לצפיה בשיעור הוידאו לחצו כאן

בעוד כל ספרי כתבי הקודש (תנ"ך וב"ח) מנותחים כספר עם נושא מרכזי וזוכים לתוכן עניינים המציג את ההקשרים בין הפרקים כדי לפתח את הנושא המרכזי שבספר, ספר תהילים "זוכה" לטיפול שונה. ספר תהילים מנותח ברוב המקרים ועל ידי רוב הפרשנים כספר שירה בן 150 פרקים. רק בתקופה האחרונה מתרבים המחקרים המתייחסים לתהילים כספר עם נושא מרכזי, חיבורים והקשרים בין הפרקים. למרות שעדיין לא פוענח לחלוטין הדי-אן-איי השלם של ספר תהילים, בדבר אחד כל החוקרים המשיחיים מסכימים, שתהילים כולל בתוכו תיאור שירותו, חייו, מותו ותחייתו של המשיח ישוע (לוקס כ"ד 43-47).

על מנת להבין את הציווי להלל את אלוהים הפותח את המזמור, הקורא חייב להבין ולהפנים את הסיכום ממזמורים 109-110 וכן טקסטים דומים בכתבי הקודש. בשני המזמורים הללו  דוד המלך זועק לאלוהים למען יציל אותו מאנשי הרשע החפצים ברעתו ומונעים ממנו לשרת ולמלא את תפקידו כמלך ירא אלוהים. תשובתו המיידית של אלוהים מדהימה, מעודדת, מנחמת ומחזקת את כל ילדי אלוהים בכל הדורות. אלוהים מבטיח בפרק ק"י לא רק לטפל באדם הרשע המטריד את דוד המלך, אלא לטפל בשורש הרשעה, בשטן בכבודו ובעצמו ולמחוץ את ראשו. זאת, כדי שילדי אלוהים יהיו עסוקים בלשרת את אדונם ללא כל הפרעה.

הסיומת של פרק ק"י ראויה להיות ההתחלה של מלכות המשיח הארצית, זאת מכיוון שהיא מתארת תקופה בה השטן נוטרל וכל אויבי אלוהים הוסרו מעל פני האדמה (ק"י 5-7). במילים פשוטות: השלמת תוכנית הישועה של אלוהים עבור בני האדם. לפיכך, הסיומת של מזמור ק"י מרמזת על חזרה לתקופה הדומה לבראשית ב, לפני החטא, אז אדם וחווה חיו בנוכחות ובקרבת אלוהים, ושרתו אותו בטוהר וקדושה. אז זאב וכבש יוכלו לגור בצוותא (ישעיה י"א).
לאור הניצחון של אלוהים על השטן ועל כל אויבי אלוהים, והחזרת העולם לחיים בהם החטא מרוסן, המחבר מקדיש את מזמורים קי"א-קי"ט להלל ולשבח את אלוהים עבור ריבונותו, פועלו, דברו וחסדו.

תגובה דומה, קרי הלל ושירה בעקבות ישועתו של אלוהים, ניתן לראות גם בתגובת משה בשירת הלל לאחר הצלת ישראל מפרעה בים סוף (שמות טו 2). גם שם משה ציין את ימין יהוה הפועלת לישועת עמו – הקבלה למזמור ק"י 1. דוגמא נפלאה נוספת ניתנת לנו בספר ישעיה י"א ו-י"ב. בפרק י"א הנביא מתאר את ישועת אלוהים על ידי המשיח בן ישי ובפרק י"ב ישעיה פוצחת בשירת הודיה על ישועת אלוהים.

מהו הרעיון המרכזי של מזמור קי"א?

המחבר מהלל ומשבח את שם אלוהים עבור מעשיו הנפלאים.

