במדבר כ"ד 3-9: ישוע מקור ברכה
בעוד שתי הנבואות הראשונות של בלעם מתמקדות יותר בישראל מאשר באלוהים עצמו, הנבואה השלישית והרביעית מתמקדות יותר בניצחונותיו של מלך ישראל, הלא הוא המשיח ישוע.[1]
להזכירנו, פרשת בלק הכוללת את נבואות בלעם, מכילה קובץ עשיר של מילות ההבטחה של אלוהים לאברהם בברית בין הבתרים. המחבר רוצה לציין ששום קללה ושום כוח לא יוכל להפר הבטחה כלשהי שאלוהים העניק לעמו בברית חד צדדית, כגון הברית עם אברהם בבראשית י"ב.
בנבואה השנייה כ"ג 21-24 בלעם ציין שאין צורך ואין כל תועלת בניחושים וקסמים בכל הקשור לישראל.
אלוהים כבר ציין את תכניתו לגבי העם הזה, ולגבי כל ילדיו הנושעים, ולכן מי שרוצה לדעת מה יקרה לישראל בעתיד, צריך בסך הכל לפנות לדבר אלוהים, ולקרא מה יעד אלוהים לעם בחירתו.
הבה נלמד את הנבואה השלישית של בלעם: כ"ד 3-9.
3 וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר נְאֻ֤ם בִּלְעָם֙ בְּנ֣וֹ בְעֹ֔ר וּנְאֻ֥ם הַגֶּ֖בֶר שְׁתֻ֥ם הָעָֽיִן׃
4 נְאֻ֕ם שֹׁמֵ֖עַ אִמְרֵי־אֵ֑ל אֲשֶׁ֨ר מַחֲזֵ֤ה שַׁדַּי֙ יֶֽחֱזֶ֔ה נֹפֵ֖ל וּגְל֥וּי עֵינָֽיִם׃
5 מַה־טֹּ֥בוּ אֹהָלֶ֖יךָ יַעֲקֹ֑ב מִשְׁכְּנֹתֶ֖יךָ יִשְׂרָאֵֽל׃
6 כִּנְחָלִ֣ים נִטָּ֔יוּ כְּגַנֹּ֖ת עֲלֵ֣י נָהָ֑ר כַּאֲהָלִים֙ נָטַ֣ע יְהוָ֔ה כַּאֲרָזִ֖ים עֲלֵי־מָֽיִם׃
7 יִֽזַּל־מַ֙יִם֙ מִדָּ֣לְיָ֔ו וְזַרְע֖וֹ בְּמַ֣יִם רַבִּ֑ים וְיָרֹ֤ם מֵֽאֲגַג֙ מַלְכּ֔וֹ וְתִנַּשֵּׂ֖א מַלְכֻתֽוֹ׃
8 אֵ֚ל מוֹצִיא֣וֹ מִמִּצְרַ֔יִם כְּתוֹעֲפֹ֥ת רְאֵ֖ם ל֑וֹ יֹאכַ֞ל גּוֹיִ֣ם צָרָ֗יו וְעַצְמֹתֵיהֶ֛ם יְגָרֵ֖ם וְחִצָּ֥יו יִמְחָֽץ׃
9 כָּרַ֨ע שָׁכַ֧ב כַּאֲרִ֛י וּכְלָבִ֖יא מִ֣י יְקִימֶ֑נּוּ מְבָרֲכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ וְאֹרְרֶ֖יךָ אָרֽוּר׃
הקדמה: המכשף העיוור שהחל לראות (פסוקים 3-4)
3 וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר נְאֻ֤ם בִּלְעָם֙ בְּנ֣וֹ בְעֹ֔ר וּנְאֻ֥ם הַגֶּ֖בֶר שְׁתֻ֥ם הָעָֽיִן׃
4 נְאֻ֕ם שֹׁמֵ֖עַ אִמְרֵי־אֵ֑ל אֲשֶׁ֨ר מַחֲזֵ֤ה שַׁדַּי֙ יֶֽחֱזֶ֔ה נֹפֵ֖ל וּגְל֥וּי עֵינָֽיִם׃
מי שמנסה להבין את הפסוקים הללו בעודו נצמד לעברית המודרנית, עלול לפספס את משמעותם או לחשוב שקיימת סתירה בדברי בלעם.
