ראשונה לקורינתים פרק ג׳

ראשונה לקורינתיים פרק ג 1-9

כותרת: תינוקות במשיח

קשה להאמין אך ששת הפרקים הראשונים באיגרת הראשונה לקורינתיים מוקדשים לביקורת המתמקדת בחוסר בגרותם הרוחנית של המאמינים בקורינתוס.

עד כמה שקשה לומר, קהילת קורינתוס נראית כמו גן ילדים בו כל הילדים בני 30 פלוס. ולכן כל המביט על הגן הזה אומר: מה הולך פה?
איך יתכן שאנשים מבוגרים הטוענים להיותם תלמידי ישוע, ממשיכים להתנהג כפי שנהגו לפני אמונתם בישוע?

למרות זאת שאול אינו מוותר על אותם נבחרים ויודע היטב שאת אלו שאלוהים בחר, הוא גם ישנה כדי להידמות לו (רומיים ח 29-30). התהליך אומנם ארוך ומיגע, אך מכיוון שהכוח המניע הינו רוח הקודש – ההצלחה בטוחה (אל הפיליפים א 6).

אחים ואחיות – עד כמה שקשה להודות בזה, נכון להיום רוב קהילות המשיח בעולם דומות יותר לקהילת קורינתוס מאשר לקהילה בפיליפי.

היכן אנו נמצאים במדד הבגרות הרוחנית?

האם אנו תינוקות נצחיים במשיח, או ילדי אלוהים השואפים בכל יום לבגרות רוחנית משיחית המפארת את אלוהים?

הבה נקרא את פסוקים 1-9: תינוקות במשיח

¹‏ וַאֲנִי, אַחַי, לֹא יָכֹלְתִּי לְדַבֵּר אֲלֵיכֶם כְּאֶל אֲנָשִׁים רוּחָנִיִּים, אֶלָּא כְּאֶל בִּלְתִּי־רוּחָנִיִּים, כְּאֶל תִּינוֹקוֹת בַּמָּשִׁיחַ. ^‎²‏ בֶּחָלָב הֵזַנְתִּי אֶתְכֶם, לֹא בְּמַאֲכָל, כִּי עוֹד לֹא יְכָלְתֶּם לֶאֱכֹל. אֲבָל גַּם כָּעֵת אֵינְכֶם יְכוֹלִים, ^‎³‏ כִּי עוֹדְכֶם בִּלְתִּי־רוּחָנִיִּים. וּמֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ בְּקִרְבְּכֶם קִנְאָה וּמְרִיבָה, הַאֵין אַתֶּם בִּלְתִּי־רוּחָנִיִּים וּמִתְנַהֲגִים כְּמוֹ הָאֲנָשִׁים? ^‎⁴‏ הֲלֹא כַּאֲשֶׁר מִישֶׁהוּ אוֹמֵר ”אֲנִי שַׁיָּךְ לְשָׁאוּל“ וְאַחֵר אוֹמֵר ”אֲנִי לְאַפּוֹלוֹס“, הַאֵין אַתֶּם כְּכָל הָאָדָם? ^‎⁵‏ מִי הוּא אֵפוֹא אַפּוֹלוֹס? וּמִי הוּא שָׁאוּל? מְשָׁרְתִים אֲשֶׁר בְּאֶמְצָעוּתָם בָּאתֶם לָאֱמוּנָה! וְאִישׁ אִישׁ כְּפִי שֶׁחָלַק לוֹ הָאָדוֹן: ^‎⁶‏ אֲנִי נָטַעְתִּי, אַפּוֹלוֹס הִשְׁקָה, אֲבָל הָאֱלֹהִים הִצְמִיחַ. ^‎⁷‏ לְפִיכָךְ לֹא הַנּוֹטֵעַ חָשׁוּב, אַף לֹא הַמַּשְׁקֶה, אֶלָּא הָאֱלֹהִים — הַמַּצְמִיחַ. ^‎⁸‏ הַנּוֹטֵעַ וְהַמַּשְׁקֶה הֵם הַיְנוּ הָךְ, וְכָל אֶחָד יְקַבֵּל אֶת שְׂכָרוֹ כְּפִי עֲמָלוֹ; ^‎⁹‏ שֶׁכֵּן אֲנַחְנוּ עוֹבְדִים יַחַד עִם אֱלֹהִים וְאַתֶּם שְׂדֵה אֱלֹהִים, בִּנְיַן אֱלֹהִים.

חלוקת פרק ג:

א. האם אתה תינוק במשיח? (פ. 1-9)

מהי הסיבה למחלוקות בקהילה? (חוסר בגרות רוחנית) (1-א3)
מהם הסימפטומים של המחלוקות? (קנאה ומריבה) (4-ב3)
מהו המתכון לריפוי מחלוקות? (לפאר את האדון) (פ. 5-9)

ב. האם אתה מוכן ליום משפט כס המשיח ישוע? (פ. 10-17)

האם חייך ושירותך מבוססים על ישוע? (פ. 10-11)
האם כל מעשיך יאושרו במשפט כס המשיח ישוע? (פ. 12-15)
האם גופך היכל קדוש לאלוהים? (פ. 16-17)

ג. מאחד או מפזר? המדריך למניעת מחלוקות בקהילה (פ. 18-23)

ראיה נכונה של עצמך (פ. 18-20)
ראיה נכונה של אחרים (פ. 21-22)
ראיה נכונה של ישוע כאדון ומושיע (פ. 23)

מהי הסיבה למחלוקות בקהילה? (חוסר בגרות רוחנית) (1-א3)

כל מורה צריך להבין היטב את ההרגשה של שאול השליח.
משול הדבר למורה לאנגלית הנכנס לכיתה ח' ומתחיל מיד בשיחה עם התלמידים. לא שיחה מסובכת אבל שיחה בסיסית של מה שמך? היכן אתה גר? במה עוסקים הוריך?, ולהפתעתו של המורה, התלמידים רובם מסתכלים עליו בעיני עגל ולא עונים. המורה ציפה שבשל גילם, התלמידים יתקדמו ולו מעט מאז המפגש האחרון שהיה לו איתם. הרי המורה כבר תרגל איתם את השאלות הללו…

והנה, במקום להתקדם בחומר, המורה נדרש לחזור ללמד חומר בסיסי, ללמד מחדש את ה- ABC כמו בכיתה א'. ההרגשה של שאול השליח היא כמו לחזור להניק ילד בוגר בחלב-אם במקום באוכל מוצק.

כל מורה בוגר ירגיש תסכול מול כיתה שכזו, קל וחומר כאשר מדובר בקהילה, כי מדובר בחבורת אנשים הנחשבים לכלת המשיח, שגריריו של אלוהים במחוז מגוריהם, הארומה של האדון ישוע.

לאור זאת, שאול השליח לא יכול היה ללמד את הקורינתיים נושאים נעלים מבחינת כתבי הקודש הדורשים ביטחון ותלות מוחלטת באדון ישוע, כגון: ענווה, חסד, נתינה, אחדות, תורת אחרית הימים וכו'. ראו לדוגמא את המאמינים בתסלוניקי ובבראה (מע"ש י"ז 1-3 ובאיגרת הראשונה לתסלוניקי פרק א, ואנשי בראה במע"ש י"ז 11), אשר עימם שאול בילה זמן קצר יחסית, אך היו מספיק בוגרים כדי ללמוד נושאים עמוקים מבחינה רוחנית.

