מתי י' 26-42
אומץ לבם ומסירות נפשם של השליחים ומקור נחמתם – חלק ג
פסוקים מקבילים: לוקס יב 2-9, יד 26-27
האדון ישוע קרא אליו את שנים עשר התלמידים והכין אותם לשליחות בשירות אלוהים.
על מנת להבטיח את הצלחת משימתם, האדון ישוע המשיח מבהיר לתלמידיו מה עליהם לומר, מה עליהם לעשות וממה להימנע:
א. המסר שבפיהם יהיה מסר בשורת הישועה.
ב. על מנת לאמת את מסר הישועה שבפיהם נתן להם האדון את כוח רוח אלוהים כדי לרפא חוליים חשוכי מרפא ואף להקים מתים לתחייה. (אל העברים ב')
ג. האדון ישוע חילק את התלמידים לזוגות כדי שיוכלו לעודד, לעזור ולתמוך זה בזה.
ד. האדון ישוע ציווה על תלמידיו לתת ולהעניק בחינם, כי גם הם קיבלו חסד רב מאלוהים – בחינם. כאשר התלמידים מתמקדים בבשורה ובאדון ישוע ולא באוצר ארצי, אז בשורתם נשארת טהורה והתמקדות השומעים תהיה באדון בלבד.
ה. האדון ישוע ציווה על התלמידים שילכו לצאן האובדות של עם ישראל (ראה המשך במעשי השליחים א 8).
ו. האדון ישוע הזהיר אותם מראש שלא כולם יקבלו את מסר הבשורה ולכן עליהם להמשיך וללכת לכל עיר וכפר עד שהבשורה תגיע לכל אוזן.
בשיעור שעבר ישוע ציין שתלמידיו עתידים להיות שנואים ונרדפים ממש כפי שהוא נרדף והיה שנוא.
ישוע המשיח ממשיך להכין את תלמידיו לשירות ובפסוקים 26-39 הוא מציין את הצרות העתידות לפקוד את תלמידיו. לאור העתיד הקשה הצפוי להם, ישוע המשיח מעודד את תלמידיו לבטוח בו בכל מאודם כי הוא מקור נחמתם.
26 “לָכֵן אַל תִּפְחֲדוּ מִפְּנֵיהֶם, כִּי אֵין דָּבָר מְכֻסֶּה שֶׁלֹּא יִגָּלֶה וְאֵין נִסְתָּר שֶׁלֹּא יִוָּדַע.
27 אֶת מַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם בַּחֹשֶׁךְ אִמְרוּ בָּאוֹר, וּמַה שֶּׁנִּלְחַשׁ לְאָזְנֵיכֶם הַכְרִיזוּ מֵעַל הַגַּגּוֹת.
28 אַל תִּפְחֲדוּ מִן הַהוֹרְגִים אֶת הַגּוּף שֶׁאֵין בִּיכָלְתָּם לַהֲרֹג אֶת הַנֶּפֶשׁ, אֶלָּא יִרְאוּ מִזֶּה אֲשֶׁר יָכוֹל לִגְרֹם הֵן לְאָבְדַן הַנֶּפֶשׁ וְהֵן לְאָבְדַן הַגּוּף בְּגֵיהִנּוֹם.
29 הַאִם לֹא נִמְכָּרוֹת שְׁתֵּי צִפֳּרִים בְּאִסָּר אֶחָד? גַּם אַחַת מֵהֶן לֹא תִּפֹּל אַרְצָה מִבְּלִי הַשְׁגָּחַת אֲבִיכֶם.
30 אַךְ אַתֶּם, אֲפִלּוּ שַׂעֲרוֹת רֹאשְׁכֶם נִמְנוּ כֻּלָּן.
31 לָכֵן אַל תִּפְחֲדוּ; יְקָרִים אַתֶּם מִצִּפֳּרִים רַבּוֹת.”
32 “כָּל מִי שֶׁיּוֹדֶה בִּי לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם גַּם אֲנִי אוֹדֶה בּוֹ לִפְנֵי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
33 וְכָל הַמְכַחֵשׁ בִּי לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם גַּם אֲנִי אֲכַחֵשׁ בּוֹ לִפְנֵי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
34 אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁבָּאתִי לְהָטִיל שָׁלוֹם עַל הָאָרֶץ. לֹא בָּאתִי לְהָטִיל שָׁלוֹם אֶלָּא חֶרֶב,
35 שֶׁהֲרֵי בָּאתִי לִגְרֹם פִּלּוּג בֵּין אִישׁ לְאָבִיו, בֵּין בַּת לְאִמָּהּ וּבֵין כַּלָּה לַחֲמוֹתָהּ,
36 וְיִהְיוּ אֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ.
37 הָאוֹהֵב אֶת אָבִיו אוֹ אֶת אִמּוֹ יוֹתֵר מִמֶּנִּי אֵינוֹ כְּדַאי לִי, וְהָאוֹהֵב אֶת בְּנוֹ אוֹ אֶת בִּתּוֹ יוֹתֵר מִמֶּנִּי אֵינוֹ כְּדַאי לִי.
38 וּמִי שֶׁאֵינוֹ לוֹקֵחַ אֶת צְלָבוֹ וְהוֹלֵךְ אַחֲרַי אֵינוֹ כְּדַאי לִי.
39 הַמּוֹצֵא אֶת נַפְשׁוֹ יְאַבֵּד אוֹתָהּ, וְהַמְאַבֵּד אֶת נַפְשׁוֹ לְמַעֲנִי יִמְצָא אוֹתָהּ.”
בפסוקים 26-31 ישוע מבהיר לתלמידים ששונאיהם לא יבחלו בשום דבר כדי להשתיק את מסר הבשורה. שונאי הבשורה יהיו מוכנים אפילו להרוג את התלמידים של ישוע.
מדוע העולם מוכן לעשות הכל כדי להשתיק את מסר הבשורה של ישוע?
מסר הבשורה מצביע על כל בני האדם כאנשים חוטאים שללא מתנת הישועה של אלוהים הם עתידים להישלח לעונש נצחי באגם האש.
הבשורה מכריזה שכל דת וכל דרך מובילות את האדם המאמין בהם לאבדון אם אינו מקבל את דם הכפרה של ישוע כקורבן חטאים.
הבשורה מציינת שלא קיים טוב ומושלם בנפרד מישוע. (יוחנן י"ד 6). ישוע אמת וכל שאר הדתות – שקר!
מסר הבשורה מציג את החטא והרשע באור האמיתי.
מסר הישועה מבהיר לעולם שתענוגותיהם נחשבים לתועבה בעיני אלוהים והבטחון שלהם בכל דבר שאינו בישוע עתיד להתגלות כקנה רצוץ.
מסר הבשורה מגלה את האמת אודות השטן, ושר העולם הזה מנסה לעשות הכל כדי שדמותו האמיתית לא תתגלה.
ראו לדוגמא את חברות התקשורת. ערוצי הטלוויזיה והרדיו הציבוריים והמסחריים בישראל אינם מעונינים להציג את הבשורה ולעיתים אף לא בתשלום. לעיתים חברות התקשורת מפחדות להזדהות עם המאמינים בישוע כדי לא להפסיד לקוחות הנרתעים או שונאים את בשורת ישוע. לעומת זאת, אם תציע להם סרט או ידיעה המציגה את ישוע או את הבשורה באור שלילי, כולם יקפצו על המציאה!
מדוע? כי כך הם מאשרים לעצמם ולחברה בה כולנו חיים להמשיך בחייהם מלאי החטא ולא מרגישים את הצורך להשתנות ולהידמות לבוראם.
מבחינת העולם, כל עוד יש "הסכמה ציבורית" שישוע אינו המשיח, כולם יכולים להמשיך בחייהם ללא רגשות אשמה או פחד ממשפט.
אך כאשר אנו מתמידים לדפוק על דלתות הלב של העולם, אנו כאילו מנסים בכל דרך 'להעיר את הדוב משנת החורף שלו', 'להאיר עם הפנס על השודד'. כפי שכולם יודעים, זו פעולה העלולה להסתיים באסון!.
ישוע אינו מסתיר את התוצאות הכואבות שעלולות להיגרם כתוצאה מציות לדברו.
עלינו לזכור תמיד שהמלחמה שלנו היא נגד השטן בכבודו ובעצמו ובידיו סמכויות וכוחות גדולים.
השטן עושה את כל שביכולתו כדי לשמור את מה שבידיו ולסכל את תוכניותיו של אלוהים. (אל האפסיים ב' 1-2, ו' 10-18, ראשונה לפטרוס ה' 8).
השטן מניע את חסרי האמונה לשנוא אותנו ולחפש דרכים חוקיות ושאינן חוקיות כדי להשתיק אותנו.
