המלך שלמה בן דוד כתב את רוב המשלים שבספר משלי. שלמה נחשב לאדם החכם בתבל. בתחילת מלכותו על עם ישראל נראה אליו אלוהים בחלום ואמר לו:
"שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָך?"
שלמה הבין את גודל האחריות שהונחה על כתפיו וביקש דבר שמצא חן בעיני הבורא: "בבקשה, אלוהים, תן לי 'לֵב שׁוֹמֵעַ לִשְׁפּוֹט אֶת עַמְּךָ, לְהָבִין בֵּין טוֹב לְרָע. כִּי מִי יוּכַל לִשְׁפּוֹט אֶת עַמְּךָ הַכָּבֵד הַזֶּה?'"
אלוהים העריך מאוד את העובדה ששלמה העמיד בראש מעייניו את הטיפול הראוי בעם הנבחר, והוא ענה לו במילים:
"…יַעַן אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וְלא שָׁאַלְתָּ לְּךָ יָמִים רַבִּים, וְלא שָׁאַלְתָּ לְּךָ עוֹשֶׁר, וְלא שָׁאַלְתָּ נֶפֶשׁ אוֹיְבֶיךָ; וְשָׁאַלְתָּ לְּךָ הָבִין לִשְׁמוֹעַ מִשְׁפָּט׃ הִנֵּה עָשִׂיתִי כִּדְבָרֶיךָ; הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ לֵב חָכָם וְנָבוֹן, אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לא הָיָה לְפָנֶיךָ, וְאַחֲרֶיךָ לא יָקוּם כָּמוֹךָ" (מלכים־א ג 5, 9, 11, ראה גם ה 11-10; דהי"ב א 12-7).
שלמה המלך הבין שחכמה מאלוהים היא הברכה הגדולה ביותר שיכולה ליפול בחלקו של אדם כלשהו. חכמה זו אפשרה לו לירוא את בוראו כראוי, להבין את תורתו, ליישם כל מצווה ועיקרון כהלכה, ובעקבות כך לזכות לנוכחותו ולמלוא ברכותיו — כל עוד שהמשיך בדרכו של אלוהים בנאמנות.
שים לב שספר משלי — כמו יתר ספרי התנ"ך — אינו עומד בפני עצמו. הוא קשור קשר הדוק לשאר דבר אלוהים:
- ישנה התאמה מוחלטת בין העקרונות והמסקנות שכתב שלמה המלך לבין מצוות תורת אלוהים לעמו ישראל, כפי שנתנם בידי עבדו משה;
- יתרה על כך, שלמה שמע את המזמורים שחיבר דויד אביו, ומהם השכיל וכתב מסקנות שאותן אנו מוצאים במשליו (מזמור לד 8, לה 8, לו 13-12 ורבים נוספים).
המשלים הם דרך לכתוב את מצוות התורה כסיכומים קצרים ומעשיים (ו 23). מהם ניתן לקבוע ששלמה העמיק בתורת אלוהים וממנה ינק את החכמה לסכם תחומים ועניינים באמירות קצרות וקולעות. את פניני הידע, הבינה והדעת הללו העלה המלך על הכתב במשלים.
משלי שלמה כוללים מסקנות וסיכומים של מקרים אשר ניתקל בהם במהלך תפקידו כמלך ישראל. כל משל (או קובץ משלים עם נושא משותף) צמח מתוך אירוע מכונן וחשוב במיוחד בחייו. חלקם נבעו מניסיון אישי וחלקם מתוקף תפקידו כמנהיג ושופט העם.
את הלקחים והמסקנות מתוך חייו הארוכים מעניק שלמה המלך לך, לקורא המשלים. יישום הלקחים יציל אותך מהחלטות שגויות וממעשים שאחריתם אסון. אם תאמצם לליבך, תישמר בדרך הטוב.
המשלים עוסקים בכל תחומי החיים:
- יראת אלוהים,
● כיבוד אלוהים (גם על ידי כיבוד אב ואם — א 7, ט 10),
● חריצות לעומת עצלנות (ו 11-6),
● חברוּת, רעוּת (ג 28-27),
● דיבור, אומר (י 21-19),
● נישואין (יח 22, יט 14),
● גידול וחינוך ילדים (כב 6),
● שלום בית (טו 17, יז 1),
● מוסר עבודה (יא 1),
● כסף (ג 10-9),
● דרך ארץ והתנהגות ראויה (כג 2-1, כה 17-16, כו 19-17, כז 14),
● חיי עולם (יד 32, כג 18-17),
…ורבים אחרים.