מה הטענה של שאול השליח?

אתם בלתי-רוחניים. אתם לא בוגרים מבחינה רוחנית. תינוקות באמונה.

למה הכוונה?

מי נחשב לאדם רוחני, או מה נחשב לבגרות רוחנית? זכרו, זו הסיבה למחלוקות…

אדם רוחני הוא אדם נושע המתמיד בקריאת כלל כתבי הקודש ומיישם את הכתוב בחייו (מתי ז 24-27; טימ"ב ג 16-17).
ז"א אדם מלומד בכתוב ומיישם את הכתוב באמונה ובתלות בכוח רוח הקודש, המאפשר לו להבין כראוי ולציית בדרך המפארת את אלוהים.
נושע בוגר מבחינה רוחנית עדיין חוטא, אך הוא לומד מכישלונותיו, מתוודה על כל חטא ומתפלל לקבל חכמה וכוח להצליח במבחן הבא (יוח"א א 9). אדם שכזה מעניק לרוח הקודש מקום גדול ועמוק יותר בחייו.

אדם רוחני הוא זה המיישם את הכתוב באיגרת אל הקולוסים ב 6-7: "לכן כשם שקיבלתם את המשיח ישוע, כאדון, כן התהלכו בו כשאתם מושרשים ונבנים בו, מבוססים באמונה לפי מה שלומדתם, ושופעים בהודיה." (ראה גם אל האפסים ה 18-20; אל הפיליפים ד 4-9; אל הקולוסים ג 1-25).

המבחן של אדם בוגר רוחנית זה: ידיעת דבר אלוהים וביטוי ברור של פרי הרוח, תכונות האופי של האדון ישוע בחייו (אל הגלטים ה 22-23).

בגרות רוחנית בקהילה היא גם פרי של הנהגה רוחנית ואחראית.
הנהגה רוחנית היא כזו המלמדת את כלל כתבי הקודש ולא נרתעת מלימוד ספרים מסוימים (ספר ההתגלות וכדומה) מפחד של פילוג הקהילה. (טימ"ב ג 16-17).

הנהגה רוחנית מבטאת את האמונה בישוע במעשים. בני הקהילה חייבים לראות את אופי המשיח ישוע בחיי הרועים והשמשים בקהילה.

הנהגה שאינה מלמדת את כלל כתבי הקודש מפחד של פילוג ומחלוקות חוטאת לאלוהים ומוכיחה שאינה בוגרת מבחינה רוחנית. התוצאה: קהילה לא בריאה, חלשה, נידפת בכל תורת שקר (אל האפסים ד 11-16).
אחים ואחיות: קהילות בודדות בישראל מלמדות את ספר ההתגלות. זה סימן לא טוב.

לעומת זאת, אדם בלתי-רוחני, הינו אדם שאינו נושע במקרה הרע, או אדם נושע, אך בשלב ראשוני תינוק באמונה.

בלתי-רוחני שאינו נושע מתייחס לכלל יושבי תבל הלא נושעים. המכנה המשותף להם זה דחיית ישוע כאדון ומושיע ודחיית דבר אלוהים כהוראה סמכותית וריבונית המחייבת אותם.
הבלתי נושעים חיים למען עצמם ולא למען אלוהים.

אנשים שכאלו אינם משתפים את אלוהים בחייהם, החלטותיהם, אלא ברוב המקרים גם חיים בדרך המתריסה נגד אלוהים ודורשת את משפט הצדק של אלוהים נגדם. אנשים שכאלו חיים את חייהם בעולם, ובמותם הם נשפטים לאבדון נצחי.

חיים שכאלו נחשבים בעיני אלוהים לחיים מבוזבזים.

יישום:
אח ואחות יקרים:

הביטי במראת חייך ובחני את ליבך. האם את נחשבת לאדם רוחני או לא?
האם את תינוקת במשיח או בוגרת?
נושעת או חסרת ישועה?
האם שנאה, נקמה, חוסר סליחה, גאווה הם התכונות הדומיננטיות בחייך?
ואם כן… האם תפעלי לשנות את המצב. ז"א להתוודות על חטא ולחזור בתשובה.

מה מונע ממך לגדול רוחנית? הרגלים פסולים? התמכרויות כאלה ואחרות?

הקהילה בשמחה יכולה לתת יד ולעזור.

אנא, אל תעמדי במקום של חוסר גדילה רוחנית או חוסר ישועה.

קראי בשם ישוע כבר כעת. (כל הנאמר נכון גם לגברים)

מכיוון ששאול השליח מכנה את בני הקהילה בקורינתוס בשם אחיי, משתמע שחלקם היו נושעים בהחלט, אך ברמה רוחנית מאוד ראשונית, בסיסית, תינוקית.

אז מדוע שאול השליח היה כל כך מתוסכל?
שאול נדרש לחזור על בסיסי הישועה, ז"א, חטא והצורך בישועה, הלידה מחדש, חומר המשול לחלב אם לתינוק, ולא לאוכל מוצק הראוי לאדם בוגר, כגון, בישור, חיי קדושה בכל תנאי, תורת אחרית הימים וכדומה.

שאול לימד את הקורינתיים במשך 18 חודשים (מע"ש י"ח 11).

אחריו הם היו חשופים ללימוד של אפולוס המלומד. חלקם היו חשופים ללימוד של שמעון פטרוס, ויתכן שחלקם גם שמעו וראו את ישוע במו עיניהם במהלך עלייה לרגל לירושלים במועדי יהוה (א 12).

שאול השליח ציפה שלאחר מספר שנים הוא ישמע שהם גדלו באמונה ואינם מתנהגים כמו שכניהם חסרי הישועה (ראה פרק ה).

שאול קיווה כמו כל הורה שהילד עולה כיתה בסוף כל שנה ולא נשאר בכיתה א כבר 4 שנים.

זכרו! הקורינתיים לא היו חסרי יכולת חשיבה. הם לא היו חסרי השכלה. הם איו עשירים ואינטלקטואלים.

הם פשוט בחרו לספק את תאוות הבשר שלהם, במקום להקדיש את גופם וחייהם כקורבן חי, טהור ורצוי לאדון (אל הרומים י"ב 1-2).
יש שיאמרו: נו, מה זה משנה, העיקר שהם היו נושעים… כל השאר זה רק בונוס.

אחים יקרים,

נכון שהדבר החשוב ביותר זה ישועה, כי זו מבטיחה את חיי הנצח עם אלוהים, אך תכלית ישועתנו היא שירות אלוהים בקדושה וטוהרה על פי רצונו ולכבודו. תכלית חיינו היא להידמות לישוע.

כמו שאנו מביאים ילדים ומקווים שיגדלו ויחכימו ויצליחו, ולא רק לשם ריבוי אוכלוסיית העולם, כך ובאותה מידה אלוהים לא הושיע גושי בשר רק כדי שימלאו את ירושלים החדשה, אלא הושיע נפשות כדי שיפארו את שמו (פטר"א ב 1-3).

אחים יקרים,

יש השלכות לחוסר בגרות רוחנית ומכאן הסיבה למחלוקות בקהילה.

