תנ"ך מבואר

ספר דברים פרק יט

1 כִּי־יַכְרִית יהוה אֱלֹהֶיךָ אֶת־הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר יהוה אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ אֶת־אַרְצָם; וִירִשְׁתָּם וְיָשַׁבְתָּ בְעָרֵיהֶם וּבְבָתֵּיהֶם׃ 2 שָׁלוֹשׁ עָרִים תַּבְדִּיל לָךְ; בְּתוֹךְ אַרְצְךָ, אֲשֶׁר יהוה אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ׃ 3 תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ, וְשִׁלַּשְׁתָּ אֶת־גְּבוּל אַרְצְךָ, אֲשֶׁר יַנְחִילְךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ; וְהָיָה לָנוּס שָׁמָּה כָּל־רֹצֵחַ׃ 4 וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ, אֲשֶׁר־יָנוּס שָׁמָּה וָחָי; אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת־רֵעֵהוּ בִּבְלִי־דַעַת, וְהוּא לֹא־שֹׂנֵא לוֹ מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם׃ 5 וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת־רֵעֵהוּ בַיַּעַר לַחְטֹב עֵצִים, וְנִדְּחָה יָדוֹ בַגַּרְזֶן לִכְרֹת הָעֵץ, וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן־הָעֵץ, וּמָצָא אֶת־רֵעֵהוּ וָמֵת; הוּא, יָנוּס אֶל־אַחַת הֶעָרִים־הָאֵלֶּה וָחָי׃ 6 פֶּן־יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם אַחֲרֵי הָרֹצֵחַ, כִּי־יֵחַם לְבָבוֹ, וְהִשִּׂיגוֹ כִּי־יִרְבֶּה הַדֶּרֶךְ וְהִכָּהוּ נָפֶשׁ; וְלוֹ אֵין מִשְׁפַּט־מָוֶת, כִּי לֹא שֹׂנֵא הוּא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם׃ 7 עַל־כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר; שָׁלֹשׁ עָרִים תַּבְדִּיל לָךְ׃ {ס} 8 וְאִם־יַרְחִיב יהוה אֱלֹהֶיךָ אֶת־גְּבֻלְךָ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ; וְנָתַן לְךָ אֶת־כָּל־הָאָרֶץ, אֲשֶׁר דִּבֶּר לָתֵת לַאֲבֹתֶיךָ׃ 9 כִּי־תִשְׁמֹר אֶת־כָּל־הַמִּצְוָה הַזֹּאת לַעֲשֹׂתָהּ, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת־יהוה אֱלֹהֶיךָ וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו כָּל־הַיָּמִים; וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים, עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה׃ 10 וְלֹא יִשָּׁפֵךְ דָּם נָקִי, בְּקֶרֶב אַרְצְךָ, אֲשֶׁר יהוה אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; וְהָיָה עָלֶיךָ דָּמִים׃ {ס}

