שקרים שמשיחיים מאמינים

שקר

.

הגדרה מילונית של "שקר" היא:

  • כזב, סילוף האמת, דברים שאינם מתאימים למציאות (אבן־שושן 1986)
  • חוסר התאמה מכוּון בין משפט לעובדה [כנגד: אמת] (מילון ההווה 2007)
  • כזב, בדיה, המצאה, רמאות, הונאה, פברוק, בלוף (בבילון 2015)

.

שאלה:           מי מסכים ששקר הוא דבר רע? מי מסכים שאסור לשקר?

שאלה נוספת:    מי חושב שזה חכם להאמין לשקר?

נכון שלהאמין לשקר — כשאתה יודע שמדובר בשקר — זה טיפשי? — הרי שקר הוא דבר דמיוני, דבר בָּדוּי, המצאה לא אמיתית!

אם אתה מאמין לשקר, אתה מאמין בדבר שלא באמת קיים.

.

כולם מסכימים ­— אבל אתם תתפלאו לדעת שישנם מספר שקרים שמשיחיים רבים מאמינים להם. אולי אפילו תגלו הבוקר שאתם בעצמכם מאמינים בחלק מהם ­— או בכולם.

אני אציין כמה מהשקרים הנפוצים ביותר שמשיחיים מאמינים, ולכל אחד אציג את האלטרנטיבה. — הרי…

  • אם קיים שקר, וזהטעות להאמין לו,
  • אזי חייבת להימצא אמת, ובהכדאי ונכון להאמין.

.

השקר הראשון

.

מה היה השקר הראשון בבריאה? — גאוותו של השטן. השטן אמר לעצמו (בישעיהו יד 14-13):

                   "הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה,

                   מִמַּעַל לְכוֹכְבֵי־אֵל אָרִים כִּסְאִי,

                   וְאֵשֵׁב בְּהַר מוֹעֵד בְּיַרְכְּתֵי צָפוֹן.

                        14 אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב,"

ועכשיו שימו לב לאמירה האחרונה. השטן בגאוותו אומר:

        "אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן" — "אני אהיה כמו אלוהים".

.

כל גאווה מבוססת על שקר. כל גאווה היא הונאה עצמית. כשאני מכריז: "אני בשליטה! אני לא תלוי באלוהים!" — זהו שקר.

.

ומהי האמת?

השטן אמר: "אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן", ובכך הוא רִמה את עצמו. אף אחד לא יכול "להִדמות לעליון".

.

כשאני מתגאה…

  • בהישגיי,
  • או בחוכמתי,
  • או בכוחי,
  • או ביכולותיי,
  • או בכשרונותיי,
  • או ביופי החיצוני שלי…

לא משנה במה אני מתגאה — אני בעצם משקר לעצמי. אני מתגאה בדבר שהוא לא שלי בכלל. אני זוקף לזכותי דבר שיש לי רק בזכות אלוהים. הרי כל יכולת וכל תכונה שיש לי ניתנו לי מאלוהים.

לי אפילו אין שליטה על הפעימה הבאה של לבי או על הנשימה הבאה — על הדברים הבסיסיים ביותר שמאפשרים לי להתקיים.

.

"אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן" — כך משקר השטן לעצמו, והוא כל כך מאוהב בשקר הזה — הוא חייב להחדיר אותו גם לאחרים. הוא מראה לחווה את הפרי האסור ואומר: "יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ, וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים" (בראשית ג 5).

במילים אחרות: "אתם יכולים להידמות לעליון. על ידי האי־ציות, אָת ואדם תהיו 'כֵּאלֹהִים'."  — שקר!

אדם וחווה האמינו לשקר הזה, ובמקום להפוך להיות "כמו אלוהים" ­— הם מתו!

.

זוהי תזכורת גם לנו כמאמינים:

  • השטן הוא"שַׁקְרָן … וַאֲבִי הַשֶּׁקֶר" (יוחנן ח 44)  —  וְ"אֶם כל השקרים" היא הגאווה.
  • אין לנו שום סיבה להיות גאים. כל דבר שעלול לשמש עילה לגאווה ניתן לנו מאלוהים.

ועכשיו היכּונו ל…

.

שקר ה"חופש"

.

כולכם מכירים את האמירה "שקר מוליד שקר"? — השקר הראשון תמיד גורר אחריו שקרים נוספים.

ובכן, מתוך הקרקע הפורֶה של שקר הגאווה צומח שקר הרסני נוסף שהשטן לוחש לתוך אוזנינו ללא הרף, כבר מגיל קטן: "אם תהיה חופשי לעשות כל מה שאתה רוצה ­— תהיה מאושר."