משמעות המילים שְׁתֻ֥ם הָעָֽיִן היא 'פקוח העין'. האיש שעינו פקוחה לראות את מראות אלוהים.[2]
בלעם ממשיך ומתאר את מעלותיו בכל הקשור לידיעת תכנית אלוהים עבור עם ישראל ואומר על עצמו שהוא: שומע אמרי אל, רואה לנגד עיניו את החזיונות שאלוהים מראה לו, והוא נופל על פניו מחזקת היד של רוח הנבואה, אבל עיניו גלויות ורואות מחזה שדי (שמ"א י"ט 24).[3] כעת משאנו מבינים את המשמעות הקדומה של המילה שתום, כל המשפט נשמע הגיוני וזורם.
חשוב לציין שבלעם יכול היה לומר את המילים הללו לאחר שאלוהים לימד אותו שיעור בענווה בדרכו אל בלק. אז אלוהים פקח את עיני האתון לראות את מחזה שדי, בעוד בלעם היה עיוור וחרש לכל האירוע הרוחני המתרחש סביבו (כ"ב 31). לאחר שתי התגלויות מיוחדות בכל הנוגע לישראל, יכול בלעם לומר שהוא רואה ושומע את מחזה שדי. כעת, בנבואה השלישית בלעם זוכה לראות ולקבל נתונים אודות זהותו של מלך ישראל הנצחי, הלא הוא ישוע המשיח.
אז הבה נלמד את המחזה השלישי.
הנבואה השלישית (פ. 5-9)
5 מַה־טֹּ֥בוּ אֹהָלֶ֖יךָ יַעֲקֹ֑ב מִשְׁכְּנֹתֶ֖יךָ יִשְׂרָאֵֽל׃
6 כִּנְחָלִ֣ים נִטָּ֔יוּ כְּגַנֹּ֖ת עֲלֵ֣י נָהָ֑ר כַּאֲהָלִים֙ נָטַ֣ע יְהוָ֔ה כַּאֲרָזִ֖ים עֲלֵי־מָֽיִם׃
7 יִֽזַּל־מַ֙יִם֙ מִדָּ֣לְיָ֔ו וְזַרְע֖וֹ בְּמַ֣יִם רַבִּ֑ים וְיָרֹ֤ם מֵֽאֲגַג֙ מַלְכּ֔וֹ וְתִנַּשֵּׂ֖א מַלְכֻתֽוֹ׃
8 אֵ֚ל מוֹצִיא֣וֹ מִמִּצְרַ֔יִם כְּתוֹעֲפֹ֥ת רְאֵ֖ם ל֑וֹ יֹאכַ֞ל גּוֹיִ֣ם צָרָ֗יו וְעַצְמֹתֵיהֶ֛ם יְגָרֵ֖ם וְחִצָּ֥יו יִמְחָֽץ׃
9 כָּרַ֨ע שָׁכַ֧ב כַּאֲרִ֛י וּכְלָבִ֖יא מִ֣י יְקִימֶ֑נּוּ מְבָרֲכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ וְאֹרְרֶ֖יךָ אָרֽוּר׃
א. פסוקים 5-6: מבט לעבר נחלת ישראל ועם ישראל במלכות המשיח.
עלינו לזכור שכאשר בלעם הביט לעבר עם ישראל במדבר הוא ראה עם מחולק לשבטים, שוכן באוהלים ובמרכזו המשכן, בו שוכן יהוה עם עמו.
האם בלעם התייחס לטיב הבד של האוהלים כשאמר: מה טובו אוהליך יעקב?
אינני חושב כך.
הטוב שראה בלעם נבע מעצם העובדה שאלוהים היה נוכח בתוך עמו.
