים עוד בתקופתו על מנת לתאר בנאמנות את המציאות שפקדה את חייו.
פסוק 3:
3. "ויאמר, קראתי מצרה לי אל ה' ויענני, מבטן שאול שיוועתי שמעת קולי".
יונה מציין שהוא קרא לאלוהים ממקום חסר תקווה ועוד בהיותו קורא לאלוהים הוא היה בטוח שאלוהים שומע ועונה לתפילותיו. יונה מתאר את המקום אליו נקלע כמקום מוות.
"שאול" – מתייחס למקום שאליו המתים הולכים. "שאול", בשפה התנכית מקביל למילה קבר. בראשית ל"ז 35.
יונה נמצא בבטן הדג ומבחינתו הוא נכנס לקבר שלו. גם מהמקום החשוך הזה במעמקי הים יונה היה בטוח שאלוהים שומע את תחינתו. יונה מצטט ממזמור י"ח: 4-8 ו- ק"כ: 1, שם דוד המלך מתאר איך אלוהים שמע את תפילתו בעת צרה, והצילו ממוות.
יונה ציטט את המזמור הידוע לו אז מכיוון שתוכנו הביע את המציאות שהוא עצמו נימצא בה.
כמו שאלוהים ענה לדוד בעת צרה, ליונה ענה אלוהים בעת צרה.
כמו שאלוהים הציל את דוד ממוות פעמים כה רבות, כך אלוהים הציל את יונה.
בפסוק 4 אומר יונה:
4. "ותשליכני מצולה בלבב ימים ונהר יסובבני, כל משברך וגליך עלי עברו"
יונה מציין שאלוהים עמד מאחורי זריקתו למים, ומתאר את הרגשתו בין גלי הים, ובבטן הדג.
גם פה יונה מצטט ממזמור מ"ב: 7. לעומת כותב המזמור אשר תיאר מצב סמלי יונה מאמץ את התיאור כדבר שקרה לו במציאות. (פס' דומה: ישעיה מ"ג: 2) הגלים אומנם התנפצו מעלי…
בפסוק 6 יונה ממשיך לתאר את התלאות שעברו עליו:
6. "אפפוני מים עד נפש תהום יסובבני, סוף חבוש לראשי".
המים הגיעו לכל חלק בגופי, המים הרטיבו לי את "הנפש", צמחיית ים נאספה מעל לראשי.
למרות שיונה מצטט את מלותיו של דוד המלך במזמור ס"ט: 2-3 הוא, יונה, עבר את התלאות הללו באופן מילולי, מעשי.
לגבי דוד המלך אין לנו תיאור שבו דוד טובע. דוד המלך יכול היה לתאר מצב סמלי של סבל או טביעה. יונה משתמש באותן המילים מפני שהן תיארו במדויק את המצב שבו הוא היה.
איזו הרגשה אפפה את איש האלוהים?
בפס' 5 יונה מרגיש כאילו אלוהים סילק אותו מנגד עיניו, כאילו אלוהים העיף אותו מכפות ידיו המגינות.
יונה למד עד כמה גבוה מחיר ההתרחקות מנוכחות אלוהים.
5. "ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך, אך אוסיף להביט אל היכל קדשך…"
למרות התרחקותו, יונה מביט קדימה ובוטח בכך שבעתיד עוד יזכה לראות את היכל אלוהים. מלכים א' ח': 29 (עינינו צריכות להיות תמיד ממוקדות לעבר בית אלוהים.)
למרות הרגשת הריחוק שלנו לפעמים מאלוהים, יונה הוא דוגמא נפלאה להוכיח שאלוהים הוא לא המתרחק אלא אנחנו בלבד.
לא משנה היכן נהיה, תפילת צדיק תמיד נענית ואין מקום שהוא רחוק מאלוהים.
פסוקים 10-7 מאוד מיוחדים מפני שהם מרמזים לפי דעתי שיונה היה מת וקם לתחייה בבטן הדג.
7. "…לְקִצְבֵי הָרִים יָרַדְתִּי הָאָרֶץ בְּרִחֶיהָ בַעֲדִי לְעוֹלָם; וַתַּעַל מִשַּׁחַת חַיַּי, יְהוָה אֱלוהי.
8. בְּהִתְעַטֵּף עָלַי נַפְשִׁי, אֶת-יְהוָה זָכָרְתִּי; וַתָּבוֹא אֵלֶיךָ תְּפִלָּתִי, אֶל-הֵיכַל קָדְשֶׁךָ.
9. מְשַׁמְּרִים הַבְלֵי-שָׁוְא, חַסְדָּם יַעֲזוֹבוּ.
10. וַאֲנִי בְּקוֹל תּוֹדָה אֶזְבְּחָה-לָּךְ, אֲשֶׁר נָדַרְתִּי אֲשַׁלֵּמָה: יְשׁוּעָתָה לַיהוָה.
אנא זכרו: ישנם מאמינים הטוענים שיונה נשאר חי 3 ימים וכאלו הטוענים כי מת וקם לתחייה. אנא לא לריב. עיקר הנס נובע מן העובדה שיונה יצא חי מבטן הדג והגשים את תוכניתו של אלוהים. לכל ידוע שאלוהים יכול להקים ממוות לחיים.