מזמור תהילים פרק קי"א:

1  הַלְלוּ-יָהּ:

אוֹדֶה יְהוָה בְּכָל-לֵבָב;

בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה.
2  גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְהוָה;

דְּרוּשִׁים, לְכָל-חֶפְצֵיהֶם.
3 הוֹד-וְהָדָר פָּעֳלוֹ;

וְצִדְקָתוֹ, עֹמֶדֶת לָעַד.
4  זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו;

חַנּוּן וְרַחוּם יְהוָה.
5  טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו;

יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ.
6  כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ

לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם.
7  מַעֲשֵׂי יָדָיו אֱמֶת וּמִשְׁפָּט;

נֶאֱמָנִים כָּל-פִּקּוּדָיו.
8  סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם;

עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת וְיָשָׁר.
9  פְּדוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ

צִוָּה-לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ;
קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ.
10  רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְהוָה

שֵׂכֶל טוֹב לְכָל-עֹשֵׂיהֶם;
תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד.

 

חלוקת הפרק

א. הציווי להודות לאלוהים בכל לב ובפומבי (פ. 1)

1. כל בני האדם מצווים להלל את אלוהים (1א)
2. ההלל נדרש לנבוע מן הלב ולהתבטא בפומבי (1ב)

ב. פירוט מעשיו, נפלאותיו וגבורותיו של אלוהים עבור יראיו (פ. 2-9)

1. כל בני האדם נדרשים ללמוד אודות פעלי אלוהים (2)
   2. מעשי אלוהים נפלאים וצדקתו עומדת לעד (3)
2. חנון ורחום יהוה (4)
   4. ה' מבטיח את כל צורכי יראיו בברית שכרת עימם (5)
   5. ה' העניק נחלה לעמו (6)
   6. מצוותיו ודרכיו אמת וצדק (7-8)
   7. ה' פודה את עמו (9, ראה סוף מזמור ק"י)
   ג. המסקנה המתבקשת לחכם: ירא את יהוה (פ. 10)

ביאור המזמור

דוברי העברית יכולים להבחין מיד שקיים סדר מיוחד במזמור הזה ובמזמורים ל"ד, קי"ב, קי"ט ו-קמ"ה. גם פרק ל"א בספר משלי מפסוק 10 עד הסוף (אשת חיל), וספר איכה פרק ד' כתובים באקרוסטיכון. המזמורים הללו כתובים לפי סדר עולה של האותיות העבריות. ז"א, פסוק ראשון מתחיל באות א' וכל משפט מתחיל באות הבאה בסדר האלף בית. סגנון הכתיבה הזה –  נקרא: אקרוסטיכון. מיוונית: akross + stichos (קיצוני + שורה). בימי הביניים נחשב האקרוסטיכון כאחד מקישוטי השיר, וככל שהאקרוסטיכון היה מורכב ומשוכלל יותר (ראה קי"ט), כך הוסיף ליוקרתו של השיר ומחברו.[1]

מה המסר בכתיבה שכזו?

א. המחבר מעונין להעשיר את הכתיבה ולהדגיש את המסר של המזמור. כמו כן, כתיבה באקרוסטיכון עוזרת לזכור את התוכן.

ב. שיטת כתיבה חגיגית שכזו מביעה את רצון המחבר להלל את אלוהים בכל אוצר המילים הקיים. ואם באלפבית היו 1000 אותיות, כי אז היינו זוכים למזמור בן 1000 משפטים לפחות. מצב דומה יש לנו במזמור קי"ט, שם המזמור כתוב באקרוסטיכון, אך לכל אות מוקדשים שמונה פסוקים.

הערה חשובה:

פרק קי"א מפרט את מעשי אלוהים ואת הסיבות להלל אותו. הפרק מסתיים במסקנה חשובה – ראשית חכמה יראת יהוה. ז"א אם אתה רוצה להיקרא חכם, עליך לירוא את ה'. ואיך מתבטאת יראת אלוהים? על ידי יישום דבר  אלוהים באמונה ואהבה בכל תחומי חייך.

ואז בפרק קי"ב, המחבר מתחיל היכן שמזמור 111 מסתיים, פירוט הברכות המובטחות לחכמים היראים את אלוהים.

