ראש חודש הינו מועד שאלוהים הוסיף לרשימת המועדים לאורך השנה.
ראש חודש כשמו כן הוא, היום הראשון בחודש. הכוונה ליום הראשון בו הירח מגיח לאחר שהוסתר במלואו.
כידוע, החודש העברי מבוסס על מערכת הופעת הירח. חודש הינו סך הימים בהם הירח מתגלה ועד היעלמותו.
מכיוון שראש חודש תלוי בגיחתו הראשונית של הירח, נקרא החג בשפות לועזיות: New moon.
ראש חודש מוזכר בכתבי הקודש 21 פעמים. אני אציין את כל המקרים ונבדוק:
מהי התכלית של המועד הזה?
אילו אירועים מיוחדים קשורים למועד זה?
אילו פעולות מצווה התורה על בני ישראל לעשות ביום ראש-חודש?
א. להלן רשימת מראי המקום בו מופיע ראש חודש בכתבי הקודש.
- ויקרא כ"ג 23-25;
2-3. במדבר י' 10; כ"ח 11-15
4-8. שמואל א' כ' 5, 18, 24, 27.
- מלכים-ב' ד' 23.
- דברי הימים-א כ"ג 31.
11-13. דברי הימים-ב ב' 4; ח' 13; ל"א 3;
- תהילים פ"א 3
15-16. ישעיה א' 13-14; ס"ו 23
17-20. יחזקאל מ"ה 17; מ"ו 1, 3, 6-8.
- עמוס ח' 4-5.
ב. מהי התכלית של ראש החודש?
מכיוון שראש חודש מתקיים בתחילת כל חודש ומכיוון שישנם 12 חודשים בשנה רגילה, הרי שראש חודש נחגג 12 פעמים בשנה ו-13 פעמים בשנה מעוברת.
מכיוון שאחד ממועדי יהוה הנקרא זיכרון תרועה נחוג גם הוא בראש חודש, יוצא שכל שנה, פעם בשנה, ראש החודש נחגג באותו יום כמו זיכרון תרועה.
ומה משמעות החג 'זיכרון תרועה'?
כאמור, מועד זה מציין את חזרתו של המשיח ישוע ארצה בסיום צרת יעקב בת שבע השנים. הנביא זכריה מתאר את חזרתו של המשיח על הר הזיתים בפרק י"ד.
לאור זאת ניתן להבין את תכלית ראש-חודש.
כמו שאלוהים ציווה על עמו לציין את יום השבת פעם בשבוע כדי לזכור ולרענן על בסיס שבועי את עצם בריאת העולם על ידי אלוהים (שמות כ' 8-11), ומנוחת הישועה של המאמינים בו (אל העברים ד'), כך העניק אלוהים לעמו את יום ראש החודש כדי להזכיר לעמו להתכונן להופעת המשיח על בסיס חודשי.
אם כן, תכלית ראש-חודש זה להזכיר לעם ישראל כבודדים וכעם להיות מוכנים (מבחינה רוחנית) להופעת גואלם ומושיעם, המשיח ישוע.
ג. אילו אירועים מיוחדים קשורים למועד זה?
לאחר שהבנו שתכלית ראש-חודש זה אימון חודשי להתכונן לבואו של המשיח, יקל עלינו להבין אירוע מיוחד שמתואר בספר שמואל-א בפרק 20.
לאורך ספר שמואל-א אנו עדים ללימוד חשוב שאלוהים מלמד אותנו.
המלך שאול הינו מלך שנבחר על ידי עם ישראל השואף להיות ככלל הגויים.
דוד המלך הינו מלך על פי בחירתו של אלוהים, והוא מהווה חוליה בשושלת המשיח ישוע, הזרע המובטח מבראשית ג' 15 שעתיד לרוצץ את ראש השטן (נחש).
מכאן, קיים מאבק רוחני מבראשית, בו המלך שהוא בחירת 'הבשר' נלחם נגד המלך שהוא הבחירה של אלוהים ודרכו יבוא המשיח.