כשיונה אמר בפסוק 7 שהוא ירד לקצבי הרים, ניתן להבין כי כ"טרמפיסט" בבטן הדג הוא פשוט נלקח וירד עם הדג לתחתיות הארץ.
אך המילה המיוחדת שיונה משתמש בה בפסוק 7 היא:
"ותעל משחת חיי ה' אלוהי".
המילה שחת מתייחסת למצב ריקבון. למצב הרס, למצב שבו גוף האדם מגיע לאחר מוות.
למרות שאנשים בתנ"ך בדרך כלל משתמשים במילה בצורה סמלית, הרי ליונה היו כל הסיבות שבעולם להשתמש במילה כתיאור מצב מציאותי.
כשדוד המלך השתמש בביטוי "שחת" הוא אמר: "כי לא תעזוב נפשי לשאול, לא תיתן חסידך לראות שחת". דוד המלך ניבא אודות המשיח במזמור ט"ז 10.
שמעון השליח אמר בספר מעשי השליחים כי דוד המלך ניבא שהמשיח לא יעזוב לשאול ובשרו לא ידע שחת.
לעומת המשיח אשר גופו לא ראה שחת, יונה הנביא אומר שאלוהים העלה את גופו ממצב של שחת.
המילה שחת במשפטים אלו מתייחסת למצב ריקבון הגוף לאחר המוות.
המקרה של יונה שימש את ישוע כדי לתאר את תקומתו לאחר שלושה ימים.
בבשורת מתי י"ב 39-41, ט"ז 4 ובשורת לוקס י"א 29 ישוע ענה לפרושים שרצו שיראה להם עוד אות כדי שאולי יאמינו בו:
ישוע אמר להם:
"כמו שהיה יונה במעי הדג שלושה ימים ושלושה לילות, כך יהיה בן האדם בלב האדמה שלושה ימים ושלושה לילות".
מכיוון שישוע הזכיר את הדוגמא של יונה הנביא, והוא ישוע בעצמו היה מת בקבר שלושה ימים ושלושה לילות, ניתן להבין שיונה אכן היה מת במעי הדג שלושה ימים ושלושה לילות והוקם לתחיה בכוח אלוהים.
ההיסטוריה כבר תיעדה אנשים שחיו בבטן לויתן מספר ימים, אך עדיין אין שום תיעוד לגבי אדם שנבלע על ידי דג, מת, וקם לתחייה לאחר שלושה ימים.
בגלל הנס הזה יכול יונה לשמש עדות לאנשי נינווה אשר חזרו בתשובה.
בפסוק 8 יונה אומר שברגע המשבר, ברגע לפני שנפשו התעטפה, ברגע לפני שאיבד את הכרתו הוא זכר את ה' ותפילתו הגיע לפני היכל קודש ה'.
בפסוק 9 יונה מצהיר הצהרה שכדאי לכולנו ללמוד בעל פה: "משמרים הבלי שווא, חסדם יעזובו"
על מי יונה מדבר?
יונה מתייחס אל אותם אנשים אשר שמים ביטחונם בחלומות שווא. אל אותם עובדי אלילים אשר מאמינים בדבר המלא אויר.
מה קורה לאנשים כאלו?
הם מפסידים את מקור החסד היחידי, הם פונים רחוק מאלוהים, מהאל היחיד אשר יכול להעניק מחסדו לבני אנוש.
ומה אני אעשה מעתה והלאה, שואל יונה?
איך אני אתנהג מרגע זה ואילך?
הבה נקרא פסוק 10:
10. "ואני בקול תודה אזבחה-לך, אשר נדרתי אשלמה…"
מדוע אזבח לך ה'?
מדוע אשלם לך נדרי, ה'?
אני אעשה כל זאת לך, מפני שהישועה מה' בלבד!
למרות שיונה משתמש בשתי מילים – ישועתה לה', הרי ששתי המילים הללו מילות המפתח של כל הספר!
עד כה היינו עדים לאירוע מאוד מעניין.
הסיפור של יונה הנביא מתאר איך אלוהים מציל את שליחו מתוך המוות בעקבות קריאתו בעת צרה.
אלוהים עונה ליונה היהודי ומצילו בדיוק כמו שענה לגויים אשר התחננו על חייהם וקראו לעזרתו. אותם גויים בפרק א' נדרו נדרים והעלו קורבנות לאחר שה' הושיעם והנה גם יונה נודר נדרים ומבטיח קורבנות בעקבות הצלתו על ידי ה'.
אלוהים הראה לנו שיהודי וגוי משרתים אותו באותה הדרך מרגע חזרתם בתשובה.
אלוהים לא מציב דרכים שונות לתרבויות שונות.
יונה שוב הוכיח שהישועה לגוי וליהודי באה ממקור אחד – ה'. כי אין מקור אחר.
שמעון השליח אמר בספר מעשי השליחים ד' 12: "ואין הישועה באחר, ואין תחת השמים שם אחר, הניתן לבני אדם, אשר בו ניוושע."
מה קרא ליונה לאחר שלושה ימים בבטן הדג?
פסוק 11:
11. "ויאמר יהוה לדג, ויקא את יונה אל היבשה."
איזה שיעור מעניין!
דג מציית לדבר ה' מיד, ויונה היהודי, איש אלוהים חשב לברוח מאלוהים!
בשיעור הבא נלמד איך יונה ממלא אחר הוראות ה'.