מסקנה – רק אוויל או כסיל יתעלם מעדות והוכחה שכזו ויזנח את אלוהים.

הערה: מזמורים קי"א ו-קי"ב דומים באורך ומבנה ספרותי. שניהם בנויים על 22 אותיות האלפבית העברי, וכל חצי משפט מתחיל באות עולה של האלפבית.

• הציווי להודות לאלוהים בכל לב ובפומבי (פ. 1)

א  הַלְלוּ-יָהּ: אוֹדֶה יְהוָה בְּכָל-לֵבָב; בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה.

למרות שניתן למנות אין ספור סיבות להלל את אלוהים, הסיבה המיוחדת שגרמה למחבר לכתוב את אשכול מזמורי ההלל היא: ישועתו של אלוהים. ישועתו של אלוהים טומנת בחיבה את אהבת אלוהים לבחיריו, את נאמנותו, יושרו, צדקתו קדושתו וריבונותו. ישועתו של אלוהים משמע, הסרת השפעת השטן על הבריאה, שפיטת דוחי אלוהים והענקת סדר עולם חדש לילדי אלוהים בנוכחות אלוהים, למען יגשימו את ייעוד בריאתם והגנת ילדי אלוהים מאויביהם.

ישועתו של אלוהים בשונה מתהליך הבריאה, לא הסתכמה במילים מפיו של אלוהים, אלא עלתה לו במחיר יקר ביותר – מחיר חייו של בן האלוהים – ישוע על הצלב. לפיכך, ישועתו של אלוהים את בחיריו וחידוש הבריאה מבטאים את גודל אהבתו וחסדו של אלוהים לנו, למרות שלא היה מגיע לנו (אל הרומים ה 8).

לאור כל הנאמר, המחבר מורה לנו להודות לאלוהים בדרך הבאה: הודיעו בקול רם ולכל העולם אודות חדשות הבשורה של אלוהים. הודעת פועלי אלוהים בעולם ובקרב בני האדם, היא ביטוי של הוקרה וגם אהבת האדם, שכן הישועה נובעת משמיעת הבשורה וקבלתה באמונה. מסיבה זו גם האדון ישוע ציווה על תלמידיו להכריז את בשורת הישועה לכל אדם, כחלק ממילותיו האחרונות אליהם (אל הרומים י' 14-17, מתי כ"ח 18-20).

ראו לדוגמא איך העיקרון הזה מוצג במזמורים אחרים. מזמורים כ"ב ו-ל"ה דומים בתוכנם. שני המזמורים ממוקדים בישועת אלוהים. והנה, אילו משפטים בולטים במזמורים אלו?

מזמור כ"ב 23: "אספרה שימך לאחי, בתוך קהל אהללך."
מזמור כ"ב 26: "מאיתך תהילתי בקהל רב…".
מזמור ל"ה 18: "אודך בקהל רב, בעם עצום אהללך." (ראה גם מ' 10-11, פ"ט 6, ק"ז 32, קט"ז 13-14, קמ"ט 1, לוקס ח' 39).

יישום:

לפיכך, ישועת אלוהים ופועלו עבורנו הם הדוחפים אותנו להודות לאלוהים בקול רם ולפני קהל עצום. זו אהבת אלוהים הדוחקת בנו, לא רק הציווי עצמו (קור"ב ה' 14). כמו שהורים דואגים ומספקים לילדיהם לא רק בגלל שזו חובתם אלא בגלל שהם אוהבים אותם.

הודיה לאלוהים מתבטאת מעומק הלב, מאמונה כנה, בקול רם ולעיני קהל. מסיבה זו אנו מבקשים מכל הנטבלים להיטבל בקהילה ולעיני הציבור. כל עדות וציות לכבוד אלוהים, היא ביטוי של אהבת אלוהים והוקרה לו על ישועתו.