בעוד התורה מביעה את מצוותיה כהוראות ופקודות — ציווים מפי אלוהים — שלמה המלך חולק מהבנתו את התורה. הוא מדבר מתוך נסיונו כאדם שמציית להוראות התורה, והוא פונה אל התבונה והשכל האנושי. שלמה החכם מנסה לשכנע את שומעיו בתועלת האישית שבהליכה בדרך הישרה: "עשיית הטוב תוביל לברכה — דחיית הלקח הטוב תוביל לרעה ולסבל!" שלמה המלך מלמד אותנו שחסידות — יראת אלוהים — חייבת להתבטא באופן מעשי בכל תחומי החיים (ראה יעקב ב 17).
גם שאול השליח אחז בדעתו של המלך שלמה, ובאיגרתו לטימותיאוס הצעיר כתב: "אַמֵּן אֶת עַצְמְךָ לַחֲסִידוּת, 8 שֶׁהֲרֵי הַהִתְאַמְּנוּת הַגּוּפָנִית מוֹעִילָה בְּמִדָּה מְעַטָּה, אֲבָל הַחֲסִידוּת מוֹעִילָה בַּכֹּל, וּבָהּ הַבְטָחָה לַחַיִּים שֶׁבַּהוֶֹה וְלַחַיִּים שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא" (טימ"א ד 8-7).
ספר משלי הינו אוצר בלום של חכמת אלוהים. בקריאה ולימוד הספר תזכה להבנה, בינה ודעת שלא יסולו בפז. אולם, על מנת ליישם את כל הלקחים הנלמדים, הקורא נדרש לאמץ את אותה אמונה שפעמה בליבו של שלמה המלך. הרי זהו הצעד הראשון של החכמה: יראת אלוהים (א 7, ט 10).
במהלך קריאת ספר משלי תידרש להעמיד את טובת האחר לפני טובתך שלך — תידרש לוותר, לעיתים לשתוק, לתת מן היקר לך ביותר לנזקק, אפילו אם הוא זר — ותמיד ברמה מקריבה.
ציות להוראות אלה ויישום החכמה שבהן יתאפשרו רק אם אלוהים שוכן בלבך ומהווה מוקד חייך. הרי רק בעזרת רוח אלוהים — רוח הקודש — תוכל לעשות דבר כלשהו שמפאר אותו. אם אתה אוהב את אלוהים ושואף מכל לבך לעשות את רצונו, אזי תזכה לעזרתו ולביטחון מוחלט בו.
מסיבה זו נכתב לנו: "תְּחִלַּת חָכְמָה יִרְאַת יהוה" (משלי ט 10) — החכמה מתהילה ביראת אלוהים, או במילים אחרות: יראת אלוהים היא תנאי מוקדם להשגת חוכמה אמיתית.
.
תחילת חכמה היא — ידיעת המשיח
במשלי ל 4-1 אנו עדים למבחן החכמה מפיו של אגור בן יקה:
1 דִּבְרֵי אָגוּר בִּן יָקֶה, הַמַּשָּׂא: נְאֻם הַגֶּבֶר לְאִיתִיאֵל, לְאִיתִיאֵל וְאֻכָל. 2 כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ, וְלֹא בִינַת אָדָם לִי. 3 וְלֹא לָמַדְתִּי חָכְמָה, וְדַעַת קְדֹשִׁים אֵדָע.
4 מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד? מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו? מִי צָרַר מַיִם בַּשִּׂמְלָה? מִי הֵקִים כָּל אַפְסֵי אָרֶץ? מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ, כִּי תֵדָע?
אדם יכול לדעת באופן שכלי שאלוהים אכן בורא העולם וכל אשר בו, אך אם הוא לא יודע "מַה שֶּׁם בְּנוֹ" — אם הוא אינו מכיר את בן האלוהים בשמו — הרי שלא הפנים את דבר אלוהים. במילים אחרות, מי שאינו מכיר את ישוע המשיח באופן אישי ואינטימי, טרם הבין את תכלית התורה. אין הוא מכיר את בוראו כאדון, גואל ומושיע אישי מקללת החטא (ראה גלטים ג 25-23; יוחנן ח 19, 42).