ואיך משתיקים את המאמינים מלבשר ולהודיע את אמת הישועה לכל אדם?
איך מפחידים אותנו וגורמים לנו לשתוק בכל הנוגע לבשורה?
א. על ידי איום בנזק ובפגיעה אישית או מוות.
דוגמא קלאסית מוצגת במעשי השליחים פרק ד'.
כיפא ויוחנן דיברו בגלוי בבית המקדש אודות משיחיותו של ישוע והצורך של כל אדם להאמין בו כדי להיוושע.
הכוהנים, נגיד בית המקדש והצדוקים כעסו על יוחנן וכיפא, תפסו אותם וכלאו אותם.
למחרת עמדו התלמידים למשפט לפני השרים, זקני העם והסופרים, הכהן הגדול והמשפחות המיוחסות.
רבותיי, אל תחשבו לרגע שהמעמד הזה אינו מפחיד.
אותם אנשים בעלי השררה יכלו לפגוע בכל היקר ליוחנן וכיפא.
גם היום האוחזים בשלטון השונאים את הבשורה יכולים לפגוע בנו וביקר לנו ביותר.
מאמינים המתמידים להכריז את הבשורה עלולים להירדף על ידי שכניהם, להפסיד מקום עבודה, להיות מוחרמים מבחינה עסקית. ילדיהם עלולים להיפגע מבחינה נפשית ופיזית. ראו מה קרה בשנה שעברה ועדיין קורה לבני הקהילה בערד.
הלחצים מבחוץ עלולים לגרום לסדקים בקהילה. למרות זאת, יוחנן וכיפא התמלאו ברוח אלוהים – ז"א – צייתו לדבר אלוהים והכריזו את הבשורה והישועה באדון ישוע גם באוזני שליטי העם המאיימים עליהם.
האם יוחנן וכיפא זכרו את מילותיו של האדון ישוע – "אל תפחדו מפניהם…"? כנראה שכן!
האדון ישוע לא נשאר אדיש לנאמנות ילדיו. יוחנן וכיפא קיבלו כוח מאלוהים לעמוד איתן, לא לפחד ולהמשיך ולהכריז את אמת הבשורה לכל אדם.
אלוהים ברך לא רק אותם אלא גם את כל הקהילה. נפשות רבות התווספו לגוף המשיח.
שוב אנו עדים לברכה הנובעת מציות לדבר אלוהים.
רבותיי, בעת קשה שכזו, עלינו לזכור את נאמנות אלוהים לילדיו כפי שמתואר בדבר אלוהים וכפי שהתנסנו בו בחיינו האישיים בעבר. ראו את מזמור כ"ג ומזמורים רבים אחרים. (אל הרומים ח' 34-38, ראשונה ליוחנן ד' 4, מלכים ב' ו' 15, ורבים אחרים).
זיכרו איך אלוהים הציל אותנו במקרים קודמים והתעודדו לבטוח בו גם היום.
למרות שלעולם יש כוח וסמכות לפגוע בנו רק בגלל שאנו נאמנים לאדוננו ישוע, עלינו לבטוח במילה של ישוע – "…אל תפחדו מפניהם…" (ראה ישעיה ז' 4 – הישמר והשקט)
מהי הדרך הנוספת להשתיק את המאמין מלבשר באומץ את הבשורה?
ב. על ידי הרס העדות האישית שלנו – נפילה בחטא או פיתוי מביש.
כאשר אנו נופלים בחטא גדול – גניבה, ניאוף, בגידה, מעילה וכו', אז אנו מעדיפים לשתוק מאשר לדבר.
הנפילה בחטא עלולה להיגרם על ידי תחבולה של אחרים או כניעה לרצון הבשר שלי.
כאשר יש חטא גדול בחיינו שאנו מנסים להסתיר, אנו מפחדים לעמוד בציבור ולהכריז את דבר אלוהים כי אז מי שמכיר אותנו מיד יצביע עלינו ויזכיר לכולם את החטא שבו היינו מעורבים.
מי שאינו מכיר אותנו מיד ינסה לחטט בחיינו ולכן אנו מעדיפים לחיות בצל ובשקט.
כאשר אנו מעורבים בחטא, אנו נרתעים מלעמוד כצדיקים מול הקהל.
החטא פוגע בנו קשות בכל הקשור ליכולתנו למלא את היעוד שאליו נקראנו על ידי האדון ישוע.
כאשר אנו קורבנות של חטאים, אנו כלים שרופים וזה כל כך חבל.
העדות של מאמין כבול דומה לזו של לא מאמין.
ומה הפתרון?
איך עלינו לחיות כדי לשמור על עדותנו ולהימנע כמה שיותר מליפול בחטא על כל צורותיו?
עלינו להישמר קרוב כל יום לאדון:
בתפילה,
בלימוד דבר אלוהים
בציות למילים שאותם אנו קוראים בדבר אלוהים
ובהתחברות עם מאמינים אחרים בעלי רצון זהה.
אחים ואחיות יקרים.
אנו חוזרים כל כך הרבה פעמים על המילים הללו מכיוון שלעולם יש כוח עצום.
ללא מלוא כוח רוח הקודש המתבטא בחיינו על סמך אמונה ובטחון באדון, אנו ניפול בחטאים רבים ולא נוכל להיות כלים מועילים ומכובדים בשירות האדון ישוע.
מי שאומר כל הזמן את המסר של אור לעולם, צריך גם לחיות כל הזמן באור.
לסיכום:
אחים יקרים:
אמת אלוהים תקום בכל מקרה.
אלוהים יעשה את עבודתו. הוא יביא את הבשורה לכל אוזן שבחר מקדם.
השאלה היא: האם אלוהים יעשה זאת איתך או בלעדיך.
– האם אתה רוצה להיות שותף? המחיר האישי גבוה אך ברגע שפועלים באמונה, סר הפחד ואת מקומו ממלא שלווה, שמחה ובטחון! את המילים הללו מבינים רק ילדי אלוהים שהתנסו בו.
כדי לעמוד טהורים בשירות אלוהים עלינו:
לבטוח בדברו ולא לסמוך על עצמנו או יכולותינו. רק אז נראה את גבורת אלוהים בחיינו.
משלי ג' 5-9.
למה הכוונה שאין הם יכולים להרוג את הנפש? בשיעור הבא.
פסוקים 28-31
אומץ לבם ומסירות נפשם של השליחים ומקור נחמתם – חלק ד: "אל תפחדו"
האדון ישוע קרא אליו את שנים עשר התלמידים והכין אותם לשליחות בשירות אלוהים.
על מנת להבטיח את הצלחת משימתם, האדון ישוע מבהיר לתלמידיו מה עליהם לומר, מה עליהם לעשות, מה הם עתידים לחוות וממה להימנע.
א. המסר שבפיהם יהיה מסר בשורת הישועה.
ב. על מנת לאמת את מסר הישועה שבפיהם נתן להם האדון את כוח רוח אלוהים כדי לרפא חוליים חשוכי מרפא ואף להקים מתים לתחייה. (אל העברים ב')
ג. האדון ישוע חילק את התלמידים לזוגות כדי שיוכלו לעודד, לעזור ולתמוך זה בזה.
ד. האדון ישוע ציווה על תלמידיו לתת ולהעניק בחינם כי גם הם קיבלו חסד רב מאלוהים ובחינם.
כאשר התלמידים מתמקדים בבשורה ובאדון ישוע ולא באוצר ארצי אז בשורתם נשארת טהורה והתמקדות השומעים תהיה באדון בלבד.
ה. האדון ישוע ציווה על התלמידים שילכו לצאן האובדות של עם ישראל. (מע"ש א' 8-9)
ו. האדון ישוע הזהיר אותם מראש שלא כולם יקבלו את מסר הבשורה ולכן עליהם להמשיך וללכת לכל עיר וכפר עד שהבשורה תגיע לכל אוזן. כמו שלא קיבלו את אדונם, כך גם התלמידים עתידים לחוות דחיה ורדיפה.
בפרק י' ישוע המשיח מציין לפני תלמידיו מקרים מעשיים ולא תיאורים תיאורטיים. מה שאתם שומעים כרגע אתם עתידים לחוות על בשרכם. המכות הקשות והסבל עתידים לבוא עליכם לא בגלל פשע או חטא בחייכם, אלא אדרבא בעקבות ציותכם לדבר אלוהים.
לא רק השליחים עתידים לחוות את הסבל הבא אלא מאמינים רבים לאורך כל הדורות עד שתקום מלכות המשיח ישוע בארץ.