אם נלך ברחוב עם חיוך רחב וללא כל סיבה נראית לעין, ניחשב כמוזרים. לכן, חשוב שאנשים יראו את שמחת חיינו בדרך שבה אנו מדברים, מגיבים למתרחש סביבנו, מגיבים לצרה ואתגרים קשים וכואבים, ביחסים שלנו כלפי אחרים וכו'. כאשר נישאל לגבי השלווה וההתנהגות המיוחדת, נוכל לנצל זאת להודות לאלוהים בקול ולעיני קהל, עבור ישועתו והחיים שהעניק לי בדם הכפרה של ישוע המשיח.

מכיוון ששמחתי מבוססת על ישועתי, יוצא שהשמחה אינה מבוססת בעיקר על אירועים עכשוויים ויומיומיים. שמחת הישועה צריכה לעמוד עבורי ועבורך כילדי אלוהים, גם בעת קושי ואתגר.

בפסוקים 2-9 המחבר מפרט את פעולות אלוהים עליהם אנו מודים לו ומהללים את שמו.

ב. פירוט מעשיו, נפלאותיו וגבורותיו של אלוהים עבור יראיו (פ. 2-9)

1. כל בני האדם נדרשים ללמוד אודות פעלי אלוהים (2)
   בגְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְהוָה;  דְּרוּשִׁים לְכָל-חֶפְצֵיהֶם.

מעשי אלוהים גדולים, משמע מעל ומעבר ליכולתו של האדם.

מעשי ה' אינם מעשים שניתן לזלזל בהם או לוותר עליהם, כי הם נועדו עבור בני האדם, עבורנו, והם חשובים לנו – למען נחיה. אלוהים אינו עושה מעשי גבורה ונפלאות לשם שעשוע והתרברבות. כל מעשיו הם עבורנו, למעננו, לטובתנו, כדי שנוכל לבטוח בו ולהפקיד נפשנו בידו. לימוד מעשי אלוהים מעניק לנו חכמה בכל הקשור לדרך חיים המבטיחה ברכה, ולכן חובה על כל אדם לדעת את פועלי יהוה. הפעולה שהיא תכלית כתבי הקודש היא ישועת האדם. אין דבר חשוב יותר ממנה עבורו ועבורנו (ראה תהילים ח 3, י"ט 1, ק"ב 25, דברים יא 3,5).

2. מעשי אלוהים נפלאים וצדקתו עומדת לעד (3)

ג  הוֹד-וְהָדָר פָּעֳלוֹ; וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד.

גם השטן פועל בעולם, אך מעשי השטן נטולי קדושה, טוהר, אמת, נאמנות ויושרה.

מעשי אלוהים לעומת זאת מלאים אך ורק באמת, קדושה, טוהר, יושר, אהבה. מעשי אלוהים בונים, אך מעשי השטן הורסים.

מעשי אלוהים מעידים על תכונותיו הנפלאות, וכולם פועלים כדי להגשים את הבטחותיו מקדם.

למה הכוונה במילים: צדקתו עומדת לעד?

1. הכוונה שמעשיו לאורך ההיסטוריה נועדו לממש את הצדק בישועת המאמינים ושפיטת הדוחים את ישועתו.
2. כל מעשי אלוהים הם מעשים עם תכלית נצחית ולא זמנית. המוצדקים על ידי אלוהים חיים עימו לנצח, ולאורך הנצח יהללו את אלוהים עבור ישועתו. לנצח נצחים ישועת ילדי אלוהים תהווה עדות אמת לצדקת אלוהים.

3. חנון ורחום יהוה (4)

ד  זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו; חַנּוּן וְרַחוּם יְהוָה.

איך אנו נדרשים לזכור את מעשי אלוהים? אלו כלים העניק לנו אלוהים למען נזכור את מעשיו הנפלאים? את פועל רחמיו?