קורא יקר, ספר משלי מציין בפסוקים רבים את ההבדל בין כסיל\אוויל לבין החכם:
- החכם ירא את אלוהים ומאמץ את כל הנחיות אלוהים לחיי שלום, אהבה, טוהר, קדושה וכבוד הדדי (משלי ג 8-5; תהילים קיט 11, 105);
- החכם זוכה למעורבות מבורכת של אלוהים בכל תחום ועניין בחייו — ובסופו של דבר יזכה לראות את פרי פועלו במלכות האלוהים;
- הכסיל לעומתו מתכחש לקיומו של אלוהים ופועל להגשים את מאוויו שאינם תואמים את רצון אלוהים;
- הכסיל הינו אויב לאלוהים (יעקב ד 4), וככזה הוא עתיד לבלות את הנצח באגם האש, בניתוק מוחלט מאלוהים ומאהבתו.
תפילתי ותקוותי שתקרא ותלמד את ספר משלי בערגה רבה ובאמונה. שנן את הפסוקים וחרוט את הלקחים והמסקנות על לוח ליבך.
אלוהים יתכבד, הוריך ישבעו נחת, חבריך יתעודדו ויזכו לראות דוגמה לחיקוי, וחייך ימלאו ברכה.
תוכן עניינים[1]
א. שתי הנשים: חכמת העולם מול חכמת אלוהים. (פרקים א-ט)
שתי נשים לשם שני סוגים של חכמה.
האחת, חכמת העולם חסרת הישועה (האישה הכסילה), המעודדת את בני האדם לחיות על פי דחפי רצונם כדי למלא את תאוותיהם. חכמת העולם מוליכה את בני האדם לעשות כפי שעשו בני בבל בבראשית י"א, קרי, להקים דת חדשה בנפרד מאלוהים ולחשוב שהם מסוגלים לספק בעצמם את צורכיהם בנפרד מאלוהים.[2]
החכמה השניה היא האשה הטובה המייצגת את חכמת אלוהים. חכמה זו מובילה לישועה ובידה חיים.
על מנת להדגיש את קרבת אלוהים אלינו ואת אהבתו כלפינו, חכמת אלוהים מוצגת כאב המדריך את בנו לטוב בכל תחומי החיים.
ב. חכמת אלוהים מציעה את פניניה (פרקים י'-כ"ט).
חכמת ה', מציעה פניני חכמה.
הנה לפנינו חכמת אלוהים בכל תחומי החיים. חכמת אלוהים מוליכה את שומעיה לזרועותיו המושיעות של אלוהים.
- פרק י' – כ"ב 16: הניגוד בין צדיקים לרשעים[3]
- פרק כ"ב 17 – כ"ד: כללי התנהגות ואזהרות
- פרקים כ"ה-כ"ז: השוואות ולקחים מוסריים
- פרקים כ"ח-כ"ט: רשעים וצדיקים
ג. מבחן החכמה: שם הבן! (פרק ל').
מַה־שְּׁמוֹ וּמַה־שֶּׁם־בְּנוֹ, כִּי תֵדָע?
האם אתה מכיר את בן האלוהים? האם אתה מכיר את ישוע כאדון ומושיע מכפר חטאים?
אם לא, אז אינך מכיר אפילו את אלוהים ולכן אין לך חכמה מושיעה. לטובתך חזור לפרק א' ושמע היטב לחכמת אלוהים – למד את תורת אלוהים המדריכה אל המשיח ישוע (בשורת יוחנן ה 39, 46-47; ח 19, 42; לוקס כ"ד 25-27, 44-48; אל הרומים י 4).
אם אתה מכיר את בן האלוהים, ישוע, כאדון ומושיע אישי מחטאיך, המשך לפרק ל"א.
ד. יישום חכמת אלוהים בחיי הנושעים (פרק ל"א).
כאשר הגבר והאישה הנושעים מיישמים את חכמת אלוהים בכל תחום בחייהם, כל אחד על פי היעוד שקבע לו ה', הם בונים את חייהם וביתם לתפארת אלוהים. איש ואישה כאלו הם איש חיל ואשת חיל.
[1] על פי עיצה מד"ר סת פוסטל, דיקן המכללה הישראלית למקרא, נתניה. יוני 2019.
[2] בראשית י"א (מגדל בבל) מקביל לכתוב בספר ההתגלות י"ז-י"ח. שם הזונה הגדולה מקבילה למגדל (דת חליפית), והעיר הכלכלית בבל מקבילה לחומה (עצמאות כלכלית בנפרד מאלוהים).
[3] החלוקה המוצעת הינה מספר הבריתות בתוספת ביאורים ומראי מקום, בהוצאת החברה לכתבי הקודש 2019.