מתי פרק י"ג
המשלים של ישוע אודות מלכות האלוהים:
- א. משל החיטים והעשבים הרעים
- ב. משל הרשת המלאה בדגים
אנו לומדים את משלי ישוע.
מהו הרקע והסיבות למשלים?
תלמידו של ישוע, מתי, כתב את הבשורה ובה הוא מציג את ישוע כמלך.
א. בחלק הראשון של הבשורה מתי מתאר את יוחנן המטביל קורא לבני עמו כדי שיתכוננו להופעת המלך, מכיוון שמלכות שמים קרבה (מתי ג 2; ראה גם מלאכי ג 1-33).
ב. המלך בא, ישוע הופיע, הוא אוסף את תלמידיו ויציריו ומציג לפניהם את התנאים הנדרשים מבני מלכותו (דרשת ההר: מתי ד 233 עד סוף פרק ז). ישוע עשה זאת כשביאר את המשמעות האמיתית לעשרת הדיברות.
ג. עם ישראל שמע את דברי ישוע, ראה את נסיו אך דחה את ישוע. דחה את המלך (פרקים ח-יב). אילו העם היה מקבל את ישוע כאדון ומלך, מלכות המשיח הארצית והרוחנית הייתה מוקמת! אך מכיוון שהמלך נדחה, גם מלכותו נדחתה! עד לשובו לאחר הצרה הגדולה (ספר דניאל פרקים ב, ז).
דרך המשלים ישוע לימד איך תתאפיין התקופה עד לבואו, עד ליום אשר מלכותו תהיה ארצית ורוחנית גם יחד! עד ליום אשר כל ברך תכרע וכל לשון תודה כי ישוע הוא האדון! (ישעיה ל"ה 23, אל הפיליפים ב' 10-11)
למדנו דרך המשל על הזורע כי:
א. ממלכת אלוהים שוכנת בלב ילדי אלוהים הנושעים והממלכה הזו קמה או החלה בבשור דבר הבשורה של ישוע.
ב. חסד אלוהים הנו המרכיב אשר מאפשר לבשורה להשתרש בלב האדם.
ג. מעטים יהיו אלה אשר יאמינו, אך דרכם אלוהים יניב פרי רב מאוד!
א. משל החיטים והעשבים הרעים
הבה נקרא בפרק יג פסוקים 24-30, המספרים את המשל אודות החיטה והעשבים הרעים:
24 הִמְשִׁיךְ וְסִפֵּר לָהֶם מָשָׁל אַחֵר: “מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם דּוֹמָה לְאִישׁ הַזּוֹרֵעַ זֶרַע טוֹב בְּשָׂדֵהוּ.
25 וְהִנֵּה כְּשֶׁיָּשְׁנוּ הָאֲנָשִׁים בָּא אוֹיֵב, זָרַע עֲשָׂבִים רָעִים בֵּין הַחִטִּים וְהָלַךְ לוֹ.
26 כַּאֲשֶׁר צָמְחוּ הַגִּבְעוֹלִים וְעָשׂוּ תְּבוּאָה נִרְאוּ גַּם הָעֲשָׂבִים הָרָעִים.
27 אָז נִגְּשׁוּ עַבְדֵי בַּעַל־הַבַּיִת וְאָמְרוּ אֵלָיו, ‘אֲדוֹנֵנוּ, הֲלֹא זֶרַע טוֹב זָרַעְתָּ בְּשָׂדְךָ; מִנַּיִן יֵשׁ בּוֹ עֲשָׂבִים רָעִים?’
28 אָמַר לָהֶם, ‘אִישׁ אוֹיֵב עָשָׁה זֹאת’. שָׁאֲלוּ הָעֲבָדִים, ‘הַאִם אַתָּה רוֹצֶה שֶׁנֵּלֵךְ וּנְלַקֵּט אוֹתָם?’
29 הֵשִׁיב בַּעַל־הַבַּיִת, ‘לֹא, שֶׁמָּא בְּלַקֶּטְכֶם אֶת הָעֲשָׂבִים הָרָעִים תַּעַקְרוּ אִתָּם גַּם אֶת הַחִטִּים.
30 הַנִּיחוּ לִשְׁנֵיהֶם לִגְדֹּל יַחַד עַד הַקָּצִיר. בְּעֵת הַקָּצִיר אֹמַר לַקּוֹצְרִים: לַקְּטוּ בָּרִאשׁוֹנָה אֶת הָעֲשָׂבִים הָרָעִים וְאִגְדוּ אוֹתָם לַאֲלֻמּוֹת כְּדֵי לְשָׂרְפָם, וְאֶת הַחִטִּים אִסְפוּ לָאָסָם שֶׁלִי’.”
להבדיל מהמשל הראשון, אשר מתאר איך החלה מלכות אלוהים, המשל השני והבאים אחריו מתארים איך נראית מלכות אלוהים לאחר הקמתה והשפעתה על העולם.
להלן המשל:
ישוע תיאר לפני שומעיו משל שהם יכלו להזדהות עם נתוניו.
בעולם המתבסס על תנובה חקלאית, כולם מודעים לחשיבות הזריעה והתנובה.
בעל שדה זרע את אדמתו בזרעים טובים! בעת שבעל השדה ועובדיו ישנו, הסתנן אויב וזרע בשדה עשבים רעים!.
לאחר תקופה, החלה הצמיחה. עובדי בעל השדה מגלים כי עשבים רעים ממלאים את השדה וזאת למרות שנזרעו זרעים טובים.
מכיוון שהמראה החיצוני של חיטה ושעורה מאוד דומים, הרי שההבדל ניכר וברור רק בשלב צמיחה מתקדמת!
בעל השדה הסביר לעובדיו כי אויב חיבל בשדה! אויב בא והשחית את החלקה בזרעי עשבים רעים!
