תנ"ך מבואר

ספר ישעיהו פרק א

1 חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן־אָמוֹץ, אֲשֶׁר חָזָה, עַל־יְהוּדָה וִירוּשָׁלָיִם; בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ מַלְכֵי יְהוּדָה׃ 2 שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ, כִּי יהוה דִּבֵּר; בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי, וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי׃ 3 יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ, וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו; יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע, עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן׃ 4 הוֹי גּוֹי חֹטֵא, עַם כֶּבֶד עָוֹן, זֶרַע מְרֵעִים, בָּנִים מַשְׁחִיתִים; עָזְבוּ אֶת־יהוה, נִאֲצוּ אֶת־קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל נָזֹרוּ אָחוֹר׃
5 עַל מֶה תֻכּוּ עוֹד תּוֹסִיפוּ סָרָה; כָּל־רֹאשׁ לָחֳלִי, וְכָל־לֵבָב דַּוָּי׃ 6 מִכַּף־רֶגֶל וְעַד־רֹאשׁ אֵין־בּוֹ מְתֹם, פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה; לֹא־זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ, וְלֹא רֻכְּכָה בַּשָּׁמֶן׃ 7 אַרְצְכֶם שְׁמָמָה, עָרֵיכֶם שְׂרֻפוֹת אֵשׁ; אַדְמַתְכֶם, לְנֶגְדְּכֶם זָרִים אֹכְלִים אֹתָהּ, וּשְׁמָמָה כְּמַהְפֵּכַת זָרִים׃ 8 וְנוֹתְרָה בַת־צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם; כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה כְּעִיר נְצוּרָה׃

9 לוּלֵי יהוה צְבָאוֹת, הוֹתִיר לָנוּ שָׂרִיד כִּמְעָט; כִּסְדֹם הָיִינוּ, לַעֲמֹרָה דָּמִינוּ׃ {ס}

10 שִׁמְעוּ דְבַר־יהוה קְצִינֵי סְדֹם; הַאֲזִינוּ תּוֹרַת אֱלֹהֵינוּ עַם עֲמֹרָה׃ 11 לָמָּה־לִּי רֹב־זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יהוה, שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים; וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפָצְתִּי׃ 12 כִּי תָבֹאוּ, לֵרָאוֹת פָּנָי; מִי־בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי׃ 13 לֹא תוֹסִיפוּ, הָבִיא מִנְחַת־שָׁוְא, קְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא לִי; חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא, לֹא־אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה׃ 14 חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי, הָיוּ עָלַי לָטֹרַח; נִלְאֵיתִי נְשֹׂא׃ 15 וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם, אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם, גַּם כִּי־תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ; יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ׃ 16 רַחֲצוּ הִזַּכּוּ, הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם מִנֶּגֶד עֵינָי; חִדְלוּ הָרֵעַ׃ 17 לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט אַשְּׁרוּ חָמוֹץ; שִׁפְטוּ יָתוֹם, רִיבוּ אַלְמָנָה׃ {ס}


18 לְכוּ־נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יהוה; אִם־יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם־יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ׃ 19 אִם־תֹּאבוּ וּשְׁמַעְתֶּם; טוּב הָאָרֶץ תֹּאכֵלוּ׃ 20 וְאִם־תְּמָאֲנוּ וּמְרִיתֶם; חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ, כִּי פִּי יהוה דִּבֵּר׃ {ס}

21 אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה, קִרְיָה נֶאֱמָנָה; מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט, צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה מְרַצְּחִים׃ 22 כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים; סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם׃ 23 שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים, וְחַבְרֵי גַּנָּבִים, כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד, וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים; יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ, וְרִיב אַלְמָנָה לֹא־יָבוֹא אֲלֵיהֶם׃ {פ} 24 לָכֵן, נְאֻם הָאָדוֹן יהוה צְבָאוֹת, אֲבִיר יִשְׂרָאֵל; הוֹי אֶנָּחֵם מִצָּרַי, וְאִנָּקְמָה מֵאוֹיְבָי׃ 25 וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ, וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ; וְאָסִירָה כָּל־בְּדִילָיִךְ׃ 26 וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה, וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה; אַחֲרֵי־כֵן, יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק, קִרְיָה נֶאֱמָנָה׃