כמו שעצלנות בלימודים משליכה על עתיד כלכלי וחברתי ירוד, כך חוסר בגרות רוחנית משליכים על:
– התנהגות אישית וחברתית ירודים,

– החלטות ובחירות שגויות,

– נישואין עם קשיים רבים יותר

– חוסר שירות משיחי.

– חוסר אינטימיות עם אלוהים, עם האחד שאמור להיות הכי חשוב בחיים שלך.
אתה או את הופכים לטרף קל לתכסיסי השטן.

חוסר בגרות משיחית מבטיחים הפסד אישי וקהילתי ובנוסף לכך, אי קיום התכלית לשמע אלוהים הושיע אותך.

תכלס, חוסר בגרות רוחנית מהווה מצע נוח ובטוח למחלוקות לא רק במשפחה, אלא גם בקהילה. אין שום דבר מועיל בחוסר בגרות רוחנית.

מהם הסימפטומים של המחלוקות? (קנאה ומריבה) (4-ב3)

"… וּמֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ בְּקִרְבְּכֶם קִנְאָה וּמְרִיבָה, הַאֵין אַתֶּם בִּלְתִּי־רוּחָנִיִּים וּמִתְנַהֲגִים כְּמוֹ הָאֲנָשִׁים? ^‎⁴‏ הֲלֹא כַּאֲשֶׁר מִישֶׁהוּ אוֹמֵר ”אֲנִי שַׁיָּךְ לְשָׁאוּל“ וְאַחֵר אוֹמֵר ”אֲנִי לְאַפּוֹלוֹס“, הַאֵין אַתֶּם כְּכָל הָאָדָם?

היכן אנו רואים לעיתים קרובות ביטויים של קנאה ומריבה הגורמים למחלוקות, פירודים וחרמות?

בגני הילדים ובבתי הספר. ז"א בקרב ילדים קטנים.

הילדים הקטנים ממוקדים רק בעצמם ותענוגותיהם.
ילדים קטנים כואבים כשילד אחר נהנה מצעצוע כלשהו, ומיד הם רוצים את אותו הצעצוע.

כולנו מבינים שזו התנהגות מגעילה ודוחה, אך אנו לא מצפים למשהו אחר מילדים בגן.

אך מה עושים כאשר אותה התנהגות קיימת בקהילה?

מן הסתם, קנאה ומריבה הן אחת מהתוצאות של חוסר בגרות רוחנית (יעקב ד 1-5).

שימו לב, שרעות אלו הן בסך הכל חלק מתכונות האופי של פרי הבשר המפורטים באיגרת אל הגלטים ה 19-21: "…ניאוף וזנות, טומאה, זימה, עבודת אלילים, כישוף, שנאה, מדון, צרות עין, כעס, מריבה, מחלוקות, כיתות, קנאה, שכרות, הוללות וכדומה… עושי מעשים כאלה לא יירשו את מלכות האלוהים."
הביטוי הראשוני והבוטה של חוסר בגרות רוחנית היא התמקדות בעצמך וחוסר אהבה, חוסר סליחה, ואי רצון לפשרה עם האחר.

ומה התוצאה?
תכונות פרי הבשר מתבטאות בשיא חומרתן.
– קנאה באחר כי אין אהבה ואדם שכזה אינו מחשיב את האחר לנכבד ממנו (אל הפיליפים ב).
– מריבה, כי אין ויתור ואין סבלנות.

– מחלוקות – פילוגים

תכלס, אין אהבה, כי אהבה מכסה על המון פשעים (פטר"א ד 8).

אהבה אינה מקנאה, אינה דורשת את טובתה, אלא מעמידה את האחר לפניך (קור"א י"ג).

במקום שיש אהבה אמיתית המתודלקת בכוח רוח הקודש, לא יהיו קנאות, ולכן גם לא תהיינה מריבות קשות או עימותים לאורך זמן ללא פתרון.

במקום בו יש אהבה וביטוי לכניעה להוראת הכתובים, שם תהיה אחדות ולא מחלוקות כואבות.

תכלס, ביטוי מתמשך לאורך זמן של פרי הבשר מהווה הוכחה שרוב המעורבים לא נושעים במקרה הרע, או חסרי בגרות רוחנית במקרה הטוב.

אחד מהסימפטומים של חוסר בגרות רוחנית היא התמקדות באנשים ולא במשיח ישוע. והנה על כך בדיוק שאול השליח מלין.
בני הקהילה בקורינתוס נחלקו לקבוצות שכל אחת רואה עצמה נאמנה ומכורה למורה מסוים. חלקם ראו עצמם תלמידיו של אפולוס, ואחרים של שאול או כיפא.

משמע, הם חושבים ומאמינים שהאחרים טועים ואין להם מכנה משותף עמהם.
בכל מפגש הם יעלו את הנושאים השנויים במחלוקת וינסו להצדיק את עצמם ולהנמיך את הצד השני.

ואיך יחשוב אדם הנכנס לקהילה שכזו?

הוא יחשוב שהאמונה בישוע אינה העיקר בחייהם, ולראיה, אינם שונים מהשאר.
גם בקהילת ישוע רבים בדיוק כמו שבעולם! לפיכך, אין כל ערך בבשורה של ישוע.
חשוב לזכור: עד כמה ששאול השליח, אפולוס המלומד וכיפא היו יראי אלוהים ואנשים נפלאים, הם לא האדון ישוע.
כל מי שמסיט עיניו מישוע, ומחשיב את משרתי האדון, כאילו היו האדון, מסתכן בהתדרדרות רוחנית. יש הבדל גדול בין הכלי המבורך לבין אלוהים בכבודו ובעצמו.

ואיך זה מתבטא בימינו?

אני לותרני ואתה קלווניסט. אני ג'ון מקארתור ואתה ספראול (Sproul)…

הרי לותר וקלווין האמינו באותו ישוע, ממש כמו ששאול ואפולוס האמינו באותו ישוע והיו נושעים. בגלל היותם בשר ודם שאינם מושלמים, היו גם מחלוקות על דוקטרינות כאלו ואחרות שאינן משפיעות על ישועת האדם – גם במקרה של שאול ואפולוס וגם בדוגמא של מרטין לותר וקלווין.

והנה, במשך דורות ועד היום גוף המשיח מחולק לקבוצות הרואות עצמן נאמנות לאדם ולא לישוע.

אנשים בקבוצות אלו יחשיבו האחרים לנחותים ולעיתים חסרי ישועה, רק כי אינם אוחזים בכל תורתו של אותו מורה.
אנשים אלו לא ישתתפו בכנס, קהילה או התחברות שבא מלמד המורה השני, ויבהירו לכל מי שרוצה לשמוע, שהמורה הזה אינו טוב אלא המורה שלהם הכי טוב.

מה עושים?

איך מתמודדים עם הרעה הזו? איך מורידים את סף המתח והפילוג המיותר?