הדוגמא הזו לא הייתה זרה לאוזני האנשים!
היו ידועים מקרים שכאלו שנבעו מתחרות או נקם! הדבר היה יחסית נפוץ עד כי הרומאים קבעו עונשים בחוק נגד אנשים שעשו מעשים שכאלו!
עובדי בעל השדה באו עם הצעה! "האם נוכל ללכת ולטהר את השדה מהעשבים הרעים?"
בעל השדה דחה את ההצעה מכיוון שבמהלך טיהור השדה מהעשבים הרעים, יפלו ויעקרו גם ראשי חיטה טובים! שורשי החיטה קשורים בשורשי העשבים הרעים ועקירת העשבים תפגע בשורש גבעולי החיטה.
"הניחו להם לגדול יחד עד הקציר!" אמר בעל השדה.
בעת הקציר, ילקטו הקוצרים את העשבים הרעים קודם על מנת לשרפם באש, ואת החיטה הטובה יאספו לאסם של בעל השדה!
בפסוקים 36-43 ישוע מסביר את הנמשל (דם רב היה נחסך לאורך ההיסטוריה לו ילדי אלוהים היו מיישמים את לקחי המשל!):
36 אַחֲרֵי כֵן שִׁלַּח יֵשׁוּעַ אֶת הֲמוֹן הָעָם וְנִכְנַס הַבַּיְתָה. נִגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו וְאָמְרוּ: “הַסְבֵּר נָא לָנוּ אֶת מְשַׁל הָעֲשָׂבִים הָרָעִים.”
37 הֵשִׁיב וְאָמַר: “הַזּוֹרֵעַ אֶת הַזֶּרַע הַטּוֹב הוּא בֶּן־הָאָדָם.
38 הַשָֹדֶה הוּא הַתֵּבֵל. הַזֶּרַע הַטּוֹב הוּא בְּנֵי הַמַּלְכוּת, והָעֲשָׂבִים הָרָעִים הֵם בְּנֵי הָרָע.
39 הָאוֹיֵב הַזּוֹרֵעַ אוֹתָם הוּא הַשָֹטָן. הַקָּצִיר הוּא קֵץ הָעוֹלָם, וְהַקּוֹצְרִים הֵם הַמַּלְאָכִים.
40 וּבְכֵן, כְּמוֹ שֶׁאוֹסְפִים אֶת הָעֲשָׂבִים הָרָעִים וְשׂוֹרְפִים אוֹתָם בְּאֵשׁ כָּךְ יִהְיֶה בְּקֵץ הָעוֹלָם.
41 בֶּן־הָאָדָם יִשְׁלַח אֶת מַלְאָכָיו וִילַקְּטוּ מִמַּמְלַכְתוֹ אֶת כָּל הַמַּכְשֵׁלוֹת וְאֶת כָּל עוֹשֵׂי הָרֶשַׁע,
42 וְיַשְׁלִיכוּ אוֹתָם אֶל תַּנוּר הָאֵשׁ; שָׁם יִהְיוּ הַיְלָלָה וַחֲרוֹק הַשִּׁנַּיִם.
43 אָז יַזְהִירוּ הַצַּדִּיקִים כַּשֶּׁמֶשׁ בְּמַמְלֶכֶת אֲבִיהֶם. מִי שֶׁאָזְנַיִם לוֹ, שֶׁיִּשְׁמַע!”
ישוע הבהיר מיד כי… :
א. השדה נמשל לעולם, והוא ישוע הנו בעל העולם! (למרות פעילותו הענפה של השטן בעולם, התבל עדיין שייך לישוע!)
ב. החיטה, הזרע הטוב הם המאמינים, בני המלכות.
ג. העשבים הרעים הם חסרי האמונה, בני הרע!
ד. האויב שזרע אותם הנו השטן. לאור זאת ניתן לקבוע שהמשל מתייחס לתקופה הנוכחית. במהלך ממלכת 1000 השנים השטן במאסר ולכן אינו יכול לפעול ולזרוע… (ראה ספר התגלות פרק כ פסוקים 2-3).
ה. הקציר זה קץ העולם
ו. הקוצרים הם המלאכים.
ז. האסם זה מלכות אלוהים.
איזו תקופה ישוע המשיח מתאר במשל?
הנמשל מתאר את יחסי הגומלין בין המאמינים לחסרי האמונה בתקופה הנוכחית עד להקמת מלכות אלוהים.
ישוע המשיח מלמד במשל הנוכחי כי קיים דו-קיום בין ילדי האלוהים לאלו שאינם מאמינים ואף מורדים באלוהים עד שיחזור האדון! בדיוק כמו שהחיטה והשעורה גדלו ביחד עד הקציר.
מדוע אלוהים מאפשר לנו לחיות ביחד ובדו-קיום?
בכל יום הבשורה מגיעה ללבבות נוספים, ועוד אנשים מקבלים את ישוע כאדון ומושיע.
התנ"ך מלמד כי כל האנשים נולדים חוטאים (תהילים נא 7) ולכן המצב הראשוני של כולנו זה – בני הרע!
מה שמשנה את בני האדם זה חסד אלוהים שמתבטא דרך ישוע המשיח, (אל-שדי) שירד ארצה, לובש דמות אדם ומשלם בדמו על הצלב את העונש עבור חטאינו (אל הרומים י 9-10).
ישוע המשיח מצפה מילדיו המאמינים בו לחיות חיי עדות קדושים וטהורים על מנת שהבשורה תגיע ללבבות נוספים, כך בני רוע נוספים ישמעו את הבשורה, יקבלוה, וישתנו להיות בני המלכות (אל האפסים ב 2-3; בשורת יוחנן ג 10; ה 19; ח 44; שניה לקורינתים ה 11-21).
ישוע בעצמו אמר כי הוא בא להושיע ולא לשפוט (בשורת יוחנן ג 17-18).
