תנ"ך מבואר

ספר בראשית פרק ז

1 וַיֹּאמֶר יהוה לְנֹחַ, בֹּא־אַתָּה וְכָל־בֵּיתְךָ אֶל־הַתֵּבָה; כִּי־אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה׃ 2 מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה, תִּקַּח־לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ; וּמִן־הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא שְׁנַיִם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ׃ 3 גַּם מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם שִׁבְעָה שִׁבְעָה זָכָר וּנְקֵבָה; לְחַיּוֹת זֶרַע עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ׃ 4 כִּי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה, אָנֹכִי מַמְטִיר עַל־הָאָרֶץ, אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַרְבָּעִים לָיְלָה; וּמָחִיתִי, אֶת־כָּל־הַיְקוּם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי, מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה׃ 5 וַיַּעַשׂ נֹחַ; כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּהוּ יהוה׃
6 וְנֹחַ בֶּן־שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה; וְהַמַּבּוּל הָיָה, מַיִם עַל־הָאָרֶץ׃ 7 וַיָּבֹא נֹחַ, וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי־בָנָיו אִתּוֹ אֶל־הַתֵּבָה; מִפְּנֵי מֵי הַמַּבּוּל׃ 8 מִן־הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה, וּמִן־הַבְּהֵמָה, אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה; וּמִן־הָעוֹף, וְכֹל אֲשֶׁר־רֹמֵשׂ עַל־הָאֲדָמָה׃ 9 שְׁנַיִם שְׁנַיִם בָּאוּ אֶל־נֹחַ אֶל־הַתֵּבָה זָכָר וּנְקֵבָה; כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֱלֹהִים אֶת־נֹחַ׃
10 וַיְהִי לְשִׁבְעַת הַיָּמִים; וּמֵי הַמַּבּוּל, הָיוּ עַל־הָאָרֶץ׃ 11 בִּשְׁנַת שֵׁשׁ־מֵאוֹת שָׁנָה לְחַיֵּי־נֹחַ, בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בְּשִׁבְעָה־עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ; בַּיּוֹם הַזֶּה, נִבְקְעוּ כָּל־מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה, וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ׃ 12 וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל־הָאָרֶץ; אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַרְבָּעִים לָיְלָה׃ 13 בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה בָּא נֹחַ, וְשֵׁם־וְחָם וָיֶפֶת בְּנֵי־נֹחַ; וְאֵשֶׁת נֹחַ, וּשְׁלֹשֶׁת נְשֵׁי־בָנָיו אִתָּם אֶל־הַתֵּבָה׃ 14 הֵמָּה וְכָל־הַחַיָּה לְמִינָהּ, וְכָל־הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, וְכָל־הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל־הָאָרֶץ לְמִינֵהוּ; וְכָל־הָעוֹף לְמִינֵהוּ, כֹּל צִפּוֹר כָּל־כָּנָף׃ 15 וַיָּבֹאוּ אֶל־נֹחַ אֶל־הַתֵּבָה; שְׁנַיִם שְׁנַיִם מִכָּל־הַבָּשָׂר, אֲשֶׁר־בּוֹ רוּחַ חַיִּים׃ 16 וְהַבָּאִים, זָכָר וּנְקֵבָה מִכָּל־בָּשָׂר בָּאוּ, כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים; וַיִּסְגֹּר יהוה בַּעֲדוֹ׃