והנה, לאור הכתוב בספר שמואל-א פרק 20, שאול המלך מקיים ארוחה, ישיבה מיוחדת בכל ראש חודש יחד עם בחירי השלטון. באותה הזדמנות רצה שאול להרוג את דוד.
וכאשר הצליח דוד להתחמק ולא להגיע לסעודת ראש החודש של שאול, ניסה בנו יונתן להגן על דוד ולתת תירוץ משכנע להיעדרותו של דוד מהארוחה החודשית עם המלך.
תשובתו של שאול לבנו יונתן מסירה כל ספק לגבי כוונותיו הזדוניות של שאול.
שמואל-א' פרק 20 פסוקים 30-33:
30 וַיִּֽחַר־אַ֤ף שָׁאוּל֙ בִּיה֣וֹנָתָ֔ן וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ בֶּֽן־נַעֲוַ֖ת הַמַּרְדּ֑וּת הֲל֣וֹא יָדַ֗עְתִּי כִּֽי־בֹחֵ֤ר אַתָּה֙ לְבֶן־יִשַׁ֔י לְבָ֨שְׁתְּךָ֔ וּלְבֹ֖שֶׁת עֶרְוַ֥ת אִמֶּֽךָ׃ 31 כִּ֣י כָל־הַיָּמִ֗ים אֲשֶׁ֤ר בֶּן־יִשַׁי֙ חַ֣י עַל־הָאֲדָמָ֔ה לֹ֥א תִכּ֖וֹן אַתָּ֣ה וּמַלְכוּתֶ֑ךָ וְעַתָּ֗ה שְׁלַ֨ח וְקַ֤ח אֹתוֹ֙ אֵלַ֔י כִּ֥י בֶן־מָ֖וֶת הֽוּא׃ ס 32 וַיַּ֙עַן֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן אֶת־שָׁא֖וּל אָבִ֑יו וַיֹּ֧אמֶר אֵלָ֛יו לָ֥מָּה יוּמַ֖ת מֶ֥ה עָשָֽׂה׃ 33 וַיָּ֨טֶל שָׁא֧וּל אֶֽת־הַחֲנִ֛ית עָלָ֖יו לְהַכֹּת֑וֹ וַיֵּ֙דַע֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן כִּֽי־כָ֥לָה הִ֛יא מֵעִ֥ם אָבִ֖יו לְהָמִ֥ית אֶת־דָּוִֽד׃
המסקנה ברורה כשמש בצהרי יום.
דווקא ביום ראש חודש, ביום בו נדרש העם להתאמן ולזכור את תקוות הופעתו של מושיעם, שאול המלך שואף לרצוח את דוד, אשר ממנו עתיד לבוא המשיח.
שאול המלך, ניסה בכוח השטן לרצוח את תקוות הגאולה של עם ישראל וכלל בני האדם, דווקא ביום בו העם צריך לזכור את הופעתו של גואלם.
ד. אילו פעולות מצווה התורה על בני ישראל לעשות ביום ראש-חודש?
1. לאור הכתוב בספר במדבר 10:10: "וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חודשיכם, ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם, והיו לכם לזיכרון לפני אלוהיכם, אני יהוה אלוהיכם."
– ראש חודש נחשב ליום שמחה.
– בראש חודש תוקעים בחצוצרות. הכוונה לשתי חצוצרות הכסף כפי שמתואר בפסוק 2.
– הפסוק מציין בצורת רבים את ראש-חודש מכיוון שחוגגים את ראש-חודש בכל חודש מחודשי השנה.
2. לאור הכתוב בספר במדבר פרק 28 פסוקים 11-15: עם ישראל נצטווה להקריב לעולה בכל ראש חודש:
– שני פרים
– איל אחד
– שבעה כבשים בני שנה תמימים, ללא דופי.
– שעיר עיזים אחד לחטאת ליהוה. על עולת התמיד יעשה ונסכו.
בנוסף לעולות מן החי, בני ישראל נצטוו להקריב:
- שלושה עשרונים (30 אחוז איפה) סולת מנחה בלולה בשמן לכל פר.
- שני עשרונים (20 אחוז איפה) סולת מנחה בלולה בשמן לאיל אחד.