הבה נקרא שוב את פסוקים 26-31 אך נלמד מפסוק 28 ואילך:
26 “לָכֵן אַל תִּפְחֲדוּ מִפְּנֵיהֶם, כִּי אֵין דָּבָר מְכֻסֶּה שֶׁלֹּא יִגָּלֶה וְאֵין נִסְתָּר שֶׁלֹּא יִוָּדַע.
27 אֶת מַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם בַּחֹשֶׁךְ אִמְרוּ בָּאוֹר, וּמַה שֶּׁנִּלְחַשׁ לְאָזְנֵיכֶם הַכְרִיזוּ מֵעַל הַגַּגּוֹת.
28 אַל תִּפְחֲדוּ מִן הַהוֹרְגִים אֶת הַגּוּף שֶׁאֵין בִּיכָלְתָּם לַהֲרֹג אֶת הַנֶּפֶשׁ, אֶלָּא יִרְאוּ מִזֶּה אֲשֶׁר יָכוֹל לִגְרֹם הֵן לְאָבְדַן הַנֶּפֶשׁ וְהֵן לְאָבְדַן הַגּוּף בְּגֵיהִנּוֹם.
29 הַאִם לֹא נִמְכָּרוֹת שְׁתֵּי צִפֳּרִים בְּאִסָּר אֶחָד? גַּם אַחַת מֵהֶן לֹא תִּפֹּל אַרְצָה מִבְּלִי הַשְׁגָּחַת אֲבִיכֶם.
30 אַךְ אַתֶּם, אֲפִלּוּ שַׂעֲרוֹת רֹאשְׁכֶם נִמְנוּ כֻּלָּן.
31 לָכֵן אַל תִּפְחֲדוּ; יְקָרִים אַתֶּם מִצִּפֳּרִים רַבּוֹת.”
בפסוקים 26-27 ישוע המשיח מעודד את התלמידים לא לפחד אלא לבשר את אמת הבשורה גם כשמתנגדיהם לוחצים עליהם לשתוק בכל דרך.
בקטע הנוכחי ישוע חוזר על המילים "אל תפחדו" שלוש פעמים.
משמע, שהפחד הינו מרכיב מרכזי בשיתוק ילדי אלוהים ומפריע לנו לציית לאלוהים בכל תחום ובכל מצב. מי שאינו מפחד כלל אך גם לא מציית כלל, הרי שהוא אינו נושע!
אם כן, מהו פחד?
פחד זה רגש של סכנה הנובע מציפיה לכאב, אסון או סכנה מיידית.
כאשר מדובר על פחד מאיום של בני האדם המנסים לפגוע בנו בגלל אמונתנו ופועלנו עבור האדון, יש סכנה רבה שאנו נעצור, נאט את פעולותינו עבור האדון, נפסיקן לחלוטין או נתפשר על קדושתו וטוהרו. (אי בישור, פחד מזיהוי כמאמין או אף גיור כדי להימנע מלחץ חברתי).
בפסוק 28 ישוע המשיח מבהיר שמחיר הציות לפסוקים 26-27 עלול להביא למוות פיזי.
מתנגדי הבשורה עתידים לרדוף את התלמידים ואף להרגם פיזית,
מדוע?
פעולת הבישור של התלמידים הציגה את ההנהגה הרוחנית כעיוורים וכפושטי רגל מבחינה רוחנית. הבשורה הציגה את הדוחים אותה ככאלו ההולכים לאבדון וחיים בחושך רוחני.
לכן, אל לנו להתפלא מהתגובות הקשות שעתידות לבוא על התלמידים וגם עלינו היום.
ההיסטוריה הוכיחה עד כמה ישוע צדק.
כדי לעודד את התלמידים לא לפחד מן המתנגדים, לציית לדבר אלוהים ולבשר בכל מצב ובכל מחיר, ישוע אמר: "…אל תפחדו מן ההורגים את הגוף שאין ביכולתם להרוג את הנפש, אלא יראו מזה אשר יכול לגרום הן לאבדן הנפש והן לאבדן הגוף בגהינום." (פסוק 28)
מה ההבדל בין הרג הגוף להרג הנפש?
אדם נולד עם גוף ונפש. רוח אלוהים היא מרכיב שניתן רק לאדם שנושע במהלך חייו.
כשחסר אמונה מת, גופו נטמן באדמה וחוזר להיות עפר אך נפשו שעדיין נגועה בחטא, הולכת לשאול ושם היא מחכה בסבל למשפט הכסא הלבן והגדול כדי לקבוע את דינה לתופת באגם האש לנצח נצחים. (לוקס ט"ז, התגלות כ' 11-15).
לעומת זאת, כשאדם נושע מת, גופו גם כן נטמן באדמה וחוזר להיות עפר, אך נפשו המכופרת ורוח אלוהים החתומה בה נלקחים אל נוכחות אלוהים. (אפסים א' 13-14, אל הפיליפים א').
לפיכך, ניתן לומר שהרג הנפש היא שליחת נפש האדם (מהותו ונצחיותו של האדם) לשאול ומשם לאגם האש, למקום שבו יש סבל נצחי ואין כל התחברות עם אלוהים לנצח נצחים.
הרג הנפש זהו העונש החמור והאיום ביותר בבריאה נגד בן אנוש שדוחה את ישועתו של אלוהים. רק אלוהים מסוגל להעניש בצורה שכזו ולכן רק ממנו ראוי לירוא.
יש הבדל גדול בין פחד ליראה.
יראה זה רגש כבוד כלפי אלוהים. יראת ה' עוזרת לנו לחיות חיי קדושה וריחוק מחטא.
חוסר יראת אלוהים זה איבוד המנגנון של תיקון רוחני ומכאן המשך ההליכה לקראת המוות הנצחי של הנפש. (ישעיה ו' וכן מתי ג', מה שגרם לאנשים להיטבל טבילת יוחנן כי פחדו מטבילת האש של הרוח.)
ולכן, תנו לאלוהים את הכבוד המגיע לו! קבלו את ישועתו שנתן בדם בנו, ועשו כמצוותו. רק כך תבטיח את ישועת נפשך. אל תפחד מבני אדם כאשר אתה פועל את רצון אלוהים בקדושה וטוהר. עדיף להפסיד את הגוף הזמני מאשר להפסיד את הנפש הנצחית.
זכור – ישוע המשיח ניצח את המוות ואת חיי הנצח שלו הוא מעניק לכל אחד מאיתנו.
אחים יקרים, שימו לב למילים של ישוע: הוא אומר "אל תפחדו".
א. אלו מילים של ביטחון!, זה כמו שאלוהים אומר: תירגע, תימלא שלווה, תנוח, הבעיה ביד שלי והיא תיפתר. האיום סר ואין עוד. ראה ישעיה פרק ז'
ב. המילים של ישוע הן מצווה ולא המלצה, ממש כמו אחת ממצוות עשרת הדברות.
הרי בספר ההתגלות כ"א 8 כתוב: "…אבל מוגי הלב והבלתי מאמינים…חלקם באגם הבוער באש וגופרית.."
אם אלוהים אינו מעוניין בפחדנים, אז מה עליי לעשות כדי שלא אפחד ואהיה אמיץ?
למרות שכולנו יודעים ומאמינים שדברי ישוע המשיח נכונים לחלוטין, אנו עדיין מפחדים לעיתים גם מאלו המסוגלים לפגוע רק בגופנו.
איך המאמין יכול להתגבר על הפחד מבני אדם המוכנים בכל רגע לפגוע בו וביקרים לו בגלל עדות אמונתו?
הבה נלמד מספר דוגמאות מדבר אלוהים.
א. ראשונה לקורינתים י' 13: "…שום ניסיון לא בא עליכם מלבד ניסיון אנושי רגיל. נאמן הוא האלוהים ולא יניח לכם להתנסות למעלה מיכולתכם, אלא עם הניסיון יכין גם את דרך המוצא כדי שתוכלו לעמוד בו…"
אלוהים מבטיח לנו שכל הניסיונות שבאים עלינו בחיינו ניתנים לפתרון וזאת מכיוון שאלוהים מבטיח לתת לנו דרך מוצא בכל מצב. החסד של אלוהים מספיק לנו בכל משבר או קושי.
ב. ראשונה ליוחנן ד' 4: "…אתם, ילדי, מאלוהים אתם, וניצחתם אותם, שכן הוא אשר בכם גדול מזה אשר בעולם…"
יוחנן מעודד את המאמינים הנאבקים נגד התככים של השטן ומרגיע אותם ואותנו בעובדה שאלוהים שוכן בכל ילדיו ולכן ילדי אלוהים, והכוונה אלינו, יכולים לנצח בכוח אלוהים את השטן בכל תחום וניסיון. ראה דוגמא נוספת – מלכים ב' פרק ו' 16-17. אנו לא לבד בשדה הקרב של ה'.