ההזדמנות להוושע קיימת עד מועד חזרתו של ישוע!
בתקופה הנוכחית בה אנו חיים, השטן חופשי ופועל במלא המרץ לייצר חיקויים ולהרוס כל פעולה אשר אלוהים עומד מאחוריה!
הקהילה הינה חלקת אלוהים, וגם החלקה הזו אינה נקיה מהרע. אדרבה, הקהילה הינה המטרה הראשונה בלוח המטרות של השטן.
מדוע?
מכיוון שאם הוא יהרוס את טוהר הזורעים, את טוהר ילדי אלוהים, הבישור יושחת, התבל ימלא ביותר בני הרוע ועבודת אלוהים תיפגם!
מה צריכה להיות גישתנו?
דבר אלוהים מלמד כי עלינו לשמור על טוהר דבר אלוהים ורצונו בחיינו, אך עדיין לחיות בדו-קיום עם אנשים החיים תחת שליטת השטן. אלוהים מצפה מאיתנו להתמודד נגד הרע ולשמור על האור שלו בחיים שלנו. אנו לא פועלים לבד. הוא מעמיד לרשותנו את כל כוחו, אם נציית לו ונחיה באמונה על פי רצונו – ביחד אך לחוד! (שניה לקורינתים ו 14-18).
לאורך ההיסטוריה של הקהילה קמו אנשים אשר לא הבינו או לא רצו להבין את המשל, והחליטו "לטהר" את הקהילה והעולם בכוחות עצמם!
כביכול בשם אלוהים, קמה האינקוויזיציה, נערכו מסעות צלב. אנשים רבים נרצחו, מאמינים וחסרי אמונה.
ומה הייתה התוצאה?
בושה, הרס עדות והשחתת שמו של ישוע המשיח! ובמילים פשוטות – ניצחון לשטן!
עד מתי יחיו ילדי אלוהים בדו-קיום עם המורדים באלוהים?
אלוהים ענה לנביא חבקוק: גם אם יתמהמה – בו יבוא! (ב 3-4).
ישוע המשיח עתיד להסיר את כל חסרי האמונה מעל פני האדמה בעת חזרתו לעולם לאחר תקופת הצרה הגדולה שדניאל וירמיה הנביאים ניבאו אודותיה. (דניאל ט וירמיהו כה, ספר ההתגלות יט). את שארית בני האדם שישרדו את הצרה הגדולה ויאמינו בישוע כאדון ומושיע מן החטא (פחות מחצי מכלל יושבי תבל ורק שליש מעם ישראל), יכניס המשיח למלכותו (זכריה יג 8-9; התגלות כ).
עת משפט עוד יבוא אך עד אז אנו מצווים לאהוב, לבשר ולהציג את עדות ישוע לעולם המושפע מבני הרוע! אנו פה כשגרירים של המשיח (שניה לקורינתים ה 19-20) ומחכים להיכנס לארצנו השמימית.
המשל הנוכחי מצביע על המשפט של הרשעים בסוף הצרה בת שבע השנים. לעומת זאת, משפט הרשעים בסוף ממלכת 1000 מתואר באופן שונה. אז תרד אש מן השמיים מאת אלוהים ותאכל אותם (התגלות כ 7-10).
לאור הנתונים שלמדנו:
מה עלי לעשות כרגע כדי להיכנס לאסם של אלוהים (למלכותו) ולא לתנור (לאגם האש שהוא העונש הנצחי)?
לקבל את אמת הכתובים ולהאמין בישוע כאדון ומושיע אישי מן החטא!
אמונה כנה תניב פרי קדוש, טהור ורצוי לאלוהים!
ב. משל הרשת המלאה בדגים (פסוקים 47-52):
ישוע ממשיך במשל נוסף המקביל בתיאורו למשל שלמדנו:
47 וְעוֹד דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְרֶשֶׁת שֶׁהֻשְׁלְכָה לַיָּם וְאָסְפָה מִכָּל מִין.
48 כַּאֲשֶׁר נִתְמַלְּאָה הֶעֱלוּ אוֹתָהּ לַחוֹף וְיָשְׁבוּ וְלִקְּטוּ אֶת הַטּוֹבִים לְתוֹךְ הַכֵּלִים וְאֶת הָרָעִים הִשְׁלִיכוּ.
49 כָּךְ יִהְיֶה בְּקֵץ הָעוֹלָם. הַמַּלְאָכִים יֵצְאוּ וְיַבְדִּילוּ אֶת הָרְשָׁעִים מִבֵּין הַצַּדִּיקִים
50 וְיַשְׁלִיכוּ אוֹתָם אֶל תַּנוּר הָאֵשׁ; שָׁם יִהְיוּ הַיְלָלָה וַחֲרוֹק הַשִּׁנַּיִם.
51 הַאִם הֲבִינוֹתֶם אֶת כָּל זֶה?” הֵשִׁיבוּ לוֹ: “כֵּן”.
52 אָמַר לָהֶם: לָכֵן כָּל סוֹפֵר לְמוּד מַלְכוּת שָׁמַיִם דּוֹמֶה לְבַעַל־בַּיִת הַמּוֹצִיא מֵאוֹצָרוֹ חֲדָשׁוֹת וְגַם יְשָׁנוֹת.”
להלן המשל:
גם במשל הנוכחי ישוע תיאר פעולה הקשורה לשגרת החיים של שומעיו. כך הם יכלו להבין את המשל ומכאן את הנמשל בקלות רבה יותר.
מלכות השמים היא כמו רשת שהושלכה לים ואספה דגים ובעלי חיים מכל מין. כאשר הרשת התמלאה, העלו אותה הדייגים אל החוף ושם מיינו את הדגים ובעלי החיים שתפסו. את הדגים ובעלי החיים הראויים לאכילה הם שמו בכלים כדי לשמרם. לעומת זאת, את הדגים ובעלי החיים הלא ראויים לאכילה ולמסחר הם השליכו הצידה. הדגים הראויים נשמרו והלא ראויים נזרקו ונרקבו בשמש ונאכלו על ידי חיות.