- ועישרון (10 אחוז ממשקל האיפה) סולת בלולה בשמן לכל כבש.
- בנוגע לשמן, חצי ההין לפר אחד ושלישית ההין לאיל אחד ורביעית ההין לכבש.
הין = לאור הכתוב במילון תנכי (Unger), הין שווה בנפחו לשישה pints.
על הקורא להבין שכל הקורבנות הללו נדרשו להיעלות בנוסף לקורבנות היומיים ולא במקומם.
- לאור הכתוב בספר שמואל-א 20, נראה שיום ראש חודש נחגג בסעודה משפחתית
- לאור הכתוב במלכים-ב פרק 4 פסוק 23, נראה שהיה נהוג לפנות אל הנביא \ רואה ביום השבת או בראש חודש.
- לאור הכתוב בדברי הימים-א פרק כג 30-32, דוד המלך מציין את ראש החודש בנוסף לשאר הימים הטובים כיום בו הלוויים ישירו וידריכו את העם להלל לאלוהים במשכן.
- לאור הכתוב בדברי הימים-ב פרק 2 פסוק 3, שלמה המלך מציין את ראש החודש כאחד המועדים הנחוגים במקדש. כך גם בפרק 8. הנתונים מהווים הוכחה שהחג והאירועים הקשורים לו הם חלק ממצוות התורה. ראה גם פרק 31 פסוק 3, שם חזקיה תורם מרכושו לטובת קורבן ראש חודש.
- לאור תהילים פרק 81:4, המחבר מקשר בין ראש חודש לזיכרון תרועה. כאמור, חגים אלו תמיד יחוגו באותו היום.
- לאור הכתוב בישעיה 1:13-14, חוסר האמונה של עם ישראל התבטא בדתיות גרידא. הנביא ציין שאלוהים מאס בחגים והמועדים לא בגלל שהיה במצוותיו פסול כלשהו, אלא מכיוון שהעם קיים מצוות אלו ללא אמונה וללא כל שינוי פנימי בליבם, בלב טמא. הקשר דומה כתוב בספר עמוס 8:4-5.
- מראי המקום הבאים מציינים איך יחגוג עם ישראל את ראש החודש בתקופת מלכות המשיח בארץ, באחרית הימים.
לאור הכתוב בישעיה 66:23, יחזקאל 45:17, 46:1,3 , כל בשר, כלל האדם יחגגו את השבת וראש חודש. בנוסף, השער המזרחי של חצר המקדש אשר סגור בכל ששת ימי השבוע, יפתח בשבת ובראש חודש, כדי לאפשר לחוגגים להיכנס למקדש דרכו.
לאור הכתוב ביחזקאל 46:6-8, בתקופת מלכות המשיח בארץ, יחול שוני בהרכב הזבחים הנדרשים בראש חודש.
- פר אחד
- 6 כבשים
- איל אחד
- איפה סולת מנחה בלולה בשמן לכל פר.
- איפה סולת מנחה בלולה בשמן לכל איל
- לכבשים? כמות סולת כמשגת ידו של המקריב.
- בנוגע לשמן, הין לאיפה.
ראוי לציין, שיחזקאל הנביא מציין שהנשיא, דוד המלך אשר יקום לתחיה, יהוה אישות חשובה במערכת הקרבת הקורבנות.
מה כל זה אומר לי?
כבר בעת הקדומה אלוהים הכניס למערכת המועדים את המנגנון של ציפייה למשיח. בכל חודש צריך היה כל יהודי לבחון את נפשו כדי לדעת אם הוא מוכן למפגש עם גואלו.
בימינו, ההילקחות שלנו אל האדון יכולה להתרחש בכל רגע.
האם אתה מוכן ממש כרגע לראות את פני האדון ללא בושה וחרטה?
(ראשונה ליוחנן 3:1-3).
ספרים לייחוס:
ארנולד פרוכטנבאום: The Feasts and Fasts of Israel: Their Historic and Prophetic Significance (San Antonio, TX: Ariel Ministries, 2019), 365-372.