11 וְכִי־יִהְיֶה אִישׁ שֹׂנֵא לְרֵעֵהוּ, וְאָרַב לוֹ וְקָם עָלָיו, וְהִכָּהוּ נֶפֶשׁ וָמֵת; וְנָס אֶל־אַחַת הֶעָרִים הָאֵל׃ 12 וְשָׁלְחוּ זִקְנֵי עִירוֹ, וְלָקְחוּ אֹתוֹ מִשָּׁם; וְנָתְנוּ אֹתוֹ, בְּיַד גֹּאֵל הַדָּם וָמֵת׃ 13 לֹא־תָחוֹס עֵינְךָ עָלָיו; וּבִעַרְתָּ דַם־הַנָּקִי מִיִּשְׂרָאֵל וְטוֹב לָךְ׃ {ס}
14 לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ, אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשֹׁנִים; בְּנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר תִּנְחַל, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יהוה אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ׃ {ס}
15 לֹא־יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ, לְכָל־עָוֹן וּלְכָל־חַטָּאת, בְּכָל־חֵטְא אֲשֶׁר יֶחֱטָא; עַל־פִּי שְׁנֵי עֵדִים, אוֹ עַל־פִּי שְׁלֹשָׁה־עֵדִים יָקוּם דָּבָר׃ 16 כִּי־יָקוּם עֵד־חָמָס בְּאִישׁ; לַעֲנוֹת בּוֹ סָרָה׃ 17 וְעָמְדוּ שְׁנֵי־הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר־לָהֶם הָרִיב לִפְנֵי יהוה; לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים וְהַשֹּׁפְטִים, אֲשֶׁר יִהְיוּ בַּיָּמִים הָהֵם׃ 18 וְדָרְשׁוּ הַשֹּׁפְטִים הֵיטֵב; וְהִנֵּה עֵד־שֶׁקֶר הָעֵד, שֶׁקֶר עָנָה בְאָחִיו׃ 19 וַעֲשִׂיתֶם לוֹ, כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו; וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ׃ 20 וְהַנִּשְׁאָרִים יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ; וְלֹא־יֹסִפוּ לַעֲשׂוֹת עוֹד, כַּדָּבָר הָרָע הַזֶּה בְּקִרְבֶּךָ׃ 21 וְלֹא תָחוֹס עֵינֶךָ; נֶפֶשׁ בְּנֶפֶשׁ, עַיִן בְּעַיִן שֵׁן בְּשֵׁן, יָד בְּיָד רֶגֶל בְּרָגֶל׃ {ס}
ערי המקלט
1 "כאשר ישמיד ה' אלוהיכם את העמים שהוא נותן לכם את ארצם, וכאשר תתיישבו בערים שלהם ובבתיהם, 2 בַּחֲרוּ שלוש ערים בארץ שה' אלוהיכם נותן לכם לנחלה. 3 הכינו דרך לערים האלה וחַלקו לשלושה אזורים את הארץ שה' אלוהיכם נותן לכם לנחלה. לערים האלה יברח כל מי שהרג אדם. 4 ההורג שיברח לערים אלה יִנצל במקרה שהרג את האדם האחר בלי כוונה ולא שנא אותו לפני כן. 5 אם ילך אדם עם אדם אחר לחטוב עצים ביער ויניף גרזן כדי לכרות עץ, ואם יפול הברזל מהידית, יפגע באדם האחר ויגרום למותו, יִנצל ההורג אם יברח לאחת הערים האלה. 6 אם תהיה הדרך לעיר המקלט ארוכה מדי והנוקם יכעס וירדוף אחרי ההורג, הוא יספיק להשיג ולהרוג אותו אף על פי שההורג אינו ראוי למוות כי לא שנא את האיש שהרג. 7 לכן אני מצווה עליכם לבחור שלוש ערים. 8 אם ירחיב ה' אלוהיכם את גבולות ארצכם כפי שנשבע לאבותיכם שיעשה, ויתן לכם את כל הארץ שהבטיח לאבותיכם, 9 כי תקפידו לקיים את כל המצוות האלה שאני מוסר לכם היום – לאהוב את ה' אלוהיכם וללכת בדרכיו תמיד – הוסיפו עוד שלוש ערים לשלוש הערים שבחרתם. 10 כך תעשו כדי שלא יהרג אדם חף מפשע בארץ שה' אלוהיכם נותן לכם לנחלה וכדי שלא תהיו אשמים במוות הזה.
11 "במקרה שאיש שונא איש אחר, אורב לו, מתנפל עליו והורג אותו, ואחר כך בורח אל אחת הערים האלה, 12 על זקני העיר שלו לשלוח שליחים שיוציאו אותו מעיר המקלט וימסרו אותו לנוקם והנוקם יהרוג אותו. 13 אל תרחמו עליו. טַהרו את עצמכם מכל אשמה על הריגת אדם חף מפשע, כדי שיהיה לכם טוב.
14 "אל תזיז בסתר את סימני הגבול שבין הנחלה שלך לבין נחלת שכנך. שִמרו על הגבולות שיקבעו אבותיכם לנחלות שתקבלו בארץ שה' אלוהיכם נותן לכם לכבוש ולהתיישב בה.
15 "אין לקבל עדות של אדם אחד על שום פשע או חטא שאדם אחר יחטא. רק על פי עדות של שניים או שלושה עדים לפחות מותר לשפוט. 16 אם יקום עד שקר ויאשים אדם אחר בפשע כלשהו, 17 יבואו לפני ה' שני האנשים שיש ביניהם ריב ויעמדו לפני הכוהנים והשופטים שיכהנו באותו זמן. 18 השופטים יבדקו את הדברים היטב. אם יגלו שהעד הוא עד שקר ושסיפר שקר על רעהו, 19 עשו לו מה שרצה לעשות לרעהו. סַלקו מתוככם את הרע. 20 שאר העם ישמע ויפחד לעשות שוב מעשה רע כזה ביניכם. 21 אל תרחמו במקרה כזה. דִרשו חיים תמורת חיים, עין תמורת עין, שן תמורת שן, יד תמורת יד, רגל תמורת רגל.