הנמשל:
ישוע פותח את הסבר המשל (הנמשל) במילים: "כך יהיה בקץ העולם…" ללמדנו שהדגש במשל הזה הוא על תקופת הקץ של העידן הזה לפני חזרתו של ישוע המשיח ארצה כדי להתחיל את ממלכת 1000 השנים.
לפני שישוע המשיח ימלוך על עולם הנתון למרותו ונכנע לו באמונה, הוא משחרר את מלאכיו לבחון את כל יושבי תבל ולנקות את אוכלוסיית העולם מאלו המתנגדים לו ודוחים אותו כאדון ומושיע מן החטא.
התיאור הזה נתון בספר ההתגלות פרק יט בפסוקים 11-16:
11 רָאִיתִי אֶת הַשָּׁמַיִם פְּתוּחִים וְהִנֵּה סוּס לָבָן וְהַיּוֹשֵׁב עָלָיו נִקְרָא נֶאֱמָן וַאֲמִתִּי; בְּצֶדֶק הוּא שׁוֹפֵט וְלוֹחֵם.
12 עֵינָיו שַׁלְהֶבֶת אֵשׁ, עַל רֹאשׁוֹ עֲטָרוֹת רַבּוֹת, וְיֵשׁ לוֹ שֵׁם כָּתוּב אֲשֶׁר אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ אוֹתוֹ מִלְּבַדּוֹ.
13 הוּא לָבוּשׁ בֶּגֶד טָבוּל בְּדָם וּשְׁמוֹ נִקְרָא דְּבַר הָאֱלֹהִים.
14 צִבְאוֹת הַשָּׁמַיִם יוֹצְאִים אַחֲרָיו, רְכוּבִים עַל סוּסִים לְבָנִים וּלְבוּשִׁים בּוּץ לָבָן וְטָהוֹר.
15 מִפִּיו יוֹצֵאת חֶרֶב חַדָּה לְהַכּוֹת בָּהּ אֶת הַגּוֹיִם וְהוּא יִרְעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל. הוּא דּוֹרֵךְ אֶת גַּת הַיַּיִן שֶׁל חֲרוֹן אַף אֱלֹהֵי צְבָאוֹת,
16 וְעַל בִּגְדוֹ וְעַל יְרֵכוֹ כָּתוּב שֵׁם: “מֶלֶךְ הַמְּלָכִים וַאֲדוֹן הָאֲדוֹנִים.”
לאחר שאלוהים יסיר מעל האדמה את המתנגדים לו, את אלו שאפשרו לשטן להנחות את מחשבתם וחייהם, יקים אלוהים ממלכה המושתתת על טוהר וקדושה (ראה ישעיהו יא).
חשוב מאוד לזכור את המושגים שישוע משתמש בהם במשלים הללו. אנו נזכור זאת כשנלמד את פרקים כד, כה.
כשישוע המשיח יחזור יחד עם מלאכיו וקדושיו ארצה בסיום תקופת הצרה בת 7 השנים, הוא יסיר מעל פני האדמה את המתנגדים לו וישאיר את ילדיו שעתידים ליהנות בממלכתו ומהתחברות קדושה עימו.
המשל הנוכחי אינו מתאר את עונשם של חסרי האמונה בסוף ממלכת 1000 השנים למרות הדמיון. אז חסרי האמונה יקיפו את עיר אלוהים ואש אלוהים שתרד משמיים תאכל את כולם (ראה ספר התגלות פרק כ פסוקים 7-10).
איך הנמשל משפיע על חיינו היום?
א. המשל מציין שמלאכי אלוהים הם אלו הממיינים. אלוהים מכיר את ילדיו ויודע את נסתרות ליבם. משפטו של אלוהים צודק והוא יודע לאן ילך כל אחד.
אף אדם לא יוכל לשכנע את אלוהים או נציגיו שהוא ראוי לממלכתו. עלינו לחיות את חיינו באמונה והקרבה למושיענו, והוא כריבון אלוהי מכיר את אשר לו ("אל-רואי" – בראשית טז).
ב. למרות שאנו חיים בעולם עם הרשעים, חיינו חייבים להיות נקיים מרשע וחטא. עלינו לזכור תמיד – אנו אזרחי שמיים. אל הפיליפים ג' 20.
לאחר שישוע סיים להסביר את המשל אודות הפרדת הרשעים מהצדיקים בקץ העולם, הוא המשיל משל נוסף בפסוקים 51-52:
51 הַאִם הֲבִינוֹתֶם אֶת כָּל זֶה?” הֵשִׁיבוּ לוֹ: “כֵּן”.
52 אָמַר לָהֶם: לָכֵן כָּל סוֹפֵר לְמוּד מַלְכוּת שָׁמַיִם דּוֹמֶה לְבַעַל־בַּיִת הַמּוֹצִיא מֵאוֹצָרוֹ חֲדָשׁוֹת וְגַם יְשָׁנוֹת.”
הדוגמא האידיאלית כמובן מצביעה על ישוע, כי הרי הוא הבקיא ביותר בכל הנוגע למלכות שמיים.
ולכן, אדם הבקיא בדבר אלוהים הריהו מוכשר להבין את כל מעשיו של אלוהים.
אדם הבקיא בדבר אלוהים ומלא ברוח אלוהים מבין את תכלית אלוהים בכל פעולה ודבר.
אדם שכזה מיישם את עקרונות הלימוד בכל תחום בחייו.