שימו לב:
המילה אוהל מקבילה למשכן, שהרי המשכן גם נקרא אוהל מועד (שמות מ' 34-38).
וכך ניתן להבין שבלעם אינו מהלל את עם ישראל אלא בעיקר את אלוהי ישראל השוכן בקרב עמו. את מקור הברכה לעם הזה.
במילים פשוטות בלעם אומר: מה טוב לך ישראל שאלוהים שוכן בקרבך, או, מה טוב לך ישראל שזכית לשכון בקרבת אלוהים.
בלעם ממשיך לתאר במילים מלאות פאר את הברכה שנפלה בחלקו של עם ישראל שאלוהים בחר לשכון בתוכו.
עד כמה טובו אוהליך ישראל?
משכנותיך נראים כמו גני ירק המתענגים על שפע של מים הזורמים בקרבם.
משכנותיך נראים כמו גן שאלוהים נטע. והרי ידוע שהגן היחידי שאלוהים נטע היה גן עדן (בראשית ב' 8).
אוהליך נראים לא כאוהלים שנבנו ביד אדם, אלא אוהלים ומשכנות כל כך ייחודיים ויפים, כאלה שרק אלוהים יכול לבנות בעצמו.
חוזק אוהליך, משמע חוזקו של העם ויציבותו הרוחנית והפיזית, כחוזקו של עץ הארז המלכותי השתול על שפת נהר וזוכה למים חיים כל העת.
כשקראתי את הפסוקים הללו העשירים בציון המילה מים, נהר, נחל, עצים וקרבת ה', נזכרתי בתהילים א', ישעיה י"ב 3 ויוחנן ז' 38-39.
ואכן לדעתי לכך בדיוק כיוון אלוהים כשאיפשר לבלעם לראות את אחרית עם ישראל.
שארית ישראל תיוושע ואלוהים ישכון בתוכה. השארית הנושעת תיזכה ליהנות מכל ברכות אלוהים הכוללות שלום, שלווה וביטחון (ראה ישעיה י"א – י"ב; ס'-ס"ו).
יישום והסקת מסקנות לחיינו:
ומה לגבינו הנושעים היום?
גופנו נקרא משכן רוח אלוהים. אלוהים חי בתוכנו ופועל בחיינו (קור"א ג' 16-17; אפסים א' 13-14). הנוכחות של אלוהים בקרבנו היא ברמה האישית וגם ברמה הקהילתית כגוף המשיח (קור"א ו' 19).
כילדי אלוהים הנושעים, אנו זוכים כבר היום לאפשרות לחוות ולטעום את כל הברכות של אלוהים שבכוחן להעניק לנו שלווה, בטחון ושלום.
נכון, זה דורש מאיתנו להציג את גופנו וחיינו כקורבן חי, קדוש ורצוי לאלוהים, אך הברכה שבאה בעקבות כך, תבהיר לכל הצופה בנו שאלוהים חי ופועל בתוכנו (אל הרומים י"ב 1-2; תהילים קכ"ז).
אף אחד משכנינו אינו מצפה לראות נחלי מים או נהרות זורמים מהדלת שלנו או בגינה שלנו, אך כל השכנים שלנו בוחנים את טיב הנישואין שלנו, את טיב השלום בבית שלנו מהרגע שהם יודעים שאנו מאמינים בישוע.
האם נוכחות אלוהים ברורה בחייך עד כי אלו החיים לצידך אומרים: מה טובו אוהליו?
אין הכוונה שצרה או אתגר לא יהיו בחייך, אלא, שגם במהלך צרה, כאב או סבל, ניתן לראות ששמחת אלוהים ממלאת את חייך. האם יש משהו בחיים שלנו שהשכנים הלא נושעים שלנו ירצו לעצמם? האם אנו מקניאים את השכנים שלנו לישוע?