ג. שניה לטימותיאוס א' 7-9: "…הן האלוהים לא נתן לנו רוח של פחד, אלא רוח של גבורה ואהבה וישוב הדעת. לכן אל תבוש לא בעדות אדוננו ולא בי, אסירו, אלא סבול איתי את חבלי הבשורה כפי כוח האלוהים, המושיע אותנו וקורא אותנו בקריאה קדושה, לא לפי מעשינו, כי אם לפי תוכניתו ולפי חסדו הנתון לנו במשיח ישוע מלפני עיתות עולם…"
שאול ידע מהו פחד! הוא ראה את המוות בעיניים פעמים אין ספור ולמד שהבטחותיו של אלוהים לילדיו אכן מתקיימות. אלוהים נתן לשאול השליח גבורה וחוכמה כדי להבין שכאשר אנו מצייתים לאלוהים, כל מה שמתרחש בחיינו נעשה על פי רצון אלוהים ומקדם את תוכניתו המושלמת. באמונה שכזו, באמת אין מקום לפחד- גם אם רואים את המוות הפיזי לנגד העיניים.
את הניסיון הנפלא שלו עם אלוהים וכוחו, שאול השליח חולק עם טימותיאוס כדי שזה לא יפחד אלא ימשיך ויקדם את תוכניתו של אלוהים.
ד. ספר יהושוע פרק א' פסוקים 1-9: (ראה גם דברים ו' 4-9)
משה מת ועם ישראל עומד לפני הכניסה לארץ ההבטחה. יהושוע בן נון למד כי הנהגת עם הבחירה איננה משימה קלה. יהושוע למד מניסיונו של משה שללא מעורבותו של אלוהים, אין לו כל סיכוי להנהיג את העם בביטחון לארץ הנחלה.
יהושוע יכול היה לחשוש: האם אלוהים יעזור לו כפי שעזר למשה?
אלוהים ידע את ליבו של עבדו ואמר ליהושוע שהוא יהיה עימו כפי שהיה עם משה.
אלוהים התנה את חוזקו של יהושע בכך שיקפיד לשמור את כל הכתוב בדבר אלוהים ולא יסור ממנו ימין ושמאל. ז"א – דע את רצון אלוהים ויישם אותו בכל תחום ועניין בחיי היומיום.
אם יהושוע ישמור את הנחיית אלוהים בדברו הכתוב, כי אז מובטח לו ניצחון והגנת אלוהים בכל תחום.
הנחמה והעידוד הזה נכונים גם לכל אחד מילדי אלוהים.
אלוהים כתב לנו בכתבי הקודש את כל הדרישות הנחוצות לחיים מבורכים ומנצחים. כל שעלינו לעשות זה לקרא ולהאמין לדבר אלוהים.
כשאנו קוראים בדבר אלוהים, אנו חשופים להבטחות של אלוהים ולאופן שבו אלוהים עזר והציל את ילדיו בעבר. האמת שבדבר אלוהים נועדה ללמדנו שאלוהים יכול לעשות את אותו הדבר ואף יותר גם עבורנו.
ה. תהילים כ"ג: "מזמור לדוד. יהוה רועי לא אחסר. בנאות דשא ירביצני, על מי מנוחות ינהלני. נפשי ישובב, ינחני במעגלי צדק למען שמו. גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עמדי, שבטך ומשענתך המה ינחמוני. תערוך לפני שולחן נגד צוררי, דישנת בשמן ראשי כוסי רוויה. אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי, ושבתי בבית יהוה לאורך ימים."
הפרק מבהיר שהסרת הפחד תלויה במידה שאנו רואים את אלוהים כרועה של חיינו. כשאלוהים הוא הרועה, ז"א, אנו שומעים לקולו והולכים אחריו, כי אז, גם אם נלך בגיא צלמוות, ז"א, אל מול המוות, לא נירא רע! (ראה מזמור צ"א) – הפרקים הללו מלמדים אותנו לסמוך על אלוהים כאחד המגן עלינו מסכנות ואיומים עוד לפני שהם מגיעים אלינו…(משלי ב' 7, נחום א' 7).
ו. מרקוס פרק י"ד 32-42: ישוע בגת שמנים.
ישוע המשיח מתכונן לאיום הגדול ביותר – מוות בצליבה.
ישוע הולך להתפלל ואומר לתלמידיו שיישארו ערים ויתפללו כדי שיוכלו לעמוד בניסיון הבא עליהם.
ישוע המשיח התפלל – התלמידים נרדמו
לאחר זמן קצר ישוע עמד מול מתנגדיו בהצלחה אך התלמידים ברחו לכל עבר.
התפילה מביאה את בקשתנו לאבינו שבשמיים והוא הבטיל לענות לבקשתנו כשהיא על פי רצונו. התפילה היא המנגנון המבטא את תלותי באלוהים וזו גם הדרך שבה אלוהים ימלא את בקשתנו.
(ראה תפילת ההדרכה של ישוע במתי פרק ו')
ז. ספר דניאל פרקים ג' ו-ו'.
בשני המקרים, חנניה, עזריה, מישאל ודניאל צייתו לדבר אלוהים גם אם הדבר יעלה בחייהם. במקרים אלו אלוהים בחר להצילם. לא תמיד אלוהים מציל אותנו ממוות פיזי, אך זיכרו שדניאל ורעיו צייתו עם הידיעה שהמוות יבוא מיד! הם זכרו את חסדיו של אלוהים בעבר, סמכו על הבטחותיו שבדברו והלכו עם אלוהים גם אם יצטרכו לשלם בחייהם. אלוהים הסיר מהם את הפחד והם צייתו.
ח. מתי י' 29-31 וכן ראשונה לפטרוס א' 18-19:
אנחנו יקרים מאוד לאלוהים. אלוהים פדה אותנו בדם יקר של השה (ישוע המשיח) ולכן הוא לא יעזוב אותנו לבד. הוא לא מפקיר אותנו בידיו של השטן ועושי דברו.
לפיכך – אלוהים עימנו ומעניק לנו את כל כוחו כדי להתמודד נגד מתנגדינו מבלי לפחד. הבה לא נהסס לומר את האמת של אלוהים בכל הזדמנות. האמת של אלוהים תצוף ותיראה, השאלה היא רק אם הדבר ייעשה על ידי הציות שלנו או של אחרים בכל מקרה, האור של אלוהים יצא החוצה ויאיר את ליבותיהם של ילדיו שאותם בחר מקדם.
לסיכום:
א. ישוע המשיח יודע שהאיום של המתנגדים לנו עלול לשתק אותנו ואת פועלנו עבורו. לפיכך ישוע המשיח מצווה עלינו לא לפחד מהמתנגדים לנו.
מתנגדי הבשורה יכולים להרוג את גופנו – ז"א, לפגוע בנו באופן זמני, לעומת זאת, מי שאינו מציית לאלוהים ומכבדו כראוי לו, עלול לאבד את נפשו באגם האש לנצח נצחים.
ב. הדרך להתגבר על הפחד היא על ידי אמונה באלוהים דרך ישוע המשיח, בטחון בו ובדברו ובחיי תפילה עשירים. עלינו להתמיד בלימוד דבר אלוהים כדי שנהיה יותר מודעים לכוחו של אלוהים ולמעורבותו בחיינו.
עלינו לזכור: ישוע המשיח ניצח את המוות בדם קורבן דמו הטהור. ישוע קם לתחייה ואת מתנת חיי הנצח הללו אלוהים נותן לכל ילדיו. נפדינו במחיר יקר ואלוהים דואג לרכוש ששילם עבורו בדמו.
פסוקים 32-33
אומץ ליבם ומסירות נפשם של השליחים ומקור נחמתם – חלק ה
פסוקים מקבילים: לוקס יב 9-8, יד 26-27
האדון ישוע קרא אליו את שנים עשר התלמידים והכין אותם לשליחות בשירות אלוהים.
על מנת להבטיח את הצלחת משימתם, האדון ישוע מבהיר לתלמידיו מה עליהם לומר, מה עליהם לעשות, מה הם עתידים לחוות וממה להימנע.
ישוע המשיח מציין לפני תלמידיו מקרים מעשיים ולא תיאורים תיאורטיים. מה שאתם שומעים כרגע אתם עתידים לחוות על בשרכם. המכות הקשות והסבל עתידים לבוא עליכם לא בגלל פשע או חטא בחייכם, אלא אדרבא בעקבות ציותכם לדבר אלוהים. ראו אותי, ישוע אומר להם – מה שיעשו לי יעשו גם לכם. על מנת לעמוד איתן בכל מבחן, האמינו באלוהים וביטחו בדברו.