כך צריכים להיות בני המלכות. בן מלכות מכיר את אלוהים ודברו מכיוון שרוח אלוהים שוכן בו (ראשונה לקורינתים ג 16). מכיוון שבן המלכות מכיר את אלוהים באופן אישי, יודע את דברו ומבין איך ליישם את דבר אלוהים בכל תחום בחייו, כמוהו כבעל בית היודע לטפל בכל בעיה בדרך החכמה ביותר.
י י ש ו ם :
מכיוון שדבר אלוהים מכיל עקרונות חיים רבים והנחיות להתנהגות וטיפול בכל מצב ותחום בחיים, הרי שידיעת דבר אלוהים והפנמתו מבטיחים חיים מלאי ברכה! מכיוון שישועת אלוהים מבטיחה לנו כזו ברכה, הבה נחלוק את הבשורה עם רבים על מנת שיותר ויותר אנשים יתברכו.
ל ס י כ ו ם :
- עד חזרתו של ישוע, מצווים ילדי אלוהים לחיות בדו קיום עם שאר בני האדם חסרי האמונה.
- עד חזרתו של ישוע ילדי אלוהים מצווים לייצג את ישוע בנאמנות על מנת שעוד בני רועיהפכו לבני מלכות. בכל פעם שמאמינים ניסו לטהר את העולם בדרך אלימה, קרה אסון שהשחית את כל גוף המשיח, הקהילה. ברכה נובעת רק מעשייה מדויקת של רצון אלוהים.
- עד מתי רשעים יעלוזו? עד שהמשיח יבוא עם מלאכיו, ישמיד את מתנגדיו ויאסוף את ילדיו למלכותו, לנצח!
משלי גרגיר החרדל והשאור בעיסה
אנו לומדים את משלי ישוע – מה הרקע והסיבות למשלים?
ישוע המשיח הגיע והציג עצמו כמשיח, מלך אשר בא להקים את מלכותו בארץ.
למרות שהציג עצמו ואימת את דבריו במעשי נסים, נדחה ישוע המשיח ולכן מלכותו הארצית נדחתה.
ישוע עוד יחזור בסוף הצרה הגדולה (צרת יעקוב), ישמיד את מתנגדיו ויקים את מלכותו הארצית והרוחנית כאחד!
אך עד אז מה יהיה?
איך מאופיינת התקופה מאז עזיבתו של ישוע ועד חזרתו?
תשובה זו חבויה בתוך משלי ישוע:
- משל הזורע מתאר איך החלה מלכות אלוהים השוכנת בלב ילדיו – דרך הבישור!
- משל החיטים והעשבים הרעים מתאר את יחס הדו-קיום בין המאמינים לבלתי מאמינים. תפקיד הקהילה לבשר ולהראות את עדות ישוע על מנת שיותר בני אדם ישמעו את הבשורה ויהיו בני מלכות.
הבה נקרא את פסוקים 31-35:
31 הוֹסִיף וְסִפֵּר מָשָׁל אַחֵר: “מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם דּוֹמָה לְגַרְגִּיר חַרְדָּל אֲשֶׁר לְקָחוֹ אִישׁ וְזָרַע אוֹתוֹ בְּשָׂדֵהוּ.
32 אָמְנָם קָטֹן הוּא מִכָּל הַזְּרָעִים, אַךְ לְאַחַר צְמִיחָתוֹ גָּדוֹל הוּא מִן הַיְּרָקוֹת וְהוֹפֵךְ לְעֵץ, כָּךְ שֶׁעוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם בָּאִים וּמְקַנְּנִים בֵּין עֲנָפָיו.”
33 עוֹד מָשָׁל סִפֵּר לָהֶם: “מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם דּוֹמָה לִשְׂאוֹר אֲשֶׁר לָקְחָה אִשָּׁה וְטָמְנָה אוֹתוֹ בְּעֶשְׂרִים קִילוֹגְּרַם קֶמַח עַד שֶׁהֶחְמִיץ כֻּלּוֹ.”
34 אֶת כָּל אֵלֶּה דִּבֵּר יֵשׁוּעַ לַהֲמוֹן הָעָם בִּמְשָׁלִים, וּבְלִי מָשָׁל לֹא דִּבֵּר אֲלֵיהֶם;
35 לְמַעַן יִתְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּפִי הַנָּבִיא: “אֶפְתְּחָה בְמָשָׁל פִּי, אַבִּיעָה חִידוֹת מִנִּי־קֶדֶם.”
המשל:
מלכות אלוהים דומה לגרגיר קטן ביותר של עץ החרדל. למרות היותו כה מזערי יחסית לשאר זרעי עצי הגן הידועים אז, הרי שלאחר גדילתו יהיה העץ גדול משאר הצומחים בגינה ובענפיו ישכנו עופות השמיים.
שימוש בגרגיר החרדל כדימוי לגודל מזערי היה דבר נפוץ באותה תקופה ואף רשום בכתובים הרבניים. "קטן כמו גרגיר חרדל" משמע – קטן מאוד!
מכאן, הדגש לא על סוג העץ אלא על עוצמת גדילתו מגרגיר קטן ויחס הגומלין בינו לשאר בעלי החיים.
הנמשל:
צריך לזכור כי התנ"ך כבר השתמש בדימויים דומים כדי להראות עוצמה עולמית גדולה (דניאל ד; יחזקאל יז 22-24; לא 3-14) בדרך זו השומעים יכלו להבין את גודל השפעת מלכות אלוהים על בני האדם בשיא עוצמתה וכן גם את מסלול כיוונה ויעודה! (להועיל לעולם…)
מלכות אלוהים החלה באמונתם של מספר קטן של תלמידי ישוע. אנשים בודדים, חלשים, לא מפורסמים, זניחים בעיני כל העם.
מלכות אלוהים החלה כגרעין כה קטן של אנשים ולעומתם עמד עם שדחה אותם עד מוות.
מולם עמדה אימפריה רומית שלא סבלה קיום של "דת חדשה" ואף איימה במוות על אלו המפיצים אותה.