ב. פסוקים 7-9: מבט לעבר מלך ישראל המשיח ישוע
7 יִֽזַּל־מַ֙יִם֙ מִדָּ֣לְיָ֔ו וְזַרְע֖וֹ בְּמַ֣יִם רַבִּ֑ים וְיָרֹ֤ם מֵֽאֲגַג֙ מַלְכּ֔וֹ וְתִנַּשֵּׂ֖א מַלְכֻתֽוֹ׃
8 אֵ֚ל מוֹצִיא֣וֹ מִמִּצְרַ֔יִם כְּתוֹעֲפֹ֥ת רְאֵ֖ם ל֑וֹ יֹאכַ֞ל גּוֹיִ֣ם צָרָ֗יו וְעַצְמֹתֵיהֶ֛ם יְגָרֵ֖ם וְחִצָּ֥יו יִמְחָֽץ׃
9 כָּרַ֨ע שָׁכַ֧ב כַּאֲרִ֛י וּכְלָבִ֖יא מִ֣י יְקִימֶ֑נּוּ מְבָרֲכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ וְאֹרְרֶ֖יךָ אָרֽוּר׃
כאמור, בעוד בפסוקים 5-6 בלעם התמקד בתיאור הברכות של אלוהים על עמו ישראל, כעת בפסוקים 7-9 בלעם מתמקד בתיאור כוחו, פועלו וזהותו של מלך ישראל בלבד. אנו ניווכח שהמלך הזה הוא לא אחר מאשר ישוע המשיח.
על מנת שנוכל לקבוע בוודאות את זהותו של המלך המיוחד, כדאי שנתחיל את הביאור מפסוק 9.
פסוק 9 בפרק שלנו ממשיך לתאר את המלך המיוחד שעתיד לנצח את כל הגויים ותיאורו תואם לכתוב בנבואת יעקב לבנו יהודה בספר בראשית מ"ט 9. להלן ההשוואה.
| בראשית מ"ט 9 | במדבר כ"ד 7 |
| גּ֤וּר אַרְיֵה֙ יְהוּדָ֔ה מִטֶּ֖רֶף בְּנִ֣י עָלִ֑יתָ כָּרַ֨ע רָבַ֧ץ כְּאַרְיֵ֛ה וּכְלָבִ֖יא מִ֥י יְקִימֶֽנּוּ | כָּרַ֨ע שָׁכַ֧ב כַּאֲרִ֛י וּכְלָבִ֖יא מִ֣י יְקִימֶ֑נּוּ מְבָרֲכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ וְאֹרְרֶ֖יךָ אָרֽוּר׃ |
יעקב אבינו בברכה שלו לבן יהודה גם ציין שאותו שילה הוא האחד שכל העמים מקווים לו ועיני כולם ממוקדות בו.
ישעיה הנביא בפרק י"א מתייחס לאותו מלך ומתאר אותו עם תכונות השייכות לאלוהים בלבד.
כשלמדנו את בראשית מט וישעיה י"א הוכחנו שהנבואות הללו התגשמו כולן בישוע המשיח.
ישוע הוא המלך אשר עתיד להכניע את כל העמים ועיני כל מביטים בו.
אם כן, אנו יכולים לקבוע בוודאות שאותו מלך מיוחד שבלעם רואה בחיזיון הוא המשיח ישוע.
כעת משאנו יודעים את זהותו של המלך, יקל עלינו להבין ולפרש את שאר הפסוקים.
פסוק 7:
יִֽזַּל־מַ֙יִם֙ מִדָּ֣לְיָ֔ו וְזַרְע֖וֹ בְּמַ֣יִם רַבִּ֑ים וְיָרֹ֤ם מֵֽאֲגַג֙ מַלְכּ֔וֹ וְתִנַּשֵּׂ֖א מַלְכֻתֽוֹ׃
בשלב ראשון אני אסביר את חציו הראשון של המשפט.
מלך ישראל מוצג כמקור שפע של מים חיים.
המים שהמלך מספק "בדליים" של עמו ישראל כל כך שופעים עד כי הם נוטפים ועולים על גדותיהם.
זרעו, מתייחס לאלו השייכים לו, הכוונה לכל נתיניו הכנועים לו, ובמקרה שלנו לעם ישראל באחרית הימים, השארית הנושעת.