לא רק השליחים עתידים לחוות את הסבל הבא אלא מאמינים רבים לאורך כל הדורות עד שתקום מלכות המשיח ישוע בארץ.
בשיעור שעבר למדנו שישוע מעודד את התלמידים להיצמד לאמת ולהכריז את הבשורה ללא מורא או פחד ממתנגדיהם.
המתנגדים לנו יכולים רק לפגוע בגופנו בעוד אלוהים הוא היחיד היכול לפגוע בנפש. לאור זאת עלינו לירוא את אלוהים ולעשות כפי שהוא מורה לנו.
הבה נקרא שוב את פסוקים 32-39:
- "כל מי שיודה בי לפני בני אדם גם אני אודה בו לפני אבי שבשמים.
- וכל המכחש בי לפני בני אדם גם אני אכחש בו לפני אבי שבשמים.
- אל תחשבו שבאתי להטיל שלום על הארץ. לא באתי להטיל שלום אלא חרב,
- שהרי באתי לגרום פילוג בין איש לאביו, בין בת לאמה ובין כלה לחמותה,
- ויהיו אויבי איש אנשי ביתו.
- האוהב את אביו או את אימו יותר ממני אינו כדאי לי, והאוהב את בנו או את בתו יותר ממני אינו כדאי לי.
- ומי שאינו לוקח את צלבו והולך אחרי אינו כדאי לי.
- המוצא את נפשו יאבד אותה, והמאבד את נפשו למעני ימצא אותה."
מיד לאחר שישוע עודד את תלמידיו לא לפחד ממתנגדיהם, הוא מעודד אותם בהבטחה שהוא יהיה פרקליטם לפני אלוהים האב. (אודה בו…)
כל מי שיודה בפומבי כי הוא שייך לישוע וזאת לעיתים גם במחיר אישי גבוה, שידע לו,
שאלוהים ישלם לו כגמולו.
איך אנו מודים כי אנו שייכים לישוע?
א. כאשר אנו עונים לשואלים אותנו באופן ברור ומלא שאנו מאמינים בישוע כאדוננו ומושיענו מן החטא, גם אם המחיר על כך גבוה בכל המובנים – חברתי, כלכלי. לא כמו שמעון פטרוס כשישוע נחקר בבית הכהן הגדול. ולעומתו ישוע מול הכהן הגדול.
ב. בהתחברות עם שאר המאמינים בלימוד ותפילה.
ג. בעבודת הבישור (אין הדבר מציין שעלינו להשתתף בכל מסע בישור אלא שאנו תומכים בזאת ומנצלים נכונה הזדמנויות שאלוהים מציב בדרכינו)
ד. בעזרה לנזקקים בגוף המשיח.
ה. בחיים המונחים על פי דבר אלוהים – מוסר וכו'.
אף אחד מהסעיפים אינו עומד בנפרד. מאמין כנה שואף להשתתף במידה רבה בכל אחד מהסעיפים הללו.
רבותי, ההצהרה כי אנו מאמינים בישוע אינה עניין של מה בכך. ראו את המכתב של ישוע לקהילת פרגמוס (התגלות ב' 12-13).הם לא התכחשו לאמונתם בישוע גם במחיר חיים.
בארץ בה אנו חיים, רבים מאיתנו כבר עמדו במצב שבו ההזדהות עם ישוע יכלה לעלות בחיים.
אדרבה, תקופות קשות הינם מבחני האמונה האמיתיים.
הדרך היחידה שבה ניתן לעמוד במבחן הזה ולהצליח היא רק על ידי:
א. היותך נושע ולכן מלא ברוח הקודש – (רוח הקודש הוא נוכחות אלוהים בחיינו)
ב. לימוד, שינון וציות לדבר אלוהים מתוך אמונה מלאה. אפסיים ו' 10-18.
כשאנו חווים את נאמנות אלוהים בתחומים רבים בחיינו, אנו נוטים לבטוח בו עוד ועוד בתחומים רבים יותר וגם במחיר חיינו כשצריך. (ראו את ההיסטוריה של המאמינים תחת השלטון הקומוניסטי ובסין או לאורך ההיסטוריה שבה הם נשרפו ועונו ולמרות זאת לא התכחשו לישוע).
היו מקרים בהם שוטרים נכנסו לבתים בהם נערכו האסיפות ואיימו לפגוע במי שיודה שהוא משיחי. רבים עמדו איתן במבחנים אלו וזכו לראות את נאמנות אלוהים לילדיו בשעת משבר וקושי.
מה ישוע מבטיח לאלו המודים בו?
הוא יצביע עליהם לפני אלוהים האב ככאלו השייכים לאלוהים. כל מי שישוע המשיח יודה בו, הריהו אח לאדון ובן יורש במלכות אלוהים (התגלות ב'-ג').
ישנם המתקשים לקבל את ההבטחות השמימיות כמציאותיות, אז הנה דוגמא ארצית לקרבה ולעזרה של ישוע המשיח לילדיו.
בכתבי הקודש מספר דוגמאות ארציות ושמימיות המציינות את נאמנותו של ישוע המשיח לאלו המזדהים עימו ומשלמים על כך מחיר אישי יקר.
א. בשורת יוחנן ט' (דוגמא ארצית): העיוור שנירפא על ידי ישוע נחקר ונלחץ על ידי הפרושים כדי שיתכחש לישוע. החרם שהפרושים איימו להטיל עליו ועל כל מי שיודה כי ישוע הוא המשיח עלול היה להביא למותו. למרות זאת, העיוור שנירפא לא התכחש וכאשר דחפוהו הפרושים החוצה, ובשלב שבו אפילו הוריו זנחו אותו, ניגש אליו ישוע המשיח והוכיח לו את משמעות המילים – 'אני הרועה הטוב!'
ב. ראשונה ליוחנן ב' 1-2: "ילדי כותב אני לכם את הדברים האלה למען לא תחטאו. ואם יחטא איש יש לנו מליץ לפני האב – ישוע המשיח, הצדיק. והוא כפרה על חטאינו…".
ואיך המשפט הזה מתבטא באופן ציורי? על כך בספר זכריה פרק ג'.
זכריה הנביא מקבל חזון מאלוהים ובו הוא רואה איך יהושוע הכהן הגדול באותה תקופה עומד מול אלוהים כשהוא מכוסה כולו בצואה – סמל לחטאי עם ישראל. (ראה גם ישעיה ד' 4). באותו מעמד עומד המשיח לימין אלוהים והשטן לימינו של יהושוע הכהן הגדול, ושם הוא משמש כתובע.
אלוהים גוער בשטן המנסה להציג את אשמתו של יהושוע הכהן הגדול ושאר נאמני אלוהים בעמו ישראל. באותו מעמד אלוהים הסיר את בגדיו הצואים של יהושוע הכהן הגדול והחליפם בבגדים טהורים. כך באופן סמלי אנו למדים על נאמנותו של המשיח לפעול למענינו כשנעמוד מול אלוהים למשפט.
אלוהים עושה עימנו חסד עצום כאשר הוא משמש הסנגור שלנו. מול סנגור שכזה שום תובע לא יכול להצליח.
מדוע ישוע המשיח מגן עלינו כל כך?
רבותי, ישוע המשיח שילם עלינו בדמו היקר עוד כשהיינו אויבים שלו – על אחת כמה וכמה הוא שומר עלינו לאחר שאנו הפכנו להיות אחים שלו. אל רומיים ח' 32, ראשונה לפטרוס א' 18-19, מתי ו' 33, שניה לטימותיאוס ב' 10-13.
למי ישוע מתייחס בפסוק 33?
הקטע מדבר על תלמידות נאמנה שבה ישוע מעודד את תלמידיו לא לפחד ובשום מצב. לאור זאת, המתכחשים הם אלו הטוענים להיותם מאמינים כשהם בין שאר המאמינים, אך כשהם נדרשים להזדהות עם ישוע לפני הבלתי מאמינים המאיימים עליהם, הם מתקפלים ומתכחשים לישוע. הם "מאמינים" כשאין לחץ או איום, אך רחוקים מישוע ומתכחשים לו כשהם צריכים לשלם בעבור אמונתם וקרבתם לישוע.
על כאלו אנשים ישוע אומר: "לא כל האומר לי 'אדוני, אדוני' יכנס למלכות השמים, אלא העושה את רצון אבי שבשמים. רבים יאמרו אלי ביום ההוא: 'אדוני, אדוני', הלא בשמך נבאנו ובשמך גרשנו שדים ובשמך עשינו נפלאות רבות'. אז הודיע להם: 'מעולם לא הכרתי אתכם, סורו ממני עושי רשע'." (מתי ז' 21-23).