גם כאן נראית השאיפה להיות "כמו אלוהים". הרי אם קיים חופש מוחלט שכזה, הוא ביטוי של ריבונות: "אין מעליי אף אחד. אני אדון על חיי."

כולנו יודעים שמדובר בשאיפה שבולטת אצל האדם כמעט מגיל אפס. הרי מה אומר פעוֹט ישראלי ממוצע עוד לפני שיגיד "אמא"?

.

  • "לא רוצה!" — במילים אחרות: "אני לא רוצה לציית לאף אחד. אני רוצה להיות חופשי לעשות את מה שאני רוצה. אני אהיה מאושר רק אם לא תציבו לי גבולות."

הילד הזה — כבר בגיל כל כך צעיר — מאמין בשקר ה"חופש".

.

אבל מה האמת?

מה יקרה לפעוֹט אם נִתֶן לו את החופש לעשות כל מה שהוא רוצה? ­— מתן החופש הזה הוא גזר דין מוות!

.

דוגמה:  אני עומד עם ילד בן שנתיים על אי תנועה ברמזור בדרך חברון. מלפנים ומאחור חולפים מכוניות, משאיות ואוטובוסים במהירות של 80 קמ"ש. עם כל רכב שעובר אנחנו מרגישים משב רוח שדוחף אותנו.

אני מחזיק בידו של הפעוֹט, אך הוא צורח: "לא רוצה! לא רוצה! לא רוצה!" ומושך בכל כוחו כדי להשתחרר מידי.

מה עלול לקרות אם אני עוזב את ידו ונותן לו את החופש שהוא כל כך רוצה? ­— הוא ימעד, יעשה צעד קדימה, יידרס וימות.

.

דבר אלוהים מצווה: "הַבָּנִים [ והבנות ], שִׁמְעוּ בְּקוֹל הַהוֹרִים" (קולוסים ג 20) — ובמקרה של הדוגמה שלנו הציות למצווה הזו מצילה חיים.

.

בדוגמה של ילד קטן מייד ברור כי אשליית ה"חופש" הזו היא שקר.

אבל למה לנו להסתפק בדוגמה של ילד? הרי יש גם עולם שלם של מבוגרים שכל איסור שקבע אלוהים בדברו הוא כמו סדין אדום עבורם שמייד מעורר התנגדוּת: "אתה אל תגיד לי מה לעשות!"

הם מאמינים באותו הדבר כמו הילד הקטן: "אם אהיה חופשי לעשות את כל שעולה על רוחי, אהיה מאושר."

.

ומהי האמת?

האמת היא שטעימה מה"חופש" עלולה להביא לך נזק. כי הרי אלוהים נתן חוקים והציב גבולות כדי לשמור עלינו.

.

דוגמה:  אלוהים נתן איסור שאומר: "אַל תִּשְׁתַּכְּרוּ מִיַּיִן, שֶׁכֵּן זֶה מֵבִיא לִידֵי פְּרִיצוּת" (אפסים ה 18), אך אנשים אומרים: "אני חופשי לנסות מה שאני רוצה."

כן, אתה חופשי, אבל אתה לא יכול לדעת מראש אם תתמכר או לא. מיליוני בני אדם מִמשו את "החופש" שלהם לנסות אלכוהול וסמים — וכיום הם מכורים והורסים לעצמם ולסובבים אותם את החיים.

.

וזה מביא אותנו לעוד תוצאה של שקר ה"חופש":

טעימה מה"חופש" תמיד משאירה אותנו — או עם טעם של עוד, או עם אכזבה. בשני המקרים אנחנו אומרים: "אני רוצה את זה שוב, והפעם זה יהיה מושלם!" — ואחר כך עוד פעם, ועוד פעם… כי הרי יש עדיין גבולות שאפשר לפרוץ. אני עדיין לא חופשי כמו שאני רוצה.

וכך החופש המדומה הזה מוביל אותנו לא רק לנזקים אלא גם לעבדוּת! — רומים ו 16 מזהיר:"הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים שֶׁכַּאֲשֶׁר אַתֶּם מוֹסְרִים אֶת עַצְמְכֶם כַּעֲבָדִים לְמִישֶׁהוּ כְּדֵי לְצַיֵּת לוֹ, עֲבָדִים אַתֶּם לְמִי שֶׁאַתֶּם מְצַיְּתִים?"

"אַתֶּם מוֹסְרִים אֶת עַצְמְכֶם כַּעֲבָדִים לְמִישֶׁהוּ כְּדֵי לְצַיֵּת לוֹ."— ואתם אומרים: "לא נכון! אני שואף לחופש. זוהי דווקא שאיפה שלא לציית!"

.