למרות מזעריות השלב הראשוני של מלכות אלוהים ולמרות ההתנגדות מתוך העם והעולם, תגדל מלכות אלוהים שהחלה בלב המאמינים בישוע לממלכה ארצית בעלת ממדים אדירים שישפיעו על העולם כולו!
עד כמה המשל הזה היה חשוב לעידוד התלמידים?
ללמדם שעל בסיס אמונתם תקום ממלכת אלוהים אדירה ומפוארת אשר כל יצירי אלוהים ייהנו מברכתה, וכל זאת למרות מיעוטם המספרי.
משל שכזה לא עודד רק את הקהילה הראשונה אלא מעודד גם היום את נושאי דגל האמונה. הקהילות שלנו קטנות, לעיתים אנו מאמינים בודדים בעיר או שכונה.
ההתנגדות כלפינו חזקה, השנאה כלפינו גדולה, אך ביודענו את משמעות משל גרגיר החרדל, אנו יכולים להתעודד כי לילדי אלוהים צפויה גדילה כבירה אשר תביא עוד ברכה לסובבים אותנו!
מדוע? מכיוון שדבר אלוהים חי ומשנה חיים. בעתיד, כל יושבי תבל יאמינו בישוע.
חישבו לרגע … מה חשבו אותם מבשרים שהלכו לבשר בסין או באפריקה לפני כמאתיים שנים?
אדם אחד נאמן עם בשורת אלוהים בפיו, היה הכלי שגרם למיליוני עובדי אלילים לנטוש את דרכם הפסולה ולכרוע ברך לפני בורא העולם ומושיעם. מדרך של אבדון הם כעת בדרך של חיי נצח.
מה חשבו אותם מבשרים שבאו לארץ ישראל בתחילת המאה ובמשך עשרות שנים ראו גדילה של אדם אחד או שניים? מה גרם להם להתמיד? מה גרם להם להישאר למרות ההתנגדות לאמונתם והשנאה כלפיהם?
תשובה:
הידיעה כי בלבם זרע בשורה הנותן חיים, זרע אשר עוד יגדל ויביא ברכה למקבלים אותו!
ישוע המשיך במשל נוסף מיד לאחר גרגיר החרדל – משל השאור בעיסה:
33 עוֹד מָשָׁל סִפֵּר לָהֶם: “מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם דּוֹמָה לִשְׂאוֹר אֲשֶׁר לָקְחָה אִשָּׁה וְטָמְנָה אוֹתוֹ בְּעֶשְׂרִים קִילוֹגְּרַם קֶמַח עַד שֶׁהֶחְמִיץ כֻּלּוֹ.”
34 אֶת כָּל אֵלֶּה דִּבֵּר יֵשׁוּעַ לַהֲמוֹן הָעָם בִּמְשָׁלִים, וּבְלִי מָשָׁל לֹא דִּבֵּר אֲלֵיהֶם;
35 לְמַעַן יִתְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּפִי הַנָּבִיא: “אֶפְתְּחָה בְמָשָׁל פִּי, אַבִּיעָה חִידוֹת מִנִּי־קֶדֶם.”
מלכות השמיים דומה לשאור אשר לקחה אישה וטמנה אותו ב"שק" קמח עד שהחמיץ כולו!
במשל הנוכחי אנו לומדים על ההשפעה של המאמינים על סביבתם.
שאור זו חמיצות אשר – במגע עם קמח – תחמיץ את הקמח. סופו של דבר שכל הקמח שבא במגע עם השאור – יחמיץ!
בעוד שני המשלים דומים בדימוי לגדילתם, הרי שהם שונים באופן פעולתם.
עץ החרדל משך אליו עופות לקנן בין ענפיו, הוא נראה גדול והמשיכה אליו נבעה מגדילתו אשר היה בכוחה לתת מחסה או מזון.
השאור לעומת זאת לא מושך דבר, ולא יגרום לשום שינוי אלא רק לאחר שיבוא במגע עם חומר אחר – קמח! שאור בקרבת קמח לא יעשה דבר! שאור במגע עם קמח יביא לשינוי תכונתו ואופיו של הקמח.
מאמין נאמן אשר נמצא בקרבה ובמגע עם שאר בני העולם צריך להציג את הבשורה! קרבתו ומגעיו עם שאר בני האדם יביאו לכך שהבשורה תישמע ותגרום לשינו פנימי באותו בן אדם ששמע אותה!
לעומת זאת, מאמין המתגורר בקרבת אחרים אך אינו מציג את הבשורה בכלל כמוהו כשאור המונח במרחק מהקמח. מצב שכזה לא יגרום לשינוי כלשהו בקרב שכניו.
הברכה והשינוי נובעים מתוך הקירבה וחלוקת דבר הבשורה של ישוע.
יש מקום לעדות דרך חיי היום יום במיעוט מילים, אך אל לנו לזלזל ולדחות אפשרויות לדבר ולחלוק את אמונתנו – להציג את הבשורה של ישוע! רק הבשורה הזו יכולה להעניק חיים ולשנות אנשים מבפנים עבור אלוהים.
איך עלינו ליישם את הלקחים הללו בחיי היומיום ובמסגרת הקהילה?
א. אנו יכולים להיות מעורבים בוועד ההורים של בית הספר שבו לומדים ילדינו. דעתנו בנושאי חינוך וחברה יכולים להועיל ולאפשר לנו להביע את האמת שמנחה את חיינו.
ב. אנו יכולים לעזור למשפחה אחת או שניים בשכר לימוד או צורך דחוף אחר וזה בשיתוף עם מנהלת בית הספר.
ג. אנו יכולים להיות בקשר עם לשכת הרווחה או ביטוח לאומי כדי לאמץ ולעזור למשפחה אחת או שניים לעבור תקופה קשה.