רבותי, הבה נביט לתוך נפשנו.
האם אנו מדברים על ישוע בכל הזדמנות וללא התייחסות לגבי מי שנמצא לידינו או לתוצאות?
האם אנו מתחמקים בכוונה מהזדמנות לחלוק את אמונתנו בישוע?
האם אנו אומרים – שקט!, כשמזכירים את השם ישוע בקול רם?
האם אנו מתפללים לפני הארוחה בשם ישוע כשבאים אורחים לא מאמינים?
כששואלים אותי לגבי אמונתי, האם אני מזדהה כמשיחי?, או 'שולף תשובה' שתרחיק אותי "מאש"?
האם החלטתי להתגייר כדי למחוק כל זכר כתוב לקרבתי לישוע? החלטה שכזו בדרך כלל נעשית מתוך חוסר בגרות רוחנית, וחבל.
אחים יקרים, כולנו נופלים ועתידים ליפול במבחנים הללו.
עם כל הבושה בכישלונות הללו, אצל מאמין כנה הכישלון במבחן גורם לצער, מבוכה, בושה, מועקה אך גם לרצון עז לבקש מאלוהים עוד כוח כדי להצליח במבחן הבא.
אצל המאמין הפחד מההזדהות עם ישוע מביא לתפילה עזה ורצון להתעודד כדי לא לפחד שוב.
בכל ניסיון שאנו מצליחים בו, גודלת אמונתנו והכרתנו את ישוע כריבון אלוהי. כך נפחד פחות!
ראה את ההתכחשות של שמעון פטרוס שגרמה לו לצער, מועקה וחזרה בתשובה.
האזהרה של ישוע אינה מתייחסת למצבים של מעידה חד פעמית, אלא למצב תמידי שבו האדם המכנה עצמו מאמין כבר רגיל להתחמק ולשקר לגבי שייכותו וזהותו בישוע.
מצב של התחמקות תמידית הינו מצב המציין אי שייכות למשיח ומכאן הסיבה לכך שישוע לא יודה שאותו אדם שייך לו (ראה אל הרומים י' 9-10). יתכן מאוד שבמילים אלו ישוע תיאר את שהיה בליבו של יהודה איש קריות הבוגד.
למה הכוונה במשפט: ישוע לא יודה בו לפני אביו שבשמים? או שישוע יתכחש לו?
הכניסה שלנו לנוכחות אלוהים נעשית על סמך תשלום דם הכפרה של ישוע המשיח.
הדם הטהור והקדוש של ישוע המשיח מסיר את החטא והאשמה שלנו והופך אותנו מאויבי אלוהים לילדיו. הדם של ישוע מעניק לנו שלום עם אלוהים (אל הרומים ה').
כשאנו מתכחשים לו לצמיתות, אנו מבטאים את שבליבנו. כך אנו מודים שאין לנו כל חלק עימו ולכן נשארנו עם חטאינו ובמצב של היותנו אויבים לאלוהים.
מול אדם המכחש לישוע – ז"א, מנתק עצמו עם כל מה שקשור לישוע המשיח, ואינו רואה בו מושיע אישי, ישוע המשיח אומר – את זה אני לא מכיר כאח. דמי לא כיפר על חטאיו ולכן הוא נשאר בחטאו. במצב שכזה אותו אדם יסולק מנוכחות אלוהים לאגם האש לנצח נצחים מכיוון שחטא אינו יכול לעמוד במקום שבו נמצאת הקדושה. (ראה התגלות כ' 11-15).
אז איך מתכוננים למבחן אמונה?
א. מתפללים
ב. לומדים בדבר אלוהים ורואים איך אלוהים היה נאמן לילדיו לאורך כל ההיסטוריה
ג. מתחברים עם שאר מאמינים בוגרים וגדלים באמונה.
לסיכום:
- האמונה המשיחית אינה זולה כפי שהתשלום ששילם המשיח לא היה זול. לפיכך המבחנים המוודאים את שייכותנו לישוע הינם מבחנים קשים אך מגלים את האמת. עלינו להתעודד בעובדה שאלוהים מציב בחיינו מבחנים שאנו יכולים לעמוד בהם בעזרת חסדו. הבה נתפלל כדי להיות מוכנים (ראשונה לקורינתים י' 13).
- ראו את ההיסטוריה המשיחית. מאמינים רבים היו יכולים להימנע מעונשי מוות אילו היו מתכחשים לישוע. הם העדיפו לסבול מבני אדם מאשר להתכחש לאדון שכיפר על חטאיהם ופתח להם את הדרך למלכות אלוהים הנצחית.
- מבחני האמונה אינם קלים ורבים מאיתנו נופלים במבחנים הללו:
אנא, אל לנו להאשים ומיד להעניש. את זה עושה אלוהים. תפקידנו בשלב זה לתת כתף, עידוד, נחמה ותפילה כדי שבמבחן הבא נעמוד כשאנו מנצחים.
פסוקים 32-42
לתלמידי המשיח צפוייה התנגדות
פסוקים מקבילים: לוקס יב 9-8, יד 26-27
האדון ישוע קרא אליו את שנים עשר התלמידים והכין אותם לשליחות בשירות אלוהים.
על מנת להבטיח את הצלחת משימתם, האדון ישוע מבהיר לתלמידיו מה עליהם לומר, מה עליהם לעשות, מה הם עתידים לחוות וממה להימנע.
ישוע המשיח מציין לפני תלמידיו מקרים מעשיים ולא תיאורטיים. מה שאתם שומעים כרגע אתם עתידים לחוות על בשרכם. המכות הקשות והסבל עתידים לבוא עליכם לא בגלל פשע או חטא בחייכם, אלא אדרבא בעקבות ציותכם לדבר אלוהים. ראו אותי, ישוע אומר להם – מה שיעשו לי יעשו גם לכם. על מנת לעמוד איתן בכל מבחן, האמינו באלוהים וביטחו בדברו.
לא רק השליחים עתידים לחוות את הסבל הבא אלא מאמינים רבים לאורך כל הדורות עד שתקום מלכות המשיח ישוע בארץ.
בשיעורים שעברו למדנו שישוע מעודד את התלמידים בעובדה שמלוא כוחו עומד לצידם והוא יגן עליהם לפני אלוהים האב כך שעתידם הנצחי עם אלוהים מובטח.
בשיעור הנוכחי ישוע ממשיך להבהיר לתלמידיו את המחיר שיידרש מהם בעקבות אמונתם ושייכותם אליו.
הבה נקרא את פסוקים 34-39:
34 אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁבָּאתִי לְהָטִיל שָׁלוֹם עַל הָאָרֶץ. לֹא בָּאתִי לְהָטִיל שָׁלוֹם אֶלָּא חֶרֶב,
35 שֶׁהֲרֵי בָּאתִי לִגְרֹם פִּלּוּג בֵּין אִישׁ לְאָבִיו, בֵּין בַּת לְאִמָּהּ וּבֵין כַּלָּה לַחֲמוֹתָהּ,
36 וְיִהְיוּ אֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ.
37 הָאוֹהֵב אֶת אָבִיו אוֹ אֶת אִמּוֹ יוֹתֵר מִמֶּנִּי אֵינוֹ כְּדַאי לִי, וְהָאוֹהֵב אֶת בְּנוֹ אוֹ אֶת בִּתּוֹ יוֹתֵר מִמֶּנִּי אֵינוֹ כְּדַאי לִי.
38 וּמִי שֶׁאֵינוֹ לוֹקֵחַ אֶת צְלָבוֹ וְהוֹלֵךְ אַחֲרַי אֵינוֹ כְּדַאי לִי.
39 הַמּוֹצֵא אֶת נַפְשׁוֹ יְאַבֵּד אוֹתָהּ, וְהַמְאַבֵּד אֶת נַפְשׁוֹ לְמַעֲנִי יִמְצָא אוֹתָהּ.”
ישוע ממשיך להכין את תלמידיו לאירועים העתידים להתרחש בחייהם וחיי המאמינים בדורות הבאים.
דבריו אלו של ישוע בוודאי גרמו לשומעיו בלבול רב ועמדו בניגוד לכל מה שהם חשבו או קיוו שהמשיח יעשה בבואו.
אם היית שואל אדם כלשהו: מה יעשה המשיח בבואו? התשובה הייתה: שחרור עם ישראל מכל עול והקמת מלכות המשיח וכו'.
הפסוקים שכל יהודי הבקיא בכתובים היה מצטט היו ככל הנראה אלו מישעיה ב', ט' 5-6, י"א, מיכה ד' 1-8 וכו'. (פסוקים המתארים את המשיח כמקור של שלום, שלווה, סוף עימות בין אנשים ועמים וכו', ראה גם לוקס ב' 14).