17 וַיְהִי הַמַּבּוּל אַרְבָּעִים יוֹם עַל־הָאָרֶץ; וַיִּרְבּוּ הַמַּיִם, וַיִּשְׂאוּ אֶת־הַתֵּבָה, וַתָּרָם מֵעַל הָאָרֶץ׃ 18 וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם וַיִּרְבּוּ מְאֹד עַל־הָאָרֶץ; וַתֵּלֶךְ הַתֵּבָה עַל־פְּנֵי הַמָּיִם׃ 19 וְהַמַּיִם, גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל־הָאָרֶץ; וַיְכֻסּוּ, כָּל־הֶהָרִים הַגְּבֹהִים, אֲשֶׁר־תַּחַת כָּל־הַשָּׁמָיִם׃ 20 חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה, גָּבְרוּ הַמָּיִם; וַיְכֻסּוּ הֶהָרִים׃ 21 וַיִּגְוַע כָּל־בָּשָׂר הָרֹמֵשׂ עַל־הָאָרֶץ, בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה וּבַחַיָּה, וּבְכָל־הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל־הָאָרֶץ; וְכֹל הָאָדָם׃ 22 כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת־רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו, מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ׃ 23 וַיִּמַח אֶת־כָּל־הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה, מֵאָדָם עַד־בְּהֵמָה עַד־רֶמֶשׂ וְעַד־עוֹף הַשָּׁמַיִם, וַיִּמָּחוּ מִן־הָאָרֶץ; וַיִשָּׁאֶר אַךְ־נֹחַ וַאֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה׃ 24 וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם עַל־הָאָרֶץ; חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם׃
המבול
1 אלוהים אמר לנח: "היכנס עם כל בני ביתך אל התיבה כי אותך, הצדיק בדורךָ, בחרתי. 2 מכל הבהמות הטהורות קח שבעה זוגות, זכר וזוגתו. מהבהמות הלא טהורות קח זוג אחד, זכר וזוגתו. 3 גם מהעופות קח שבעה זוגות, זכר ונקבה, כדי שאף סוג לא יעלם מעל פני האדמה, 4 כי בעוד שבעה ימים אוריד גשם על הארץ במשך ארבעים יום וארבעים לילה ואשמיד את כל מה שבראתי". 5 נח עשה את כל מה שציווה ה'.
6 נח היה בן שש מאות כאשר החלו מי המבול לרדת על הארץ. 7 הוא נכנס לתיבה עם בניו, אשתו ונשות בניו כדי להינצל ממֵי המבול. 8 מהבהמות הטהורות, מהבהמות הלא טהורות, מהעופות ומכל החרקים והזוחלים שעל פני האדמה 9 באו אל התיבה זוגות זוגות, זכר ונקבה, כפי שציווה אלוהים על נח.
10 כעבור שבעה ימים החלו מי המבול למלא את הארץ. 11 כאשר היה נח בן שש מאות, בשבעה עשר בחודש השני, פרצו מי התהום ונפתחו השמים. מים רבים ירדו משמים. 12 במשך ארבעים יום וארבעים לילה ירד גשם על הארץ. 13 באותו יום נכנסו לתיבה נח, בניו – שם, חם ויפת, אשתו ושלוש הנשים של בניו. 14 אִתם נכנסו כל סוגי בעלי החיים, מכל סוגי הבהמות, מכל סוגי החרקים והזוחלים, מכל סוגי העופות – מכל הציפורים ומכל בעלי הכנף. 15 זוגות זוגות באו אל נח מכל בעלי החיים ונכנסו לתיבה. 16 זכר ונקבה באו, כפי שציווה אלוהים. לאחר מכן סגר ה' את התיבה מאחורי נח.
17 ארבעים יום היה מבול על הארץ. המים התרבו ונשאו את התיבה, והיא התרוממה מעל הארץ. 18 פני המים עלו עוד והתיבה צפה עליהם. 19 המים המשיכו לעלות עוד ועוד עד שכיסו את כל ההרים הגבוהים אשר מתחת לשמים. 20 גובה המים הגיע לשבעה מטרים מעל ראשי ההרים. 21 כל בעלי החיים שהיו על הארץ מתו – העופות, הבהמות וכל החרקים והזוחלים שעל פני האדמה. גם כל בני האדם מתו. 22 כל יצור חי שהיה ביבשה מת. 23 אלוהים השמיד כל חי, מאדם ועד בהמה, כולל חרקים, זוחלים ועופות. כולם הושמדו. רק נח וכל מי שהיה אתו בתיבה נשארו. 24 המים כיסו את הארץ במשך מאה וחמישים יום.