27 צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה; וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה׃ 28 וְשֶׁבֶר פֹּשְׁעִים וְחַטָּאִים יַחְדָּו; וְעֹזְבֵי יהוה יִכְלוּ׃ 29 כִּי יֵבֹשׁוּ, מֵאֵילִים אֲשֶׁר חֲמַדְתֶּם; וְתַחְפְּרוּ, מֵהַגַּנּוֹת אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם׃
30 כִּי תִהְיוּ, כְּאֵלָה נֹבֶלֶת עָלֶהָ; וּכְגַנָּה, אֲשֶׁר־מַיִם אֵין לָהּ׃ 31 וְהָיָה הֶחָסֹן לִנְעֹרֶת, וּפֹעֲלוֹ לְנִיצוֹץ; וּבָעֲרוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו וְאֵין מְכַבֶּה׃ {ס}
1 זאת הנבואה שניבא יְשַׁעְיָהוּ בן אָמוֹץ בימי עוּזִיָהוּ, יוֹתָם, אָחָז וחִזְקִיָהוּ מלכי יהודה על יהודה וירושלים.
עם חוטא
2 שִמעו שמים והאזיני ארץ כי ה' מדבר: "בנים גידלתי וטיפחתי, והם מרדו בי. 3 שור מכיר את אדונו וחמור יודע איפה בעליו מניח עבורו מזון אבל ישראל אינו יודע, עמי אינו מבין. 4 אוי, עם חוטא, עם שחטאיו כבדים, משפחת רשעים, בנים שעושים מעשי שחיתות! הם עזבו את ה', בזו לאל הקדוש של ישראל, התרחקו ממנו.
5 "על מה עוד אעניש אתכם? כל ראשיכם חולים וכל הלבבות שלכם כואבים אבל אתם ממשיכים למרוד בי! 6 מכף רגל ועד ראש אין בגוף איבר בריא, כולו פצעים, חתכים ומכות טריות. הם לא טופלו, לא נחבשו ולא נמרחו בשמן. 7 ארצכם שוממה, עריכם שרופות, זרים אוכלים לעיניכם את יבול שדותיכם. ארצכם שוממה כמו ארץ שהרסו זרים. 8 ציוֹן נותרה כמו סוכה בכרם, כמו מקום לינה בשדה, כמו עיר במצור".
9 לולא ה' צבאות השאיר מאתנו מעטים, היינו כמו סדום, היינו דומים לעמורה.
קריאה לחזרה בתשובה
10 שִמעו את דבר ה', מנהיגי סדום, האזינו לדברי אלוהינו, תושבי עמורה: 11 "אינני מעוניין בקרבנות הרבים שלכם", אמר ה'. "אני שָׂבֵע מקרבנות אֵילים ומשומן בהמות. אינני רוצה דם פרים, כבשים ותיישים. 12 מי ביקש מכם לבוא לפניי, לרמוס את חצר המקדש שלי? 13 הפסיקו להביא קרבנות מִנחה שאין בהם תועלת. הקטורת שלכם מתועבת בעיניי. איני יכול לסבול את חטאיכם כשאתם נאספים בראשי חודש, שבתות ואסֵפות עם. 14 אני שונא את חגיגות ראשי החודש ואת החגים שלכם. הם מפריעים לי, עייפתי מהם. 15 כאשר תרימו את כפות ידיכם בתפילה, אתעלם מכם. גם אם תרבו בתפילה לא אשמע. ידיכם מלאות דם. 16 רחצו, טהרו את עצמכם, סלקו מלפניי את מעשיכם הרעים, הפסיקו לעשות רע. 17 לִמדו לעשות את הטוב, שאפו למשפט צדק, ישרו את דרכו של הרשע, שִפטו בצדק את היתומים, הגנו על האלמנות".
18 "בואו נדון על כך", אמר ה', "אם חטאיכם אדומים, הם ילבינו כמו שלג, אם צבעם אדום עז, הם יהיו לבנים כמו צמר. 19 אם תרצו ותשמעו בקולי, תאכלו מהיבול הטוב של הארץ 20 אך אם תסרבו ולא תשמעו בקולי, תמותו במלחמה", כך אמר ה'.
משפט ציון והגאולה
21 איך הפכה העיר הנאמנה לבוגדת?! היא הייתה מלאה יושר, צדק שָכן בה אבל כעת היא מלאה רוצחים. 22 הכסף שלך מלא פסולת, היין שלך מעורבב במים, 23 השרים שלך מורדים ושותפים של גנבים, כולם אוהבים שוחד, דורשים מתנות. הם אינם שופטים בצדק את היתומים, אינם מגנים על האלמנות. 24 לכן אמר האדון ה' צבאות, האל החזק של ישראל: "אוי! אתנחם כשאפגע במתנגדיי, כשאנקום באויביי 25 אמשיך להעניש אותך, לטהר אותך כמו שמטהרים כסף, לסלק ממך את כל הפסולת. 26 אשיב את שופטייך שהיו לך בעבר ואת יועצייך שהיו לך בתחילה. אחרי כן יקראו לך עיר הצדק, עיר נאמנה.
27 "ציון תיוושע בצדק והחוזרים בתשובה יוושעו בצדקה. 28 אבל פושעים וחוטאים יֹאבדו יחד, עוזבי ה' יושמדו. 29 תתאכזבו מעצי האֵלָה שאתם אוהבים, תתביישו בגלל הגינוֹת שבחרתם.
30 "תהיו כמו עץ אלה שעליו נובלים, כמו גינה שאין לה מים. 31 החזק יהיה כמו קש ומעשיו יהיו כמו ניצוץ, שניהם יבערו יחד ולא יהיה מי שיכבה את האש".