התשובה בפסוקים 5-9.
3. מהו המתכון לריפוי מחלוקות? (לפאר את האדון ישוע) (פ. 5-9)

^‎⁵‏ מִי הוּא אֵפוֹא אַפּוֹלוֹס? וּמִי הוּא שָׁאוּל? מְשָׁרְתִים אֲשֶׁר בְּאֶמְצָעוּתָם בָּאתֶם לָאֱמוּנָה! וְאִישׁ אִישׁ כְּפִי שֶׁחָלַק לוֹ הָאָדוֹן: ^‎⁶‏ אֲנִי נָטַעְתִּי, אַפּוֹלוֹס הִשְׁקָה, אֲבָל הָאֱלֹהִים הִצְמִיחַ. ^‎⁷‏ לְפִיכָךְ לֹא הַנּוֹטֵעַ חָשׁוּב, אַף לֹא הַמַּשְׁקֶה, אֶלָּא הָאֱלֹהִים — הַמַּצְמִיחַ. ^‎⁸‏ הַנּוֹטֵעַ וְהַמַּשְׁקֶה הֵם הַיְנוּ הָךְ, וְכָל אֶחָד יְקַבֵּל אֶת שְׂכָרוֹ כְּפִי עֲמָלוֹ; ^‎⁹‏ שֶׁכֵּן אֲנַחְנוּ עוֹבְדִים יַחַד עִם אֱלֹהִים וְאַתֶּם שְׂדֵה אֱלֹהִים, בִּנְיַן אֱלֹהִים.

ראו את התרופה למחלוקות ששאול השליח מציע לקורינתיים ולכל אחד מאיתנו.

התמקדו בישוע ותפסיקו להאדיר בני אדם, מוכשרים ככל שיהיו.

בסופו של יום, מי הוא אפולוס? מי הוא שאול? הם בסך הכל משרתים של אותו אדון – ישוע המשיח.

בהשוואה לאדון ישוע, כל בני האדם, יהיו אשר יהיו, אינם ראויים להשתחוויה.

כל אחד מהמורים הללו שירת את האדון על פי המתנה שאלוהים העניק לו.

לכל אחד תפקיד אחר, וכל תפקיד הוא טוב ומשרת את התכנית המושלמת של האדון. בסופו של יום – כל המורים המכובדים הללו הם בני אדם שאינם מושלמים ועתידים לעמוד למשפט כס המשיח ישוע, ושם יקבלו את השכר הראוי להם. כן, זה כולל את אפולוס ואת שאול השליח (ג 16-17).

מדוע?

כי האחד והיחיד אשר מצמיח, האחד אשר מעניק חיים, האחד והיחיד שהכניס זרע חיים לצמח, או לנפשנו, זה רק ישוע ולא אף אחד מהמורים המוזכרים בשמם.

כולם רק משרתים – אך יש רק אדון אחד אשר מעניק חיים וזה ישוע האדון והמשיח.

יוצא לי לבקר בקהילות ברחבי העולם במסגרת התפקיד.

ישנם מקומות או אנשים שבמפגש הראשון ישאלו אותך?

האם אתה Five points Calvinists? ואם אתה רק 3 נקודות או 4 נקודות קלוויניסט, אז מבחינתם ישועתך מוטלת בספק…

אחרים מכנים עצמם רפורמים… ואם אינך כמוהם בכל הספקטרום של הדוקטרינות שלהם, אז אינך ראוי מספיק מבחינתם.

אחים יקרים:

אגלה לכם סוד.

גם לותר וגם קלווין, לימדו דברים נפלאים אך שניהם לא היו מושלמים,

לא בלימוד ולא בהתנהגות האישית.

שאול השליח לא ניסה להמעיט במעמדם וערכם של המורים המוכשרים, אלא ניסה להבהיר שהתרופה לרפא מחלוקות בקהילה, טמונה במיקוד הלב בישוע בלבד ולא באנשים, יהיו מוכשרים ככל שיהיו. התמקדות באנשים זה ביטוי לחוסר בגרות רוחנית. התמקדות באנשים זה חוסר התמקדות באדון ישוע, מעניק החיים.

אנו שייכים לישוע האדון. רק הוא היה האחד שמת עבורנו והעניק לנו את צדקתו.

אנו נדרשים להידמות לו כי רק הוא מושלם. אנו נדרשים להתמקד בדברו ולהתפלל כדי להיכנע להדרכת רוח הקודש ולקבל כוח וחכמה לחיות על פי רצונו.

לאור זאת, הבה נאמץ את המסקנות הללו מיד לחיינו:

למי אנו שייכים?

לישוע.

לאיזו קהילה אתה הולך?

לקהילה משיחית ששמה קהילת ירושלים בית גאולה, ולא הקהילה של מנו, או של הלמוט או שם של אדם אחר, יהיה אשר יהיה.

כפי שצייתי מעלה, יש השלכות חמורות לחוסר בגרות רוחנית, לחוסר גדילה רוחנית יומיומית.

כל אחד מאיתנו עתיד לתת דין וחשבון על כל מחשבה ומעשה בחייו. אך על כך בשיעור הבא.

סיכום:

שאול השליח מוכיח את המאמינים בקורינתוס על חוסר בגרותם הרוחנית, המתבטא במחלוקות, קנאה ומריבות. למרות נוכחותם של מורים נאמנים בקהילה, הקורינתיים עדיין מתנהגים כתינוקות במשיח ואינם מפגינים גדילה רוחנית. שאול מדגיש שהמפתח לריפוי המחלוקות הוא התמקדות באדון ישוע ולא בבני אדם.

שלוש נקודות עיקריות:

הסיבה למחלוקות – חוסר בגרות רוחנית
כמו שעצלנות וחוסר לימוד מובילים לעוני וקשיים כלכליים וחברתיים, כך חוסר בגרות רוחנית מובילה למחלוקות ופילוגים בקהילה, אך גם בחברה ובמשפחה.
האם אתה כהורה שמח לראות את הילד שלך נשאר שנים רבות בכיתה א?
מה אתה עושה כדי לגדול מבחינה רוחנית?
האם אתה מרבה בקריאת דבר אלוהים?
האם אתה משתתף באסיפת התפילה ולימוד אמצע שבועיים שהקהילה מספקת?
האם אתה ואת מתחברים עם אנשים בוגרים מבחינה רוחנית?
אם אינך עושה זאת, אל תתפלא שפרי הבשר יהיה דומיננטי יותר בחייך. אנא התפלל לאמץ את כלי הברכה שהאדון מעניק לכולנו.
הסימפטומים – קנאה ומריבה
מחלוקות בקהילה משקפות התמקדות באנשים ולא במשיח. הקורינתיים חילקו עצמם למחנות לפי מורים שונים, מה שמעיד על חוסר הבנה שתכלית האמונה היא להתמקד בישוע ולפאר את ישוע בציות מושלם לדברו.
האם בעיניך קהילת ירושלים בית גאולה היא קהילה של זקן זה או אחר או בית אלוהים? בית התפילה שלך.
האם אתה תורם לאחדות הקהילה או לפילוגה ביחס והדיבור שלך אודות הקהילה, הנהגתה וחבריה?
הפתרון – להתמקד בישוע ולא בבני אדם
שאול מציין כי המורים הם רק כלים ביד ה', אך הצמיחה האמיתית באה מאלוהים. כאשר תלמידי המשיח מכוונים את ליבם לישוע ושואפים לבגרות רוחנית, הקהילה תתחזק, תהיה מאוחד ותפאר את האדון.

האם אני ממוקד בישוע או באנשים?

ראשונה לקורינתיים פרק ג 10-17

כותרת: האם אתה מוכן למשפט כס המשיח?