1. אלוהים העניק לנו את דברו. אנו מצווים לקרא, ללמוד ולשנן את דבר אלוהים. אלוהים ציווה על אבותינו לקרא את דברו במחזוריות ולשננם לבנינו (דברים ל-לא, ו 4-11). מדוע? כדי שלא נשכח, וכדי שנלמד מטעויות העבר ונשכיל לאחוז באמת וליישם את לקחי אלוהים לחיינו.
2. מועדי יהוה: ויקרא כ"ג, דברים ט"ז ועוד. במועדי יהוה אנו נדרשים ללמוד ולשנן את שפעל אלוהים באותו המועד. כמו כן, המועדים מציינים את המועד בו ישוב המשיח ויפעל את פועל הישועה.[2]

עלינו לשנן ולזכור מכיוון שאם לא נעשה כך, נשכח מהר…

ומה נלמד מתוך שינון מעשי אלוהים מאז בראשית ועד ימינו? שאלוהים הינו אל רחמן, מלא חסד, שאילו היה פועל רק בצדק, היה מסיר את כולנו מעל פני האדמה. והנה, אלוהים ריחם על אבותינו ועלינו, ונשא על עצמו את העונש המגיע לכל אחד מאיתנו (ראה שמות ל"ג 9).

כל איזכור ולימוד של מעשי אלוהים, מדגיש את חסדו ורחמיו, אך גם את חטאנו והצורך המידי שלנו בישועת אלוהים – כי אחרת נבלה את הנצח באבדון.

4. מבטיח את כל צורכי יראיו בברית שכרת עימם (5)

ה  טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו; יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ.

אלוהים כרת ברית עם נוח ובה הבטיח שלא ישמיד את האנושות כולה שוב במבול. והנה אלוהים עומד בהבטחה הזו מאז, כבר למעלה משבעת אלפים שנים. לראיה, אלוהים אפילו העמיד קשת סביב לכיסא הכבוד בשמים כדי לשמש תזכורת ועדות לנאמנותו וצדקתו (התגלות ד' 3).

אלוהים כרת ברית עם אברהם ובה הבטיח להקים זרע מאברהם שדרכו יתברכו כל הגויים – השותפים לאמונה של אברהם.

והנה אלוהים נשאר נאמן לכל אשר הבטיח. עם ישראל חי וקיים ומהעם הזה משבט יהודה ומבית דוד בא המשיח המובטח אשר ניצח את השטן על הצלב ובתקומתו מן המתים.

לאורך כל המסעות של בני ישראל במדבר, אלוהים סיפק לעמו את כל צורכיהם: מן, שלווים, מים מן הצור, הגנה מאויבים.

מדוע?

כי אלוהים הבטיח והוא נאמן להבטחותיו ואינו מתחרט עליהן (אל הרומים י"א 29).

בדרשה על ההר האדון ישוע שוב הזכיר לשומעיו את נאמנות אלוהים לילדיו: אם פרחים ויצורים בעלי חיים כה קצרים ומוגבלים זוכים ליופי וטיפול מסור מאלוהים, על אחת כמה וכמה נאמן ומטפל אלוהים בכל צורכי ילדיו הנאמנים (מתי ו' 25-33).

דוד המלך השאיר לנו את המשפט המעודד והאלמותי במזמור ל"ז 25: "נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם."

יישום:

אם יש מישהו ביקום שעליו ניתן לסמוך ולבטוח  – זה אלוהים. במי אתה בוטח? חוזק תקוותך כחוזקו של מושא אמונתך.

5. העניק נחלה לעמו (6)

ו  כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ, לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם.

אלוהים הבטיח לאברהם שייתן לזרעו את ארץ כנען לנחלה (בראשית ט"ו, דברים ל"ב 4). הנחלה שאלוהים הבטיח לעמו לא הוגשה להם ללא מאבק. לאורך ההליכה במדבר נלחם עם ישראל באויביו וחווה את כוח אלוהים נלחם עבורו. זה היה ביציאת מצרים והמאבק נגד העמים עוד לפני הכניסה לארץ ישראל, לארץ כנען.