מכאן, כל המאמינים בו והנאמנים לו מבורכים כמו זרע השתול על פלגי מים.
אנו שוב מקבלים תזכורת לתהילים א', שם מתואר הצדיק כעץ השתול על פלגי מים.
חשוב לזכור שכל המילים הללו נאמרות בעת שעם ישראל צועד וחונה בישימון – במידבר.
כבר במדבר אלוהים סיפק מים בשפע לעמו מן הצור – הלא הוא המשיח (קור"א י' 4). אך דברי הנבואה של בלעם אינם מוגבלים לאספקת המים הפיזיים, אלא לפסוק הזה ישנה משמעות רוחנית עמוקה ורבת משמעות.
יישום והפקת לקחים:
בבשורת יוחנן בפרק ד' האדון ישוע נפגש עם האישה השומרונית. באותו מפגש אמר לה האדון ישוע כי הוא מקור מים חיים. ישוע המשיך ואמר לאשה השומרונית: "השותה מן המים אשר אני אתן לו לא יצמא לעולם. המים שאתן לו יהיו בו למקור מים נובעים לחיי עולם." (יוחנן ד' 10-14).
המקום השני בבשורת יוחנן בו ישוע מציין עצמו כמקור מים חיים זה בפרק ז' 37-39: "ביום האחרון, ביום הגדול של החג, (שמיני עצרת), עמד ישוע והכריז: "מי שצמא יבוא נא אליי וישתה! המאמין בי כדבר הכתוב, נהרות של מים חיים יזרמו מקרבו." זאת אמר על הרוח שהיו עתידים לקבל המאמינים בו, שהרי עוד לא נשלחה רוח הקודש, כי ישוע טרם נתפאר בכבוד."
לאור הנאמר מפי האדון, המים החיים שהאדון ישוע מעניק למאמינים בו זה רוח הקודש בכבודו ובעצמו.
רוח הקודש זו הוויה אלוהית, ריבונית, והיא שוכנת בתוך גופך, המאמין בישוע.
רוח אלוהים אינה דבר פסיבי, אלא מולידה אותך מחדש, מסירה את עורלת ליבך, מעניקה את הכוח לציית באמונה לדבר אלוהים, ולהכריז את דבר הבשורה והאמת לכל דורש (אל האפסים א' 13-14; קור"א ג' 16-17; יוחנן י"ד-ט"ז).
מסיבה זו, ניתן לומר שאם רוח הקודש שוכן בנושעים, אז נהר של מים חיים זורם מילדיו הנושעים של האדון ישוע.
איך המשפט הנפלא הזה מתורגם לחיי היומיום?
כאשר אנו חולקים את הבשורה עם אחרים, והם מקבלים את ישוע באמונה, נהר המים החיים שזרם בליבנו, זורם כעת גם בליבם של הנושעים הבאים.
דבר נוסף וחשוב האדון ישוע אמר: רוח הקודש שבתוכנו, נהר המים החיים הזה, יהיה למקור מים נובעים לחיי עולם.
ז"א שהאדון ישוע אינו מעניק לילדיו רק טעימה מהברכה הנצחית, אלא הבטחה שנהיה עימו לנצח נצחים.
עכשיו ניתן לשאול את שאלת מיליון הדולר:
מי מקור המים שלך? במי אתה מאמין וממי אתה שותה את האמת?
אם ישוע הוא האדון והמושיע שלך, כי אז מים חיים זורם בנפשך.
אם ישוע אינו האדון שלך, אז דע לך שאתה ניזון במי ביוב, שלעולם לא יעניקו לך חיי עולם, אלא ההיפך (יוחנן י"ד 6).
מכאן, כאשר אנו ניזונים באמת של דבר אלוהים ואת זה אנו מלמדים אחרים, אנו חולקים איתם מים חיים.
ממה אתה ניזון ובמה אתה מזין את הסובבים אותך?
חציו השני של פסוק 7 מעלה שאלות רבות, והתשובה עתידה לגרום לרבים לשמוט את לסטם.