כפי שציינתי בשיעור שעבר, חוסר בגרות רוחנית אינה דבר של מה בכך, כי תוצאותיה חמורות בחיי המאמין בעולם הזה.
בשיעור הנוכחי אנו נלמד שההשלכות של היעדר בגרות רוחנית מתוך עצלנות רוחנית, גם משפיעות על החיים בממלכת המשיח לאחר התקומה מן המוות.

נכון, גם מאמין ברמה רוחנית של תינוק נחשב לילד של אלוהים, אך זה שבוחר במודע לא לגדול מבחינה רוחנית, וממשיך להתמקד בעצמו במקום באדון ישוע, ידע לו שהוא יישא את ההשלכות לכך גם בממלכת המשיח.

שאול השליח ידע היטב שביום בו הוא יפגוש את האדון, הוא יצטרך לתת דין וחשבון על כל מעשיו. לאור זאת, שאול בחן כל העת את המניעים של מעשיו כדי לוודא שהם על פי רצון אלוהים ונועדו לפאר את שם אלוהים. תשוקתו של שאול היתה לשמוע את האדון ישוע אומר לו: "יפה, עבד טוב ונאמן! היית נאמן במעט, אפקיד אותך על הרבה. בוא אל שמחת אדונך." (מתי כ"ה 23).

לאור הביטחון הזה, שאול כתב באיגרת אל הפיליפים ג 13-14: "…אני שוכח את אשר מאחרי ונחלץ קדימה אל מה שלפני. אני רץ אל המטרה כדי להשיג את הפרס שבקריאה של מעלה, קריאתו של אלוהים במשיח ישוע…".

בפסוקים הבאים שאול השליח מציג איך צריכים להתאפיין חייו של אדם בוגר מבחינה רוחנית.
המטרה: התקדשות, בגרות רוחנית, כדי לוודא שכל פועל חיינו יימצא ראוי ויקר כזהב ולא פסול וחסר ערך כעץ.

הבה נקרא את פסוקים 10-17:

‎¹⁰^‏ כְּפִי חֶסֶד אֱלֹהִים שֶׁנִּתַּן לִי הִנַּחְתִּי יְסוֹד כְּבַנַּאי חָכָם וְאַחֵר בּוֹנֶה עָלָיו. אֲבָל יַשְׁגִּיחַ כָּל אֶחָד כֵּיצַד הוּא בּוֹנֶה, ^‎¹¹‏ כִּי אִישׁ לֹא יוּכַל לְהַנִּיחַ יְסוֹד אַחֵר זוּלָתִי הַיְסוֹד שֶׁהֻנַּח, וְהוּא יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ. ^‎¹²‏ וְכָל אִישׁ, אִם יִבְנֶה עַל הַיְסוֹד הַזֶּה זָהָב אוֹ כֶּסֶף אוֹ אֲבָנִים יְקָרוֹת אוֹ עֵץ אוֹ חָצִיר אוֹ קַשׁ – ^‎¹³‏ מַעֲשֵׂהוּ יִתְבָּרֵר, שֶׁכֵּן הַיּוֹם יוֹצִיאוֹ לָאוֹר, מִפְּנֵי שֶׁבָּאֵשׁ יִתְגַּלֶּה; וְהָאֵשׁ תִּבְחַן אֶת מַעֲשֵׂהוּ שֶׁל כָּל אִישׁ וָאִישׁ. ^‎¹⁴‏ אִם יַעֲמֹד הַמַּעֲשֶׂה שֶׁבָּנָה, יְקַבֵּל הָאִישׁ אֶת שְׂכָרוֹ. ^‎¹⁵‏ אִם יִשָׂרֵף מַעֲשֵׂהוּ — יַפְסִיד; הוּא עַצְמוֹ יִוָּשַׁע, אַךְ זֹאת כְּאוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ.

‎¹⁶‏ הַאִם אֵינְכֶם יוֹדְעִים כִּי הֵיכַל אֱלֹהִים אַתֶּם וְכִי רוּחַ אֱלֹהִים שׁוֹכֶנֶת בְּקִרְבְּכֶם? ^‎¹⁷‏ אִם יַשְׁחִית אִישׁ אֶת הֵיכַל אֱלֹהִים, אֱלֹהִים יַשְׁחִית אוֹתוֹ; כִּי הֵיכַל הָאֱלֹהִים קָדוֹשׁ, וְאַתֶּם הֵיכָלוֹ.

חלוקת פרק ג:

א. האם אתה תינוק במשיח? (פ. 1-9)

מהי הסיבה למחלוקות בקהילה? (חוסר בגרות רוחנית) (1-א3)
מהם הסימפטומים של המחלוקות? (קנאה ומריבה) (4-ב3)
מהו המתכון לריפוי מחלוקות? (לפאר את האדון) (פ. 5-9)

ב. האם אתה מוכן ליום משפט כס המשיח ישוע? (פ. 10-17)

האם חייך ושירותך מבוססים על ישוע? (פ. 10-11)
האם כל מעשיך יאושרו במשפט כס המשיח ישוע? (פ. 12-15)
האם גופך היכל קדוש לאלוהים? (פ. 16-17)

ג. מאחד או מפזר? המדריך למניעת מחלוקות בקהילה (פ. 18-23)

ראיה נכונה של עצמך (פ. 18-20)
ראיה נכונה של אחרים (פ. 21-22)
ראיה נכונה של ישוע כאדון ומושיע (פ. 23)

האם חייך ושרותך מבוססים על ישוע? (פ. 10-11)

לאור דברי התוכחה בפסוקים 1-9 נגד עצלות רוחנית, נגד אי גדילה רוחנית, שאול כעת מציג לדוגמא את חיי השירות שלו לאדון.
הנה לפניכם הפורמט לחיים משיחיים המפארים את האדון ישוע.

שאול השליח פותח ואומר שהשירות שלו הינו חסד מאלוהים. לא מגיע לו דבר, אלא כל אשר הניח אלוהים בידיו נובע מחסד שניתן בריבונות אלוהים (קור"א י"ב 11-12; אל הקולוסים א 29; קור"א ט"ו 10).

מתוך ההכרה הזו, שאול מבין שכל פעולה שהוא יעשה בחייו חייבת להיות תואמת לתורת אלוהים ומבוססת על האמת – והאמת הוא ישוע.

באיגרת לאפסיים ב 20 כתב שאול: "…בנויים על יסוד השליחים והנביאים, והמשיח ישוע עצמו הוא אבן הפינה." אבן הפינה היא האבן המחברת את בסיסי הבניין ונחשבת לאבן הקובעת את חוזקו של הבניין כולו.

שאול לרגע לא מבקש מאיתנו להמציא רעיונות ופרויקטים הנראים לנו יפים, אלא קובע באופן החלטי, שכל מה שנעשה או נחשוב, חייב להתבסס על ישוע, על דבר אלוהים ותואם לקדושתו וטוהרו של אלוהים.

לראיה, שאול היה המקים של קהילות רבות.

כל קהילה קמה והתבססה על הבשורה ועל דבר אלוהים.

שום קהילה לא התבססה על שאול או על אפולוס או מורה מוכשר אחר, יהיה אשר יהיה. כפי שאדריכל מתכנן כראוי את הבניין, כך שאול השליח לימד, הדריך, והאציל סמכויות כדי שהקהילה תגדל ברוח ושירות (טימ"ב ב 2).
שאול השליח בנה תשתית כדי שהדור אחריו ואחריהם ימשיכו לבנות על אותו בסיס מוצק ומבורך.