בכניסה לארץ, אלוהים הדגים את כוחו בהפלת חומות יריחו וכיבושה. אם עמו היה מתמיד באמונה, כך היה ממשיך לכבוש את כל העמים: "יהוה יילחם לכם ואתם תחרישון" (שמות י"ד 14).

חשוב לציין שהסרת העמים הגויים מכנען הייתה חלק ממשפט אלוהים עליהם. אותם עמים חטאו נגד אלוהים והסרתם הייתה משפטו הצודק נגדם (ראה בראשית ט"ו – עד יושלם עוון האמורי). אלוהים השתמש בבני ישראל ככלים כדי להוציא לפועל את משפטו נגד עמי כנען.

אחים ואחיות יקרים:

אם נחלת ארץ כנען היא סיבה לשמחה עבור עם ישראל, על אחת כמה וכמה עלינו לשמוח על ההבטחה לקבל נחלה שמימית לנצח נצחים עם אלוהים.

כמו שאלוהים הבטיח להכין נחלה לעמו, כך האדון ישוע אמר לתלמידיו שהוא מכין להם (וכך גם לנו) מעון בירושלים השמיימית (יוחנן י"ד 1-3).

כוחו של אלוהים מתבטא בהכנת המעון של ילדיו כדי שיחיו עימו לנצח נצחים וישרתוהו בטוהר, קדושה ואהבה.

6. מצוותיו ודרכיו אמת וצדק (7-8)

ז  מַעֲשֵׂי יָדָיו אֱמֶת וּמִשְׁפָּט; נֶאֱמָנִים כָּל-פִּקּוּדָיו.
ח  סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם; עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת וְיָשָׁר.

לאחר שהמחבר עמד על כוחו של אלוהים ונאמנותו להבטחותיו, כעת הוא מתמקד על דבר אלוהים.

המחבר מהלל את אלוהים בעבור דברו – כן, התנ"ך שאנו מחזיקים בידינו וכמעט נמצא בכל בית בישראל. המחבר מבהיר לנו שדבר אלוהים כאוצר. כל הכתוב בו – אמת. כל הלקחים והעקרונות, נכונים כשניתנו בעבר, נכונים לימינו היום ויעמדו לנצח נצחים. רק אלוהים ריבון ונצחי מסוגל לקבוע חוקים ועקרונות שעומדים לנצח.

בדבר אלוהים, אלוהים לימד אותנו אודות אלוהים. התורה מלמדת אותנו אודות בריאת העולם ותכלית בריאתו של אלוהים.

התורה מלמדת אותנו איך הכל התחיל ומדוע העולם נראה כעת כפי שהוא נראה. התורה מלמדת אותנו את האמת אודות בני האדם ומכאן את הצורך הדחוף שלנו בכפרת חטאים וישועה. התורה גם מלמדת אותנו את הפתרון של אלוהים לבעיית קללת החטא – מושיע מכפר חטאים שהוא לא אחר מאשר בן האלוהים, המשיח ישוע.

תורת אלוהים, דבר אלוהים, מלמד אותנו איך לחיות במסגרת של משפחה ועם. התורה מווסתת את החיים בעולם נגוע בחטא, כדי שנוכל לחיות…

דבר אלוהים אינו רק מבטא את מלוא חכמתו של אלוהים, אלא גם את שאר תכונותיו של אלוהים – יושר, קדושה, אמת.

לכן, ייטיב כל אחד מאיתנו לקרא וללמוד את דבר אלוהים ולחיות על פי כל הכתוב בו. להחזיק בתורת אלוהים ולא לפתוח אותה זה כמו להחזיק במפה לאוצר, ולא ללכת למצוא את האוצר. במילים פשוטות זה כסילות ואווילות.

7. פודה את עמו (9).

ט  פְּדוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ, צִוָּה-לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ; קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ.

יותר מכל, תורת אלוהים מכוונת את עיני לבבנו אל המשיח, אשר בדמו שילם כדי לרפא אותנו ולהחזירנו לנוכחות אלוהים, לתיקון הבריאה. מסיבה זו המחבר התחיל את המזמור עם הציווי: להודות לאלוהים ולהלל אותו בקול ובקהל רב.