אני אכתוב את פסוק 7 עם הסבר בסוגריים:
7יִֽזַּל־מַ֙יִם֙ מִדָּ֣לְיָ֔ו (מהדליים של עם ישראל) וְזַרְע֖וֹ (עם ישראל, שארית ישראל הנושעת) בְּמַ֣יִם רַבִּ֑ים וְיָרֹ֤ם מֵֽאֲגַג֙ מַלְכּ֔וֹ (המלך של ישראל יהיה רם מאגג) וְתִנַּשֵּׂ֖א מַלְכֻתֽוֹ (מלכותו של מלך ישראל גדולה מזו של אגג)׃
8 אֵ֚ל מוֹצִיא֣וֹ (את המלך, לא את עם ישראל כעם) מִמִּצְרַ֔יִם…
מי הוא אותו מלך שבלעם טוען שיהיה רם מאגג?
המלך היחידי שהתמודד נגד אגג העמלקי היה שאול המלך בספר שמואל-א ט"ו.
קצת רקע בנוגע לעמלקים… כבר בשלב הראשון של הצעידה במדבר, אלוהים ציווה על עם ישראל להשמיד את העמלקי (שמות י"ז 16).
אלוהים המשיך בציווי והטיל את המשימה על שאול המלך. המלך שאול חטא לאלוהים ולא הרג מיד את אגג. חוסר הציות של שאול המלך איפשר לצאצאיי אגג לברוח. מאותו חוסר הציות של שאול המלך, עם ישראל עמד בסכנת כליה על ידי צורר חדש שנים רבות מאוחר יותר, המן הרשע. (ראה הקשר בין שאול המלך לאגג העמלקי והמן – אסתר ב' 5; שמ"א ט' 1; אסתר ג' 1, 10; ח' 3,5; ט' 24).
יתרה על כך, ממלכתו של שאול לא נישאה לשום רום. אלוהים הסיר את ממלכתו של שאול מעליו (שמ"א ט"ו 26-28).
לאור כל זאת, בלעם אינו מתכוון לשאול המלך.
על מנת להגיע לתשובה הנכונה, חשוב לציין את הנתון הבא.
בספר יחזקאל ל"ח 14-18 הנביא יחזקאל מנבא על גוג מארץ המגוג שעתיד לעלות על עם ישראל להכחידם.
הנביא יחזקאל אומר את המילים הבאות על גוג בפסוק 17: "כֹּֽה־אָמַ֞ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה הַֽאַתָּה־ה֨וּא אֲשֶׁר־דִּבַּ֜רְתִּי בְּיָמִ֣ים קַדְמוֹנִ֗ים בְּיַד֙ עֲבָדַי֙ נְבִיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַֽנִּבְּאִ֛ים בַּיָּמִ֥ים הָהֵ֖ם שָׁנִ֑ים לְהָבִ֥יא אֹתְךָ֖ עֲלֵיהֶֽם?"
ובכן, מכיוון שאין כל איזכור לשם גוג בכל הספרים הקודמים ליחזקאל, החלו חוקרים לחקור ולברר איך יתכן הדבר? הרי אלוהים ציין שהוא כבר הזכיר את שמו של גוג בעבר…
בחינת טקסטים קדומים של התורה מגלה דבר מדהים אך גם מטריד.
בתרגום השבעים (ספטואגינטה), בחומש השומרוני, במגילות ים-המלח (4Q27f24ii), אקילה, סימכוס ותיאודוציאן.[4] כתוב גוג ולא אגג.
כל התרגומים העתיקים הללו היו כתובים עוד לפני הספירה הנוצרית.
מתברר שמישהו שינה את השם גוג בנבואת בלעם בספר במדבר כ"ד 7, לשם אגג.
מדוע שמישהו ישנה את השם גוג לאגג? מה המשמעות של השינוי הזה?