באיגרת שכתב שאול השליח למאמינים ברומא הוא זכר היטב להעניק את כל הכבוד לישוע: "לכן, הודות למשיח ישוע יכול אני להתגאות בדברים השייכים לאלוהים ולא אעז לדבר בלתי אם על הדברים שהמשיח עשה דרכי כדי להביא את הגויים לידי ציות…". (אל הרומים ט"ו 17-18). ראה גם קור"א א 31.

אם כן, מדוע עלינו לבסס את כל מעשינו ומחשבותינו על ישוע?

כי תכלית חייך נקבעת על ידי ישוע.
כי האדון ישוע קובע איך עליך לפעול ולחיות בכל תחום בחיים. בין אם כרווק, נשוי, פועל במפעל או משרת בקודש.
כי הכוח המניע את מעשיך ומחשבותיך נובע מרוח הקודש (אל הפיליפים ב 13)
כי האדון ישוע המשיח בעצמו עתיד לשפוט את מחשבותיך ומעשיך על פי ההוראות הכתובות בכתבי הקודש (קור"ב ה 10).

לאורך ההיסטוריה אנשים הקימו קהילות שהתבססו על מסורות של אדם.
קהילות שהתבססו על עקרונות הומניים, כי לדעתם תורת אלוהים אינה מתאימה לחיים המודרניים בימינו. יש שהקימו קהילה שכולה מועדון דתי שאינו מאמין בישוע כאלוהים אשר לבש בשר ודם, ובא לעולם כדי להיות שה האלוהים לכפרת חטאינו, מת על הצלב, נקבר וקם לתחיה לאחר שלושה ימים.

בפועל, אותם אנשים, ועם ישראל בתוכם, דחו את אבן היסוד (ראה תהילים קי"ח 22, פטר"א ב 6-8).
רבותי, כל אשר יתבסס על דיעה אישית הנוגדת את הכתוב בדבר אלוהים, לא יעמוד באתגרי החיים, יביא אסון על הבונים ובושה ביום המשפט (מתי ז 23-27).

מה שיתבסס על חכמתך ויכולתך, יהיה חזק בדיוק כמוך.

מה שיתבסס על חכמתו ויכולתו של ישוע, יהיה חזק כאלוהים ויפאר את האדון.

כדאי לקרא את פרקים ב-ג בספר ההתגלות כדי להפנים את חשיבות המילים הללו.

יישום:

אחים ואחיות אהובים. ראוי שנזכור תמיד שאלוהים הוא זה שברא אותנו לתכלית המפארת אותו.
כמו שאלוהים ברא את מוסד הקהילה, כך הוא גם ברא את מוסד הנישואין. אלוהים העניק לך ולי את הכללים הנדרשים כדי לשמור ולכלכל את המוסד הזה כדי שיגשים את התכלית לכבודו.

כמו שאנו קוראים את הוראות ההפעלה של היצרן עבור מוצר טכני, כך ראוי שנקרא את דבר אלוהים כדי להבטיח שחיינו וחיי הנישואין נעשים ונשמרים בדרך ראויה ובטוחה. הרי אלוהים הוא היצרן היודע את הכי טוב עבורנו.

אם תחיה על פי ההוראות שלו – תעבור בהצלחה את כל מבחני השטח.

אם תחיה על פי ההוראות של אלוהים בדברו, אתה מוכיח שאתה מכבד אותו.

לאור זאת, על מה מבוסס חייך? על איזה בסיס מבוססים נישואיך?

מה קובע את דפוס התנהגותך?, שירותך המשיחי בקרב גוף המשיח – הקהילה.

מה ועל פי אילו כללים אתה משתמש בכספך ונכסיך?

למי אתה נותן כבוד לכל אשר נעשה היטב בחייך?

ושאלת השאלות: איזה בסיס רוחני אתה בונה עבור משפחתך ומה חוזקו?

במותך, האם משפחתך תמשיך ללכת בעקבות ישוע?

אנו לא נדרשים להמציא דבר, אלא ללמוד ולאמץ את האמת הכתובה ועליה לבנות את חיינו ואת השירות שלנו לכבוד אלוהים.

האם כל מעשיך יאושרו במשפט כס המשיח? (פ. 12-15)

‎¹²‏ וְכָל אִישׁ, אִם יִבְנֶה עַל הַיְסוֹד הַזֶּה זָהָב אוֹ כֶּסֶף אוֹ אֲבָנִים יְקָרוֹת אוֹ עֵץ אוֹ חָצִיר אוֹ קַשׁ – ^‎¹³‏ מַעֲשֵׂהוּ יִתְבָּרֵר, שֶׁכֵּן הַיּוֹם יוֹצִיאוֹ לָאוֹר, מִפְּנֵי שֶׁבָּאֵשׁ יִתְגַּלֶּה; וְהָאֵשׁ תִּבְחַן אֶת מַעֲשֵׂהוּ שֶׁל כָּל אִישׁ וָאִישׁ. ^‎¹⁴‏ אִם יַעֲמֹד הַמַּעֲשֶׂה שֶׁבָּנָה, יְקַבֵּל הָאִישׁ אֶת שְׂכָרוֹ. ^‎¹⁵‏ אִם יִשָׂרֵף מַעֲשֵׂהוּ — יַפְסִיד; הוּא עַצְמוֹ יִוָּשַׁע, אַךְ זֹאת כְּאוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ.

בהקשר של הפסוקים הקודמים, ברור לכל ששאול מתכוון לישוע עצמו ולכתבי הקודש בתור: היסוד הזה.

מי הם הבונים?

אתה, אני, את, כל אחד מאיתנו. כל אחד המכנה עצמו ומציג עצמו כמאמין בישוע.

מה אנו בונים?
אנו בונים את חיינו, את משפחתנו, את קהילתנו.

ומה הכוונה לסוגי המתכות והחומרים: זהב, כסף, אבנים יקרות, עץ, חציר וקש?

הכוונה היא לאיכות וטיב החיים המשיחיים, ז"א, לציות ובניית חיים התואמים במדויק להוראות של אלוהים בכתבי הקודש.
הכוונה לעומק האמונה וטוהר החיים והשירות לאדון במשפחה, בקהילה ובעולם. האדון ישוע בוחן את המניע שלנו, ההתנהגות שלנו ואת השירות שלנו.

חיי טוהר ושירות מקריב עבור האדון בכל תחום נחשבים לזהב. כל דרגה פחותה מכך מתוארת כחומר בעל ערך יורד.

שימו לב שהזהב והכסף והאבנים היקרות אינן מציינות אם המאמין עשיר או בעל מתנות שירות נעלות. למרות שאין כל רע בעושר ומתנות שירות נעלות, הכוונה בפסוק 12 היא לתגובה אישית של המאמין להוראת האדון וטיב הציות והשירות בכל תחום בחיים.

באיזו דרגה של מסירות והקרבה את ואתה מצייתים במדויק להוראת האדון שניתנה לכם, כרווק, נשוי, פועל, מנהל, משרת בבית אלוהים וכו'.

כאמור, בין אם תהיה אדם פשוט או מנהל בכיר, הזהב והכסף והאבנים היקרות מתייחסות לעומק האמונה וטיב הציות שלך לקריאת האדון בחייך.