נחזור רגע לילד הקטן שנלחם כדי להשתחרר מהיד על אי־התנועה. למי הוא 'מוסר את עצמו'? למי הוא 'מציית' כשהוא צורח "לא רוצה! לא רוצה! לא רוצה!"?

הוא "מוסר את עצמו" ו"מציית" לטבע החוטא שלו (כמובן בלא יודעין), והטבע החוטא מכתיב לו שני דברים:

א.     "אתה חייב לקבל את מה שאתה רוצה ­— ומייד!"

ב.     "תוכיח שאתה בעל הבית! אל תציית לסמכות שמעלך!"

בכך — כמה שהוא קטן — הוא "מוסר את עצמו לַחֵטְא הַמּוֹלִיךְ אֶל מָוֶת". כך אומר המשך הפסוק שלנו ברומים ו 16.

תודה לאל שלילד הקטן הזה יש אבא ואימא שאוהבים אותו ושומרים עליו ומלמדים אותו. בבוא הזמן הוא יבין כי הגבולות שמציבים ההורים, הם לטובתו.

.

האם אנחנו — המבוגרים — תמיד מבינים שהגבולות שאלוהים מציב לנו בדברו, כולם לטובתנו?

כשהוא אומר:

  • אין יחסי מין מחוץ לנישואין (קור"א ז 2);
  • אין חתונה של מאמין בישוע עם מי שאינו מאמין (קור"ב ו 15-14);
  • אין להשתכר (רומים יג 13);
  • אין לִצְפות בפורנוגרפיה (איוב לא 1; תסל"א ד 7);
  • אין להיכנס לחובות על שטויות ולהפוך לעבד של המינוס (רומים יג 8);
  • אין לישון עד אחד־עשרה בשבת ואחר כך לשחק במשחקי וידאו ­— על חשבון ההלל, הלימוד וההתחברות בקהילה (עברים י 25);
  • אין 3 שעות טלוויזיה כל ערב, במקום סיפורי תנ"ך ותפילה עם הילדים (משלי כב 6);
  • אין למלא כל דקה פנויה בווטס־אפ וטוויטר ופייס־בוק — ואת התנ"ך פותחים רק פעם, פעמיים בשבוע לחמש דקות (פטר"א ב 2).

.

… כל הגבולות האלה אולי מגבילים את מה שהעולם מסביבינו מכנה "חופש", אך נהיה כנים: כולם שומרים עלינו מלפגוע בעצמנו, בילדינו, בחיי המשפחה שלנו ובקשר שלנו עם אלוהים.

כל הגבולות האלה הם לטובתנו, כי להיגרר אחרי שקר החופש משמע להפוך ל"עֲבָדִים לַחֵטְא"(רומים ו 16, 6).

.

[ אמצעי המחשה: סכין מטבח ]         עוד דוגמה פשוטה אחרונה בנושא "שקר החופש":

מה זה? — סכין מטבח (דווקא מסוג טוב).

לאיזו מטרה הסכין הזו מיוצרת? — כדי לחתוך מזון.

מה תעשה אישתי אם היא תראה אותי משתמש בסכין הזו כפותחן פחיות שימורים? — היא תכעס.

מדוע? ­— מפני ש…

א.       זאת לא המטרה שלמענה סכין המטבח מיוצרת,

ב.      השימוש ה-לא נכון יהרוס את הסכין. אחרי השימוש ה-לא נכון הזה היא כבר לא תוכל לשמש למטרתה                    המקורית, כי היא שבורה.

.

מה זה?  [הצבע על עצמך] ­— בן אדם.

לאיזו מטרה האדם הזה מיוצר?  — כדי לשרת את אלוהים וכדי להביא לו כבוד.

מה יעשה אלוהים אם הוא יראה אותי משתמש באדם הזה כעבד לחטא? — הוא יכעס.

מדוע? ­— מפני ש…

א.       זאת לא המטרה שלמענה אלוהים יצר את האדם,

ב.       השימוש ה-לא נכון יהרוס את הדם. אחרי השימוש ה-לא נכון הזה הוא כבר לא יוכל לשמש את מטרתו המקורית. הוא כבר לא יוכל להביא כבוד לאלוהים, כי הוא משועבד לחטא.

.

והמסקנה:

כמו שסכין מטבח — וכל כלי עבודה אחר — ייפעל הכי טוב ויהיה הכי יעיל כשמשתמשים בו למטרה שלשמה הוא מיוצר,

  • כך האדם יפעל הכי טוב ויהיה הכי יעיל כשהוא משרת את אלוהים ומציית לו, כי זאת המטרה שלמענה אלוהים יצר אותו.

שקר החופש לא עושה אותנו לחופשיים אלא יהפוך אותנו לעבדים לחטא.

  • הציות לאלוהים לא יהפוך אותנו לעבדים אלאישחרר אותנו מעבדות החטא.