המחבר השתמש במילה "פדות" ולא לחינם. משמעות המילה היא לשלם את מחיר השחרור של מישהו אחר (אל הגלטים ג' 13-14, ד' 4-5).

ז"א, השחרור שלי ושלך מעבדות החטא, מקללת החטא, הצריך תשלום, פדיון.

תורת אלוהים מלמדת שאלוהים נושא עוון (שמות ל"ד 7, במדבר י"ד 18), ז"א, שהחטאים שלנו אינם מוסרים ומושלכים הצידה במחיר של מילה, אלא במחיר של דם. דמו של בן האלוהים, ישוע המשיח.
ציווה לעולם בריתו, קדוש ונורא שמו:

– ז"א, מי שזכה לחוות את פדות אלוהים, ישועתו, ידע לו שמתנת החסד הזו היא מתנת נצח ולא בונוס זמני. שום דבר אינו יכול להפריד את בחירי אלוהים ממנו (אל הרומים ח 29-38).

השותף באמונה לברית החדשה שקמה במחיר דמו של המשיח, יודע שברית זו הינה נצחית ולעולם לא תופר.

מדוע?

א. כי דמו של האדון ישוע אנו סמל של דבר גדול יותר אלא המטרה והתכלית.

ב. כי אלוהים אינו שקרן או דמות דמיונית כמו האלילים. אלוהים הינו אמת, הוא שונה מן השאר, ולא יבוא אליו שום דבר שאינו כמוהו. תכונותיו של אלוהים הם גם שמותיו, כי הוא שלמות של קדושה, אמת, צדק, עידוד, שלום, נחמה וכו. מסיבה זו אלוהים מלביש את ילדיו הנושעים בצדקתו של המשיח, למען יתחברו עימו ולא יינזקו. כי חוסר של משהו, לא יוכל לעמוד מול אלוהים קדוש ונורא.

האם אתה רוצה להתקרב אל האלוהים הקדוש והנורא הזה? האם אתה רוצה לבלות את הנצח עם אלוהי השלום והאהבה?

אם כן, עליך ללבוש היום את צדקת המשיח ישוע (קור"ב ה' 21).

בלעדיה, אי אפשר להתקרב לאלוהים הנפלא והגדול הזה.

ג. המסקנה המתבקשת לחכם: ירא את יהוה (פ. 10)

י  רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְהוָה, שֵׂכֶל טוֹב לְכָל-עֹשֵׂיהֶם; תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד.

לאחר שהמחבר הבהיר ופירט את ריבונותו של אלוהים, נאמנותו, צדקתו ואהבתו שמתבטאים בישועה שהעניק לבחיריו, כל שנותר לאדם החכם זה – לירוא את יהוה.

מה עוד צריך אדם כדי להשתכנע שאלוהי התנ"ך הינו אל אמיתי ואוהב?

מה עוד צריך אלוהים לעשות בבריאה כדי להוכיח את ריבונותו?

מה עוד צריך אלוהים לומר מעבר לכל מה שכתוב בדבר אלוהים?

שום דבר!

מסיבה זו, הצעד הראשון של החכמה היא לירוא את אלוהי התנ"ך.

מהי חכמה?

חכמה היא יישום הידע הנכון שאלוהים מלמדנו בדברו. רק לדעת זה לא חכמה – זה דעת.

חכמה היא יישום הדעת באמונה ואהבת אלוהים כנה. חכמה היא חיים ביראת יהוה.

יישום חכמת אלוהים היא ההבטחה לחיי נצח עם אלוהים. חכמת אלוהים מכילה את הבשורה ומתנתה חיי נצח. הדוחה אותה – דוחה חיים ובוחר באבדון.

