תיארוך יום הולדתו של המשיח ישוע
תיארוך יום הולדתו של המשיח ישוע.
כתבי הקודש מלמדים שיוחנן המטביל נולד שישה חודשים לפני האדון ישוע (לוקס א 24-27).
כתבי הקודש מעניקים לנו רמזים שדרכם נוכל לחשב את התאריך בו נולד יוחנן המטביל. כך נוכל גם לקבוע את תאריך הולדתו של האדון ישוע.
המלאך גבריאל נגלה לזכריה, אביו של יוחנן המטביל כאשר זה שרת ככוהן בבית המקדש במשמרת שלו.
בבשורת לוקס א 5 נאמר שזכריה היה במשמרת אביה.
רשימת 24 משמרות הכוהנים כתובה בספר דברי הימים א פרק כד.
להלן הרשימה:
- יהויריב
- ידעיה
- חרים
- שעורים
- מלכיה
- מימין
- הקוץ
- אביה
- ישוע
- שכניהו
- אלישיב
- ירים
- חופה
- ישבאב
- בלגה
- אימר
- חזיר
- הפיצץ
- פתחיה
20 יחזקאל
- גמול
- יכין
- דליהו
- מעזיהו
כל משמרת שרתה שבוע אחד, ולאחר חצי שנה, חזרה לשרת שבוע נוסף.
כך, כל משמרת כוהנים שרתה שבועיים בכל שנה במשמרתם.
כמו כן, בחגים – מועדי יהוה, עלו כל הכוהנים לעזור במלאכת המקדש המרובה.
אפשרות א:
המשמרות החלו בחודש הראשון – חודש ניסן.
כך כל שבוע מתחלפת משמרת כוהנים.
לכן, מכיוון שמשמרת אביה היא המשמרת השמינית, יוצא שזכריה הכוהן שרת במקדש בשבוע האחרון של חודש אייר.
להלן שמות חודשי ישראל:
ניסן, אייר, סיוון, תמוז, אב, אלול, תשרי, חשוון, כסליו, טבת, שבט, אדר.
לפיכך, מכיוון שהמלאך גבריאל אמר לזכריה שייוולד לו בן, ומכיוון שאשתו אלישבע מבוגרת, ומן הסתם הבינה שלא יכלה ללדת יותר, אז אין צורך לקחת בחשבון את ענין המחזור החודשי והנידה.
ומכיוון שאם אלוהים פותח רחם הדבר יתבצע בניסיון הראשון, אפשר להניח בסבירות מלאה שאלישבע נכנסה להריון בסמוך לחזרתו של זכריה הבייתה לאחר שסיים את שבוע המשמרת בבית המקדש.
לפיכך, מכיוון שמשמרת ראשונה של הכוהנים עבור משמרת אביה היא שבוע אחרון של אייר, יוצא שאלישבע נכנסה להריון לקראת סיום חודש סיוון.
ספירת תשעת חודשי ההריון של אלישבע יביאונו לשבוע הראשון או השני של חודש אדר.
לפיכך, מכיוון שישוע נולד חצי שנה לאחר יוחנן המטביל, תאריך לידתו של ישוע יהיה בסוף אלול תחילת תשרי.
אפשרות ב:
סדר המשמרות השני של השנה החל כמובן בחודש תשרי.
כאמור, 24 משמרות הכוהנים מחולקות כך שסבב אחד מסתיים בחצי שנה ואז חוזר חלילה.
להלן תאריך לידתו המשוער של האדון ישוע במידה שהמפגש בין המלאך גבריאל לזכריה התרחש בעת שירות במהלך הסבב השני בשנה שהחל בחודש תשרי.
משמרת אביה שרתה במקדש במשמרת השניה בשבוע האחרון של חודש חשוון.
מכאן, אלישבע נכנסה להריון במהלך חודש כסליו.
לפיכך הולדת יוחנן תתרחש תשעה חודשים מאוחר יותר במהלך חודש אלול.
שישה חודשים לאחר מכן ניתן לנו התאריך השני שיכול להיות יום לידתו המשוער של האדון ישוע – בין אדר לניסן.
כך אנו למדים שהאדון ישוע יכול היה להיוולד בשני מועדים מרכזיים.
אפשרות ראשונה – איזור חגי תשרי
אפשרות שניה – איזור ניסן – פסח.
מכיוון שבבשורת לוקס נאמר שהוריו עלו לירושלים שמלאו לישוע 12 שנים והדבר התרחש בפסח, ניתן לשער בסבירות גבוהה שיום הולדתו של האדון ישוע אכן התרחש בפסח.
אם כך הדבר, כי אז האדון נולד ומת באיזור יום הולדתו.
נושא למחשבה:
בבשורת לוקס ב נאמר שיוסף ומרים עלו לבית לחם יהודה בגלל הצו של הקיסר אגוסטוס לרישום התושבים בכל הארצות.
יוסף ויהודה עלו לבית לחם ושם לא היה להם מקום במלון. מסיבה זו פנו לישון בחברת הרועים.
מצב בו אין כל מקום פנוי בבית לחם מתאים לתקופות מועדי יהוה – פסח, שבועות וסוכות.
מה עלינו לעשות עם הנתונים הללו?
לאור הכתוב באיגרת אל הקולוסים ב 16-17, אל הגלטים ג 23-25, ד 8-11 וכן איגרת אל הרומים יד, עלינו לזכור שלא יום הולדתו של האדון ישוע בעל חשיבות מכרעת, אלא עובדת הולדתו, הגעתו אלינו בדמות אדם ובמותו המכפר על חטאינו.
גם אם רוב העולם המשיחי עדיין חוגג את יום הולדתו של האדון ישוע במועד שגוי, הרי שילדי אלוהים האמיתיים מפארים את אלוהים בכך שהעניק לנו את האדון ישוע כגואל ולא משתחווים לאותו היום.