ד. אנו חיים בחברה השופעת בנזקקים. ראו את התנהגות הקהילות המשיחיות בלואיזיאנה לאחר שנפגעו על ידי הסופה "קתרינה". הקהילות הושיטו יד לעזרה ומכל הלב. גם אנו יכולים להועיל למספר משפחות נזקקות בתחום חינוך הילדים וצרכים מיידיים במידת יכולתנו.
לקהילה יש מחויבות לחברה בתוכה היא חיה! עלינו ללמוד להועיל לא רק לאיברים בגוף אלא גם לחברה בארצנו. זו אחת מהדרכים להיות שאור הגורם לשינוי חיובי בכיוון המשיח ישוע!
ל ס י כ ו ם :
- מלכות אלוהים קמה על ידי קומץ אנשים אך מכיוון שכוח אלוהים נמצא בם, גדלה המלכות לממדי ענק והשפעתה חובקת עולם!
- כמו שעץ החרדל העניק מברכותיו לסובבים אותו, כך המאמינים צריכים להיות מקור לברכה לאלו הסובבים אותם.
- כמו שהשאור החמיץ את כל העיסה, כך הקהילה צריכה להיות גורם המביא לשינוי פנימי של שאר בני האדם. זאת על ידי הפצה של הבשורה.
בעוד שעץ רואים מרחוק, הרי שהשאור משפיע על ידי מגע, מדובר פה על קרבה המביאה שינוי פנימי!
האוצר בשדה והמרגלית היפה
אנו לומדים את משלי ישוע. – מה הרקע והסיבות למשלים?
ישוע המשיח הגיע והציג עצמו כמשיח, מלך אשר בא להקים את מלכותו בארץ.
למרות שהציג עצמו ואימת את דבריו במעשי נסים, נדחה ישוע המשיח ולכן מלכותו הארצית נדחתה.
ישוע עוד יחזור בסוף הצרה הגדולה (צרת יעקוב), ישמיד את מתנגדיו ויקים את מלכותו הארצית והרוחנית כאחד!
אך עד אז מה יהיה?
איך מאופיינת התקופה מאז עזיבתו של ישוע ועד חזרתו? איך מאופיינת תקופתנו הנוכחית?
תשובה זו חבויה בתוך משלי ישוע!
עד כה למדנו:
- משל הזורע מתאר איך החלה מלכות אלוהים השוכנת בלב ילדיו – דרך הבישור!
- משל החיטים והעשבים הרעים מתאר את יחס הדו קיום בין המאמינים לבלתי מאמינים. תפקיד הקהילה לבשר ולהראות את עדות ישוע על מנת שיותר בני הרע יהפכו לבני אלוהים.
- משל גרגיר החרדל לימד כי מספר המאמינים יצמח לממדים גדולים, ומהקהילה ייהנו גם שאר בני האדם.
- משל השאור והקמח לימד כי תפקיד בני המלכות – המאמינים, לבוא במגע של בישור עם שאר העולם על מנת שיחול בלבבות שאר בני האנוש השינוי הפנימי המוביל לישועה!
במשלים הנוכחים ישוע מלמד שמתנת השייכות למלכות שמים היא המתנה החשובה ביותר בחייו של כל אדם.
משל האוצר בשדה
הבה נקרא את פרק יג פסוקים 44-46:
44 “דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְאוֹצָר טָמוּן בַּשָֹדֶה, וְהִנֵּה מְצָאוֹ אִישׁ. הוּא טוֹמֵן אוֹתוֹ שׁוּב וּבְשִׂמְחָתוֹ הוּא הוֹלֵךְ וּמוֹכֵר אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְקוֹנֶה אֶת הַשָֹדֶה הַהוּא.
45 עוֹד דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְסוֹחֵר הַמְחַפֵּשׂ מַרְגָּלִיּוֹת יָפוֹת.
46 כַּאֲשֶׁר מָצָא מַרְגָּלִית אַחַת יִקְרַת עֶרֶךְ הָלַךְ וּמָכַר אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְקָנָה אוֹתָהּ.
להלן המשל:
אדם הלך בשדה והנה נקלע בדרכו אוצר! האדם לא ציפה או חיפש את האוצר – הוא מצא אותו באקראי! האדם הבין מה נימצא בידיו אך מכיוון שהשדה אינו רכושו, הוא הלך, מכר את כל מה שהיה לו ובתמורה הוא קונה את השדה!
חשוב לציין כי האדם קנה את השדה, לא את האוצר!
האדם ידע כי כל רכושו לא היה מספיק לקנות את השדה עם האוצר! הוא ידע כי קיבל הרבה יותר ממה שהשקיע!
הנמשל:
האוצר שישוע מתייחם אליו הינו מלכות אלוהים!
ואיך מקבלים את האוצר הזה?
מלכות אלוהים מובטחת לאלו המאמינים שישוע הינו בן האלוהים, המשיח המובטח שירד משמיים בדמות אדם כדי לשלם בדמו הקדוש את מחיר כפרת חטאינו.
חדשות הישועה, קרי הבשורה, מגיעה לפעמים לאוזני אנשים בהפתעה!
איך?
על ידי פעולות הבישור שילדי אלוהים המאמינים בישוע עוסקים בהם. דרך דיבור, חלוקת עלונים, פרסומים באמצעי התקשורת וכו'.
כמו שמישהו הטמין את האוצר בשדה, כך אנו המאמינים מטמינים אוצר בכל פעם שאנו מחלקים עלון בישור או חולקים עם אחרים את עדותנו וההתנסות שלנו עם ישוע המשיח.
בני האדם החיים את חיי היומיום אינם חושבים כל יום אודות ישועת אלוהים, הם לא חיכו לה, לא ציפו לה. אך מהרגע שהם שמעו את משמעותה והבינו אותה (בעזרת רוח אלוהים), הם מבינים כי הישועה הינה הדבר החשוב והיקר ביותר שאדם יכול למצוא בחייו!