ובכן, שינוי השם גוג לאגג משנה את כל מהות הנבואה של בלעם. מנבואה המתייחסת לאירועים באחרית הימים ומתקשרת למשיח ישוע והוא תקוות ישראל, הנבואה הפכה לנתון עקר, שכביכול התגשם בימי שאול או דוד המלך בהיסטוריה היהודית.
כעת כשאנו מבינים שישוע המשיח הוא המלך הנשגב, והאויב העתידי שבלעם ציין הינו גוג מארץ המגוג, ניתן להבין בקלות שמלכותו של המשיח ישוע תרום ממלכותו של גוג או ממלכותו של כל אדם אחר.
אילו בלעם היה רק מנבא על אירוע מחיי שאול המלך, וזה מלך שלא על פי רצונו של אלוהים, לא היה כל דבר מיוחד או נשגב בנבואתו של בלעם.
נבואות בלעם כולן מתמקדות במשיח ומכאן משקלן וכבודן.
בשלב זה נקרא שוב את פסוק 8, וביודענו שמדובר במלך ישראל, ישוע, יקל עלינו להבין הפסוק.
8 אֵ֚ל מוֹצִיא֣וֹ מִמִּצְרַ֔יִם כְּתוֹעֲפֹ֥ת רְאֵ֖ם ל֑וֹ יֹאכַ֞ל גּוֹיִ֣ם צָרָ֗יו וְעַצְמֹתֵיהֶ֛ם יְגָרֵ֖ם וְחִצָּ֥יו יִמְחָֽץ׃
בנבואה השנייה בפרק כ"ג 22 בלעם כבר אמר את המלים הללו, אך שם המשפט נאמר בצורת רבים ומתייחס לעם ישראל:
| במדבר כ"ג 22 | במדבר כ"ד 8 |
| 22 אֵ֖ל מוֹצִיאָ֣ם מִמִּצְרָ֑יִם כְּתוֹעֲפֹ֥ת רְאֵ֖ם לֽוֹ׃ | 8אֵ֚ל מוֹצִיא֣וֹ מִמִּצְרַ֔יִם כְּתוֹעֲפֹ֥ת רְאֵ֖ם ל֑וֹ יֹאכַ֞ל גּוֹיִ֣ם צָרָ֗יו וְעַצְמֹתֵיהֶ֛ם יְגָרֵ֖ם וְחִצָּ֥יו יִמְחָֽץ׃ |
לפיכך, נשאלת השאלה, איזו אישיות שהיא גם מלך נשגב שהביסה את גוג חוותה יציאה ממצרים?
הנבואה הזו התגשמה רק בחיי ישוע המשיח, עת ברחו הוריו עימו למצרים מיד לאחר לידתו, בגלל הניסיון של המלך הורדוס הגדול לרצחו. לאחר שהמלך הורדוס מת, חזרו הוריו של ישוע עימו ממצרים (מתי ב' 13-23).
כל זה קרה בעת הופעתו הראשונה של ישוע.
כאשר יחזור המשיח ישוע בכבוד והדר, הוא ישמיד את כל אויביו ולא ישאיר מהם זכר. בדיוק כפי שהפסוק מנבא (ראה ישעיה ס"א 1-3; ס"ג 1-6; זכריה י"ד 1-15; התגלות י"ט 11 ואילך, ועוד).
נבואתו השלישית של בלעם מסתיימת במילים מוכרות מבראשית י"ב 3, אך המילים מפי בלעם מכוונות כלפי המלך המשיח ולא כלפי עם ישראל.
| בראשית י"ב 3 | במדבר כ"ד 9 ב' |
| וַאֲבָֽרֲכָה֙ מְבָ֣רְכֶ֔יךָ וּמְקַלֶּלְךָ֖ אָאֹ֑ר | מְבָרֲכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ וְאֹרְרֶ֖יךָ אָרֽוּר |
אלוהים הבטיח לאברהם שהוא עתיד לברך את מי שיברך אותו.
והנה בנבואת בלעם אנו למדים שהברכה הזו מחודדת ומתמקדת במלך המשיח ישוע, שהוא לא אחר מאשר הזרע המבורך מאברהם.