רוצה להיות חופשי ומאושר? — ציית לאלוהים. — זה סותר את ההיגיון האנושי, אבל זו אמת.

השקר הבא הוא נפוץ מאוד בין כל בני האדם, אבל אני אתרכז בגרסה הכביכול "משיחית". מדובר ב…

.

שקר המסכה

.

"אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת מַעֲשֶׂיךָ;

יֵשׁ לְךָ שֵׁם שֶׁאַתָּה חַי, וְאַתָּה מֵת" (התג' ג 1ב).

.

[ המחשה ­— "אריה" ]      אני יכול לשים את המסכה הזאת ולהגיד: "אני אריה." ­— אתם תאמינו לי? ­— לא, כי זו הרי רק תחפושת לפורים.

יש לי שם של אריה, אבל אני לא אריה ­— וכולם יודעים זאת.

ישוע אומר: "יֵשׁ לְךָ שֵׁם שֶׁאַתָּה חַי, וְאַתָּה מֵת." במילים אלה הוא פונה לקהילה בעיר סרדיס, אבל זוהי גם פנייה ליחיד.

ייתכן שאתה חי כאן בינינו את השקר הקטלני ביותר שקיים: אתה אומר: "אני חי ­— אני מאמין בישוע ­— הוא הכפרה עבור חטאיי ­— אני נולדתי מחדש ­— אני נושע."

.

אבל מהי האמת?

ישוע מביט בך ואומר: "שקרן!'אַתָּה מֵת'."

.

[ המחשה ­— להרכיב קשת של "קדוש" ] ואתה מתפלא ואומר: "אבל ישוע…

  • אני בא כל שבוע לקהילה,
  • אני שר את שירי ההלל יחד עם כולם,
  • אני נטבלתי,
  • אני משתתף בסעודת האדון,
  • כשמבקשים ממני להתפלל אני מתפלל,
  • אני אפילו עוזר בחלוקת עלוני בישור!"

.

אבל ישוע עונה: "אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת מַעֲשֶׂיךָ:"      [ להוריד קשת ]

  • "אתה אף פעם לא מערב אותי כשאתה מחליט החלטות,
  • אתה מעולם לא התפללת בכנות לכך שרצוני יעשה במקום רצונך,
  • כשאתה חושב ששקר יביא לך יתרון, אתה לא מהסס לרגע לשקר,
  • אתה פותח את התנ"ך רק כשאתה בקהילה, ליד מאמינים, אבל אף פעם לא בבית,
  • במקום זה אתה יכול להיות שקועשעות בתוך ים של תמונות מלוכלכות במחשב, וזה לא מעורר בך שום יסורי מצפון,
  • אתה מעולם לא ראית את עצמך כשגרירי שאמור לשקף את תכונותיי כעדות לעולם חוטא,
  • אתה מעולם לא מסרת לי את השליטה על חייך,
  • אתה אמנם שר באספת השבת 'ישוע אדוננו…", אבל מעולם לא בִקשת שאהיה האדון והמלך שלך ­—אתה האדון לעצמך."

"יֵשׁ לְךָ שֵׁם שֶׁאַתָּה חַי,[אבל] אַתָּה מֵת."

.

השקר הזה יכול לעבוד כאן, עלי אדמות, אפילו למשך שנים. כל אנשי הקהילה יחשבו שאתה משיחי, שאתה נושע, שאתה "חי". ­— אבל מה זה יעזור כשבבוא היום תעמוד לפני כס המשפט של ישוע?

אלה שתשאיר מאחור אולי יגידו בלוויה ש"הלכת להיות עם האדון". אבל מה זה יעזור לך כשתעמוד לפני ישוע, והוא אומר לך: "מֵעוֹלָם לֹא הִכַּרְתִּי [אותך]! סוּר מִמֶּנִּי, עוֹשֵׂה רֶשַׁע" (מתי ז 23)?

"סוּר מִמֶּנִּי" לאן? — לדראון עולם (דניאל יב 2) — לגיהנום (מתי י 28). זוהי התחנה הסופית שאליה מובילה השקר. כך מובטח בהתגלות כא 8:

"…וְכָל הַמְשַׁקְּרִים — חֶלְקָם בָּאֲגַם הַבּוֹעֵר בְּאֵשׁ וְגָפְרִית."

.

אם כן,

  • אל תרמו את עצמכם בשקר הגאווה,
  • אל תהפכו לעבדים בגלל שהאמנתם לשקר ה"חופש",
  • אל תנסו לרמות את אלוהים בשקר המסכה, … ועכשיו …
  • אל תאמינו לשֶקר המאזניים!  [ מצגת — מאזניים ישרים ]