מתנות שירות שונות אך עקרונות טוהר וקדושה אחידים לכולם:

והנה, בעוד ישנם מתנות שירות שונות, הרי מכל הרווקים והרווקות נדרש לשמור על טוהר מיני ולגדול מבחינה רוחנית.

מכל הנשואים והנשואות נדרשים אותם עקרונות של אהבת בן הזוג, נאמנות והקרבה.

מכל הנשואים נדרש לגדול רוחנית ביחד.

אם האדון יבחן את טיב הזוגיות שלך ושלי, האם הוא יקרא לזה זהב, כסף, אבן יקרה, עץ, או קש?

האם אתה מגיע לקהילה ורואה עצמך פועל ועושה משהו עבור בית אלוהים?

האם אתה או את מעשרים באמונה?

אם האדון ימדוד את ההקרבה הזו, איזו מתכת תגדיר נאמנה את הציות שלך?

מתי הפעם האחרונה שישבת ללמוד עם אשתך או חלקת עימה מדבר אלוהים או התנסות רוחנית?

האם אתה יודע מהי מתנתך הרוחנית והאם אתה משרת את אלוהים בכלי זה בקהילה לכבוד המשיח ישוע?

המוח של כל אחד מאיתנו פועל כל הזמן. מה מסתובב במוח שלך במהלך היום? מהן תאוותיך? האם הן קדושות או נלוזות?

האם עיניך היכן שאלוהים שוכן או במקומות של חטא? (אל הקולוסים ג 1-4).

מכיוון שהאדון ישוע המשיח הוא אבן הפינה, כל פועל חיינו חייו להתמקד בו ולמענו.
עלינו לזכור: נבראנו למלא תכלית נפלאה והיא לפאר את אלוהים ולא רק להגשים את תכניותינו ותאוותנו.

"שהרי מעשה ידי אלוהים אנחנו, ברואים במשיח ישוע למעשים טובים אשר אלוהים הכינם מקדם למען נחיה בהם." (אל האפסים ב 10).

מתי כל אחד מאיתנו יעמוד לפני כס משפט המשיח?

שאול השליח ענה על השאלה הראשונה באיגרת השנייה לקורינתיים בפרק ה 10: "כי כולנו חייבים להראות לפני כס המשפט של המשיח, למען יקבל כל אחד כפי המעשים שעשה בעת היותו בגוף, אם טוב ואם רע."

מכאן, בין אם נגיע אל האדון לאחר מותנו פה בארץ או אם נילקח בהילקחות, כל אחד מהנושעים עתיד לעמוד מול האדון כדי שכל מעשיו ומחשבותיו ייבחנו, ועליהם יקבל דין צודק.

מה עתיד להיקבע באותו מעמד של משפט?

הבה נתחיל במה לא נקבע.

משפט כס המשיח ישוע הינו רק לנושעים, לכן, לא נקבע שם אם תלך לגן-עדן או אגם האש. כל הנוכחים במעמד הזה יחיו לנצח נצחים עם אלוהים בבריאתו החדשה.
לאור הכתוב במספר מקומות בכתבי הקודש, ניתן לסכם את הגמול השונה שהנושעים עתידים לקבל, בתלות טיב חייהם לכבוד ישוע.

א. הגמול של אלוהים הינו גמול נצחי:
"כל מתחרה נוהג להינזר בכל התחומים; הללו – כדי להשיג זר נובל, אבל אנחנו כדי להשיג זר שלא יבול…" (קור"א ט 25).

ב. עטרות שונות בתלות טיב חיי השירות שלך.

עטרת הצדקה – למי?

"את המלחמה הטובה נלחמתי, את המירוץ השלמתי, את האמונה שמרתי. מעתה שמורה לי עטרת הצדקה אשר האדון, השופט הצדיק, ייתן לי ביום ההוא; ולא רק לי בלבד, אלא גם לכל אוהבי הופעתו." (טימ"ב ד 7-8).
עטרת צדקה לאלו המסיימים את מירוץ חייהם המשיחיים כראוי ומשתוקקים להופעת המשיח.

עטרת תהילה ותפארת – למי?

"כי מי תקוותנו ושמחתנו ועטרת תהילתנו לנוכח אדוננו ישוע בבואו, מי אם לא אתם? הרי אתם תפארתנו ושמחתנו!" (תסל"א ב 19-20).

עטרת תהילה ותפארת לאור המופת של חייך עתה. עטרת הראויה לאלו אשר חייהם ושירותם הוביל אחרים לישועה וחיי ציות המפארים את האדון.

עטרת כבוד – למי?

"ובהופעת שר הרועים תקבלו עטרת כבוד אשר לא תיבול." (פטר"א ה 4).

בהקשר הפסוק, עטרת הכבוד לרועים, זקני קהילה אשר ביצעו את שירותם ברצון כרצוי לאלוהים; לא בחמדת בצע כי אם בנפש חפצה. לא כרודנים על מה שהופקד בידם, אלא בהיותם מופת לצאן.

עטרת החיים – למי?

"אשרי האיש המחזיק מעמד בניסיון, כי לאחר עמדו בניסיון יקבל את עטרת החיים אשר הבטיח האדון לאוהביו." (יעקב א 12).

הנה עטרת אופציונאלית לך ולי אם נעמוד בניסיונות ולא נסטה מאמונת האמת וחיי הטוהר המפארים את האדון.

תפקידים ומשימות בממלכת המשיח – למי?

בבשורת לוקס י"ט 11-27 כתוב משל המנים. הלקח פשוט וחד. כגודל האחריות והנאמנות שהצגנו לאדון בחיים אלו וטיב המקצועיות, כך יפקיד האדון בידינו אחריות ופעולות בממלכתו.

הנה כל האמת מוצגת לנגד עינינו!
האדון ישוע יבחן באש לנגד עיניך את המניעים הפנימיים, את טיב הציות והשירות שלך ויקבע בצדק אם מדובר בזהב, כסף, אבן יקרה, עץ או קש.

וכך, באופן סמלי מבחן אלוהים כמוהו כמבחן באש.

מה שנעשה לכבודו ייצרף ומה שלא נעשה לכבודו יישרף.

מה שנצרף זוכה לכבוד ומה שנשרף לא יזכה לשום כבוד.

בספקטרום הזה בין זהב לקש ייבחנו מחשבותינו, מניענו ומעשינו לכבוד האדון.

המסקנה ברורה ומעוררת – ציותך כאן ועכשיו קובע את הגמול שתקבל במשפט המשיח ישוע.

ציותך, נאמנותך והקרבתך לאדון היום, קובעים את גודל השירות והאחריות בעולם הבא.

לחוסר בגרות רוחנית יש תוצאות עגומות.

אומנם לא יהיה צער בנצח, אך שאיפתנו היא להידמות לישוע כבר היום ולפאר את שמו.

האם מישהו מאיתנו יהיה מוכן להשקיע את כל חייו בשירות או עשייה שלבסוף תתגלה כעץ שיישרף ולא ייחשב לדבר המפאר את האדון ישוע?

מה אתה עושה היום כדי לפאר את האדון?

מה אתה עושה היום כדי לא להתבייש מחר כשתעמוד לפניו?