שאול השליח מבטא זאת כל כך טוב באיגרת אל הרומים י"ב 1-2. כתוצאה מחסדי אלוהים המפורטים בפרקים 1-11, החכם ירא האלוהים מקריב את חייו כקורבן חי קדוש ורצוי לאלוהים. ז"א, חיי חיים המנוהלים על פי רצון אלוהים ולכבוד אלוהים.

כאשר החכמים יראים את אלוהים, תהילתו של אלוהים ממשיכה לעד.

ומה ההיפך מחכמה? כסילות ואווילות. ספר משלי ושאר דבר ה' מלמדים שסופם של הכסילים והאווילים באבדון, אגם האש.

מה את? מה אתה? הלוואי חכם!

במזמור קי"ב, המחבר מפרט את ההשפעה והברכה של ישועת אלוהים על ילדי אלוהים שבחרו בחכמה.

סיכום:

1. ישועת אלוהים היא המעשה הגדול והנפלא ביותר שאלוהים עשה ופעל עבורך ועבורי. מי שמפנים את מתנת החסד הזו, מודה לאלוהים בקול רם ולפני קהל רב. הלל פומבי אינו רק הודיה לאלוהים אלא גם ביטוי לאהבת בני אדם כי כך הבשורה נשמעת לישועת אובדים.
2. כל מעשי אלוהים בבריאה, בניהול הבריאה, בגאולה של עמו ישראל ובהענקת כתבי הקודש, מעידים על תכונותיו כריבון, קדוש, צדיק, טהור ואוהב. אין אלוהים אחר.
3. מי שדוחה את העדות של אלוהים בפועל הבריאה והישועה, הריהו דוחה חיי נצח ומעדיף אבדון נצחי באגם האש. אדם שכזה הינו כסיל ואוויל על פי הכתובים.

מי שמקבל באמונה את האמת שבכתובים אודות אלוהים, הריהו חכם, והחכם מאמץ את כל דבר אלוהים לחייו באהבה.

מה אתה? אני מקווה חכם.

Bibliography

Andres Max. Lawson, J. Steven. Holman Old Testament Commentary Psalms 1-75. Nashville, Tennessee: B&H Publishing Group, 2003.

Andres, Max, and Steven J Lawson. Holman Old Testament Commentary Psalms 76-150. Nashville, Tennessee: B&H, 2006.

1991. F. Keil. Delitzsch F. Commentary on the Old Testamsnt. Vol. V. Psalms. Grand Rapids, MI: Eerdmans, 1991.

ESV Study Bible. Wheaton, Illinois: Crossway Bibles, 2008.

Fruchtenabaum, Arnold G. The book of Genesis: Exposition from a Messianic Jewish Perspective. San Antonio, TX: Ariel, 2009.

Henry, Mathew. Commentary on Psalms. Rishon Lezion: Hagefen, 2016.

Cassutu, M.D. Psalms. Expository on Psalms. Tel-Aviv: Yavne, 1988.

Khen, Mordechai. Psalms annotated. Jerusalem, Israel: Yenets Ltd., 2010.

Kohen, Menachem. Mikraot Gedolot – Psalms (מקראות גדולות – תהילים). Ramat Gan: Keter, Jerusalem, 2003.

L., Gardon Sh. Psalms . Galil Publishing L.T.D, 1992.

Lockyer, Herbert, SR. A Devotional Commentary Psalms. Grand Rapids, MI: Kregel Publications, 1993.

Ross, Allen. A Commentary on the Psalms, Vol. 3. Grand Rapids: Kregel, 2016.

Ross, Allen P. A Commentary on the Psalms Vol. 1. Grand Rapids, MI: Kregel, 2011.

Spurgeon, H. Charles. The Treasury of David. Grand Rapids, MI: Kregel, 1968.

Wiersbe, Warren W. The Wiersbe Bible Commentary. O.T. Colorado Springs, CO: Cook, 2007.

[1] Wikipedia –  אקרוסטיכון

[2] Ross, Allen. A Commentary on the Psalms, Vol. 3. (Grand Rapids: Kregel, 2016), 366