תנ"ך מבואר

ספר בראשית פרק ו

1 וַיְהִי כִּי־הֵחֵל הָאָדָם, לָרֹב עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה; וּבָנוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם׃ 2 וַיִּרְאוּ בְנֵי־הָאֱלֹהִים אֶת־בְּנוֹת הָאָדָם, כִּי טֹבֹת הֵנָּה; וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים, מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ׃ 3 וַיֹּאמֶר יהוה, לֹא־יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם, בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר; וְהָיוּ יָמָיו, מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה׃
4 הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם, וְגַם אַחֲרֵי־כֵן, אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל־בְּנוֹת הָאָדָם, וְיָלְדוּ לָהֶם; הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם׃ {פ}
5 וַיַּרְא יהוה, כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ; וְכָל־יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ, רַק רַע כָּל־הַיּוֹם׃ 6 וַיִּנָּחֶם יהוה, כִּי־עָשָׂה אֶת־הָאָדָם בָּאָרֶץ; וַיִּתְעַצֵּב אֶל־לִבּוֹ׃ 7 וַיֹּאמֶר יהוה, אֶמְחֶה אֶת־הָאָדָם אֲשֶׁר־בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, מֵאָדָם עַד־בְּהֵמָה, עַד־רֶמֶשׂ וְעַד־עוֹף הַשָּׁמָיִם; כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם׃ 8 וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יהוה׃ {פ}
9 אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ, נֹחַ, אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו; אֶת־הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ־נֹחַ׃ 10 וַיּוֹלֶד נֹחַ שְׁלֹשָׁה בָנִים; אֶת־שֵׁם אֶת־חָם וְאֶת־יָפֶת׃
11 וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים; וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס׃
12 וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת־הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה; כִּי־הִשְׁחִית כָּל־בָּשָׂר אֶת־דַּרְכּוֹ עַל־הָאָרֶץ׃ {ס} 13 וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ, קֵץ כָּל־בָּשָׂר בָּא לְפָנַי, כִּי־מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם; וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת־הָאָרֶץ׃ 14 עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי־גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת־הַתֵּבָה; וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר׃ 15 וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ; שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה, אֹרֶךְ הַתֵּבָה, חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ׃ 16 צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה, וְאֶל־אַמָּה תְּכַלֶנָּה מִלְמַעְלָה, וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים; תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ׃

17 וַאֲנִי, הִנְנִי מֵבִיא אֶת־הַמַּבּוּל מַיִם עַל־הָאָרֶץ, לְשַׁחֵת כָּל־בָּשָׂר, אֲשֶׁר־בּוֹ רוּחַ חַיִּים, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; כֹּל אֲשֶׁר־בָּאָרֶץ יִגְוָע׃ 18 וַהֲקִמֹתִי אֶת־בְּרִיתִי אִתָּךְ; וּבָאתָ אֶל־הַתֵּבָה, אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי־בָנֶיךָ אִתָּךְ׃ 19 וּמִכָּל־הָחַי מִכָּל־בָּשָׂר שְׁנַיִם מִכֹּל תָּבִיא אֶל־הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ; זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ׃ 20 מֵהָעוֹף לְמִינֵהוּ, וּמִן־הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, מִכֹּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ; שְׁנַיִם מִכֹּל יָבֹאוּ אֵלֶיךָ לְהַחֲיוֹת׃ 21 וְאַתָּה קַח־לְךָ, מִכָּל־מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל, וְאָסַפְתָּ אֵלֶיךָ; וְהָיָה לְךָ וְלָהֶם לְאָכְלָה׃ 22 וַיַּעַשׂ נֹחַ; כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים כֵּן עָשָׂה׃ {ס}
נֹחַ
1 כאשר החלו בני האדם להתרבות ונולדו להם בנות, 2 ראו בני האלוהים שבנות האדם יפות ולקחו מהן נשים כרצונם. 3 אז אמר ה': "לא לעולם תשכון רוחי באדם משום שהוא גם בשר. הוא יחיה מאה ועשרים שנה".
4 באותם ימים וגם אחרי כן היו בארץ נפילים שנולדו לבנות האדם מבני האלוהים. אלו הם הגיבורים המפורסמים של ימי קדם. 5 ה' ראה שבני האדם עושים מעשים רעים בארץ ושכל תוצאות מחשבותיהם רעות תמיד. 6 הוא הצטער שעשה את האדם והיה עצוב. 7 "אשמיד את האדם שבראתי", אמר ה', "אותו ואת הבהמות, את החרקים והזוחלים ואת העופות, כי אני מצטער שעשיתי אותם". 8 אבל עם נח עשה ה' חסד.
9 אלה קורות נח: נח היה איש צדיק ותמים בתקופתו. הוא התהלך עם אלוהים. 10 שלושה בנים נולדו לו: שם, חם ויפת.
11 בני האדם עשו את הרע בעיני אלוהים, והארץ התמלאה אלימות ורשע.
12 אלוהים ראה שהארץ מושחתת ושכל היצורים בארץ עושים מעשים רעים, 13 ואמר לנח: "החלטתי להשמיד את כל היצורים החיים בארץ כי בגללם התמלאה הארץ אלימות ורשע. אני עומד להשמיד אותם ואת הארץ. 14 עשֵׂה לך תיבה מעץ גוֹפֶר וחַלק אותה לתאים. מְרח אותה בזפת מבפנים ומבחוץ. 15 אלה המידות שלפיהן תעשה את התיבה: מאה וארבעים מטר אורך, עשרים ושלושה מטר רוחב ושלושה עשר מטר וחצי גובה. 16 עשה לתיבה גג משופע שיסתיים מלמעלה בשטח ישר שרוחבו עשרים וחמישה סנטימטר. את הפתח עשה בצִדה. בְּנה בתיבה קומות, ראשונה, שנייה ושלישית.
17 אני עומד להביא מבול על הארץ כדי להשמיד כל יצור חי מתחת לשמים. כל אשר בארץ ימות, 18 אך אתך אכרות את בריתי. היכנס לתיבה עם בניך, אשתך ונשות בניך. 19 הבא אל התיבה זכר ונקבה מכל בעלי החיים, כדי שישארו אתך בחיים. 20 מכל סוגי העופות, מכל סוגי הבהמות ומכל סוגי החרקים והזוחלים יבואו אליך שניים כדי שישארו בחיים. 21 אסוֹף אל התיבה גם מכל סוגי המאכלים כדי שיהיה לך ולכל האחרים מה לאכול". 22 נח עשה הכל כפי שציווה עליו אלוהים.