אדם אשר פגש בישוע והכיר את מלוא משמעותה של כפרת החטאים, יודע טוב מאוד כי הישועה חשובה יותר מכל מה שברשותו! הישועה היא מתנת חסד מאלוהים. הישועה שווה הרבה יותר מכל מה שיש לנו או יהיה לנו אי פעם!
אדם שכזה הוא כמו הקמח שנגע בשאור – חל בו שינו פנימי אשר בסופו של התהליך ישווה אותו לדמות של ישוע!
משל המרגלית, האבן היפה
הבה נקרא שוב את פסוקים 45-46:
45 עוֹד דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְסוֹחֵר הַמְחַפֵּשׂ מַרְגָּלִיּוֹת יָפוֹת.
46 כַּאֲשֶׁר מָצָא מַרְגָּלִית אַחַת יִקְרַת עֶרֶךְ הָלַךְ וּמָכַר אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְקָנָה אוֹתָהּ.
סוחר אבנים חיפש אבנים יקרות ויפות למסחר. ברשות הסוחר נמצאות אבנים אחרות. אך הוא מחפש את האבן אשר יופייה "יוציא את עיניו מחוריהן!" יופייה יגרום לחוסר פעימה בלבו!
במהלך חיפושיו אחר האבן היפה. מצא מרגלית כה יפה עד כי מכר את כל סחורתו וכל רכושו וכל זאת כדי לרכוש את האבן היפה!
אותו סוחר הבין כי אותה אבן יפה שווה יותר מכל מה שיש לו!
הנמשל של האבן היקרה:
במקרה הזה מסמלת האבן היקרה את הישועה, את מלכות אלוהים.
הסוחר מסמל אדם אשר כבר שמע ולקח חלק בכל האמונות והדתות הקיימות!
למרות התעסקותו בכל שאר הדתות והאמונות, הוא מרגיש כי משהו חסר!
אף לא אחת מהדתות או אמונות ענתה על כל שאלותיו וסיפקה את אשר לו הוא ייחל!
כל שאר הדתות והאמונות לא מילאו את החלל הגדול והשאלות הקריטיות והרבות שעדיין נשארו ללא מענה.
בעוד האדם במשל הראשון מצא את חדשות הישועה במקרה, הרי שהאיש הזה מחפש כל ימיו את הבשורה. – הוא כל הזמן נימצא בחיפוש אחר האמת!
והנה, אלוהים ברך את האיש, אמת הישועה הגיע גם אליו ומרגע שבחן אותה, הוא הבין כי כל אמונותיו הקודמות אינן משתוות לישועה שזה עתה התוודע אליה. את כל האמונות והדתות הוא יסיר ממנו וישאף לאמץ את ישועת אלוהים.
עבור אדם כמו הסוחר, חיפוש הישועה האמיתית היתה שאיפת חיים.
כל מה שהיה לו עד כה היה זמני, פחות חשוב, ניתן להמרה והחלפה, עד שבאה הישועה האמיתית!
בעוד כל השאר נתנו תענוג רגעי או תשובה חלקית, הרי שהישועה חובקת בתוכה אמת נצחית, חיי עולם, ניצחון על המוות, ניקוי רוחני והעיקר – קירבת נצח לאלוהים!
הישועה שבאה מישוע הינה דבר ששום אמונה או דת אחרת יכולים לתת! כל השאר בארות מים ריקים (ירמיהו ב 13).
המשל על האבן היקרה מעיד על תכונה נוספת של הישועה!
קיימת אמת אחת!
רק דרך האמת של הישועה ניתן לפגוש את אלוהים (בשורת יוחנן יד 6):
"…אמר לו ישוע: "אני הדרך והאמת והחיים. אין איש בא אל האב אלא דרכי…"
אמת הישועה חשובה יותר מכל מה שיש לנו בחיים!
רבותיי, הישועה אינה דבר נדוש.
הישועה, ז"א השייכות למלכות אלוהים היא אוצר. הישועה הינה דבר נדיר בעולם השואף לדברים הזמניים הנוצצים אך המובילים לאבדון!
הישועה הינה הדבר ששום דבר שברשותנו אינו דומה לו ואשר טוב יותר מכל מה שיש לנו או שיכול היה להיות לנו!
מדוע?
מכיוון שרק הישועה נותנת חיי נצח! רק היא מסירה חטא ומחברת אותנו שוב לאלוהים!
רק הישועה שישוע נותן ממלאת את החלל בחיינו שנוצר עקב החטא.
ל ס י כ ו ם :
- ישוע מלמד דרך משלים אלו את עליונותה וחשיבותה של הישועה על פני כל שאיפה או רכוש בחיינו!
לא קיים דבר בחיינו אשר יכול להעניק חיים או למלא את החלל והכאב שהחטא הביא על חיינו, מלבד הבשורה של ישוע המשיח.
לא קיים דבר בחיינו אשר יכול להישאר לנצח מלבד ישועתו של ישוע, מלבד היותנו בני מלכותו!
בשני המקרים, החליפו האנשים את הישן בחדש! כך גם חיינו צריכים להיות לאחר קבלתנו את הישועה! האדם הישן נצלב עם ישוע והחדש הנושע חי עבור ישוע!
- הישועה, השייכות למלכות אלוהים אינה עניין של תחביב, עיסוק צדדי! זוהי מטרת חיים, יעוד אשר כל שאר האמצעים נתונים אך ורק אליו וממנו.
מדוע? מכיוון שאי שייכות למלכות משמע – גהינום! ושייכות למלכות משמע חיי נצח במלכות אלוהים.
- עלינו כמאמינים להיות עסוקים בבישור, "להטמין אוצרות", כך שאנשים "ייתקלו" בהם במהלך חייהם היומיומיים.