והנה, ישוע מבהיר להם שלפני שהם יחוו שלום עולמי, הם עתידית לחוות שנאה מן העולם ואף מאלו שיהיו הקרובים אליהם ביותר – מבני משפחתם.
שלום אישי בין המאמין לאלוהים, קיים בזכות דם המשיח, אך שלום בין בני האדם בעולם יהיה רק לאחר חזרתו של ישוע המשיח להקים את ממלכתו בארץ (זכריה י"ב מפסוק 10 ואילך, לוקס י"ט 38).
מי שקורא את פסוקים 34-36 עלול לחשוב שישוע הוא הגורם לבעיות שבעולם.
האם יש רע כלשהו בישוע?
מדוע שהאמונה בישוע תגרום לזעזועים בתא המשפחתי ובעולם?
אחים יקרים:
הרע אינו קיים בישוע! ישוע המשיח הוא הגורם החושף את הרע והתרופה למיגורו.
מאז בראשית ג' כשאדם וחווה חטאו, העולם נתון במלחמה רוחנית כשמפקדה הינו השטן בכבודו ובעצמו.
השטן, כשר העולם הזה (אל האפסיים ב' 1-3, ראשונה לפטרוס ה' 8), פועל בכל הדרכים כדי להכשיל את פעולותיו של אלוהים להגשים את הקמת מלכות המשיח ישוע. נצחונו של ישוע משמע אובדנו הנצחי של השטן (בראשית ג' 15-16, התגלות י"ט-כ').
מסיבה זו השטן מנסה בכל דרך להשמיד את האנשים שדרכם אלוהים עתיד למלא את תכליתו. כך השטן מנסה לעשות עם עם ישראל וכך עם גוף המשיח.
(ראה בראשית ו' 1-3, ניסיונו של פרעה להשמיד את עם ישראל, הורדוס הגדול מנסה להרוג את ישוע, המן הרשע, היטלר ושאר אויבנו המודרניים. הדבר גם נכון לגבי גוף המשיח. ועל כך בשיעור הנוכחי…)
על כן, מהרגע שאדם כלשהו בוחר להזדהות עם ישוע, הוא מעמיד את עצמו באופן אוטומטי כאויבו של השטן ואחיו של ישוע. לכן, אל לו למאמין להתפלא אם חייו הופכים לקשים יותר מרגע שהזדהה עם ישוע המשיח.
אילו היינו ממשיכים לדחות את ישוע, כי אז היינו אחד עם העולם וכחושך בתוך חושך. אנו סופגים ביקורת וקשיים בגלל אמונתנו מכיוון שכעת אנו כאור המאיר על חטאי אלו ההולכים בחושך.
עמידתנו עם ישוע מזכירה לסובבים אותנו את קיום החטא והמשפט. כשאנו מסרבים להשתתף במעשי החושך של העולם, אנו כאילו מצביעים עליהם כאשמים והדבר הזה גורם לתגובה.
הדרך של השטן לפגוע באלוהים היא על ידי פגיעה בחוליה החלשה – קרי, אנו בני האדם שלעיתים קרובות נכשלים במבחנים הרוחניים ופוגעים בעדות המשיחית שנקראנו לה.
בפסוקים 35-36 ישוע המשיח מצטט קטע מדברי הנביא מיכה בפרק ז' פסוק 6: "…אויבי איש אנשי ביתו…"
מיכה הנביא חי בתקופת המלך אחז הרשע. לא רק המלך היה כה רשע אלא בני יהודה הלכו בדרך רעה שהתבטאה בכך שבני משפחה פגעו זה בזה כאילו היו אויבים.
ישוע מצטט ממיכה כדי להדגיש שהתקופה הבאה על תלמידיו תהיה כה קשה ורעה, ממש כמו תקופת מלכות אחז.
- אנשים יהיו כה רחוקים מאלוהים עד כי הם יפגעו באלו הקרובים להם ביותר.
- אנשים יעדיפו לפגוע בבני משפחתם על פני הכניעה לישוע.
התקופה תהיה כה קשה עד כי מי שמזדהה עם ישוע לא ימצא מחסה אפילו לא בתוך ביתו שלו.
מילים אלו מציירות בצבעים האמיתיים את המצב העגום שבני האדם נמצאים בו ועד כמה חזקה ומשפיעה רשעתו של השטן על בני האדם.
רבותי: השטן אינו תוקף אותנו בחזות של מפלצת מפחידה, ההיפך הוא נכון.
השטן מתגלה בפיתויים העומדים לנגד עינינו לאורך כל היום, בעבודה, ברחוב. מלחמתו ולחציו של השטן יכולים להתבטא דרך לחצים חברתיים בין אם מחברים או מבני משפחתנו.
כאשר אנו מתעקשים למלא את רצון אלוהים ומסרבים להשתתף במעשים הנוגדים את רצון אלוהים, כי אז השנאה והכעס יוצאים לאור – מחברים וגם מבני משפחה המתנגדים לאמונתנו בישוע.
מכיוון שיחסנו וקרבתנו לישוע היא הסיבה לפגיעה בנו והדחייה מאיתנו, יוצא שישוע המשיח הוא:
"אמת המידה לצדק ואמת של אלוהים"
המאמינים בישוע לא יסבלו בגלל לאומיותם, אופיים או תכונותיהם. הם יסבלו בגלל שייכותם והזדהותם עם ישוע המשיח.
ילדי אלוהים לא ירגישו זרים ומנודים בעולם הזה לעולם.
כאשר ישוע המשיח יחזור ארצה לאחר תקופת צרת יעקוב בת שבע השנים, יישארו בעולם רק אלו שמאמינים בישוע ומזדהים עימו.
אז יהיה שלום עולמי. הורים ובני משפחה יתביישו אם אחד מבני המשפחה סוטה מדרך האמת. משפט אלוהים יעשה כבר בבית החוטא (ראה זכריה י"ג 1-5, דברים י"ג 7-12).
בפסוקים 37-39 ישוע המשיח מציין: מיהו תלמידו של ישוע.
37 הָאוֹהֵב אֶת אָבִיו אוֹ אֶת אִמּוֹ יוֹתֵר מִמֶּנִּי אֵינוֹ כְּדַאי לִי, וְהָאוֹהֵב אֶת בְּנוֹ אוֹ אֶת בִּתּוֹ יוֹתֵר מִמֶּנִּי אֵינוֹ כְּדַאי לִי.
38 וּמִי שֶׁאֵינוֹ לוֹקֵחַ אֶת צְלָבוֹ וְהוֹלֵךְ אַחֲרַי אֵינוֹ כְּדַאי לִי.
39 הַמּוֹצֵא אֶת נַפְשׁוֹ יְאַבֵּד אוֹתָהּ, וְהַמְאַבֵּד אֶת נַפְשׁוֹ לְמַעֲנִי יִמְצָא אוֹתָהּ.”
כל האוהב את בנו או בתו יותר ממני –
האם איננו יכולים לאהוב את ילדינו מאוד ואף עד מוות? זה לא העניין.
העניין הוא האם אנו בשל אהבתנו לילדנו מתכחשים לישוע או איננו ממלאים את היעוד שישוע נתן לנו?
זה העניין.
רבותי, ישוע המשיח אינו מלמד אותנו לשנוא את בני משפחתנו.
התורה הרי מצווה עלינו לכבד את הורינו ולאהוב את רעינו כמונו.
בפסוקים אלו ואחרים הדומים להם (לוקס י"ד 25-35, לוקס ט' 57-62, מתי ח' 19-22), ישוע מבהיר לתלמידים שלו שאמונה מושיעה ונחשבת בעיני אלוהים היא זו הרואה בישוע – אדון.
כאלוהים, ישוע המשיח חייב להיות ראשון בכל תחום בחיינו. כל כך ראשון עד כי כל דבר אחר בחיינו, אפילו בני משפחתנו, נמצאים בעדיפות פחותה ומשנית.
רק מי שמכיר את ישוע המשיח כאלוהים, יכול להבין שדרישה זו הינה דרישה מוצדקת והכרחית. רק ישוע המשיח כאלוהים יודע את הטוב ביותר וראוי לכניעתנו הבלתי מסויגת.
רק ישוע המשיח יכול לצוות עלינו דבר כלשהו וכל כולו צדק, אמת וטוהר.
אדרבא, הציות המוחלט לישוע המשיח כאלוהים הינה הביטוי האמיתי לאמונה כנה.
באותה נשימה ניתן גם לומר: כל אמונה או מחשבה המעמידה את ישוע במקום משני כמוה כעבודת אלילים (יוחנן י"ד 6-14, יוחנן ח' 31-47).