לאור זאת, איך עלינו להבין את הברכה המיוחדת של אלוהים לאברהם?
מכיוון שמאברהם אלוהים הקים זרע והוא המשיח ישוע בכבודו ובעצמו, הרי שמי שמקלל את אברהם, או כל חוליה היוצאת מאברהם שהיא חלק עתידי משושלת המשיח (למשל שבט יהודה מעם ישראל), הריהו מקלל את תכנית הישועה של אלוהים. הריהו מקלל את המשיח.
לאור ההבנה הזו אמר שאול השליח באיגרת אל הגלטים בפרק ג' 16: "והנה ההבטחות נאמרו לאברהם, ולזרעו. לא נאמר "לזרעיך", כמו על רבים, אלא "לזרעך", כמו על יחיד, והוא המשיח."
זאת אומרת, תכלית הברכה לאברהם היא המשיח ישוע. מישוע הברכה לכל נבחרי אלוהים.
רבותי, לעם ישראל תפקיד חשוב בתוכנית אלוהים לישועה, אך עם ישראל עצמו אינו המושיע. עם ישראל הינו הכלי דרכו אלוהים הביא את המושיע לעולם.
לכן, המקלל את ישראל, הריהו מביע חוסר הבנה בכתבי הקודש ובתוכנית הישועה של אלוהים. אדם הטוען להיותו מאמין בישוע ולמרות זאת ממלא את ליבו בשנאה כלפי ישראל, הריהו מוכיח שאינו בוגר מבחינה רוחנית – במקרה הטוב, ואולי גם חסר ישועה במקרה הרע.
אך המקלל את המשיח ישוע – וכך מסיים את חייו, דינו אגם האש.
לפיכך, תכלית הפסוק – וַאֲבָֽרֲכָה֙ מְבָ֣רְכֶ֔יךָ וּמְקַלֶּלְךָ֖ אָאֹ֑ר (בראשית י"ב 3), היא קודם כל המשיח ישוע, מלך המלכים ואדון האדונים.
סיכום:
- נבואתו השלישית של בלעם ממוקדת במלך ישראל והעולם, במשיח ישוע ולא בעם ישראל. ריבונותו של אלוהים חזקה דיה כדי לשמור את טוהר דברו כדי לגלות את המקומות בהן יד רעה ניסתה להסתיר את ישוע מעיני עמו. המלך שעתיד לנצח את גוג הוא ישוע, זרע האישה משבט יהודה ולא אחר.
- ישוע המשיח, מלך ישראל, הוא מקור של מים חיים לחיי נצח. כל המאמין בו זוכה לקבל את רוח הקודש בגופו.
יופיו וברכתו של אדם נובעים מנוכחות אלוהים בחייו.
האם אלו הבוחנים את חייך יכולים לומר: מה טובו אהלך? מה טובו משכנותיך? האם הברכה והשלום בחייך מקניאים מישהו להאמין בישוע?
- תכלית הברכה של אלוהים לאברהם – מְבָרֲכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ וְאֹרְרֶ֖יךָ אָרֽוּר היא המשיח ישוע. היחס שלך לישוע הינו התנאי היחידי שקובע אם תזכה לחיי עולם בנוכחות אלוהים או תישלח לאגם האש.
האם פיך וליבך מלאים בברכה לישוע?
[1] Rydelnik, Michael & Blum, Edwin. The Moody Handbook of Messianic Prophecy, Studies
and Exposition of the Messiah in the Old Testament. (Chicago, IL: Moody, 2019), 295.
[2] הפועל שתום הוראתו פתוח, פקוח, ההיפך מן סתום, והוא מצוי במשנה (עבודה זרה ה, ג, ד).
[3] Gordon, Sh. L. במדבר דברים. )Tel-Aviv: Galil, 1992), pg. 115.
[4] Rydelnik, Michael & Blum, Edwin. The Moody Handbook of Messianic Prophecy, Studies
and Exposition of the Messiah in the Old Testament. (Chicago, IL: Moody, 2019), 299.