איזה ציון יעניק האדון לפועל חייך באותו מעמד?

יהיה מי שישאל: האם ראוי וצודק לבחון אותנו, בני אדם הנאנקים תחת קללת החטא, על פי אמות צדק, קדושה וטוהר מוחלטים?

התשובה כתובה בבירור בפסוקים 16-17.

האם גופך היכל קדוש לאלוהים? (פ. 16-17)

מדוע אלוהים דורש שנתנהג כפי הדוגמא שישוע התווה לנו בחייו?

א. כי נפדינו בדמו של המשיח ישוע וכעת אנו רכוש אלוהים (קור"א ג 23; גלטים ג 13, ד 5-7).
נכון, אנו לא רכוש של עצמינו ואין לנו הזכות לומר שאני רוצה לעשות את מה שבא לי… כי האדון ישוע שילם את מחיר המוות שהיה ראוי לי, והעניק לי את חייו, לנצח נצחים.
לכן, אני חי על פי רצונו ולא על פי רצוני. אני חי לפאר אותו ולא לפאר את עצמי. אני חי כדי למלא את תכלית אלוהים בחיי ולא את התכלית שאני קבעתי לחיי. (אל האפסיים ב 10; אל הרומים י"ב 1-2).

ב. כי אלוהים בעצמו שוכן בתוך כל אחד מילדיו… בתוך גופך ובתוך גופי, אנו הטוענים להיותנו מאמינים בישוע כאדון ומושיע מכפר חטאים.

כן, ברגע ישועתנו רוח הקודש שוכן בתוכנו. כן, אלוהים בכבודו ובעצמו שוכן בתוכנו.

נוכחות אלוהים בתוכנו אינה ליופי אלא פועלת בכל תחום בחיינו למען נידמה לישוע.

לרוח הקודש תפקיד ברור בתוך גופנו:

להוליד אותנו מחדש (יוחנן ג)
ללמד אותנו ולהאיר לנו את משמעות דבר אלוהים (יוחנן י"ד-ט"ז)
לתת לנו את הכוח להאמין ולציית (פיליפים ב 13)
להעניק לנו מתנות שירות דרכן אנו משרתים את אלוהים בעולם ובמיוחד בגוף המשיח (קור"א י"ב 10-11; אל האפסים ד 11-16; אל הרומים י"ב)
מעניק לנו את פרי הרוח, את תכונות האופי של האדון ישוע כדי שנחיה ונגיב איש לרעהו כפי שישוע היה מגיב. (אל הגלטים ה 22-23).

אם כן, אז מה נותר לנו לעשות?

לציית באמונה, הקרבה ובטחון, ובדיוק על כך אנו נמדדים ומתוגמלים.

קיבלנו את הרוח כמורה פרטי, מזכיר לנו הכל, מוכיח אותנו על חטא ומעניק לנו את כלי היכולת של אלוהים כדי שנמלא את רצונו…

עם מורה כזה, אין פלא שהאדון דורש שלמות. ומי שמזלזל בכך, הרינו מזלזל באלוהים ועל כך ייתן דין וחשבון.

למי מכוונת האזהרה בפסוק 17?
^‎¹⁷‏ אִם יַשְׁחִית אִישׁ אֶת הֵיכַל אֱלֹהִים, אֱלֹהִים יַשְׁחִית אוֹתוֹ; כִּי הֵיכַל הָאֱלֹהִים קָדוֹשׁ, וְאַתֶּם הֵיכָלוֹ.

מכיוון שאדם נושע לא יאבד את ישועתו, יוצא שפסוק 17 מהווה אזהרה ואיום על אלו שאינם נושעים הפועלים כדי להפריע, להרוס או לפגוע בחייהם של הנושעים או להסיט אותם מדרך האמת או דרך הציות המפאר את אלוהים.[1]

אני ואתה, הנושעים הרינו היכל אלוהים.

מי שפועל להרוס את חיי הקדושה שלך או שלי, להסיט אותך או אותי מלציית לאלוהים בדרך התואמת לדברו, הריהו פועל להרוס אותנו, להרוס את היכל אלוהים. אלוהים מבהיר שהוא ישחית את האדם הפועל כדי להשחית את ילדי אלוהים.

איזה עידוד, אלוהים אינו רק מעודד אותנו ללכת בדרכו למען שמו, אלא גם מזהיר ומאיים על אלו בתוך הקהילה ומחוצה לה. אלוהים מזהיר את אלו הטוענים להיותם מאמינים אך אינם כאלה, שאם יעזו לפגוע בילדי אלוהים שהם היכל אלוהים – אלוהים ישחית אותם.

לרגע אל נחשוב שאלוהים אדיש במקרה בו אתה הנושע סוטה מדרך הקדושה ומזהם את שם ישוע. ראה את האזהרה באיגרת הראשונה לקורינתיים י"א 27-32. אלוהים אינו משחית אותנו אך בהחלט מייסר אותנו או מסיים את חיינו כאן.

לסיכום:

חיי המאמין כיסוד למשפט המשיח

חוסר בגרות רוחנית אינה רק בעיה עכשווית, אלא בעלת השלכות גם בממלכת המשיח.

ישוע הוא היסוד הבלעדי שעליו עלינו לבנות את חיינו ושירותנו.

כל מעשינו, מניעינו והתנהלותנו נבחנים על פי אמת המידה של דבר אלוהים.
האם חייך האישיים, נישואיך, שירותך המשיחי ויחסך לזולת נאמנים להדרכת אלוהים בדברו?

משפט כס המשיח – בחינת המעשים והגמול הנצחי

כל מעשינו ייבחנו באש האלוהים, ומה שיבוסס על ישוע ישרוד ויזכה לגמול.

העמידה שלנו בנאמנות לשירות ולחיים משיחיים תוביל לעטרות שונות ולתפקידים בממלכת המשיח.

המאמין ייוושע, אך אם חייו לא יבוססו על היסוד הנכון, הוא יפסיד את הגמול.
האם את ואתה מוכנים למשפט כס המשיח ישוע, וללא בושה?

מה אתה מוכן לעשות ולשנות כרגע כדי לחזור לדרך הטוהר והקדושה המפארים את המשיח?

קדושת הגוף כהיכל אלוהים ואזהרה למשחיתים

כל מאמין הוא היכל אלוהים, ורוח הקודש שוכנת בו להנחות אותו לדרך קדושה.

מי שמנסה להשחית את היכל אלוהים – בין אם על ידי חטא אישי או השפעה שלילית – יישפט על כך.

האם אתה מתחבר עם אלו המסיטים אותך מקדושה?

האם חבריך ושותפיך עוזרים לך לחיות בדרך השומרת את קדושת וטוהר גופך?

האזהרה האלוהית ברורה: יש לחיות בקדושה ולפאר את אלוהים בחיינו, שכן יום המשפט קרב.

האזהרות של אלוהים נועדו לדבר אחד: חזור בתשובה וקרא בשם ישוע לכפרת חטאים וישועה. היום זה יום ישועה.

"חקרני אל ודע לבבי, בחנני ודע שרעפי. וראה אם דרך עוצב בי ונחני בדרך עולם." (תהילים קל"ט 23-24)

[1] John MacArthur. The MacArthur New Testament Commentary, 1 Corinthians. (Chicago: Moody,

1984). Pg. 86.