מסיבה זו שאול השליח – נצלבתי עם המשיח ואין אני חי יותר אלא ישוע בי (גלטים ב' 20, אל הרומים י"ב 1).
כדי להדגיש את דברי ישוע הבה נלמד את הכתוב בבשורת לוקס ט 57-62.
ישוע מציין שלושה אנשים שאינם ראויים להיות תלמידיו:
57 בְּעֵת שֶׁהָלְכוּ בַּדֶּרֶךְ פָּנָה אֵלָיו מִישֶׁהוּ וְאָמַר: “אֲדוֹנִי, אֵלֵךְ אַחֲרֶיךָ לְכָל מָקוֹם שֶׁתֵּלֵךְ.”
58 אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: “לַשּׁוּעָלִים יֵשׁ מְאוּרוֹת וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם קִנִּים, אֲבָל בֶּן־הָאָדָם אֵין לוֹ מָקוֹם לְהַנִּיחַ אֶת רֹאשׁוֹ.”
(משמע: חיות השדה מוצאות בית ומחסה בעולם, ואילו הוא, ישוע, מלך העולם, אינו מוצא במקום הזה אפילו מקום להניח את ראשו. לפיכך, אדון חמוד, האם אתה מבין את המחיר הנדרש לשלם מאחד שרוצה ללכת אחרי ישוע?. העולם לא ייתן לך רגע של מרגוע. המנוחה האמיתית של המאמין נמצאת במלכות אלוהים. רק מאמין כנה יתנחם בידיעה שכזו).
אותו האיש לא המשיך ללכת אחר ישוע.
59 וְאֶל אִישׁ אַחֵר אָמַר: “לֵךְ אַחֲרַי!” אַךְ הַלָּה הֵשִׁיב: “אֲדוֹנִי, תֵּן לִי תְּחִלָּה לָלֶכֶת לִקְבֹּר אֶת אָבִי.”
60 אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: “הַנַּח לַמֵּתִים לִקְבֹּר אֶת מֵתֵיהֶם וְאַתָּה לֵךְ הַכְרֵז אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים.”
61 אִישׁ שְׁלִישִׁי פָּנָה אֵלָיו וְאָמַר: “אֵלֵךְ אַחֲרֶיךָ, אֲדוֹנִי, אֲבָל קֹדֶם הַנִּיחָה לִי לְהִפָּרֵד מִבְּנֵי בֵּיתִי.”
62 הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: “מִי שֶׁשָֹם אֶת יָדוֹ עַל הַמַּחֲרֵשָׁה וּמַבִּיט אֲחוֹרַנִּית לֹא יִכְשַׁר לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים.”
כל הדוגמאות הללו אינם מלמדות שעלינו לזלזל ביקרים לנו אלא פשוט להבין שכאדון וריבון, עדיפותו של ישוע היא מוחלטת בכל מקרה ובכל מצב, ללא יוצאים מן הכלל.
אם ישוע אמר לך דבר, הוא יודע טוב יותר מה עליך לעשות ואלוהים ידאג למלא את כל מחסורך. תמיד זכור את מתי ו' 33: "בקשו תחילה את מלכותו ואת צדקתו, וכל אלה ייווספו לכם.."
לאור זאת, מי כן ראוי להיות תלמידו של ישוע? פסוקים 38-39:
מי שנושא את צלבו והולך אחרי ישוע – כדאי לו! (לישוע)
מי שמאבד נפשו למען ישוע – כדאי לו!
למה הכוונה?
כשישוע המשיח נשא את צלבו, הדבר ציין שהוא היה מוכן לשאת את מחיר הציות וההזדהות עם רצון אלוהים האב.
לשאת את הצלב, משמע: למלא את רצון אלוהים בחיינו ולשאת את מחיר הבושה, הריחוק מבני משפחה וחברים או כל תשלום כואב אחר בעולם הזה, בגלל אמונתנו בישוע. (ראה יוחנן ט' וכן פרק ז')
לשאת את הצלב, מתבטא בכך שאנו מסכימים לשלם כל מחיר שיידרש בגלל הציות שלנו לישוע או הזדהות עם שאר ילדיו – גוף המשיח.
לשאת את הצלב, זה ללכת בצדק וקדושה בעולם הזה ולספוג את הירקות, קריאות הבוז ואף המוות בגלל ציותינו לישוע. הלוואי שתהיה לנו החוכמה איך לעשות זאת בדרך נכונה הנובעת מחכמת אלוהים ולא מעקשנות, גאווה או טיפשות.
פסוק 39 מבהיר לנו שוב (כמו פסוקים קודמים) שישוע אינו עיוור לקורבננו עבורו:
הַמּוֹצֵא אֶת נַפְשׁוֹ יְאַבֵּד אוֹתָהּ, וְהַמְאַבֵּד אֶת נַפְשׁוֹ לְמַעֲנִי יִמְצָא אוֹתָהּ.”
נצחיות הנפש של האדם נמצאת בידו של ישוע המשיח. מי שאיבד את חייו בעולם הזה בגלל הזדהותו עם ישוע, מובטח לו כי חייו נשמרים לנצח עם ישוע (י' 28).
חלק מהבטחותיו של ישוע יתממשו רק כשנהיה עימו בשמים. לאור זאת ישנם אלו המלגלגים עלינו ואומרים: איך אתם יכולים לשמוח אם השכר שלכם ניתן רק לאחר מותכם?
מי שמכיר את ישוע המשיח כאלוהים – שמח כבר היום עבור גמול שיקבל בשמים.
את השמחה והבטחון הזה אנו מקבלים מכוח פעולת רוח אלוהים בחיינו.
עבור המאמין בישוע, ההבטחה השמימית מציאותית ממש כמו מראה עיניו.
אמונתנו אינה מתבססת על הבטחות או דברים ריקים.
נבואות התנ"ך הוגשמו בישוע והוא הוכיח את אלוהותו באותות וניסים שעשה על פי הכתוב.
אדרבא, הדחייה את ישוע צריכה להעלות תמיהה. איך אפשר לדחות הוכחות כה ברורות?
האם לדוחים את ישוע יש טענות מוצקות יותר? מלבד חוסר רצונם להיכנע לסמכות עילאית מהם?
בפסוקים 40-42 ישוע אומר:
40 “הַמְקַבֵּל אֶתְכֶם מְקַבֵּל אוֹתִי, וְהַמְקַבֵּל אוֹתִי מְקַבֵּל אֶת אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי.
41 הַמְקַבֵּל נָבִיא מִשּׁוּם הֱיוֹתוֹ נָבִיא שְׂכַר נָבִיא יְקַבֵּל, וְהַמְקַבֵּל צַדִּיק מִשּׁוּם הֱיוֹתוֹ צַדִּיק שְׂכַר צַדִּיק יְקַבֵּל.
42 וְכָל הַמַּשְׁקֶה אֶת אַחַד הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה רַק כּוֹס מַיִם קָרִים מִשּׁוּם הֱיוֹתוֹ תַּלְמִיד, אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, לֹא יֹאבַד שְׂכָרוֹ.”
לאור הכתוב בבשורת מרקוס ט' 41 ניתן לומר שהמילים: נביא או צדיק מתייחסים לתלמיד של ישוע. וכל מי שמקבל תלמיד של ישוע, יזכה לתמורה מהאבא של התלמיד – קרי, ישוע.
מי שמקבל אתכם באהבה ועוזר לכם, הריהו פועל עבור אלוהים ועל כך יקבל גמול מאלוהים.
שוב ישוע מלמד אודות מרכזיותו בחיינו בכל מה שקורה לנו.
מי שפועל בגללו – יתוגמל!
לסיכום:
- שלום עולמי ושלווה בין בני האדם הינם חלק מהברכות שהמשיח יביא כשיחזור ארצה לאחר צרת יעקב. עד אז המאמינים בישוע עתידים להיות מנודים ונרדפים בגלל אהבתם את ישוע והתמדתם בקיום דברו.
- תלמיד הרצוי לישוע הוא זה החי כל יום על פי רצון אלוהים ולא רק חלק מהיום ורק כאשר הוא נימצא בין מאמינים אחרים. תלמיד הכדאי לישוע הוא זה המזדהה עם ישוע בכל דבר ועניין ומוכן לסבול בשל כך.
- תלמיד הכדאי לישוע הוא זה הרואה בישוע המשיח אלוהים ורק לו הוא שומע. אמונה כנה ומושיעה היא זו המעמידה את ישוע כעליון לכל דבר ועין בחיים. אמונה שכזו מבטיחה שכל כוחו של אלוהים יעמוד לצידנו בכל מבחן.